יום לאחר הודעתם של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חמישיות בתוך פחות משלוש שנים, שר האוצר אביגדור ליברמן כבר מפזר הבטחות. ליברמן דיבר בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, והתייחס לסוגיות הכלכליות, ובפרט לשוק הדיור. "אנחנו אכן בכיוון הנכון אבל כדי לממש תוכניות אתה חייב לפחות שנתיים של עבודה, ושוק הדיור – אי אפשר לשנות אותו לא בחודש או חודשיים. תוך שנה הגענו לבלימה ולהתייצבות במחירים לו היינו ממשיכים עוד שנה ברור שהיינו מורידים את המחיר. מעבר לכל הפטנטים והתמריצים זה כמובן להגדיל את ההיצע ואנחנו כל הזמן עובדים, יותר מאוחר קבינט הדיור שכל הזמן עוברים – אני לא יודע אם הוא בוטל או לא. היה חשוב מאוד, להתמקד קודם כל בהיצע ואחר כך בכל הדברים האחרים".

לגבי מחירי הדלק, שהפכו לסוגיה בוערת בשנה האחרונה על רקע האמרת מחירי הנפט בשל המלחמה של רוסיה ואוקראינה, ציין שר האוצר, "אני מכיר את כל הממשלות מ-96' ולא זוכר מתי היינו חמישה חודשים ברצף בעודף בהכנסות המדינה. אנחנו לא אספנים של השקלים. התחלנו לפני כמה חודשים עם הפחתה של הדלק והסולר, זה אמור להסתיים ב-1 ביולי וכבר שבוע עובדים בעיקר עם ראש אגף התקציבים על הנושא על הבנזין והדלק. רוצים לא להוריד את המחיר בחצי שקל לליטר, אלא בשקל. זה גם טוב לתעשייה אם נוריד בשקל בנזין וסולר זה ישפיע על האינפלציה, יוזיל את יוקר המחיה. אמרו לי, אל תשאיר כסף לביבי, תפעל אלקטורלית. אנחנו נפעל רק משיקולים כלכליים אחראים ממלכתיים. אני לא אתן יד לשום כלכלת בחירות. למרות שיש כסף ותגמולים אנחנו נבנה כלכלה הכי אחראית שאפשר. כל היוזמות הגדולות בכנסת הן תוצאה של לחץ. שיטת ממשל, יציבות. זה נוח להרבה מאוד מפלגות".

ליברמן הוסיף ואמר: "מערכת בחירות חמישית זה אסון. תעודת עניות למערכת הפוליטית ולחברה הישראלית. הממשלה הזו הגיעה לתוצאות מדהימות ולכן אני מקווה שהיא תמשיך".

שר האוצר התייחס גם לסוגיית שכר המינימום: "הפופוליזם בכנסת, הצעה להגדיל את שכר המינימום ל-40 של בשנה. זה יותר מ-34%.  חלק מהמעסיקים יצטרכו לסגור את העסק וחלק לפטר עובדים. זה מתגלגל ליצרן, לרוכש ולקונה בסוף השרשרת. ככה מייצרים אינפלציה, אבטלה וסגירת עסקים. השתדלנו להגדיל את ההכנסה בלי לייצר לחצים אינפלציוניים או לפגוע במעסיקים. כל הסקטור הציבורי מעסיק 12%, 82% סקטור פרטי. צריך לא להיסחף לכיוונים לא ברורים. הגדלת ההכנסה פנויה היא הדרך היחידה להתמודד עם יוקר המחיה".

באשר ליוקר המחיה ציין שר האוצר: "מבחינת ההישגים מדובר בממשלה שהביאה הכי הרבה רפורמות וחוקים, הכי חברתית שאי פעם הייתה במדינה. קראתי הרבה עצות והמלצות – עם יוקר המחיה אפשר להתמודד רק באופן מאוד מאוד מסוים, להגדיל הכנסה. כשאנחנו לא יודעים להתמודד עם מחירי השוק של הסחורות, מה שקרה ב-1 בינואר במחירי החיטה, הנפט והברזל, הדרך להתמודד עם יוקר המחיה היא להוזיל היתר לעובדים זרים. מצד שני חיילי צה"ל – הגדלנו את דמי הקיום לחייל סדיר ב-50%, כל מקבלי השלמת הכנסה הקפצנו להם בממוצע. לניצולי שואה המענק השנתי הוגדל ב-60%. הסכמים לעובדים סוציאליים – מעלים שכר ב-20% ומענק חד פעמי של 4.5 אלף שקל. הגדלנו נקודות זיכוי לעובדים שיש להם ילדים בבית ספר יסודי".

עוד בנושא חדשות

בסיכום דבריו אמר שר האוצר, "גם בממשלת מעבר אני מתכוון להמשיך את כל מה שהתחלתי הרבה. התחלנו רפורמה חשובה, עוד לפני אישור התקציב, אישרנו בממשלה את "נפש אחת" של נכי צה"ל ,ואין סיבה שלא נמשיך עם הרפורמה והחקיקה גם בתקופת המעבר. גם אנשים עם מוגבלויות אישרנו בממשלה והתחלנו עם הרפורמה אחנו מתכוונים להמשיך. גם את הנושא של שכר המינימום צריך לתקן עם השכל הישר. להגיע למשהו סביר".

 

 

כלי התחבורה החשמליים שמציפים את תל אביב הפכו למכה שממררת את חייהם של הולכי הרגל וגובה מדי יום עשרות נפגעים בדרגות חומרה שונות. על מנת לטפל בבעיה, החלה עיריית תל אביב בתגבור משמעותי של מערך האכיפה העירוני ברחבי העיר כנגד רכיבה אסורה על המדרכות באופניים וקורקינטים חשמליים. האכיפה מתבצעת על ידי עשרות פקחים עירוניים שהוכשרו למשימה, שמטרתה צמצום מספר הפגיעות בהולכי הרגל והפרדת השימושים בסוגי הדרך השונים. הפעילות תתמקד בשתי פעולות עיקריות: אכיפה ללא פשרות במדרכות והסברה על שבילי האופניים. החל מתחילת המבצע נתפסו 51 כלים וניתנו 1,179 דו"חות על רכיבה אסורה על המדרכה.

פעילות האכיפה במדרכות:

החל משבוע שעבר (אמצע יוני 2022) מוצבים פקחי העירייה במשמרות שונות במיקומים מרכזיים ומשתנים ברחבי העיר ויבצעו אכיפה מוגברת, לרבות החרמת כלים חשמליים הנוסעים בניגוד לחוק במדרכות. הקנס על רכיבה על המדרכה עומד על כ-250 שקל. בנוסף, תשלום האגרה עבור שחרור כלי שהוחרם עומד על 252.5 שקל. יצוין כי שחרור כלים שהוחרמו מקטין (מתחת לגיל 16) יתאפשר על-ידי הורה הקטין בלבד וכי החזרת כלים שנתפסו תתאפשר רק יום למחרת תשלום האגרה.
בין היתר, יוצב במסגרת האכיפה בליל אירועי לילה לבן (30/6) במרכז העיר, סימולטור לרכיבה בטוחה. מדובר בפיילוט שנעשה בשיתוף המשטרה ועיריית תל אביב-יפו, כאשר במהלך לילה זה תעמיד המשטרה עמדה של משקפי מציאות מדומה, שכל מי שייתפס בעבירה על קורקינט חשמלי, יתבקש לפנות הצידה ולהתנסות בסימולציה באורך 5 דקות של רכיבה מתקדמת.

פעילות הסברתית טרום אכיפה בשבילי אופניים:

לאור אישור ועדת הכלכלה של הכנסת אתמול את הרחבת סמכויות האכיפה לפקחים עירוניים, יחלו פקחי העירייה בשבוע הבא בפעילות הסברה נרחבת לאורך שבילי האופניים, כשבשלב הראשון לא יינתנו דו"חות כנגד עבירות המתבצעות בשבילי אופניים אלא אזהרות, עלוני הסברה ואף תשורה בדמות פנס אופניים. כזכור, עיריית תל אביב-יפו פעלה רבות מול הממשלה למען קבלת סמכויות אכיפה נוספות לפקחים וראש העירייה, רון חולדאי, אף שלח לפני מספר חודשים לשרי התחבורה, הפנים, בטחון פנים ומשפטים מכתב שבו דרש אסדרה ואכיפה של כלים חשמליים ואת הרחבת סמכויות האכיפה של פקחי הרשויות המקומיות.

