שוק המשרדים בתל אביב לא נותר אדיש להאטה בענף ההייטק. מנתונים שחשף השמאי הראשי של בנק לאומי, רון מזור, ונאספו בשיתוף נת"מ עולה, כי מחירי השכירות של משרדים מדרגת CLASS A במרכז העיר ירדו בכ-8%.

ההאטה שחווה הענף באה לביטוי מדי יום ביומו בעוד ועוד חדשות על חברות וסטארט אפים שמצמצמים בכוח אדם על מנת להתמודד עם הירידה בהכנסות. זאת כאשר ענקיות הענף, חברות גלובליות כמו מטא (פייסבוק), טוויטר ואינטל, הכריזו על פיטורים מסיביים בהיקפים של עשרות אלפי עובדים בעולם וגם בישראל. נכון לעכשיו מחכים למוצא פיה של גוגל שעל פי השמועות אמורה אף היא להכריז על קיצוצים משמעותיים במספר העובדים שלה.

על רקע זה הצמצום בכוח האדם מצטמצם גם הביקוש לשטחי משרדים, מה שמוביל להאטה בשוק.

לדברי מזור בפאנל הפתיחה בכנס השנתי של שמאי המקרקעין, "אנו רואים את הירידה בעיקר באזורים בהם הייתה עליית מחירים חדה. אזורים המאופיינים בחברות הייטק רבות. בשדרות שאול המלך לדוגמא לא הייתה ירידה דרמטית במחירי השכירות אך שם חשוב לציין לא הייתה גם עלייה חדה כמו במתחמים בדרך מנחם בגין ובחסן ערפה".

לדבריו, "הירידה הגיעה לאחר שנה של זינוק במחירי השכירות בלב תל אביב שהגיעו עד לכ-250 ואף 270 שקל למ"ר".

לדברי מזור ישנן סיבות רבות לירידת מחירי השכירות אך הגורם המשמעותי הוא ההייטק. לדבריו "חברות רבות ששכרו שטחים במחירים גבוהים הפסיקו לגייס. חלקן אף מפטרות עובדים, ההשקעה בהייטק הולכת ומצטמצמת והן מבינות שהן לא חייבות כל כך הרבה שטחי משרדים. נוסף על כך בניגוד לנדל"ן למגורים, ההיצע בשוק המשרדים צפוי לגדול בארבעת השנים הקרובות לסדר גודל של 1-1.2 מיליון מ"ר. נכון, לא מדובר על היצע בתל אביב. מדובר במעגל ראשון כדוגמת בני ברק, ראשון לציון ופתח תקווה אך יש לכך השפעה".

בתחום המגורים אמר מזור כי על פי בדיקה של יד 2 ישנה ירידה משמעותית בהתעניינות לרכישת דירה מיד שנייה ודירות להשכרה. עם זאת, עדיין לא מזהים ירידת מחירים בשוק הדיור.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, ממליצה לעגן בחקיקה רישוי ופיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים ומתן שירותים פיננסיים באמצעותם, לרבות יצירת מנגנון שיעוגן בחקיקה להעברת הפיקוח בנק ישראל על נכסים דיגיטליים בעלי השפעה יציבותית או מוניטרית משמעותית.

ההמלצה ניתנת במסגרת דוח רחב שהגיש אגף הכלכלנית הראשית לשר האוצר, ובו המלצות נוספות הנוגעות לאסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים.

ואלה ההמלצות הנוספות:

–  הסרת החסמים הקיימים תחת המסגרת האסדרתית הקיימת: הבהרת מדיניות הממשלה ביחס להגברת הודאות של משקיעים בתחום, בין היתר באמצעות קבלת הכרעה באשר לבקשות הרישוי הקיימות, הגברת פעילות בתחום האכיפה על שירותים הניתנים ללא רישיון, והמשך מעקב אחר יישום צעדים להבטחת מתן שירותים בנקאיים נאותים, תחת ניהול סיכונים כנדרש, עבור כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים.

–  טיוב והרחבת התשתית האסדרתית הקיימת: הסדרת סמכויות למפקח על נותני שירות פיננסים בהתייחס לרישיונות מקבילים שניתנו בחו"ל, הבהרות ויצירת מנגנונים לתשלום המס עבור פעילות בנכסים דיגיטליים לצורך הסרת חסמים והגברת הודאות, הרחבת תחולת האסדרה של רשות ניירות ערך על נכסים ופעילויות בזיקה לנכסים דיגיטליים הנוגעים לתחולתם של דיני ניירות ערך וריכוז ככל הניתן של סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ושירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים בידי גורם רגולטורי אחד תוך שימור עקרון הנייטרליות הטכנולוגית.

הדוח הוכן במהלך השנה האחרונה לבקשת שר האוצר על-ידי צוות באגף הכלכלנית הראשית, בהתייעצות עם רגולטורים וגורמי ממשל רלוונטיים, מומחים ונציגי התעשייה המקומית, וכן רגולטורים ממדינות מפותחות מקבילות. ההמלצות גובשו בשים לב למדיניות האסדרה המתגבשת לעניין נכסים דיגיטליים במדינות מפותחות אחרות, ובפרט החקיקה האחרונה של האיחוד האירופי בעניין נכסים קריפטוגרפיים (MiCA) שאושרה באוקטובר 2022.

