כמה מזומן יש לכם בארנק? כמה אתם משתמשים באפליקציות תשלומים?

לקראת כנס בנק ישראל בנושא "הצצה לעולם התשלומים העתידי: מגמות, השוק והרגולציה"  המתקיים היום, ערך בנק ישראל סקר לבחינת העדפות ומאפייני השימוש של הציבור באמצעי התשלום השונים. הסקר בוצע אינטרנטית בקרב 600 משיבים המהווים מדגם אקראי ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת המחוברת לאינטרנט.

על פי נתוני בנק ישראל, השימוש באפליקציות התשלומים מתרחב, כך שבשנת 2021 הסתכם מחזור התשלומים באפליקציות השונות בישראל ב-21,600 מיליון שקל לעומת 13,700 מיליון שקל ב-2020, עלייה של 57.7%.

כזכור, ב-2019 נכנס לתוקפו החוק להגבלת שימוש במזומן. זאת במטרה לצמצם את היקף הכלכלה השחורה, זו שאינה מדווחת לרשויות המס.  לפי החוק לא ניתן לבצע עסקה במזומן בסכום העולה על 11 אלף שקל עבור עסקים. כלומר, עסקים לא יוכלו לשלם לעסקים אחרים מעל 11 אלף שקל במזומן. בעסקה בין מי שאינם עוסקים מגבלת התשלום במזומן עומדת על 50 אלף שקל. באוגוסט 2022 המגבלה של 11 אלף שקל תקטן ל-6,000 שקל והמגבלה של 50 אלף שקל תקטן ל-15 אלף שקל.

בנק ישראל הציג לנסקרים ארבע שאלות, ואלה הממצאים:

1. עם כמה כסף מזומן אתה מסתובב בארנק? 55% השיבו שעם פחות ממאתיים שקל, 26% עם בין מאתיים לחמש מאות שקל, 8% מהאוכלוסייה מסתובב עם בין חמש מאות לאלף שקל בארנק.
2. מהו אמצעי התשלום המועדף עליך? 65% השיבו שמעדיפים בכרטיס אשראי, 21% משלמים במזומן, 10% באפליקציות התשלומים.
3. עם איזה אמצעי תשלום אתה מעביר כסף לחברים/ לוועד הבית/ למורה פרטי וכו'? 43% השיבו שבאמצעות אפליקציות התשלומים, 22% מעבירים במזומן, 20% בהעברה בנקאית, 5% בכרטיס אשראי.
4. אם בנק ישראל ינפיק שקל דיגיטלי האם תשתמש? 34% מהציבור חושבים שכן, 51% לא בטוחים עדיין.

בכנס יציגו בכירי העולם הפיננסי בארץ ובעולם ומובילים בעולם התשלומים את המגמות בעולם התשלומים, השוק והרגולציה. בין השאר ישתתפו נגיד בנק ישראל, נגיד הבנק המרכזי של שבדיה, בכירים מחברות בינלאומיות מובילות ועוד. הכנס יערך בבנייני האומה בירושלים וההרצאות שיהיו בו יעלו מספר ימים לאחר הכנס לדף היוטיוב של בנק ישראל.

כשאנחנו חושבים על כרטיס אשראי, לרוב האסוציאציה הראשונה שעולה לנו לראש היא של הוצאה כספית, שהרי כרטיס האשראי עוזר לנו במימון עסקאות רכישה. אלא שבחברת Max מאפשרים מעכשיו גם לחסוך כסף באמצעות כרטיס האשראי. בהעברה לחיסכון המתבצעת ישירות מכרטיס האשראי ובאופן דיגיטלי יוכלו הלקוחות לנהל את ההוצאות והחסכונות במקום אחד ולצפות בפירוט ההוצאות לצד פירוט החיסכון והתשואות על הכסף שנצבר.