עוד בנושא חדשות

תקנות התעבורה הנאכפות ע"י פקחי העירייה בשבילי האופניים וסכום הקנס שיינתן:

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אנחנו שמחים שהאופניים והקורקינטים הפכו לאלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי ולכלי תחבורה שמישים וזמינים, ושהשימוש בהם רק הולך וגדל. עם זאת, מדרכות העיר נועדו בראש ובראשונה להולכי הרגל והן אינן הפקר. לא ניתן להשלים עם תופעות של נסיעה פרועה ולא חוקית שמסכנת את הולכי הרגל ואת הרוכבים עצמם. כזכור, פעלתי רבות למען מתן סמכויות אכיפה נוספות ונרחבות לפקחים העירוניים מול הממשלה ואני מברך על המהלך החשוב שמאפשר משילות גבוהה יותר של הרשויות והגדלת סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים במלחמה בעבירות התנועה המדוברות. עם זאת, יש לזכור שהמלאכה עדיין לא הושלמה ושיש להמשיך ולדרוש מהממשלה גם חובת ציות לפקחים וחובת התקנת לוחיות רישוי על הכלים".

סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי: "אכיפה מאסיבית ויעילה היא מפתח חשוב להעלאת הבטיחות ברחובות העיר ואנו צריכים לוודא שהיא מתקיימת  24/7, 365 ימים בשנה. לכן, מעבר לאכיפה של הפיקוח ולמבצעי אכיפה מבורכים של המשטרה, אני דורשת רישוי לכלים דו-גלגליים כדי שתתאפשר אכיפה אלקטרונית שהיא כידוע היעילה ביותר וכן, תוספת אמצעים שיאפשרו אכיפת מהירות רכיבה ונהיגה והתמקדות בכלים לא תקניים, כולל בנקודות המכירה.

"כמו ערים רבות בעולם, מעודדת העירייה את השימוש באמצעי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי לרבות אופניים וכלים זעירים. המגמה שהחלה בשנים האחרונות התרחבה עם גידול מתמיד בכמות המשתמשים כולל קהלים חדשים שנהנים מתשתיות משופרות וניידות נוחה, זולה ומהירה. נכון לרגע זה מתבצעות בעיר כ-170 אלף רכיבות אופניים ביום, כ-25% יותר מבשנה שעברה. לאור גידול משמעותי בהיקף השימוש, נדרשת פעולה נמרצת בכמה ערוצים על מנת להבטיח את בטיחות כלל משתמשי הדרך בדגש על הולכי הרגל. העירייה משקיעה אנרגיות רבות לייצר משילות במרחב הציבורי ולמגר את עבירות הרוכבים באמצעות פריסת מערך אכיפה לרבות באמצעות פקחים ייעודיים ואמצעים אלקטרוניים. בשנת 2021 נתנו רשמו פקחי העירייה 40,484 דוחות לעבירות שבוצעו על ידי רוכבים.

"לצד כל אלה, אנו מאמינים שהחלק הארי של הרוכבים והרוכבות הם תושבים ומבקרים שומרי חוק ויש חשיבות להגברת מערך ההסברה והחינוך. אנו פועלים בבתי הספר בתוכניות ייעודיות להסברה וחינוך לחוקי התנועה והרכיבה, השקנו השבוע קמפיין הסברה בשיתוף הרלב"ד ומשטרת ישראל, שמטרתו להזכיר לרוכבות ולרוכבים שכל חוקי התנועה שחלים על רכבים פרטיים חלים גם עליהם.  זהו קמפיין כלל ארצי, שעבר אצלנו כמה שינויים כדי שיתאים יותר לקהל התל אביבי- יפואי. בין היתר, הקמפיין יכלול: שילוט חוצות נרחב, בילבורדים, סרטון הסברה, תשדירים ברדיו, מדבקות על גבי שבילי אופניים, סדנות לרכיבה בטוחה לנועד ועוד.

"בנוסף אנו פועלים ביתר שאת לייצר תשתית רכיבה מופרדת שתבטיח את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים. היקף השבילים בעיר, כ-165 ק"מ גבוה מכל עיר אחרת ואנו פועלים להרחיבו ולחבר את רשת השבילים כך שהרוכבים לא ייסעו על המדרכות".

קורקינטים בתל אביב – הכל על אפליקציות הקורקינטים החשמליים

 

בישראל נופלים מדי יום אלפי קורבנות לנוכלי הונאות פיננסיות וסייבר. התחושה היא שכמעט כל יום מגיעה בטלפון או במייל הודעה שבה מתחזים הפונים לבנק ומנסים לגנוב את פרטינו האישיים.

במערכת הבנקאית ובאיגוד הבנקים, הנלחמים בתופעה, מפרסמים היום כי מגמת ניסיונות ההונאה צוברת תאוצה, וכי ניסיונות ההונאה על אוכלוסיית יוצאי חבר העמים גדלה ב-200% בשנה האחרונה.

בעקבות כך, משיק איגוד הבנקים קמפיין המשך להעלאת המודעות מפני הונאות ואיומי סייבר, בו הוא קורא לגילוי ערנות בכל הקשור לתופעות אלה, לרבות התחזות ברשת ובטלפון וגניבת פרטים, במטרה להפחית את חשיפת האוכלוסייה לאירועים אלה. הקמפיין יעלה תחת הסלוגן: ״בנק, זה לא!״. באיגוד מבקשים לחדד כי הודעות מהסוג הזה אינן מגיעות מבנקים וכי הבנק לעולם לא יבקש מלקוחותיו פרטים חסויים.

הפעם יתמקד הקמפיין  בהעלאת המודעות להונאות פיננסיות נגד ציבור הלקוחות דוברי הרוסית בפרט והאוכלוסייה המבוגרת בכלל. בבנקים ובמשטרה מזהים בחודשים האחרונים עלייה משמעותית בהיקף ההונאות שמבוצעות נגד עולים חדשים. כמו כן ניכרת מגמה של שכלול אמצעי התקיפה נגד לקוחות אלה, בעיקר המבוגרים שלהם דבר שמחייב העלאת המודעות. בבנקים ובמשטרה מזהים גידול במקרי ההתחזות מצד התוקפים לנציגי בנקים ונציגי משטרה. התוקפים פונים לרוב בשפה הרוסית (דבר שאינו מקבול בבנקים) ומעודדים בשיטות מתוחכמות את הציבור למשוך כספים מחשבונותיהם ולהעבירם אל חשבונות בחו"ל .

במסגרת הקמפיין, הקים איגוד הבנקים עבור הלקוחות אתר ובו כל מה שצריך לדעת על הונאות והכלים שיעזרו להם להימנע מליפול לאירועי רשת. הקמפיין מפנה את הלקוחות לאתר, בו ניתן ללמוד מהם הכללים למניעת אירועי רשת. בין השאר, מסב האיגוד את תשומת הלב לסימנים מחשידים של הונאה ברשת ובטלפון, בהם קיימים, בין השאר, אלמנטים של הלחצה בזמן, שגיאות כתיב וניסוח קלוקל, פנייה שאינה אישית, שפה זרה, קישור (לינק) לא מוכר.

עוד בנושא חדשות

להלן אירועים המוגדרים כחשודים בהונאה:

מנכ״ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אומר כי מגמת ההונאה נמצאת במגמת עלייה מדאיגה: ״בתקופה האחרונה אנו עדים למקרי הונאה רבים כנגד לקוחות הבנקים. במקרים רבים הנוכלים פונים ללקוחות רבים באמצעות שיחת טלפון, ומתחזים לעובדי בנק ואף לנציגי משטרה בכדי לגנוב את פרטי ההזדהות לחשבונות הבנק או להעביר כספים לחו"ל. הבנקים מתמודדים עם ניסיונות ההונאה האלה וביחד עם המשטרה משפרים את יכולות ההגנה שלהם. אבל חובתנו היא להעצים את המודעות לניסיונות ההונאה, ובעיקר את המודעות של אוכלוסיות יותר פגיעות ביניהן האזרחים הוותיקים והלקוחות דוברי השפה רוסית כדי להפחית ככל הניתן את חשיפתן לאירועים אלה, ואת הנזקים הנוצרים מהם. המערכת הבנקאית, ביחד עם הפיקוח על הבנקים והמשרד לשוויון חברתי, רואה חשיבות עליונה בהגנה על אוכלוסיות הגיל השלישי ועולים חדשים בגיל השלישי כי אלה אוכלוסיות הזקוקות להגנה יותר מכולם. לכן מטרות הקמפיין הן שתיים: גם להעצים את המודעות לנזקים וגם לתת לציבור כלים כדי להימנע מליפול למלכודות".

מערכת בחירות חמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויה לעכב קבלת החלטות כלכליות בחצי השנה הקרובה (לפחות) בהן רפורמות בתחום הדיור, התשתיות, שכר המינימום והפיתוח. כך  אומרים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין. עוד אומרים בהראל כי הקדמת הבחירות מקטינה את האפשרות של הממשלה להשתמש בעודפיה בחודשים הקרובים להקטנת עליות המחירים במשק ומחזקת את דעתם שקיים סיכוי טוב שבנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5 נקודת אחוז בישיבתו בחודש יולי.