לדברי הכלכלנית הראשית כפי שהובאו בדוח, העבודה עליו העלתה כי קיימים סיכונים לא מבוטלים לצרכנים ולמשקיעים בקבלת שירותים בתחום הנכסים הקריפטוגרפיים, וקיים אף חשש כי חלק מהסיכונים יקרינו על המערכת הפיננסית בכללותה. כמו כן, מדובר בתחום מתפתח שכבר היום שחקנים ישראליים מעורבים בפיתוחים חדשניים בו. על מנת לצמצם ולנהל את הסיכונים, ולאור התפתחות השוק, נדרשת אסדרה מושכלת ומקיפה בהקשרים אלה, בהלימה לסטנדרטים המתפתחים בעולם המערבי.

עוד מציינת הכלכלנית הראשית בדוח כי שמהלך 2022 עבר שוק הנכסים הדיגיטליים טלטלה שהביאה, מעבר לירידות בשווי הנכסים, גם לחשיפת נקודות חולשה משמעותיות בהגנה על משקיעים ובמודל העסקי של חברות שונות בתחום. שרשרת אירועים זו הדגישה מחדש את הסיכונים הכרוכים בפעילות שאינה מבוקרת בנכסים דיגיטליים, ואת הצורך ברגולציה מקיפה וקוהרנטית על התחום.

אולם, ממשיכה הכלכלנית בדוח, לצד הסיכונים הקשורים לנכסים הדיגיטליים ישנן גם הזדמנויות לצמיחת המשק, הקשורות לכך שחלק מנכסים אלו עשויים לשמש נדבך מרכזי בטכנולוגיה של יישומים דיגיטליים מרכזיים חדשניים. בנוסף, לתעשיית הנכסים הדיגיטליים עשויה להיות תרומה לקידום התחרות והייעול של מערכות התשלומים והשירותים הפיננסיים.

יצרת מסגרת אסדרתית עבור שוק הנכסים הדיגיטליים, המאפשרת ניהול מושכל של הסיכונים היא הכרחית בראש ובראשונה למניעת נזקים פוטנציאליים למשקיעים ולמשק בכללותו אך גם למיצוי פוטנציאל ההזדמנויות של השוק לטווח הארוך.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "תחום הנכסים הדיגיטליים, שעשוי להפוך לחלק אינטגרלי במערכת הפיננסית והכלכלית, עדיין מתאפיין בסיכונים ובאי ודאות גבוהים הן לצרכנים והן למערכת כולה. כל אלה מחייבים מדיניות מושכלת של הממשלה. אני מודה לכלכלנית הראשית על העבודה המקיפה, המקצועית והמסורה שבוצעה על ידה ועל ידי צוותה בנושא, המהווה את הדו"ח המקיף והעדכני ביותר שקיים כיום בנושא זה לשימוש הממשלה, ומצפה כי הדו"ח ישמש בסיס להחלטות ולחקיקה עתידית בנושא".

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג: "קביעת מדיניות ממשלתית בתחום הנכסים הדיגיטליים דורשת אסדרה מושכלת ומקיפה שתיקח בחשבון את הסיכונים בתחום, כפי שבאו לידי ביטוי גם בשנה האחרונה, ואת החדשנות ואת מאפייניו של התחום. תהליכי האסדרה מתגבשים ונקבעים בתקופה זו במדינות שונות בעולם המערבי ומומלץ שמדינת ישראל תפעל בהלימה לסטנדרטים המתהווים בעולם המפותח".

מנוע צמיחה לתעשיית התיירות בישראל. במשרד הכלכלה הוחלט לאפשר לחברות זרות שזכו במכרזים ממשלתיים ומחויבות בביצוע רכש גומלין, לרכוש גם שירותי אירוח במלונות במסגרת תיירות עסקית: כנסים, סמינרים, נופשי חברה, תערוכות וכד'. המתווה החדש עשוי לתת דחיפה משמעותית לתיירות העסקית (MICE) בישראל אשר נחשבת בעולם למנוע צמיחה מרכזי בתעשיית התיירות. 

תעשיית התיירות המקומית עדיין לא התאוששה לגמרי מאז מגפת הקורונה, ועל פי התחזיות היא תחזור לרמתה ערב המגיפה רק בעוד כשנתיים, כך שהמהלך הנוכחי עשוי לסייע לה להגיע ליעד מוקדם מהצפוי.   

במסגרת המהלך החליטה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) לאפשר זמנית, במסגרת מימוש מחויבויות לשת"פ תעשייתי ורכש הגומלין של חברות זרות שזכו (במכרזים ממשלתיים), הכרה ברכש שירותים ו/או מוצרים הכולל הזמנות שרותי אירוח במסגרת תיירות עסקית MICE או נופש חברה, כנסים, סמינרים בסכום שלא יפחת מ-75 אלף דולר  לאירוע. פעילות תיירות עסקית כאמור, תוכר כשת"פ בגין מחויבות החברה המחויבת לשת"פ עקיף ולא במקום השת"פ הישיר (שת"פ ישיר בפרויקט עצמו שבו זכתה החברה). כמו כן לא יוכרו במסגרת המתווה הוצאות תיירות שוטפות שלא במסגרת אירועי תיירות עסקית.

ההוצאה הממוצעת לתייר בישראל עומדת על כ-1,400 דולר, וקיימת הערכה כי ההוצאה הממוצעת של תייר MICE גבוהה משמעותית. בנוסף, תיירות זו מהווה פתח כניסה לביצוע של השקעות נוספות בעתיד. לפיכך, רשויות תיירות ברחבי העולם מתמקדות בתחום תיירות זה ושואפים להרחבתו.