לדברי רון פאינרו, מנכ"ל Max" ,Max ממשיכה לייצר ערך לציבור ומציעה מגוון של פתרונות פיננסים על גבי אמצעי התשלום. אנחנו חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל שמשיקה מסלול שמעודד חיסכון לצד ההוצאות בכרטיס. מדובר בבשורה גדולה עבור הציבור הישראלי שמחפש דרכים פשוטות לשים כסף בצד לצרכי היום יום. תכננו עבור הלקוח חוויית משתמש דיגיטלית קלה ופשוטה שתעודד את הציבור לחסוך במסגרת ניהול ההוצאות השוטף. המסר של הקמפיין שלנו הוא – "תחסכו כאילו יש מחר" מתוך תפיסה שלכולנו יש מטרות ויעדים שהיינו רוצים להגשים, מטיול ועד אירוע משפחתי, אפילו בחיסכון של סכומים נמוכים מדי חודש. פשוט נכנסים לאפליקציה שלנו, מגדירים מטרה, בוחרים מסלול חיסכון וכמה רוצים לחסוך ורואים את ההפקדות לחיסכון כחלק מכלל ההוצאות בכרטיס האשראי".

בחודשים האחרונים, כחלק מהערכות להשקת המוצר החדש, נערך ב-Max פיילוט בהשתתפות  למעלה מאלף לקוחות. בין ממצאי הפיילוט נמצא שהמטרה הנפוצה ביותר לחסכון היא חופשה, ולאחריה חתונה, לימודים, דירה, כלי רכב ואירועים לא מתוכננים. בנוסף, יש גם מי שהגדיר מטרת חיסכון לטובת קניית תפילין, הליך פונדקאות, מתנה לבן/בת הזוג ואפילו עזרה לזולת. רוב החוסכים בחרו בהוראת קבע חודשית בכרטיס, וסכום החיסכון הממוצע עמד על כ-600 שקל. ממצא מעניין נוסף הוא ששיעור החסכונות שנפתחו בקרב לקוחות מהחברה החרדית והחברה הערבית היה גבוה מחלקם באוכלוסייה. כ-52% מהחוסכים הינם גברים וטווחי הגילאים בהם נפתחו הכי הרבה חסכונות הינם 30-40 ואחריהם 40-50.

איך מתחילים לחסוך?

החיסכון  כבר זמין באזור האישי באתר ובאפליקציית Max (לעיתים נדרש עדכון גרסה), הלקוחות יכולים להגדיר את גובה ההפקדה ואופן ההפקדה, חד פעמית או חודשית, ולאחר מכן מתבקשים לבחור באחת משתי התוכניות המוצעות, "כסף בצד" או "כסף פלוס":

"כסף בצד" –

• הפקדות גמישות החל מ-50 שקל להפקדה, בהפקדות חד פעמיות או חודשיות.
• המסלול אינו נושא תשואה ואין דמי ניהול או עמלה.
• אפשרות יציאה בכל עת – הכסף זמין להעברה לחשבון הבנק תוך 3 ימים – ללא עלות.

"כסף פלוס" –

• הפקדות חודשיות בגובה החל מ-200 שקל לחודש והפקדות חד פעמיות החל מ-2,500 שקל, לפוליסת חיסכון מבית 'ביטוח ישיר'.
• מסלול נושא תשואה, בהתאם לתמהיל מסלולי ההשקעה הנבחר על ידי הלקוח (בחירה בין 4 מסלולי השקעה).
• כולל תשלום דמי ניהול כמקובל בשוק למוצרים דומים בהתאם לגובה החיסכון המצטבר.
• אפשרות יציאה בכל עת – הכסף זמין ויועבר לחשבון הבנק תוך 7 ימים – ללא עלות.

איך חוסכים? – שאלות ותשובות

על מנת להבהיר יותר את המהלך והאפשרויות הוציאו ב-Max שורה של שאלות ותשובות:

• מהן האפשרויות הקיימות לתוכניות חיסכון?

 האפשרות הראשונה היא פוליסת חיסכון מבית max ביטוח שמתאימה למי שרוצה להשקיע לטווח בינוני עם אפשרות משיכה בכל רגע. ניתן לבחור תמהיל מארבעה מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות עפ"י העדפה האישית שלך. מרגע קבלת האישור, הכסף זמין למשיכה תוך 7 ימי עסקים מבלי לשלם עמלה.

האפשרות השנייה מתאימה יותר לחסכון לטווח קצר-בינוני, והיא לשמור על ערך הכסף בשקלים ללא חשיפה לשוק ההון, אפשר לשים כסף בצד ישירות מכרטיס האשראי לכל מטרה שרוצים  – חופשה, שיפוץ בבית, לימודים, שדרוג הרכב או כל מטרה אחרת. ניתן להפקיד בכל זמן, וכמה כסף שרוצים, לא משלמים עמלות וגם לא דמי ניהול. מרגע קבלת האישור, הכסף זמין למשיכה תוך 3 ימים.