רוחות נגדיות בשוק הדיור

עוד לדברי כלכלני הראל, מחירי הדירות המשיכו לעלות ב-0.9% בין אמצע מרץ לאמצע אפריל, הקצב הנמוך ביותר מזה כחצי שנה. עדיין, המחירים עלו ב-15% ב-12 החודשים האחרונים. חלק מהעלייה במחירים מיוחסת למדד תשומות הבנייה שעלה ב-0.5% במאי. אך בניגוד למחירי המזון והאנרגיה, מחירי חומרי הגלם לתעשייה ירדו בחדות בשבועות האחרונים, לכן כרגע צופים בהראל התמתנות משמעותית בקצב עליית התשומות בעוד כחודשיים. במבט קדימה להערכתם, הירידות החדות בשוקי המניות ובעיקר תהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות ימתנו את הביקושים לנדל"ן בהמשך השנה. ניצנים ראשוניים לכך ניתן לראות בירידת קצב מכירות הדירות החדשות זה החודש הרביעי ברציפות עד אפריל.

במקביל, אומרים בהראל, מתרבים הסימנים שההיצע יגדל מהר יותר בעוד כשלוש עד חמש  שנים, לאור שיא ב-4 הרבעונים האחרונים (עד לרבעון הראשון) באישורי הבנייה ובהתחלות הבנייה שתומכים בגידול מהיר יותר במלאי הדירות החדשות בשנים הבאות. "צוואר הבקבוק" העיקרי שנותר הוא עדיין משך הבנייה שלא מצליח להתאים את עצמו, כאשר מספר חודשי הבנייה הממוצע לבניין עדיין גבוה מעל ל-30 חודשים.

ארה"ב: סיכוי טוב שנתוני הצמיחה יעודכנו שוב מטה

עוד בנושא חדשות

באשר לעולם אומרים כלכלני הראל כי מאז פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב הסקרים השונים והשווקים הפנימו שהבנק המרכזי בארה"ב יעלה את הריבית ב-0.75 נקודת אחוז (למרות שהנגיד אמר רק לפני חודש שהעלאה של 0.75% לא על השולחן) ויעדכן משמעותית כלפי מעלה את התוואי העתידי. תרחיש זה אכן התממש. כעת מרבית החברים בוועדה מאמינים שהריבית תעמוד על 3.25%-3.5% בסוף השנה, ותעלה בחצי נקודת אחוז נוספת עד לסוף 2023. עלייה מהירה זו בריבית תפגע כמובן בצמיחה. לכן תחזיות הצמיחה עודכנו בהתאם ל-1.7% בשנתיים הקרובות. בהראל מעריכים כי ישנו סיכוי טוב שהתחזית תעודכן שוב למטה בפעם הבאה, מפני שלהעלאה כל כך מהירה בריבית תהיה השפעה משמעותית יותר על הצמיחה. סימנים ראשוניים לכך אפשר לראות בירידה במאי במכירות הקמעונאיות ובהמשך הירידה המהירה בהתחלות הבנייה.

העלאת ריבית מהירה יותר של הבנק המרכזי הגדול בעולם תחייב את הבנקים המרכזיים האחרים לעשות התאמות גם על חשבון הצמיחה. הבנק המרכזי בבריטניה העלה את הריבית בפעם החמישית ברציפות ב-0.25% ל-1.25% ואותת שייתכן ויעבור להעלאה של חצי נקודת אחוז בפגישות הבאות, גם על חשבון צמיחה אפסית בשנה הבאה. המהלכים מגבירים את הסיכוי לעלייה של 0.5 נקודת אחוז על ידי בנק ישראל בעוד כשבועיים, זאת למרות ההפתעה כלפי מטה בנתוני המדד. אחד מהחריגים בעולם הינו הבנק המרכזי בסין שאמנם הותיר השבוע את הריבית ללא שינוי, אך זאת לאחר הפחתה בחודשים הקודמים. להערכת כלכלני הראל נראה הפחתות בהמשך השנה לאור הפגיעה בצמיחה מהסגרים והאינפלציה היחסית הנמוכה.

סימני חרטה באירופה? – עוד לא התחילו וכבר ממצמצים

באשר לאירופה אומרים בהראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו (שעוד לא התחיל להעלות את הריבית) נלחץ מהעלייה החדה בתשואות האג"ח והמרווחים במדינות החלשות בגוש (בדגש על איטליה). עלייה זו מסכנת את יכולת גיוס ומחזור החוב של חלק מהמדינות ולכן הודיע שישמור על מאזן האג"ח שרכש במסגרת תוכנית החירום. להערכת כלכלני הראל, משמעות הדבר היא שבגוש האירו הריבית תעלה בקצב איטי יותר בהשוואה לשאר העולם ולתחזיות שמגלמות ריבית חיובית ברמה של 1% בסוף השנה.

 

האם זה מה שיוריד את מחירי הדיור? 79,060 היתרי בנייה לדירות הונפקו בתקופה שבין אפריל 2021 למרץ 2022. כמחצית מהדירות בהיתרים שהונפקו נמצאות במחוזות תל אביב והמרכז. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו גידול של 25.7% בהשוואה לתקופה המקבילה הקודמת – אפריל 2020-מרץ 2021.

באשר להתחלות בנייה, בחודשים אפריל 2021-מרץ 2022 הוחל בבנייתן של כ-68,970 דירות, כמחציתן במחוז המרכז ובמחוז תל אביב (כ-24.6% ו-23.4% בהתאמה) ואילו במחוז חיפה 8.8% בלבד. מדובר בעלייה לעומת שנת 2021, שבה החלה בנייתן של 63,274 דירות.

16.9% מהדירות שהחלה בנייתן היו במסגרת סבסוד ממשלתי, מהן כשליש במחוז המרכז. כ-2,280 דירות, שהן כ-3.3% מהתחלות הבנייה, נבנו למטרת השכרה.

מבחינת התחדשות עירונית, בחודשים אפריל 2021-מרץ 2022 החלה בנייתן של כ-10,173 דירות כתוצאה מהריסה של בניין קיים והקמה של בניין חדש, כ-61.6% נבנו במחוז תל אביב וכ-24.5% – במחוז המרכז.

היישובים שבהם החלה בנייתן של יותר מ-2,000 דירות בחודשים אפריל 2021-מרץ 2022: תל אביב-יפו – 4,982, אשקלון – 3,679, ירושלים – 3,637, בת ים – 3,127, ראשון לציון – 2,918, בית שמש – 2,813 ונתניה – 2,385.

עוד בנושא חדשות

היישובים העיקריים שבהם נמשכה בתקופה האמורה העלייה בהתחלות הבנייה שנרשמה ב-12 החודשים הקודמים הם נוף הגליל, גן יבנה, לוד, גבעת שמואל, פתח תקוה, עפולה ובני ברק.

ישראכרט משיקה, כרטיס אשראי ייעודי לקהילה הגאה הישראלית. הכרטיס החדש מאפשר לכל מי שירצו לתמוך כלכלית בעמותות ועסקים בקהילה, באמצעות מינוף הקניות שיבצע בכרטיס.

הכרטיס יציע שורה של הטבות ושיתופי פעולה עם עסקים שמזוהים עם הקהילה, או נמצאים בבעלות אנשים מהקהילה. בכך יוכלו המחזיקים בכרטיס לבצע רכישות מודעות ולתמוך באמצעותן בפיתוח וחיזוק הקהילה הגאה בישראל. בנוסף, הכרטיס יציע מוצרים פיננסיים ייחודיים כמו הלוואות לצורך מימון הליך פונדקאות והליכי התאמה מגדרית וכן כלים לניהול פיננסי נכון הממוקדים בבני נוער ובפריפריה בקהילה.

בתוך כך, ישראכרט תירתם למאמצים לקידום מרחב בטוח ללהט"ב בפריפריה ותתמוך במחלקת "גאווה מקומית" שבאגודה למען הלהט"ב עבור חיזוק ופיתוח קהילות גאות ברחבי הארץ ותשתף פעולה עם ארגוני הקהילה השונים על מנת לתת ערך ייחודי חינוכי בקרב צעירים.

במקביל למסלולים הייחודיים לקהילה, כרטיס האשראי החדש יציע מוצרים פיננסיים בדומה לכרטיסים אחרים של ישראכרט, וזאת על מנת לאפשר למי שיבחרו בו להתנהל בכרטיס זה ככרטיס אשראי עיקרי.

הכרטיס החדש הוא הכרטיס הקהילתי הראשון של ישראכרט והוא יפעל באמצעות עמותת "עיגול לטובה" כך שכל מחזיקי הכרטיס יוכלו לתרום בכל חודש לארגוני הקהילה הנמצאים בעיגול לטובה. ישראכרט מצדה, התחייבה להכפיל את סכום התרומה בכל חודש.