ההסכם בתוקף לשנתיים כשבשלב הראשון, יפנו משרדי התיירות והכלכלה לחברות הבינלאומיות המחויבות כיום ברכש הגומלין וישווקו להן את המתווה החדש.

ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה וראש רשפ"ת: "הרשפ"ת פועלת לקידום שת"פ תעשייתי איכותי בין חברות בין לאומיות לתעשייה הישראלית ושמה דגש על שת"פ תעשייתי ישיר בדמות קבלנות משנה במסגרת הפרויקטים השונים בהן הן זכו. לאור הפגיעה הקשה בענף התיירות בחנו את בקשת שותפינו, וראינו לנכון להשיק פיילוט זמני, במטרה לסייע בחיזוק היקף התיירות העסקית הנכנסת לישראל. אנו מעודדים את החברות המחויבות ברכש גומלין, לבצע בישראל אירועי חברה גדולים, סמינרים מקצועיים וכו' על ידי הכרה גם בהוצאות כאלו במימוש מחויבותן".

מנכ"ל משרד התיירות, דני שחר: "משרד התיירות מקדם את המהלך שצפוי להגדיל את היקף התיירות העסקית לישראל ובמיוחד את תיירות הכנסים, שהמשרד שם דגש על פיתוחה בתקופה האחרונה. למהלך יש פוטנציאל לסייע רבות לתעשייה התיירותית שנפגעה באופן החמור ביותר בתקופת הקורונה וטרם התאוששה לגמרי. לשכות משרד התיירות ברחבי עולם יעבדו עם משרד הכלכלה ועם החברות להן יופצו פרטי התמריץ, כדי להביא לישראל כמה שיותר תיירות עסקית וכנסים". 

בנק לאומי ישלם קנס של כ-800 אלף שקל. הממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל הטיל על הבנק עיצום כספי בסכום האמור מאחר שהבנק הפר את חובתו ולא העביר למערכת נתוני אשראי דיווחים המחויבים על פי החוק בגין התראות יומיות ושיקים שלא כובדו מסיבת אין כיסוי מספיק בגין כעשרת אלפים לקוחות.

סכום העיצום נקבע לאחר הפחתה של 70% מגובה העיצום נוכח העובדה כי עד להפרה זו, ב-3 השנים האחרונות לא הפר הבנק את הוראות החוק נתוני אשראי והרגולציה הנובעת ממנו ולאור קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות אשר הובאו בפני הממונה .

מאגר נתוני האשראי שהוקם ב-2019 מרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל. נתונים אלה אמורים לשמש בעיקר לקבלת החלטות על מתן אשראי. המידע אמור לאפשר לספק האשראי לתמחר את האשראי בהתאם לאיכותו של הלווה ולסיכונים שבמתן ההלוואה ללווה זה.

דירוג אשראי אישי הוא ציון שניתן לאנשים פרטיים, המבטא את יכולת ההחזר שלהם. הציון הזה בעצם מספק לבנקים ולגופי האשראי תובנות בקשר אליכם – האם כדאי לתת לכם אשראי, האם אתם מחזירים את החובות שלכם. כל המידע עליכם בעצם משתקלל לציון אשראי (Credit Score), ועל פי זה נותנים לכם אשראי וקובעים לכם את הריבית. ככל שאתם בטוחים ואמינים יותר בעיני הבנק, כך הריבית שתשלמו תהיה נמוכה יותר.

הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, רו"ח אייל חדד: "המידע המדווח למאגר נתוני אשראי משפיע על מיליוני לקוחות ועליו מסתמכים נותני אשראי בבואם להחליט האם להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח. החוק מייחס חשיבות רבה לדיוק ולמהימנות של נתוני האשראי שמעביר מקור מידע למאגר.  שלמות המידע ואמינותו חשובות לאין שיעור, לכן החלטתי להטיל על בנק לאומי עיצום זה. כולי תקווה שהפרות כאלה לא יישנו ותישמר רציפות הדיווח, איכותו ודיוקו על ידי כלל מקורות המידע המדווחים למאגר נתוני אשראי".

דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך זה ישפיע עליכם?

חדרה עומדת להתחדש ב-1,450 יחידות דיור חדשות. זאת במסגר תוכנית התחדשות עירונית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה.

התוכנית, בשכנות סלע בית"ר שבמרכז העיר, מתפרסת על פני שטח כולל של כ-47 דונם, והיא ממוקמת במתחם שבין יער חדרה מדרום, רחוב יחיעם מצפון, רחוב רזיאל דוד במזרח ובמערב תוואי הרכבת וכביש 4. רחוב דוד השמעוני עובר במרכז התוכנית ומשמש כציר ראשי.

יחידות הדיור החדשות ייבנו במבני מגורים בני 6-37 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, 435 יוקצו עבור דירות קטנות. המגדלים שיוקמו בחזית רחוב השמעוני, ישולבו בשטחי מסחר ותעסוקה בקומות הקרקע.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 14,800 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר עבור שטחים עבור מלונאות/מעונות סטודנטים/דיור מוגן, 6,500 מ"ר עבור מבני ציבור וכ-9 דונם של שטחים פתוחים.

כיום מצויים כ-200 יחידות דיור במבני מגורים בני 3-4 קומות ובבניה צמודת קרקע שיפונו לטובת הפרויקט.