• מהי בכלל פוליסת חיסכון?

 פוליסות חיסכון, כמו כסף פלוס, הן מכשיר חיסכון מנוהל, המאפשרות לכל חוסך להשקיע בשוק ההון ובמגוון השקעות אחרות באמצעות מנהלי ההשקעות המנוסים בחברת הביטוח. הפוליסה מפוקחת על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר. אפשר להפקיד סכום חודשי קבוע ו/או לבצע הפקדות חד פעמיות. ניתן למשוך את היתרה בכל זמן.

• למה כדאי לסגור כסף בתוכנית חיסכון?

 אפשר לחסוך כסף בהרבה דרכים, אבל אם רוצים לשמור סכום מסוים בלי להשתמש בו לצרכים שוטפים, ניתן לשקול להפקיד בתוכנית חיסכון. בנוסף, ניתן לצבור רווח נוסף במסלולי ההשקעה השונים ולהשתמש בכסף לכל מטרה. יובהר למען הסר ספק, כי האמור אינו בגדר המלצה, וכי הפוליסה אינה מבטיחה תשואה. רווחי ההשקעה והתמורה אינם מובטחים וקיימת אפשרות לתשואה שלילית.

• מהם היתרונות של פוליסת חיסכון לעומת החלופות בשוק?

 גמישות במעבר בין מסלולים – הכסף זמין כך שאפשר לעבור בין מסלולים, למשל ממסלול מנייתי לסולידי והמעבר לא נחשב אירוע מס שיש בגינו עלויות.

אפשר למשוך את הכסף בכל רגע – אם צריכים כסף, אפשר למשוך אותו מהחיסכון בכל רגע, את כולו או רק חלק ממנו, אין "תחנות יציאה" קשיחות שקבועות מראש.

• כמה כסף אפשר להפקיד?

 בתוכנית "כסף בצד" ניתן להפקיד החל מ-50 שקל גם בהפקדה חד פעמית וגם בהוראת קבע חודשית.

בתוכנית "כסף פלוס" ניתן לבצע הוראת קבע חודשית מסכום של 200 שקל ומעלה. אפשר לבצע הפקדה חד פעמית החל מ-2,500 שקל ועד ל-30,000 שקל.

• האם החיסכון מיועד רק למחזיקי כרטיס אשראי של max?

 כן, ההפקדה לחיסכון מתבצעת דרך כרטיס max.

• איך מתחילים לחסוך?

 נכנסים לאתר או לאפליקציה ובכמה צעדים פשוטים מתחילים לחסוך דרך כרטיס האשראי בקלות ובנוחות, בלי למלא טפסים ולחתום על הוראות קבע.

בבית ההשקעות פסגות, בראשות הכלכלן הראשי אורי גרינפלד, מפרשנים את הודעת הריבית של הפד ואת הדברים שנאמרו על ידי היו"ר ג'רום פאואל.

לדבריהם, חלק נכבד מהכלכלנים והתקשורת הכלכלית, מיהרו להסביר איך העלאת ריבית של 75 נ"ב היא טובה למשקיעים מכיוון שהפד "משדר מחויבות ורצינות לשווקים". לקח למשקיעים יום אחד בלבד להבין שריבית של 3.8% – תחזית הפד לסוף 2023, היא בשום צורה לא משהו ששוקי המניות צריכים להיות מרוצים ממנו.

באופן כללי, אמירה נפוצה בקרב המשקיעים היא שהפד עושה בסופו של דבר מה שהשוק "דורש" ממנו אבל שבוע המסחר האחרון בשוק האג"ח האמריקאי מראה שקשה לומר בקלות ששוק האג"ח יודע בעצמו מה הוא רוצה.

עוד אומרים בפסגות כעליית תשי ואות של 31 נ"ב באג"ח ל-10 שנים, וירידה של כמעט כל הדרך חזרה תוך חמישה ימי מסחר בשוק שאמור להיות השוק היציב ביותר בעולם מלמדות יותר מכל על כך שמשקיעי האג"ח מחפשים כיוון ולא מצליחים עדיין להעריך לאן הפד הולך.
זה שבעקבות הדלפות של הפד השוק תמחר ביום רביעי עליית ריבית של 75 נ"ב מלמדת יותר על היכולת של הפד לנהל את השווקים מאשר על ההיפך.