עוד בנושא חדשות

הגר בן עזרא, משנה למנכל וראש חטיבת לקוחות פרטיים, ועמית שגיא, סמנכ״ל דאטה, דיגיטל ושיווק בישראכרט מסרו: "אנחנו גאים לתמוך בקהילה ולהרחיב את המענים עבור להט"ב ברחבי הארץ. מדובר בכרטיס ייחודי וראשון מסוגו בעולם ששם לו למטרה לתמוך בקהילות הלהט"ב המגוונות, בארגונים שלה, ולתת מענה לצרכים הפיננסיים הייחודיים של חבריה וחברותיה. בכך אנחנו מביאים בשורה חדשה לשוק האשראי: כרטיס אשראי ככלי להעצמה פיננסית של קהילה שהיא כוח צרכני משמעותי, לצד סיוע אקטיבי ותרומה להגדלת המענים עבורה״.

רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב: "אנחנו שמחים לראות יותר ויותר חברות במשק נרתמות למען הקהילה הגאה במעשים אמיתיים. התרומה תאפשר לנו לקדם מרחב בטוח יותר עבור להט״ב ברחבי הארץ ולהעצים את הקהילות הגאות המקומיות. בשנים האחרונות המגזר העסקי רואה את כוחה הצרכני של הקהילה הגאה ומבין שתמיכה אמיתית בקהילה היא תמיכה בפיתוח משאבים שתאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לחיות בביטחון ובשוויון ואנחנו מקווים לראות חברות נוספות שפועלות כך".

ואלה תנאי הכרטיס:

  1. חצי שנה ראשונה ללא עלות ולאחר מכן 15.90 שקל לחודש
  2. מתנת הצטרפות בסך 100 שקל
  3. עמלת מט"ח – הנחה של 50%
  4. הכפלה של עיגול לטובה לעמותות של הקהילה- היקף התרומה של ישראכרט בהכפלה עד 300 אלף שקל בשנה
  5. הטבות ייעודיות ומסלול תעופה (הטבות עוגן כגון קולנוע, הופעות ואטרקציות)
  6. עד 2 כניסות בשנה לטרקלין דן (מותנה בחיוב 2,000 שקל בחודש הקודם להורדת ההטבה)

 

 

 

 

מדד מאי נמוך מהצפי, אך קצב האינפלציה השנתי צפוי לטפס בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן. לדבריהם, מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה בשיעור של 0.6%, כך שקצב האינפלציה השנתי עלה מ-4% ל-4.1%. המדד ללא אנרגיה ופירות וירקות עלה בשיעור זהה למדד הכללי סביב 0.6%-0.5%, כך שהקצב השנתי, עלה מ-3.4% ל-3.6%-3.7%.  באופן כללי, מדדי הליבה השונים, בין אם בניכוי מזון וצעדי הממשלה, חצו אף הם בחודשים האחרונים את הגבול העליון של היעד, לסביבה של כ-3.5%.

סעיף הדיור עלה בשיעור של 0.2%, כאשר סעיף מחירי הדירות בבעלות וסעיף שכר הדירה עלו בשיעור מתון של 0.1%. העלייה בסעיף הדירות בבעלות משקפת עלייה נוספת בקצב השנתי מ-3.2% באפריל ל-3.4% במאי. לעומת זאת, שכר הדירה ממשיך לנוע בקצבים מתונים יותר (1.6% בשנה האחרונה), כך שהמסר העולה משני הסעיפים הוא עדיין של עלייה שממוקדת יותר באזורי ביקוש ולא של עלייה רוחבית משמעותית בשכר הדירה.

עם זאת, אומרים באי.בי.אי, סביר לצפות לעליית מדרגה מצד סעיף הדיור במהלך חודשי הקיץ שבהם מרוכזים עיקר חידושי החוזים. כמו כן, העלייה החדה במחירי הדירות נמשכה גם במרץ-אפריל, ולפי  אומדן ראשון נרשמה  עלייה של 0.9%, שהובילה לירידה קלה בקצב השנתי מ-15.9% ל-15.4%. לפני כעשור נרשמה עלייה בשיעורים זהים במחירי הדירות והיא לוותה בקצב עלייה שנתי של כ-7%-5% במחירי השכירות (חוזים מתחדשים). עם זאת משוואת הביקוש היצע הייתה במקום אחר לפני עשור, כלומר לפני עשור צד ההיצע היה חלש יותר והמצב בשוק הדיור התאפיין בגירעון בהשוואה למצב הנוכחי. לפיכך, קצב עליית מחירי השכירות בתקופה הנוכחית צפוי להיות, לדעתם של כלכלני אי.בי.אי, מתון יותר, וינוע בחודשים להערכתנו ברף התחתון של קצבים אלו (כלומר סביב 5%).

במבט לשנה הקרובה, מעדכנים באי.בי.אי את תחזית האינפלציה ל-3%, וזאת על רקע המשך העלייה במחירי הסחורות, היחלשות השקל שצפויה להימשך יחד עם הסנטימנט השלילי בשווקים והצפי לתרומה גבוהה יותר מצד סעיף הדיור.

ריבית בנק ישראל תעלה ב-50 נ"ב ביולי; תגיע ל-2.5%-2.75% עד סוף השנה

עוד בנושא חדשות

עוד לדבריהם, המשך העלייה במחירי הסחורות והצפי לתרומה גבוהה יותר של סעיף הדיור צפויים להוביל לעלייה בקצב האינפלציה השנתי בחודשים הקרובים לסביבה של 4.5% ומעלה. לכן, סביר שלמרות שהמדדים האחרונים היו נוחים יחסית (נעו בין הצפי להפתעה כלפי מטה), ושקצב עליית השכר עדין אינו חריג וממשיך לנוע סביב מגמת טרום המשבר, המסר שעלה מהחלטת הריבית האחרונה, ששידר חוסר נוחות עם  סביבת האינפלציה הגבוהה מהיעד ועם ריבית ריאלית שלילית, יובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית של 50 נ"ב ביולי.

מעבר להחלטה הקרובה, משך מחזור העלאות הריבית יוכתב על ידי מחזור העלאות הריבית בארה"ב, שכן מחזור העלאות הריבית בארה"ב ילמד על אופן ההתמודדות עם האינפלציה העולמית ועל מידת ההיחלשות של הכלכלה הגלובלית. בהיבט המקומי, העלייה בצפויה באינפלציה השנתית תקשה על הוועדה להאט את קצב העלאות הריבית עד לסוף השנה, אלא אם תירשם הידרדרות מהירה בתמונת המאקרו העולמית שתלווה בירידה חדה בציפיות לאינפלציה. לפיכך, בהנחה שתהליך העלאות הריבית בארה"ב יימשך לפחות עד לתחילת 2023, סביר שריבית בנק ישראל תעלה ל-2.5%-2.75% עד לסוף השנה.

הקו הניצי של ה-FED יימשך עד לירידה ברורה בסביבת האינפלציה

באשר לתמונת המצב בארה"ב אומרים כלכלני אי.בי.אי כי ההחלטה להעלות את הריבית בשיעור של 75 נ"ב, ל-1.75%-1.5% לא התקבלה פה אחד, כאשר נגידת הפד מקנזס תמכה בהעלאה של 50 נ"ב. ההחלטה על הגברת מינון העלאות הריבית לוותה שלא במפתיע בטון ניצי ובדגש מוגבר לנושא האינפלציה, ובפרט המחויבות של ה-FED להחזיר את האינפלציה לעבר היעד. כך, בהודעה נרשמה התייחסות מפורשת למחויבות להורדת האינפלציה ל-2%, במקום התייחסות קודמת לכך שהוועדה מצפה שהמדיניות תוביל לחזרת האינפלציה אל היעד.

התייחסויות מעניינות נוספות של יו"ר הפד ג'רום פאואל היו בנוגע לאינדיקטורים לסביבת האינפלציה. ראשית, אומרים באי.בי.אי, הדיון סביב האינפלציה הבסיסית ניראה בשלב זה לא רלוונטי, שכן האינפלציה גבוהה מדי ורחבה מדי, כך שהדגש הוא על המדד הכללי. כמו כן, פאואל ייחס חשיבות לציפיות הגבוהות לאינפלציה (שמתבססות אף הן על המדד הכללי ולא על הליבה), ובהיבט זה ציין גם את הציפיות לטווח ארוך מתוך מדד אמון הצרכנים של מישיגן שקפצו בנתון האחרון מ-3% ל-3.3%, כאחת ההתפתחויות המדאיגות, לצד העלייה הגבוהה מהצפי במדד מאי, כגורמים שתמכו בהגברת מינון העלאות הריבית.