מתכנן מחוז חיפה במינהל התכנון, רונן סגל, ציין כי "מדובר בתוכנית המשלימה רצף של תוכניות התחדשות עירונית ומתחברת ממזרח לשכונת "רסקו" ובהמשך למתחם "משרד החקלאות" שאושרו בוועדה המחוזית. בנוסף, התוכנית מייצרת חיבור באמצעות שבילים ושטחים פתוחים לתחנת רכבת חדרה".

הכלכלה העולמית הולכת להאטה וחלק מהמדינות אף יחוו מיתון קשה, אבל הכלכלה האמריקאית לא בדרך למיתון קשה ב-2023. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, מספר גורמים צפויים לרכך את השפעת ההאטה:

• "הירושה" של החסכונות הגבוהים מתקופת המגפה. יתרות הפיקדונות בבנקים גם של החברות וגם של משקי הבית, בארה"ב ובאירופה עדיין מאוד גבוהות.
• למרות ההאטה בכלכלה, השקעות גדולות צפויות להימשך בכל מקרה. החברות חייבות להשקיע בטכנולוגיה בעקבות עלייה בשימוש בה אחרי המגפה. גם ההשקעות בשינויים בשרשרת ההספקה מתבצעות מתוך הכרח מלחמת הסחר והקורונה. כמו כן, מתחילות לצאת לפועל התוכניות הממשלתיות להשקעה בתשתיות בארה"ב ובאירופה.
• המינוף של משקי הבית האמריקאים נמצא באחת הרמות הנמוכות היסטוריות, כמו גם היחס בין החובות להכנסות. לעומת זאת, חוב החברות ביחס לתמ"ג העסקי גבוה, אך לא חסר תקדים. החברות גם נזילות מאוד. היחס בין סך החוב של המגזר העסקי לסך הנכסים הנזילים הנו בין הנמוכים בהיסטוריה.
• מצבו של שוק העבודה עדיין חזק. נמשך ביקוש לעובדים, למרות היחלשות הכלכלה. מספר משרות פנויות במדינות העיקריות גבוה משמעותית מאשר לפני המגפה. במצב זה, החברות לא יזדרזו לפטר עובדים, אלא אם תחול התדרדרות של ממש.
• ב-2022 הפסקת תמריצי הקורונה השילה כ-4% מהצמיחה. בשנת 2023 "המשקולת" הפיסקאלית צפויה להיות הרבה פחות כבדה.

בהינתן כל אלה, אומרים כלכלני מיטב, חזרת האינפלציה אל היעד בארה"ב תיקח יותר זמן ממה שהשווקים מעריכים, כך שריבית הפד צפויה להגיע לכ-4.75%-5% ולהישאר ללא שינוי עד שהאבטלה תעלה לפחות ל-5%.

כלכלת ישראל לא תחמוק מההאטה העולמית, המשק יצמח ב-2% ב-2023

באשר לכלכלת ישראל אומרים במיטב כי המשק הישראלי, כמו הכלכלות האחרות, צפוי להיפגע בשנה הקרובה מההאטה בכלכלה העולמית, מהשלכות עליית הריבית, משחיקת השכר הריאלי ומאפקט העושר השלילי בעקבות הירידות בשווקים הפיננסיים.

להערכתם, המשק יצמח ב-2% בלבד ב-2023, תוך צמיחה נמוכה בצריכה הפרטית ובהשקעות, ושיעור האבטלה יעלה ל-4.5%-5%.

לדברי כלכלני מיטב, בניגוד לדעה הרווחת, ההשלכות על המשק הישראלי יהיו חזקות לא פחות ואולי אף יותר מאשר על המדינות האחרות. מנועי הצמיחה שהובילו ביציאה מהקורונה יהפכו לרוחות נגדיות חזקות:

• מדד ה-Nasdaq, שירד ב-30%, הוא כידוע האינדיקאטור המוביל הטוב ביותר לצמיחה במשק הישראלי. תחום ההיי טק, בעל השפעה גבוהה במיוחד על הפעילות במשק בתחומים רבים, צפוי לתמוך פחות בפעילות הכלכלית במשק. השפעת הפעילות בענף הטכנולוגיה על המשק אף גדלה בתקופת הקורונה. המשקל של סך השכר בענפי מידע ותקשורת, המרכז פעילות בהיי טק, מסך השכר במשק עלה בשנתיים האחרונות בכ-2% ל-14%. לעלייה דומה במשקל לפני הקורונה לקח חמש שנים.
• גידול חריג באשראי במשק תוך עלייה בסיכון שלו, צפוי להפוך ממנוע לבלם הצמיחה על רקע האטה בפעילות ועליית הריבית. במיוחד צפויה להיפגע הצריכה הפרטית.
• קיימת אי וודאות גבוהה ביחס לצעדים בהם תנקוט הממשלה החדשה שלפחות על פי ההצהרות עומדת להוביל מדיניות מרחיבה יותר בתחומים החברתיים.

האינפלציה תגיע ל-5.3% ותרד אחרי מדד ינואר 2023

עוד צופים במיטב כי האינפלציה בישראל צפויה להגיע לשיא של 5.3% בדצמבר ולהתחיל לרדת אחרי מדד ינואר 2023. לדבריהם, למעשה התרחבות קצב האינפלציה כבר מאחורינו. משקל הסעיפים והתת סעיפים במדד המחירים (מתוך סך של 153) שקצב האינפלציה בהם עולה מחודש לחודש, נמצא במגמת ירידה ומסמן שהאינפלציה בדרך לרדת.