אם כך, קשה כאמור לראות כיצד הודעת הפד מיום רביעי יכולה בכלל לתמוך בשוק המניות.
ראשית, לדברי פסגות, פאואל אומר בבירור שהסיכוי ל"נחיתה רכה" נמוך, מה שבתרגום משפת הפד לשפת בני האדם היא הודאה ברורה בכך שהמשק האמריקאי הולך למיתון.
אגב, אם תחזית הפד לצמיחה של 1.7% בשנת 2022 נראית לכם כזו שלא עולה בקנה אחד עם ההערכות למיתון אז כדאי לשים לב לכך שלאור אפקט הקצה של הצמיחה המהירה ברבעון האחרון של 2021, גם אם המשק האמריקאי ירשום צמיחה של 0% בשלושת הרבעונים הנותרים של השנה, אזי הצמיחה השנתית תעמוד על 1.6%. במילים אחרות, הפד אומר לנו שהמיתון הוא ודאי כך שיש לקחת בחשבון ירידה ברווחי החברות במהלך השנה הקרובה.

שנית וחשוב יותר, אומרים בפסגות, תחזיות הפד ופאואל עצמו מלמדות שבפד מתכוונים להעלות את הריבית למעל 3% כבר השנה (מה שמאפשר החלטה אחת בלבד עם העלאה של פחות מ-50 נ"ב) ולהמשיך להעלותה עד לכמעט 4% בשנה הבאה. אם בשנים האחרונות כולנו הכרנו מקרוב את TINA (There Is No Alternative) הרי שהגיע הזמן להכיר את המתחרה המעצבנת שלה GAFY (Great Alternatives For Y'all) ששוק המניות פחות אוהב.
כשריבית הפד עומדת על 4%, השקעה באג"ח של ממשלת ארה"ב בתשואה דומה נראית פתאום כהשקעה אטרקטיבית.
יתרה מכך, עם כזו ריבית ניתן יהיה למצוא לא מעט אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה עם תשואה של למעלה מ-5%. אלטרנטיבה כזו הופכת את שוק המניות לפחות מעניין במכפיל של 18.4 אלא אם ניתן להניח צמיחה מהירה מאוד וזו כאמור, לא הנחה סבירה.

למרות כל זאת, חוזרים ומדגישים כלכלני פסגות כי להערכתם הסיכוי שהפד אכן יעלה את הריבית לרמה כזו הוא די נמוך שכן הלחצים האינפלציוניים צפויים להתמתן באופן משמעותי לקראת סוף השנה ובמהלך המחצית הראשונה של 2023.
השיבושים בשרשראות האספקה שהחלו בקורונה (שבבים, שינוע וכו') כבר הולכים ונפתרים, המיתון צפוי להוריד משמעותית את הביקוש מצד הצרכן ולעצור את ספירלת השכר-אינפלציה-שכר שמשתוללת היום בשוק העבודה ובפסגות אפילו אומרים שסביר להניח שמחירי הנפט והמזון לא יעלו בשנה הקרובה בשיעור דומה לזה שנרשם בשנה האחרונה.
בנוסף, שוק הנדל"ן האמריקאי כבר מראה סימנים ברורים של האטה כאשר הריבית על משכנתאות ל-30 שנה עומדת על 6%, רמה שבבירור פוגעת לא רק בהתחלות הבנייה שירדו בחדות אלא גם בהכנסה הפנויה של הצרכן שההחזר החודשי הממוצע שלו עלה ב-800 דולר מתחילת השנה.
שילוב של אינפלציה נמוכה יותר ומיתון במשק יאפשר לפד לעצור את העלאות הריבית ולחזור לתמוך בשווקים הפיננסיים.