מבחינת התחזיות שליוו את ההחלטה, נרשם עדכון נוסף כלפי מעלה לתחזית האינפלציה ל-2022 מ-4.3% ל-5.2%,  לעומת שינוי מינורי לתחזית האינפלציה ל-2023, עם צפי להתמתנות האינפלציה ל-2.6%. מה שנראה חסר בתחזית היא הרעה משמעותית יותר בפעילות ובשוק העבודה, ואילו פאואל מכוון לתרחיש אופטימי יחסית של התמתנות בקצב הצמיחה (שהופחתה גם השנה וגם ב-2023 ל-1.7%) עם פגיעה מתונה יחסית בשוק העבודה (עלייה באבטלה מ-3.7% בשנה ל-3.9% ב-2023). בהתחשב בשיעור האינפלציה הגבוה ובעומק האינפלציה בארה"ב, ההסברות לתרחיש זה נראית בעיניהם של כלכלני אי.בי.אי כנמוכה למדי, וניסיון העבר מעלה כי יהיה קשה להוביל לירידה באינפלציה משיעור כזה ללא ריסון מוניטארי משמועתי שיוביל לגלישה למיתון.

עדכון משמעותי נרשם גם בהערכות לתוואי הריבית (dots), שמתקרבות  יותר לתמחור בשוק. הערכת החציון לסוף 2022 עלתה מ-2%-1.75% ל-3.5%-3.25% בסוף השנה, הערכה שגוזרת העלאות של 50 נ"ב בכל ישיבה עד לסוף השנה. התמחור בשוק גבוה יותר ומיישר קו עם חמשת חברי ה-FED שרואים העלאת ריבית לרמות של בין 3.5% ל-4%. גם בנוגע ל-2023 נרשם עדכון משמועתי מ-2.75% במרץ ל-3.75% בהחלטה הנוכחית. בהיבט זה השוק מגלם דווקא את הרף הנמוך יותר של הציפיות סביב 3.6%, כלומר כבר מגלם הסתברות להפחתת ריבית בשנה הבאה מתוך ציפייה להאטה חריפה/מיתון.

ההחלטה להגביר את מינון העלאות הריבית לא היוותה הפתעה של ממש ובאי.בי.אי העריכו כי סביר לצפות לכך באחת משתי ההחלטות (יוני או יולי). לאחר האיתותים במדיה ערב ההחלטה, החוזים על ריבית ה-FED גילמו בהסתברות מלאה העלאה של 75 נ"ב. העלאה של 75 נ"ב למרות שבהחלטה הקודמת פאואל משום מה הסיר את אפשרות זו מעל השולחן, לצד העדכון המשמעותי לתוואי הריבית החזוי מצד חברי ה-FED, מלמד על עוצמת ומהירות השינויים שעוברת הכלכלה האמריקאית, ואת האופק הקצר של התחזיות ובהתאם לכך משקל נמוך שצריך להינתן להם מבחינת התמחור בשווקים.

למעשה, כל עוד לא תסתמן הרעה מספקת בתנאים הפיננסיים שתוביל להתמתנות הביקושים ולירידה בסביבת האינפלציה, ה-FED יתקשה להאט את קצב העלאות הריבית. פאואל אמנם ניסה כדרכו לרכך את המסר, והעריך כי העלאות של 75 נ"ב לא צפויות להיות הנורמלי החדש, אך מובן שמה שיכתיב זאת היא התפתחות האינפלציה, ובמידה והיא תמשיך להפתיע כלפי מעלה ה-FED יתקשה להאט את קצב ההעלאות.  בהתאם לזאת, פאואל העריך כי ההעלאה הבאה תנוע בין 50 ל-75 נ"ב, וכפי שהדברים נראים כיום סביר יותר לצפות להעלאה של 75 נ"ב גם בהחלטה הבאה.

 

כמה מזומן יש לכם בארנק? כמה אתם משתמשים באפליקציות תשלומים?

לקראת כנס בנק ישראל בנושא "הצצה לעולם התשלומים העתידי: מגמות, השוק והרגולציה"  המתקיים היום, ערך בנק ישראל סקר לבחינת העדפות ומאפייני השימוש של הציבור באמצעי התשלום השונים. הסקר בוצע אינטרנטית בקרב 600 משיבים המהווים מדגם אקראי ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת המחוברת לאינטרנט.

על פי נתוני בנק ישראל, השימוש באפליקציות התשלומים מתרחב, כך שבשנת 2021 הסתכם מחזור התשלומים באפליקציות השונות בישראל ב-21,600 מיליון שקל לעומת 13,700 מיליון שקל ב-2020, עלייה של 57.7%.

כזכור, ב-2019 נכנס לתוקפו החוק להגבלת שימוש במזומן. זאת במטרה לצמצם את היקף הכלכלה השחורה, זו שאינה מדווחת לרשויות המס.  לפי החוק לא ניתן לבצע עסקה במזומן בסכום העולה על 11 אלף שקל עבור עסקים. כלומר, עסקים לא יוכלו לשלם לעסקים אחרים מעל 11 אלף שקל במזומן. בעסקה בין מי שאינם עוסקים מגבלת התשלום במזומן עומדת על 50 אלף שקל. באוגוסט 2022 המגבלה של 11 אלף שקל תקטן ל-6,000 שקל והמגבלה של 50 אלף שקל תקטן ל-15 אלף שקל.

בנק ישראל הציג לנסקרים ארבע שאלות, ואלה הממצאים:

עוד בנושא חדשות
  1. עם כמה כסף מזומן אתה מסתובב בארנק? 55% השיבו שעם פחות ממאתיים שקל, 26% עם בין מאתיים לחמש מאות שקל, 8% מהאוכלוסייה מסתובב עם בין חמש מאות לאלף שקל בארנק.
  2. מהו אמצעי התשלום המועדף עליך? 65% השיבו שמעדיפים בכרטיס אשראי, 21% משלמים במזומן, 10% באפליקציות התשלומים.
  3. עם איזה אמצעי תשלום אתה מעביר כסף לחברים/ לוועד הבית/ למורה פרטי וכו'? 43% השיבו שבאמצעות אפליקציות התשלומים, 22% מעבירים במזומן, 20% בהעברה בנקאית, 5% בכרטיס אשראי.
  4. אם בנק ישראל ינפיק שקל דיגיטלי האם תשתמש? 34% מהציבור חושבים שכן, 51% לא בטוחים עדיין.

בכנס יציגו בכירי העולם הפיננסי בארץ ובעולם ומובילים בעולם התשלומים את המגמות בעולם התשלומים, השוק והרגולציה. בין השאר ישתתפו נגיד בנק ישראל, נגיד הבנק המרכזי של שבדיה, בכירים מחברות בינלאומיות מובילות ועוד. הכנס יערך בבנייני האומה בירושלים וההרצאות שיהיו בו יעלו מספר ימים לאחר הכנס לדף היוטיוב של בנק ישראל.

 

 

כשאנחנו חושבים על כרטיס אשראי, לרוב האסוציאציה הראשונה שעולה לנו לראש היא של הוצאה כספית, שהרי כרטיס האשראי עוזר לנו במימון עסקאות רכישה. אלא שבחברת Max מאפשרים מעכשיו גם לחסוך כסף באמצעות כרטיס האשראי. בהעברה לחיסכון המתבצעת ישירות מכרטיס האשראי ובאופן דיגיטלי יוכלו הלקוחות לנהל את ההוצאות והחסכונות במקום אחד ולצפות בפירוט ההוצאות לצד פירוט החיסכון והתשואות על הכסף שנצבר.

לדברי רון פאינרו, מנכ"ל Max" ,Max ממשיכה לייצר ערך לציבור ומציעה מגוון של פתרונות פיננסים על גבי אמצעי התשלום. אנחנו חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל שמשיקה מסלול שמעודד חיסכון לצד ההוצאות בכרטיס. מדובר בבשורה גדולה עבור הציבור הישראלי שמחפש דרכים פשוטות לשים כסף בצד לצרכי היום יום. תכננו עבור הלקוח חוויית משתמש דיגיטלית קלה ופשוטה שתעודד את הציבור לחסוך במסגרת ניהול ההוצאות השוטף. המסר של הקמפיין שלנו הוא – "תחסכו כאילו יש מחר" מתוך תפיסה שלכולנו יש מטרות ויעדים שהיינו רוצים להגשים, מטיול ועד אירוע משפחתי, אפילו בחיסכון של סכומים נמוכים מדי חודש. פשוט נכנסים לאפליקציה שלנו, מגדירים מטרה, בוחרים מסלול חיסכון וכמה רוצים לחסוך ורואים את ההפקדות לחיסכון כחלק מכלל ההוצאות בכרטיס האשראי".

בחודשים האחרונים, כחלק מהערכות להשקת המוצר החדש, נערך ב-Max פיילוט בהשתתפות  למעלה מאלף לקוחות. בין ממצאי הפיילוט נמצא שהמטרה הנפוצה ביותר לחסכון היא חופשה, ולאחריה חתונה, לימודים, דירה, כלי רכב ואירועים לא מתוכננים. בנוסף, יש גם מי שהגדיר מטרת חיסכון לטובת קניית תפילין, הליך פונדקאות, מתנה לבן/בת הזוג ואפילו עזרה לזולת. רוב החוסכים בחרו בהוראת קבע חודשית בכרטיס, וסכום החיסכון הממוצע עמד על כ-600 שקל. ממצא מעניין נוסף הוא ששיעור החסכונות שנפתחו בקרב לקוחות מהחברה החרדית והחברה הערבית היה גבוה מחלקם באוכלוסייה. כ-52% מהחוסכים הינם גברים וטווחי הגילאים בהם נפתחו הכי הרבה חסכונות הינם 30-40 ואחריהם 40-50.