• המשך העלייה בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים נבע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, הנסיעות לחו"ל, והחזקת רכב, לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים.
• שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, "אחראים" על קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). עליית המחירים של המכוניות והנסיעות לחו"ל היא תוצאה של היציאה מהקורונה וצפויה לחלוף. ההתייקרויות בסעיף הדיור מושפעות, בין היתר, מהעלייה לישראל וממעבר הרוכשים הפוטנציאליים של דירות לשוק השכירות בעקבות עליית ריבית.
• אחד הסיכונים העיקריים לתחזית לירידה בסביבת האינפלציה מהווים תוספות השכר בסקטור הציבורי בעקבות הסכמי השכר החדשים.
• מחירי הדירות בבעלות צפויים לעבור למגמת ירידה בחודשים הקרובים.

באשר לריבית מעריכים במיטב כי היא תגיע לרמה של 3.75%-4.00% בשתי הפגישות הקרובות של הוועדה המוניטארית ותעצור שם. לאור הירידה באינפלציה והאטה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק, בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית לקראת סוף שנת 2023.

בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד 0.25% בישיבתו בתחילת ינואר 2023 לרמה של 3.5%, ובסך הכל תעלה הריבית ל-3.75%-4%. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי דר' גיל מיכאל בפמן ואסטרטג הריביות דודי רזניק.

לדבריהם, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות והם מעריכים כי האינפלציה השנתית בפועל תישאר מעל 5% בחודשים הקרובים, מה שתומך בהעלאות ריבית נוספות, למרות האטת הקצב בהחלטה האחרונה.

במסגרת הגורמים שמאפשרים העלאות ריבית נוספות, בנק ישראל ציין שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה וכי שוק העבודה עדיין הדוק. במסגרת הסיכונים ציין הבנק המרכזי את הפעילות הכלכלית בעולם שהולכת ומתמתנת ותוך כדי כך הסיכון המתגבר למיתון, בעיקר באירופה. בנק ישראל גם ציין שמספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד, ובמקביל ישנה עלייה ניכרת בהתחלות הבנייה, מה שיכול ללמד על הכוחות המתגבשים, להערכת כלכלני לאומי, לבלימת אינפלציית מחירי הדירות בישראל ולעצירת תהליך העלאת הריבית בהמשך.

הריבית בארה"ב תעלה יותר מהתחזיות הקודמות

באשר לעולם, סבורים בלאומי כי הריבית בארה"ב תעלה לרמות גבוהות מאלה שהיו חזויות עד כה. זאת למרות שמרבית חברי הפד תומכים בהאטת קצב העלאות הריבית. לדברי כלכלני לאומי, הדבר הבולט בפרוטוקול ישיבת הוועדה המוניטרית של הפד לקראת החלטת הריבית האחרונה היה ש"חברי ועדה שונים ציינו כי כאשר האינפלציה עדיין לא הציגה סימנים רבים של ירידה, וגם לנוכח חוסר איזון בין היצע לביקוש בכלכלה שנמשך, הערכתם לגבי הרמה הסופית של שיעור הריבית שתהיה הכרחית להשגת היעדים היא גבוהה במקצת ממה שצפו קודם לכן". זה היה גם הקו של היו"ר ג'רום פאואל במסיבת העיתונאים שלו לאחר הפגישה, עם גישה ניצית למדי. בניגוד לגישה זו של היו"ר, הפרוטוקול מציין ש"רוב ניכר של המשתתפים (חברי הוועדה) סברו כי האטה בקצב העלייה תהיה ראויה כבר בקרוב". 

בלאומי מציינים כי הפרוטוקול כולל התייחסויות למידת אי הוודאות סביב השפעת ההידוק המוניטרי המצטבר עד כה. בפרט, "חברי ועדה רבים ציינו כי העיתוי של ההשפעות של הצעדים המוניטריים על הפעילות הכלכלית, שוק העבודה והאינפלציה עדיין לא ברור, כאשר מלוא ההשפעה טרם בא לידי ביטוי". במילים אחרות, חלק מחברי הוועדה מודאגים מכך שהפד עלול להדק יתר על המידה. 

כמו כן, לא היה בדברים אשרור לאינדיקטורים המובילים שמצביעים על התמתנות בלחצי מחירי הליבה וחלק מחברי הוועדה טענו שאין עדיין מגמה כזו. עם זאת, במבט קדימה, האינדיקטורים מעידים על התגבשות של "מסה קריטית" של אינדיקציות להאטת האינפלציה בהמשך, מה שעשוי להביא להפסקת העלאת הריבית בתחילת השנה הבאה ואולי יבסס את עמדת הפתיחה כדי להתחיל להפחית את הריבית שוב עוד לפני סוף 2023. 

בהנחה שמדד נובמבר יעלה ב-0.1%-0.2%, אזי קצב האינפלציה השנתית צפוי לעלות ל-5.3%-5.4% (מ-5.1%) ואינפלציית הליבה תגיע ל-5.1% (מ-5% באוקטובר) ללא הפתעה כלפי מטה באינפלציה או סימנים ברורים להתמתנות בפעילות, ניתן לצפות להעלאת ריבית של 0.5% ב-2 לינואר ועוד העלאה של 0.25% ב-20 לפברואר לרמה של 4%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ.