מלחמת מטבעות הפוכה

עוד אומרים כלכלני פסגות כי הפד הוא לא הבנק המרכזי היחיד שפעל בשבוע שעבר אבל הוא בהחלט גנב את הפוקוס מתהליך דרמטי שמאתגר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם כיום. בהודעת הבנק המרכזי השוויצרי למשל נאמר שלפי הערכת הבנק, לאחר שנים ארוכות הפרנק השוויצרי כבר לא מיוסף מדי, מה שמפחית מהצורך להמשיך במלחמת המטבעות של שוויץ מול אירופה וארה"ב. אותו הדבר בדיוק אפשר להגיד על ישראל והשקל. במשך שנים השקל הלך והתחזק וגרם ללחצים דפלציוניים כך שבנק ישראל נאלץ להתערב בשוק המט"ח על ידי רכישת דולרים.
כעת הגלגל התהפך ולא רק שאין צורך לקנות דולרים אלא שיש לבנק ישראל כלי נוסף להילחם באינפלציה.
מדינות שבנו בשנים האחרונות יתרות מט"ח אדירות בשל הרצון להחליש את המטבע שלהן יכולות עכשיו להשתמש באותן היתרון כדי למכור מט"ח, לחזק את המטבע המקומי ולהילחם באינפלציה שמגיעה מהיבוא. בנוסף, אינפלציית הסחורות היא בעייתית במיוחד למדינות שמייבאות אנרגיה ו/או מזון בשל ההשפעות החברתיות שלה ומדינות אלו יכולות להוזיל את העלות לצרכנים על ידי חיזוק המטבע.
לכן, סביר להניח שככל שהאינפלציה נותרת גבוהה בנקים מרכזיים יחלו במלחמת מטבעות הפוכה כדי לתמוך במטבע המקומי.
עם זאת, כדאי לשים לב שבניגוד למלחמת המטבעות הקודמת, בה כל מדינה ניסתה להחליש את המטבע שלה, תהליך שבו מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן הוא הרבה יותר מסוכן. הסיבה לכך היא שבעוד שאין גבול לכמה מט"ח מדינה יכולה לקנות (שכן היא שולטת על כמות המטבע המקומי שלה ויכולה תיאורטית להדפיס אינסוף כסף), כשהגלגל מתהפך נכנסת למשוואה מגבלת הרזרבות שכן מדינה יכולה למכור מט"ח עד גבול מסוים לפני שהשווקים מתחילים לחשוש מהידללות הרזרבות שלה. לכן, ניתן לומר שלמדינות כמו שוויץ או ישראל שבנו רזרבות מט"ח אדירות יש יתרון ברור בשנים הקרובות בעוד שלמשקים המתעוררים באמריקה הלטינית יש חיסרון ברור שכן רזרבות המט"ח שלהם קטנות באופן יחסי.

אגב, מי שלא משחקת, לפחות בינתיים, את המשחק הזה היא יפן שנותנת לין להמשיך להיחלש וממשיכה להתעקש על מדיניות מוניטרית סופר מרחיבה של רכישות אג"ח ושמירה על התשואה ל-10 שנים ב-0.25%. עם זאת כדאי לשים לב שהשווקים החלו להמר נגד יפן וחוזי הפורוורד על האג"ח היפניות כבר מתמחרים עליית תשואות חדה. בשלב כלשהו הבנק המרכזי היפני יצטרך לשחרר את ההתערבות שלו וסביר מאוד להניח שנראה קפיצה חדה בתשואות.