איך מתחילים לחסוך?

החיסכון  כבר זמין באזור האישי באתר ובאפליקציית Max (לעיתים נדרש עדכון גרסה), הלקוחות יכולים להגדיר את גובה ההפקדה ואופן ההפקדה, חד פעמית או חודשית, ולאחר מכן מתבקשים לבחור באחת משתי התוכניות המוצעות, "כסף בצד" או "כסף פלוס":

עוד בנושא חדשות

"כסף בצד" –

"כסף פלוס" –

איך חוסכים? – שאלות ותשובות

על מנת להבהיר יותר את המהלך והאפשרויות הוציאו ב-Max שורה של שאלות ותשובות:

 האפשרות הראשונה היא פוליסת חיסכון מבית max ביטוח שמתאימה למי שרוצה להשקיע לטווח בינוני עם אפשרות משיכה בכל רגע. ניתן לבחור תמהיל מארבעה מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות עפ"י העדפה האישית שלך. מרגע קבלת האישור, הכסף זמין למשיכה תוך 7 ימי עסקים מבלי לשלם עמלה.

האפשרות השנייה מתאימה יותר לחסכון לטווח קצר-בינוני, והיא לשמור על ערך הכסף בשקלים ללא חשיפה לשוק ההון, אפשר לשים כסף בצד ישירות מכרטיס האשראי לכל מטרה שרוצים  – חופשה, שיפוץ בבית, לימודים, שדרוג הרכב או כל מטרה אחרת. ניתן להפקיד בכל זמן, וכמה כסף שרוצים, לא משלמים עמלות וגם לא דמי ניהול. מרגע קבלת האישור, הכסף זמין למשיכה תוך 3 ימים.

 פוליסות חיסכון, כמו כסף פלוס, הן מכשיר חיסכון מנוהל, המאפשרות לכל חוסך להשקיע בשוק ההון ובמגוון השקעות אחרות באמצעות מנהלי ההשקעות המנוסים בחברת הביטוח. הפוליסה מפוקחת על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר. אפשר להפקיד סכום חודשי קבוע ו/או לבצע הפקדות חד פעמיות. ניתן למשוך את היתרה בכל זמן.

 אפשר לחסוך כסף בהרבה דרכים, אבל אם רוצים לשמור סכום מסוים בלי להשתמש בו לצרכים שוטפים, ניתן לשקול להפקיד בתוכנית חיסכון. בנוסף, ניתן לצבור רווח נוסף במסלולי ההשקעה השונים ולהשתמש בכסף לכל מטרה. יובהר למען הסר ספק, כי האמור אינו בגדר המלצה, וכי הפוליסה אינה מבטיחה תשואה. רווחי ההשקעה והתמורה אינם מובטחים וקיימת אפשרות לתשואה שלילית.

 גמישות במעבר בין מסלולים – הכסף זמין כך שאפשר לעבור בין מסלולים, למשל ממסלול מנייתי לסולידי והמעבר לא נחשב אירוע מס שיש בגינו עלויות.

אפשר למשוך את הכסף בכל רגע – אם צריכים כסף, אפשר למשוך אותו מהחיסכון בכל רגע, את כולו או רק חלק ממנו, אין "תחנות יציאה" קשיחות שקבועות מראש.

 בתוכנית "כסף בצד" ניתן להפקיד החל מ-50 שקל גם בהפקדה חד פעמית וגם בהוראת קבע חודשית.

בתוכנית "כסף פלוס" ניתן לבצע הוראת קבע חודשית מסכום של 200 שקל ומעלה. אפשר לבצע הפקדה חד פעמית החל מ-2,500 שקל ועד ל-30,000 שקל.

 כן, ההפקדה לחיסכון מתבצעת דרך כרטיס max.

 נכנסים לאתר או לאפליקציה ובכמה צעדים פשוטים מתחילים לחסוך דרך כרטיס האשראי בקלות ובנוחות, בלי למלא טפסים ולחתום על הוראות קבע.

 

 

 

 

 

 

בבית ההשקעות פסגות, בראשות הכלכלן הראשי אורי גרינפלד, מפרשנים את הודעת הריבית של הפד ואת הדברים שנאמרו על ידי היו"ר ג'רום פאואל.

לדבריהם, חלק נכבד מהכלכלנים והתקשורת הכלכלית, מיהרו להסביר איך העלאת ריבית של 75 נ"ב היא טובה למשקיעים מכיוון שהפד "משדר מחויבות ורצינות לשווקים". לקח למשקיעים יום אחד בלבד להבין שריבית של 3.8% – תחזית הפד לסוף 2023, היא בשום צורה לא משהו ששוקי המניות צריכים להיות מרוצים ממנו.

באופן כללי, אמירה נפוצה בקרב המשקיעים היא שהפד עושה בסופו של דבר מה שהשוק "דורש" ממנו אבל שבוע המסחר האחרון בשוק האג"ח האמריקאי מראה שקשה לומר בקלות ששוק האג"ח יודע בעצמו מה הוא רוצה.

עוד אומרים בפסגות כעליית תשי ואות של 31 נ"ב באג"ח ל-10 שנים, וירידה של כמעט כל הדרך חזרה תוך חמישה ימי מסחר בשוק שאמור להיות השוק היציב ביותר בעולם מלמדות יותר מכל על כך שמשקיעי האג"ח מחפשים כיוון ולא מצליחים עדיין להעריך לאן הפד הולך.
זה שבעקבות הדלפות של הפד השוק תמחר ביום רביעי עליית ריבית של 75 נ"ב מלמדת יותר על היכולת של הפד לנהל את השווקים מאשר על ההיפך.

אם כך, קשה כאמור לראות כיצד הודעת הפד מיום רביעי יכולה בכלל לתמוך בשוק המניות.
ראשית, לדברי פסגות, פאואל אומר בבירור שהסיכוי ל"נחיתה רכה" נמוך, מה שבתרגום משפת הפד לשפת בני האדם היא הודאה ברורה בכך שהמשק האמריקאי הולך למיתון.
אגב, אם תחזית הפד לצמיחה של 1.7% בשנת 2022 נראית לכם כזו שלא עולה בקנה אחד עם ההערכות למיתון אז כדאי לשים לב לכך שלאור אפקט הקצה של הצמיחה המהירה ברבעון האחרון של 2021, גם אם המשק האמריקאי ירשום צמיחה של 0% בשלושת הרבעונים הנותרים של השנה, אזי הצמיחה השנתית תעמוד על 1.6%. במילים אחרות, הפד אומר לנו שהמיתון הוא ודאי כך שיש לקחת בחשבון ירידה ברווחי החברות במהלך השנה הקרובה.

עוד בנושא חדשות

שנית וחשוב יותר, אומרים בפסגות, תחזיות הפד ופאואל עצמו מלמדות שבפד מתכוונים להעלות את הריבית למעל 3% כבר השנה (מה שמאפשר החלטה אחת בלבד עם העלאה של פחות מ-50 נ"ב) ולהמשיך להעלותה עד לכמעט 4% בשנה הבאה. אם בשנים האחרונות כולנו הכרנו מקרוב את TINA (There Is No Alternative) הרי שהגיע הזמן להכיר את המתחרה המעצבנת שלה GAFY (Great Alternatives For Y'all) ששוק המניות פחות אוהב.
כשריבית הפד עומדת על 4%, השקעה באג"ח של ממשלת ארה"ב בתשואה דומה נראית פתאום כהשקעה אטרקטיבית.
יתרה מכך, עם כזו ריבית ניתן יהיה למצוא לא מעט אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה עם תשואה של למעלה מ-5%. אלטרנטיבה כזו הופכת את שוק המניות לפחות מעניין במכפיל של 18.4 אלא אם ניתן להניח צמיחה מהירה מאוד וזו כאמור, לא הנחה סבירה.