לדבריהם, בהודעת הריבית של נובמבר היו לא מעט אמירות "יוניות" כמו "המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויות להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה".

עם זאת, מוסיפים בלידר, המשנה לנגיד אנדרו אביר השמיע קולות "נציים" יותר בראיון שנתן לאחר הודעת הריבית. לדבריו, ישראל עדיין נמצאת בתהליך של הידוק מוניטרי וסביר להניח שתחזית הריבית של בנק ישראל מ-3 באוקטובר (ריבית של 3.5% ברבעון השלישי של 2023) תעודכן כלפי מעלה. עוד אמר אביר כי הוא לא רואה סימנים משמעותיים להתמתנות בפעילות וכי ישראל רחוקה מכניסה למיתון.

הפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית

באשר לעולם אומרים כלכלני לידר כי בארה"ב קיים פער בין הנתונים "הקשים", הכוללים את המסחר הקמעונאי, הייצור התעשייתי, הצריכה הפרטית, נתוני התעסוקה ונתוני התוצר, לבין הנתונים ה"רכים", הכוללים סקרי ציפיות, מדד מנהלי הרכש, מדדי אמון צרכנים ועוד. הנתונים הרכים הפתיעו כלפי מעלה, מה שמאותת שהמיתון בארה"ב עדיין רחוק. בלידר מסבירים כי כל עוד הנתונים הקשים לא מצביעים על התמתנות משמעותית בפעילות, הפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית.

תהליך העלאת הריבית יימשך בחודשים הקרובים, ובמסגרתו בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד רבע אחוז בישיבתו בתחילת ינואר 2023. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר גיל מיכאל בפמן.

לדבריהם, בהודעת הריבית האחרונה שבה העלה בנק ישראל את הריבית בחצי אחוז, קצב נמוך לעומת שתי ההעלאות שקדמו לה (0.75%), ציין הבנק כי האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. הוועדה המוניטרית מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים לצד ההקלות בשרשראות האספקה וירידת מחירי הסחורות פועלים למיתון האינפלציה.

מלבד זאת, אומרים בלאומי, נראה שהפחתת קצב ההעלאות נתמכה בכך שהציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון מצויות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד (3%). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.

בלאומי מציינים  שיעד יציבות המחירים של בנק ישראל מוגדר במונחים של אינפלציה בפועל של המדד הכולל ולא במונחי ציפיות, שיתכן שיתממשו ויתכן שלא. על כן, לאינפלציה בפועל יש משקל משמעותי בקביעת רמת הריבית.

במסגרת הגורמים המאפשרים העלאות ריבית נוספות, בנק ישראל ציין שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה עדיין הדוק. בנק ישראל צופה שהמדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל בהמשך, ולכן ההאטה בקצב העלאת הריבית בהחלטה הנוכחית.

במסגרת הסיכונים, ציין בנק ישראל את הפעילות הכלכלית בעולם שהולכת ומתמתנת ותך כדי כך הסיכון המתגבר למיתון, בעיקר באירופה. בנק ישראל גם מציין שמספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד, ובמקביל ישנה עלייה ניכרת בהתחלות הבנייה, מה שיכול ללמד על הכוחות המתגבשים, להערכת כלכלני לאומי, לבלימת אינפלציית מחירי הדירות בישראל ולעצירת תהליך העלאת הריבי

תקציב הקו האדום של הרכבת הקלה זינק ב-70% וההתנהלות לא יעילה. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח שהוציא על נושאים מערכתיים וכלכליים. המבקר ממליץ כי משרדי התחבורה והאוצר יקיימו תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרויקט הרק"ל ויישמו אותם בחלקים המתוכננים של הרק"ל ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים כגון המטרו.

לדברי המבקר, אומדן עלות ההקמה של שלושה קווי הרכבת הקלה בגוש דן (האדום, הירוק והסגול) מגיע ל-48.1 מיליארד שקל.

המבקר המדינה בדק את התקדמות פרויקט ההקמה של קווי הרכבת הקלה (האדום, הירוק והסגול) ומצא כי יותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבינה. זאת, אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו-2016 לפעול לחתימה על הסכם ואף שמבקר המדינה המליץ בנושא זה בדוחות הביקורת שפורסמו בשנים 2013 ו-2018.

עוד נמצא, כי מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה שש פעמים לפחות לתקופה מצטברת של חמש שנים בקירוב במצטבר (חמש מתוך שש הדחיות אירעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015): הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים הסגול והירוק, פתיחת הקו הסגול נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ-2025 ל-2027, ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה בפרויקט ה-PPP ביותר משנה, שנבעה בעיקר מדחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב – מאוגוסט 2020 לינואר 2022. 

ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד שקל, בוצעו בו 12 עדכונים לכל הפחות – ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות הפרויקט הכוללת. בעדכון האחרון באוקטובר 2021 היה אומדן העלות כ-18.71 מיליארד שקל, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד שקל מאומדן העלות המקורי (כ-75%). בניכוי השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד שקל) וירידה במע"מ מ-18% ל-17% בשנת 2016 (ירידה של 0.128 מיליארד שקל) אומדן העלות גדל בכ-7.46 מיליארד שקל (כ-69.7%). לחריגה באומדן עלות בקווי הרק"ל שבהקמה, האדום, הירוק והסגול סיבות רבות ובהן: תקצוב בצ"ם (בלתי צפוי מראש) בחסר שלא לפי נוהל פר"ת (פרויקטים לתחבורה) ואי-הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט; אי-הצמדה לסלי תשומות; מכלולים שלא נכללו באומדן הפרויקט, מכלולים שלא תומחרו ומכלולים שתומחרו בחסר והביאו להסטות בין הסעיפים התקציביים השונים.