משבר באירופה – גרסת 2022

בפסגות מתייחסים גם לאירועים באירופה. לדבריהם, ההודעה על פגישת החירום של ה-ECB בשבוע שעבר בנוגע לפתיחת המרווחים בין האג"ח הגרמניות לאלו של איטליה, ספרד ויוון היתה דרמטית אבל הפגישה לא הניבה שום כותרות רציניות. נקודת המוצא של ה-ECB בעייתית מאוד: מצד אחד הדבר האחרון שרוצים לראות כעת בגוש האירו, בטח לפני שגלי ההגירה ממדינות אפריקה שסובלות ממשבר מזון חמור מגיעים, זה שידור חוזר של משבר 2012.
מצד שני, אין לנשיאת הבנק כריסטין לגארד וחבריה בבנק את הפריווילגיה שהייתה לקודמה מריו דראגי להגיד "Whatever it takes" ולרכוש אג"חים שכן האינפלציה דורשת מהם לצמצם את היקף המאזן ולא להפך.
בהתאם לכך, ביום שישי בלומברג דיווחו שה-ECB שוקל ברצינות למכור אג"ח של מדינות הליבה באירופה ולקנות אג"ח של המדינות הפריפריאליות על מנת לשמור על המרווחים ברמה סבירה.
אפשרות נוספת שעלתה בהערכות של כלכלנים אחרים היא שה-ECB ישקיע מחדש את האג"ח שמגיעות לפדיון רק באג"ח פריפריאליות אם כי צעד כזה לא מאפשר להקטין את המאזן.
כך או כך, קשה לראות כיצד צעד כזה יוצא לדרך שכן הוא דורש למעשה הסכמה גרמנית לכך שהבנק המרכזי יקשה על הכלכלה הגדולה באירופה כדי לעזור לאותן מדינות שלא עשו את הצעדים הנדרשים מהן ונותרו חלשות. למעשה גוש האירו חוזר לצומת בו היה בתחילת העשור הקודם וממנה יוצאות רק שתי אפשרויות: או שגוש האירו מאמץ סוג מסוים של מדיניות פיסקאלית מאוחדת או שגוש האירו מתפרק. תחת מרקל גרמניה תמכה כל הזמן באפשרות הראשונה ורצתה להנפיק אג"ח אירופאית משותפת אבל המהלך הזה לא יצא לפועל.
ניהול שוק האג"ח על ידי ה-ECB כדי למנוע מרווחים משמעותיים הוא פתרון שדומה בתוצאה לאג"ח משותפת אבל מגיע מהכיוון הלא נכון. איטליה, יוון או כל מדינה אחרת מקבלות למעשה תמריץ שלילי משמעותי לנהל מדיניות פיסקאלית לא אחראית בעליל כשהיא יודעת שגרמניה תיאלץ להיפגע מעליית תשואות כדי להציל אותה.

מדד מאי היה אומנם נמוך מהציפיות, אבל קיימות מספר סיבות כבדות משקל שיובילו את בנק ישראל להעלאת ריבית ב-0.5% בפגישתו ב-4 ביולי. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

ראשית, לדבריהם, האינפלציה ממשיכה לעלות – קצב עליית המחירים בסעיפים הסחירים והלא סחירים במדד המחירים המשיך לעלות והגיע ל-4.9% ו-3.7% בהתאמה. אינפלציית הליבה שמשתקפת במדד ללא אנרגיה והפחתות הממשלה עלתה מ-3.2% באפריל ל-3.5% במרץ.

לדברי מיטב, גורם נוסף הוא הבנקים המרכזיים שמתחילים ליזום –  מתרחש שינוי בתפיסת הבנקים המרכזיים שצפוי להיות רלוונטי מאוד גם לבנק ישראל. במיטב אומרים כי אין הכוונה רק ל-FED "שהעביר הילוך" עם עליית ריבית של 0.75%. יותר ממנו, השינוי בתפיסה בא לידי ביטוי בהחלטה שהתקבלה בשוויץ. הבנק המרכזי השוויצרי העלה ריבית במפתיע לראשונה מאז 2007 ממינוס 0.75% למינוס 0.25%, למרות שהאינפלציה בשוויץ הנה 2.9% בלבד, הנמוכה ביותר בעולם המערבי למעט יפן.

למעשה, השוויצרים היו הראשונים בקרב הבנקים המרכזיים הגדולים שהתחילו לנהל מדיניות מנע ולא רק להגיב לעליה באינפלציה. האמת שכך תמיד פעלו בנקים מרכזיים עד שהחליטו בהובלת ה-FED לאמץ גישות שמאפשרות לאינפלציה לעלות מעל היעד בלי תגובה, שהתברר כטעות חמורה.

כעת הבנקים המרכזיים חוזרים לגישה "מסורתית". בגישה זו, הריבית בישראל נמוכה משמעותית מאיפה שצריכה להיות בהתחשב באינפלציה של 4.1% שעוד ממשיכה לעלות  בסביבה של צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה היסטורית והשכר שעולה במהירות.

לבסוף, אומרים במיטב, גורם נוסף שבנק ישראל צריך לקחת בחשבון זה הפיחות המהיר של השקל שנחלש מתחילת השנה בכ-11% ביחס לדולר ובכ-6% ביחס לסל המטבעות והיה אחד המטבעות החלשים בעולם. פיחות השקל הוא בדרך כלל תופעה ברוכה שעוזרת ליצוא, אך התמונה משתנה כשמתמודדים עם אינפלציה גבוהה. הפיחות שהיה מתחילת השנה משפיע על האינפלציה בכ-1%.