למרות כל זאת, חוזרים ומדגישים כלכלני פסגות כי להערכתם הסיכוי שהפד אכן יעלה את הריבית לרמה כזו הוא די נמוך שכן הלחצים האינפלציוניים צפויים להתמתן באופן משמעותי לקראת סוף השנה ובמהלך המחצית הראשונה של 2023.
השיבושים בשרשראות האספקה שהחלו בקורונה (שבבים, שינוע וכו') כבר הולכים ונפתרים, המיתון צפוי להוריד משמעותית את הביקוש מצד הצרכן ולעצור את ספירלת השכר-אינפלציה-שכר שמשתוללת היום בשוק העבודה ובפסגות אפילו אומרים שסביר להניח שמחירי הנפט והמזון לא יעלו בשנה הקרובה בשיעור דומה לזה שנרשם בשנה האחרונה.
בנוסף, שוק הנדל"ן האמריקאי כבר מראה סימנים ברורים של האטה כאשר הריבית על משכנתאות ל-30 שנה עומדת על 6%, רמה שבבירור פוגעת לא רק בהתחלות הבנייה שירדו בחדות אלא גם בהכנסה הפנויה של הצרכן שההחזר החודשי הממוצע שלו עלה ב-800 דולר מתחילת השנה.
שילוב של אינפלציה נמוכה יותר ומיתון במשק יאפשר לפד לעצור את העלאות הריבית ולחזור לתמוך בשווקים הפיננסיים.

מלחמת מטבעות הפוכה

עוד אומרים כלכלני פסגות כי הפד הוא לא הבנק המרכזי היחיד שפעל בשבוע שעבר אבל הוא בהחלט גנב את הפוקוס מתהליך דרמטי שמאתגר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם כיום. בהודעת הבנק המרכזי השוויצרי למשל נאמר שלפי הערכת הבנק, לאחר שנים ארוכות הפרנק השוויצרי כבר לא מיוסף מדי, מה שמפחית מהצורך להמשיך במלחמת המטבעות של שוויץ מול אירופה וארה"ב. אותו הדבר בדיוק אפשר להגיד על ישראל והשקל. במשך שנים השקל הלך והתחזק וגרם ללחצים דפלציוניים כך שבנק ישראל נאלץ להתערב בשוק המט"ח על ידי רכישת דולרים.
כעת הגלגל התהפך ולא רק שאין צורך לקנות דולרים אלא שיש לבנק ישראל כלי נוסף להילחם באינפלציה.
מדינות שבנו בשנים האחרונות יתרות מט"ח אדירות בשל הרצון להחליש את המטבע שלהן יכולות עכשיו להשתמש באותן היתרון כדי למכור מט"ח, לחזק את המטבע המקומי ולהילחם באינפלציה שמגיעה מהיבוא. בנוסף, אינפלציית הסחורות היא בעייתית במיוחד למדינות שמייבאות אנרגיה ו/או מזון בשל ההשפעות החברתיות שלה ומדינות אלו יכולות להוזיל את העלות לצרכנים על ידי חיזוק המטבע.
לכן, סביר להניח שככל שהאינפלציה נותרת גבוהה בנקים מרכזיים יחלו במלחמת מטבעות הפוכה כדי לתמוך במטבע המקומי.
עם זאת, כדאי לשים לב שבניגוד למלחמת המטבעות הקודמת, בה כל מדינה ניסתה להחליש את המטבע שלה, תהליך שבו מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן הוא הרבה יותר מסוכן. הסיבה לכך היא שבעוד שאין גבול לכמה מט"ח מדינה יכולה לקנות (שכן היא שולטת על כמות המטבע המקומי שלה ויכולה תיאורטית להדפיס אינסוף כסף), כשהגלגל מתהפך נכנסת למשוואה מגבלת הרזרבות שכן מדינה יכולה למכור מט"ח עד גבול מסוים לפני שהשווקים מתחילים לחשוש מהידללות הרזרבות שלה. לכן, ניתן לומר שלמדינות כמו שוויץ או ישראל שבנו רזרבות מט"ח אדירות יש יתרון ברור בשנים הקרובות בעוד שלמשקים המתעוררים באמריקה הלטינית יש חיסרון ברור שכן רזרבות המט"ח שלהם קטנות באופן יחסי.

אגב, מי שלא משחקת, לפחות בינתיים, את המשחק הזה היא יפן שנותנת לין להמשיך להיחלש וממשיכה להתעקש על מדיניות מוניטרית סופר מרחיבה של רכישות אג"ח ושמירה על התשואה ל-10 שנים ב-0.25%. עם זאת כדאי לשים לב שהשווקים החלו להמר נגד יפן וחוזי הפורוורד על האג"ח היפניות כבר מתמחרים עליית תשואות חדה. בשלב כלשהו הבנק המרכזי היפני יצטרך לשחרר את ההתערבות שלו וסביר מאוד להניח שנראה קפיצה חדה בתשואות.

משבר באירופה – גרסת 2022

בפסגות מתייחסים גם לאירועים באירופה. לדבריהם, ההודעה על פגישת החירום של ה-ECB בשבוע שעבר בנוגע לפתיחת המרווחים בין האג"ח הגרמניות לאלו של איטליה, ספרד ויוון היתה דרמטית אבל הפגישה לא הניבה שום כותרות רציניות. נקודת המוצא של ה-ECB בעייתית מאוד: מצד אחד הדבר האחרון שרוצים לראות כעת בגוש האירו, בטח לפני שגלי ההגירה ממדינות אפריקה שסובלות ממשבר מזון חמור מגיעים, זה שידור חוזר של משבר 2012.
מצד שני, אין לנשיאת הבנק כריסטין לגארד וחבריה בבנק את הפריווילגיה שהייתה לקודמה מריו דראגי להגיד "Whatever it takes" ולרכוש אג"חים שכן האינפלציה דורשת מהם לצמצם את היקף המאזן ולא להפך.
בהתאם לכך, ביום שישי בלומברג דיווחו שה-ECB שוקל ברצינות למכור אג"ח של מדינות הליבה באירופה ולקנות אג"ח של המדינות הפריפריאליות על מנת לשמור על המרווחים ברמה סבירה.
אפשרות נוספת שעלתה בהערכות של כלכלנים אחרים היא שה-ECB ישקיע מחדש את האג"ח שמגיעות לפדיון רק באג"ח פריפריאליות אם כי צעד כזה לא מאפשר להקטין את המאזן.
כך או כך, קשה לראות כיצד צעד כזה יוצא לדרך שכן הוא דורש למעשה הסכמה גרמנית לכך שהבנק המרכזי יקשה על הכלכלה הגדולה באירופה כדי לעזור לאותן מדינות שלא עשו את הצעדים הנדרשים מהן ונותרו חלשות. למעשה גוש האירו חוזר לצומת בו היה בתחילת העשור הקודם וממנה יוצאות רק שתי אפשרויות: או שגוש האירו מאמץ סוג מסוים של מדיניות פיסקאלית מאוחדת או שגוש האירו מתפרק. תחת מרקל גרמניה תמכה כל הזמן באפשרות הראשונה ורצתה להנפיק אג"ח אירופאית משותפת אבל המהלך הזה לא יצא לפועל.
ניהול שוק האג"ח על ידי ה-ECB כדי למנוע מרווחים משמעותיים הוא פתרון שדומה בתוצאה לאג"ח משותפת אבל מגיע מהכיוון הלא נכון. איטליה, יוון או כל מדינה אחרת מקבלות למעשה תמריץ שלילי משמעותי לנהל מדיניות פיסקאלית לא אחראית בעליל כשהיא יודעת שגרמניה תיאלץ להיפגע מעליית תשואות כדי להציל אותה.

 

מדד מאי היה אומנם נמוך מהציפיות, אבל קיימות מספר סיבות כבדות משקל שיובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית ב-0.5% בפגישתו ב-4 ביולי. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

ראשית, לדבריהם, האינפלציה ממשיכה לעלות – קצב עליית המחירים בסעיפים הסחירים והלא סחירים במדד המחירים המשיך לעלות והגיע ל-4.9% ו-3.7% בהתאמה. אינפלציית הליבה שמשתקפת במדד ללא אנרגיה והפחתות הממשלה עלתה מ-3.2% באפריל ל-3.5% במרץ.

לדברי מיטב, גורם נוסף הוא הבנקים המרכזיים שמתחילים ליזום –  מתרחש שינוי בתפיסת הבנקים המרכזיים שצפוי להיות רלוונטי מאוד גם לבנק ישראל. במיטב אומרים כי אין הכוונה רק ל-FED "שהעביר הילוך" עם עליית ריבית של 0.75%. יותר ממנו, השינוי בתפיסה בא לידי ביטוי בהחלטה שהתקבלה בשוויץ. הבנק המרכזי השוויצרי העלה ריבית במפתיע לראשונה מאז 2007 ממינוס 0.75% למינוס 0.25%, למרות שהאינפלציה בשוויץ הנה 2.9% בלבד, הנמוכה ביותר בעולם המערבי למעט יפן.

למעשה, השוויצרים היו הראשונים בקרב הבנקים המרכזיים הגדולים שהתחילו לנהל מדיניות מנע ולא רק להגיב לעליה באינפלציה. האמת שכך תמיד פעלו בנקים מרכזיים עד שהחליטו בהובלת ה-FED לאמץ גישות שמאפשרות לאינפלציה לעלות מעל היעד בלי תגובה, שהתברר כטעות חמורה.