עלה כי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול של הרק"ל גבוה ביחס למספרי ההשוואה במדינות אחרות במחירי שנת 2000 (מתוך נתוני מחקר הבנק העולמי) ולאחר תקנון אורך הקווים (השפעת המחיר): 

אומדן עלות הקו הסגול הוא כ-11.2 מיליארד שקל (כ-0.41 מיליארד שקל לק"מ) ובמחירי 2000, כ-4.64 מיליארד שקל (0.17 מיליארד שקל לק"מ), היה גבוה בכ-26.5% ובכ-133.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר אומדן הקו הסגול העילי גבוה משמעותית ממספרי ההשוואה במחקר הבנק העולמי.

אומדן עלות הקו הירוק הוא כ-18.3 מיליארד שקל (כ-0.47 מיליארד שקל לק"מ) ובמחירי שנת 2000, כ-7.64 מיליארד שקל (0.2 מיליארד שקל לק"מ), היה נמוך בכ-5.5% וגבוה בכ-99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות.

אומדן עלות הקו האדום הוא כ-18.7 מיליארד שקל (כ-0.78 מיליארד שקל לק"מ) ובמחירי 2000, כ-7.89 מיליארד שקל (0.33 מיליארד שקל לק"מ), היה בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינות אחרות, והיה נמוך בכ-23.7% וגבוה בכ-113.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. 

בביקורת עלה, כי זמן הקמת קו הרק"ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ-8 שנים) לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות).

אף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית ואף אין בה מִנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט. הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית.

בנוסף, עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה המוקצה על ידי משרד האוצר. נובע מכך חוסר שוויון בין עסקים בתחומים מוניציפליים שונים.

הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים אבל הם לא הוזילו את השירות לאזרח. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח בנושאים מערכתיים וכלכליים. המבקר בדק היבטים שונים הנוגעים להתפתחות הבנקאות הדיגיטלית, ובהם חסמים להטמעת טכנולוגיות חדשות ולכניסת שחקנים חדשים, בפרט בנקים דיגיטליים, ורפורמות שקודמו להגברת התחרות בשירותים פיננסיים ובנקאיים. בסוף הדברים המליץ המבקר כי בנק ישראל ומשרד האוצר יפעלו לנתב את הבנקאות הדיגיטלית כך שתעודד כניסה של שחקנים מקומיים ובין-לאומיים כדי לייעל את הענף ולהיטיב עם הצרכנים ולתרום יותר להפחתת יוקר המחיה בישראל.

לדברי המבקר, "המערכת הפיננסית בעולם עוברת בשנים האחרונות שינויים מבניים רבים שמקורם בהתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, התפתחויות המעודדות טרנספורמציה דיגיטלית (דיגיטציה). הדיגיטציה מאפשרת למגוון גופים לספק שירותים פיננסיים, כאלה שאת מרביתם נתנו בעבר התאגידים הבנקאיים, ומרחיבה את התחרות למגוון גופים ממגוון מגזרים, וכך מביאה לחדשנות ולהתייעלות בענף הבנקאות.

"תאגיד בנקאי חדש אחד הוקם מאז שנות השבעים של המאה העשרים. זהו התאגיד הבנקאי הדיגיטלי היחיד שפועל בישראל . לצד זאת נמצא כי הגידול השנתי הממוצע ברווח חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, בניכוי הפרשה להפסדי אשראי בשנים 2014 – 2021, עומד על 11.4% וכי הרווח השנתי שלהן גדל מ-10.4 מיליארד ש"ח ב-2014 ל-22.1 מיליארד ש"ח ב-2021.

"נמצא כי הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים וכן הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות. עם זאת, הדיגיטציה אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים בשנים 2014 – 2021, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי – ורווחיהם במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ- 10.4 מיליארדי ש"ח בשנת 2014 ל-22.1 מיליארדי ש"ח בשנת 2021, בהתאם לגידול בתיק האשראי הבנקאי". 

לדברי המבקר, "הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות בעידן הדיגיטלי להגברת התחרות בענף הבנקאות, על מנת שההתייעלות הדיגיטלית תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בהפחתת העלויות לצרכן".

עוד מצא המבקר כי רפורמת הניידות בין בנקים מסייעת במעבר בין חשבונות בנק, ועשויה להגדיל את כוח המיקוח של הצרכן ואת היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. עם זאת, המסמכים ששימשו לקידומה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. זאת ועוד, משרד האוצר ובנק ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים.

עוד עלה כי בשנים 2017-2021 נפח הפעילות המצטבר של ארבעת הבנקים הדיגיטליים המובילים בעולם גדל מ-5.25 מיליון משתמשים לכ-75 מיליון משתמשים, וכי הכנסותיהם המצטברות גדלו בשנים 2018 – 2020 מ-484 מיליוני דולרים ל-1,570 מיליוני דולרים. נכון לסוף שנת 2021 לא פעלו בישראל בנקים דיגיטליים עצמאיים. עם זאת, תאגידים קיימים שדרגו את מערכותיהם לתמיכה במגוון שירותים ופעולות באתר וביישומונים. 