הבעיה היא שהשליטה על השקל כבר לא נמצאת בידי בנק ישראל כי השקל בשנים האחרונות מתנהג במתאם כמעט מושלם לשוק המניות האמריקאי בגלל עסקאות גידור מטבע. לשינויים האחרונים בריבית של בנק ישראל או של ה-FED לא הייתה כמעט השפעה על שערו של השקל, אלא רק לתנועות של ה-S&P 500 וה-Nasdaq. אם אחד הערוצים המרכזיים דרכו פועלת המדיניות המוניטארית לא משפיע על האינפלציה, בנק ישראל יצטרך לעלות ריבית יותר חזק כדי לפצות על אובדן שליטה על שער החליפין.

במצב זה, בנק ישראל עשוי שוב להזדקק לשחרור הדולרים מיתרות המט"ח למערכת הבנקאית, כפי שעשה במרץ 2020. הוא אומנם חזר ואמר אחר כך שלא יעשה זאת שוב, אך לאמירתו היה תוקף כשלא הייתה אינפלציה. אם שוק המניות ימשיך לרדת והשקל יפוחת במהירות, בנק ישראל יצטרך שוב לשקול לשחרר מט"ח.

שוק הדיור מתקרר

בהתייחסות מיוחדת לשוק הדיור, אומרים כלכלני מיטב כי מתרבים הסימנים המעידים על התקררות בשוק הדיור:

• על רקע עליית הריבית על המשכנתאות, נבלם הגידול בלקיחת משכנתאות. נציין שתקופת החזר של המשכנתא הממוצעת עלתה לראשונה מעל 24 שנים.
• מכירות הדירות החדשות במגמת ירידה. משרד האוצר מדווח שבחודש אפריל נרשמה ירידה של 17% במכירות של סך הדירות לעומת אפריל אשתקד.
• בסקר אמון הצרכנים ירד שיעור המתכננים לרכוש דירה בשנה הקרובה.

הצמיחה במשק האמריקאי מתמתנת

באשר לעולם אומרים במיטב כי בשבוע האחרון הנתונים הכלכליים בארה"ב היו לרוב נמוכים מהתחזיות:

• מדד הייצור התעשייתי לחודש מאי היה אומנם נמוך מהתחזית, אך העלייה הממוצעת שלו בשלושת החודשים האחרונים הייתה גבוהה מהממוצע של השנה האחרונה. במיטב מציינים שהניצולת בתעשייה המשיכה לגדול, מה שמעולם לא קרה לפני המיתון.
• במדד המכירות הקמעונאיות העלייה בחודשים האחרונים הייתה דומה לממוצע של השנה האחרונה.
• האינדיקאטור GDPNow, שמשקף את הצמיחה הרבעונית הצפויה על סמך נתונים שוטפים, ירד אומנם לאפס, אך צריכים לקחת בחשבון שהירידה במלאים והיצוא נטו תורמים יחד כמינוס 2% לתחזית.
• הציפיות לרווחיות בסקר העסקים הקטנים ירדו. בסקר העסקים של שלוחת ה-FED בניו יורק ירדה הערכת העסקים לרמת המכירות שלהם ביחס לרמה נורמאלית.
• נרשמה ירידה די חדה בהתחלות ואישורי בנייה.

סביבת האינפלציה עדיין גבוהה, אך יש סימנים להתמתנות

• הסקרים עדיין מציגים תמונה של המשך עליית מחירים. 72% מהעסקים בסקר העסקים הקטנים, קרוב לשיא של כל הזמנים, דיווחו בחודש מאי על עליית מחירים. בסקר אחר של העסקים של שלוחת ה-FED בניו יורק, המשיך לגדול שיעור העלייה החזוי  של עלות יחידת העבודה.
• אולם, היו גם איתותים שסביבת האינפלציה עשויה להתמתן. נרשמה ירידה קטנה בקצב העלייה השנתי של מדד המחירים ליצרן, כולל במדד ללא אנרגיה ומזון. גם קצב העלייה של מדד מחירי היבוא ללא הדלק רשם ירידה.
• עוד סימן שעשוי לבשר על התמתנות צפויה בלחצים לעליית מחירים ניתן היה למצוא בסקרי עסקים של שלוחות ה-FED האזוריות, מהם עלה שזמני הספקה התחילו לרדת לאחרונה.