כעת הבנקים המרכזיים חוזרים לגישה "מסורתית". בגישה זו, הריבית בישראל נמוכה משמעותית מאיפה שצריכה להיות בהתחשב באינפלציה של 4.1% שעוד ממשיכה לעלות  בסביבה של צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה היסטורית והשכר שעולה במהירות.

עוד בנושא חדשות

לבסוף, אומרים במיטב, גורם נוסף שבנק ישראל צריך לקחת בחשבון זה הפיחות המהיר של השקל שנחלש מתחילת השנה בכ-11% ביחס לדולר ובכ-6% ביחס לסל המטבעות והיה אחד המטבעות החלשים בעולם. פיחות השקל הוא בדרך כלל תופעה ברוכה שעוזרת ליצוא, אך התמונה משתנה כשמתמודדים עם אינפלציה גבוהה. הפיחות שהיה מתחילת השנה משפיע על האינפלציה בכ-1%.

הבעיה היא שהשליטה על השקל כבר לא נמצאת בידי בנק ישראל כי השקל בשנים האחרונות מתנהג במתאם כמעט מושלם לשוק המניות האמריקאי בגלל עסקאות גידור מטבע. לשינויים האחרונים בריבית של בנק ישראל או של ה-FED לא הייתה כמעט השפעה על שערו של השקל, אלא רק לתנועות של ה-S&P 500 וה-Nasdaq. אם אחד הערוצים המרכזיים דרכו פועלת המדיניות המוניטארית לא משפיע על האינפלציה, בנק ישראל יצטרך לעלות ריבית יותר חזק כדי לפצות על אובדן שליטה על שער החליפין.

במצב זה, בנק ישראל עשוי שוב להזדקק לשחרור הדולרים מיתרות המט"ח למערכת הבנקאית, כפי שעשה במרץ 2020. הוא אומנם חזר ואמר אחר כך שלא יעשה זאת שוב, אך לאמירתו היה תוקף כשלא הייתה אינפלציה. אם שוק המניות ימשיך לרדת והשקל יפוחת במהירות, בנק ישראל יצטרך שוב לשקול לשחרר מט"ח.

שוק הדיור מתקרר

בהתייחסות מיוחדת לשוק הדיור, אומרים כלכלני מיטב כי מתרבים הסימנים המעידים על התקררות בשוק הדיור:

הצמיחה במשק האמריקאי מתמתנת

באשר לעולם אומרים במיטב כי בשבוע האחרון הנתונים הכלכליים בארה"ב היו לרוב נמוכים מהתחזיות:

סביבת האינפלציה עדיין גבוהה, אך יש סימנים להתמתנות

העלייה בתשואות הארוכות צפויה להיבלם

עליית ריבית ה-FED ב-0.75% השלימה עלייה דו-חודשית הגדולה ביותר מאז 1984 בשיעור של 1.25%. התחזית לריבית לסוף השנה עלתה ל-3.4% ומגלמת קצב ממוצע של כ-0.45% בארבע פגישות שנותרו ל-FED עד סוף השנה. לפי תחזית זו, עליות ריבית מצטברות השנה בסך של 3.25% יהיו הגבוהות ביותר מאז 1989.

הריסון הפיננסי לא מסתכם רק בעליית ריבית, אלא גם בהתחזקות חדה של הדולר, בעלייה מהירה בתשואות אג"ח ובמרווחי אג"ח קונצרניות ובירידות חריפות בשוק המניות. כסימן להגברת ריסון פיננסי, הריבית הריאלית בארה"ב החל מטווחים של כ-3 שנים הפכה לאחרונה לחיובית.

שילוב של ריסון פיננסי מהיר עם האטה בפעילות הכלכלית שמתפתחת, יובילו בסופו של דבר לבלימת האינפלציה. הרי תופעת סטגפלציה לא באמת מתקיימת כמצב יציב, למעט במדינות העולם השלישי. בשנות ה-60-80 בארה"ב האטה בקצב הצמיחה תמיד הובילה לירידה באינפלציה, רק שלפעמים זה קרה בפיגור.

לכאורה, ממצאים אלו סותרים את ההתפתחויות האחרונות במדינות שונות שלא מצליחות לעצור אינפלציה למרות העלאות ריבית שנמשכות בקצב מתגבר כבר יותר משנה.  אולם, באותן מדינות האינפלציה עלתה תוך צמיחה גבוהה. ריסון פיננסי בשילוב עם האטה בכלכלה צפויים להוריד אינפלציה, כפי שקרה בעבר.

קיים אף סיכוי שהפעם האינפלציה תרד מהר יותר מאשר בשנות ה-70, מכיוון שלהבדיל מתקופה זו, היום ציפיות האינפלציה לטווח הארוך עדיין מרוסנות. בסביבה זו, התשואות הארוכות צפויות לרדת ואף בחדות עם הופעת סימנים ראשונים של ירידה באינפלציה.

לדברי כלכלני מיטב, עצירת עליית תשואות בארה"ב צפויה להשפיע גם על שוק האג"ח הישראלי שכבר מגלם עליית ריבית ע"י בנק ישראל שתואמת את התחזיות שלהם (2.5%-2.75%). הריבית הצפויה של בנק ישראל בעוד שנה שנגזרת מריביות IRS עלתה בשבוע האחרון מ-2.6% ל-2.8%. הריבית שנגזרת ממק"מ לשנה עלתה לכ-2.3%. הריבית לשנה בעוד שנה בבנקים עלתה ל-3.4%, לא נמוכה בהרבה מהריבית האמריקאית.

במצב של האטה בצמיחה עם ריסון פיננסי מתחזק לא כדאי לשלם פרמיה אינפלציונית גבוהה. להערכת כלכלני מיטב, ציפיות האינפלציה בישראל שבטווחים הקצרים תואמות כעת את התחזית שלהם לאינפלציה בשנה הקרובה (3.5%) ואף גבוהות ממנה לא מצדיקות יותר הטיה לאפיק צמוד.

 

השימוש באפליקציות תשלום דיגיטליות ובארנקים דיגיטליים מתרחב בצורה מתמדת בעולם וגם בישראל. על פי נתוני בנק ישראל, בשנת 2021 הסתכם מחזור התשלומים באפליקציות תשלומים בישראל ב-21,600 מיליון שקל לעומת 13,700 מיליון שקל ב-2020, עלייה של 57.7%.

לדברי בנק ישראל, בשנה האחרונה גדל מספר האפליקציות הבנקאיות בישראל, המנגישות ארנקים דיגיטליים, ומאפשרות ללקוחותיהן לשלם בבתי העסק באמצעות הטלפון הנייד: שלוש חברות כרטיסי האשראי (ישראכרט, כאל ומקס) הוסיפו לאפליקציות שלהן פונקציונליות של ארנק דיגיטלי; שתי חברות בינלאומיות (אפל פיי וגוגל פיי) השיקו את ארנקיהן; בתי עסק גדולים (ילוו, לדוגמא) השיקו גם הם ארנקים דיגיטליים.

נכון לדצמבר 2021, קיימים בישראל 9 ארנקים דיגיטליים, 4 פעילים.

על רקע זה פרסם הפיקוח על הבנקים הוראה חדשה בנושא שירותי תשלום מתקדמים. בהוראה נקבעו כללים שיחולו על התאגידים הבנקאיים לעניין אופן הצגת המידע ללקוחות אודות פעולות תשלום המבוצעות באפליקציות תשלום, במטרה לאפשר ללקוחות לשפר את המעקב אחר תנועות בחשבונותיהם.

ההוראה מחייבת את התאגידים הבנקאיים להרחיב את המידע המוצג ללקוחות על  הפעולות שבוצעו באפליקציות תשלומים, בין אם הפעולות בוצעו באפליקציות המנוהלות על ידי תאגיד בנקאי ובין אם באפליקציות תשלום אחרות, והיא צפויה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.

עוד בנושא חדשות

בהתאם להוראה, התאגידים הבנקאיים ירחיבו את הגילוי הניתן ללקוחות אודות תשלומים שביצע הלקוח או העברות שבוצעו לטובתו באמצעות אפליקציות התשלום, כך שיוצגו ללקוח פרטי המידע הבאים:

  1. שמה של אפליקציית התשלום בה בוצעה פעולת התשלום.
  2. שם הגורם המשלם או המוטב מולו ביצע הלקוח את פעולת התשלום.
  3. תאריך ביצוע הפעולה וסכומה.
  4. מטרת ביצוע פעולת התשלום, ככל שפירט אותה הלקוח אגב הפעולה, תוצג בחשבונות העו"ש של הלקוחות.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "ההוראה החדשה מרחיבה ומשפרת את הגילוי הניתן ללקוחות אודות תשלומים המבוצעים באפליקציות תשלום, מגבירה את השקיפות ואת זמינות המידע ללקוחות, ומחזקת את יכולת הבקרה שלהם אודות פעולות המתבצעות בחשבונותיהם".