כמו כן, ביוני 2017 הקים תאגיד בנקאי גדול פלטפורמה בנקאית דיגיטלית הפועלת באמצעות יישומון, הפועלת מכוח ההיתר לסניף דיגיטלי שהתאגיד הבנקאי קיבל מהפיקוח על הבנקים. פלטפורמה זו נועדה לשרת בעיקר קהל לקוחות צעיר בביצוע פעולות בנקאיות ברובד הבסיסי בלבד, אך צפויה להתרחב להספקת מגוון שירותים ומוצרים נוספים בהמשך. עוד עלה כי משך זמן הקמת התאגיד הבנקאי הדיגיטלי החדש היה 24 חודשים ממועד מתן רישיון בנק מוגבל שאינו בתוקף ועד לקבלת הרישיון בינואר 2022. 

על פי נתוני ה-BIS (Bank for International Settlements), נכון לשנת 2021 יש בעולם יותר מ-60 מערכות תשלומים מהירות, ויש כמה מדינות המתכננות ליישם מערכות כאלה בשנים הקרובות. נמצא כי אף שמשתתפי מערכת שירות התשלום המיידי עמדו בהוראת בנק ישראל ונערכו לקלוט תשלומים באמצעותה, במועד סיום הביקורת רק 2 מתוך 11 בנקים הפועלים בישראל מאפשרים ללקוחותיהם לבצע תשלומים באמצעותה. מערכת תשלומים מיידיים מגדילה את היתירות בביצוע תשלומים מהירים וסופיים במשק. המערכת מאפשרת סליקה של טריליוני שקלים מדי שנה באמצעי תשלום מתקדמים ומגבירה את הנוחות, המהירות והיעילות לציבור אגב צמצום השימוש במזומן ותמיכה בביצוע תשלומים בסכומים נמוכים, ואולם היקף השימוש במערכת עומד על 3.62% מכלל הפעילות במערכת "זיכויים, חיובים והעברות תשלומים" ונמוך ביחס לפוטנציאל השימוש בה.

עוד עלה, כי לפי נתוני חברת שב"א, ערך העסקות המתבצעות בארנקים דיגיטליים וביישומוני התשלום גדל מכ-2.4 מיליארד ש"ח ברבעון הראשון של 2020 לכ-5.4 מיליארד ש"ח ברבעון השלישי של 2021. עם זאת, סוגיית איסוף המידע על הלקוחות ואופן השימוש בו אינה מוסדרת בכל הגופים המפעילים ארנקים דיגיטליים, ובפרט באלה שעיסוקם בתחום הקמעונאות.

התופעה של סגירת סניפים אופיינית גם למדינות ה-OECD. מגמת הירידה במספר סניפי הבנק המסחריים לכל 100,000 מבוגרים במדינות ה-OECD נמשכת תקופה ארוכה יותר מאשר בישראל, אולם כמות הסניפים בישראל לכל 100,000 מבוגרים הייתה נמוכה בהשוואה לכמות הסניפים הממוצעת במדינות ה-OECD לכל אורך העשור האחרון. כך, בשנת 2020 היו בישראל 16.2 סניפים לכל 100,000 מבוגרים מול 18.3 סניפים בממוצע מדינות ה-OECD.

צוין כי הציבור בישראל שבע רצון מהשירותים הדיגיטליים גם בהשוואה בין-לאומית, ובכל הבנקים תועדו שיעורי שביעות רצון גבוהים (91% בממוצע). אף על פי כן, ההתייעלות הדיגיטלית לא הגבירה את מידת ההוגנות שהציבור מייחס למערכת הבנקאית המקומית, והציבור עדיין אינו שבע רצון ממנה, והדבר עולה משיעורי שביעות רצון נמוכים במיוחד מיוזמת הבנקאים בהצעת שירותים להוזלת עלויות (35.5% בממוצע) ובפתרונות יצירתיים התואמים לצורכי הלקוחות (33.5% בממוצע).

קיזז חשבוניות פיקטיביות ונתפס: כתב אישום הוגש לאחרונה לבית משפט השלום פתח תקווה כנגד דוד בוזגלו, תושב נהריה, עוסק מורשה בענף הדלק, המואשם בקיזוז חשבוניות פיקטיביות על סך למעלה מ-41 מיליון שקל. החשבוניות, שהונפקו על שם עוסקים שונים, שימשו להפחתת חבות המס הכוללת של עסקי הנאשם בסכום של למעלה מ-6 מיליון שקל.

על פי כתב האישום, קיזז הנאשם חשבוניות פיקטיביות במסגרת דיווחי המע"מ שדיווח מתוקף היותו "עוסק מורשה". החשבוניות הונפקו על שם שני עוסקים שונים, אשר לא ביצעו או התחייבו לבצע את העסקאות המתוארות בהן. 

במעשיו המתוארים בכתב האישום רשם הנאשם את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של העסק שניהל, על אף שהעסקאות המתוארות בהן לא בוצעו, וזאת על מנת להפחית את מס התשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות מחבות המס הכוללת שלו. הוא מואשם גם בכך שניכה מס תשומות בלי שהיה לו לגביו מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות וכן בכך שהכין, ניהל או הרשה להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים.  

את החקירה ניהלה יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב ואת כתב האישום הגישה עו"ד נטלי קצביאן מהיחידה המשפטית מחוז מרכז.