העלייה בתשואות הארוכות צפויה להיבלם

עליית ריבית ה-FED ב-0.75% השלימה עלייה דו-חודשית הגדולה ביותר מאז 1984 בשיעור של 1.25%. התחזית לריבית לסוף השנה עלתה ל-3.4% ומגלמת קצב ממוצע של כ-0.45% בארבע פגישות שנותרו ל-FED עד סוף השנה. לפי תחזית זו, עליות ריבית מצטברות השנה בסך של 3.25% יהיו הגבוהות ביותר מאז 1989.

הריסון הפיננסי לא מסתכם רק בעליית ריבית, אלא גם בהתחזקות חדה של הדולר, בעלייה מהירה בתשואות אג"ח ובמרווחי אג"ח קונצרניות ובירידות חריפות בשוק המניות. כסימן להגברת ריסון פיננסי, הריבית הריאלית בארה"ב החל מטווחים של כ-3 שנים הפכה לאחרונה לחיובית.

שילוב של ריסון פיננסי מהיר עם האטה בפעילות הכלכלית שמתפתחת, יובילו בסופו של דבר לבלימת האינפלציה. הרי תופעת סטגפלציה לא באמת מתקיימת כמצב יציב, למעט במדינות העולם השלישי. בשנות ה-60-80 בארה"ב האטה בקצב הצמיחה תמיד הובילה לירידה באינפלציה, רק שלפעמים זה קרה בפיגור.

לכאורה, ממצאים אלו סותרים את ההתפתחויות האחרונות במדינות שונות שלא מצליחות לעצור אינפלציה למרות העלאות ריבית שנמשכות בקצב מתגבר כבר יותר משנה.  אולם, באותן מדינות האינפלציה עלתה תוך צמיחה גבוהה. ריסון פיננסי בשילוב עם האטה בכלכלה צפויים להוריד אינפלציה, כפי שקרה בעבר.

קיים אף סיכוי שהפעם האינפלציה תרד מהר יותר מאשר בשנות ה-70, מכיוון שלהבדיל מתקופה זו, היום ציפיות האינפלציה לטווח הארוך עדיין מרוסנות. בסביבה זו, התשואות הארוכות צפויות לרדת ואף בחדות עם הופעת סימנים ראשונים של ירידה באינפלציה.

לדברי כלכלני מיטב, עצירת עליית תשואות בארה"ב צפויה להשפיע גם על שוק האג"ח הישראלי שכבר מגלם עליית ריבית ע"י בנק ישראל שתואמת את התחזיות שלהם (2.5%-2.75%). הריבית הצפויה של בנק ישראל בעוד שנה שנגזרת מריביות IRS עלתה בשבוע האחרון מ-2.6% ל-2.8%. הריבית שנגזרת ממק"מ לשנה עלתה לכ-2.3%. הריבית לשנה בעוד שנה בבנקים עלתה ל-3.4%, לא נמוכה בהרבה מהריבית האמריקאית.

במצב של האטה בצמיחה עם ריסון פיננסי מתחזק לא כדאי לשלם פרמיה אינפלציונית גבוהה. להערכת כלכלני מיטב, ציפיות האינפלציה בישראל שבטווחים הקצרים תואמות כעת את התחזית שלהם לאינפלציה בשנה הקרובה (3.5%) ואף גבוהות ממנה לא מצדיקות יותר הטיה לאפיק צמוד.

השימוש באפליקציות תשלום דיגיטליות ובארנקים דיגיטליים מתרחב בצורה מתמדת בעולם וגם בישראל. על פי נתוני בנק ישראל, בשנת 2021 הסתכם מחזור התשלומים באפליקציות תשלומים בישראל ב-21,600 מיליון שקל לעומת 13,700 מיליון שקל ב-2020, עלייה של 57.7%.

לדברי בנק ישראל, בשנה האחרונה גדל מספר האפליקציות הבנקאיות בישראל, המנגישות ארנקים דיגיטליים, ומאפשרות ללקוחותיהן לשלם בבתי העסק באמצעות הטלפון הנייד: שלוש חברות כרטיסי האשראי (ישראכרט, כאל ומקס) הוסיפו לאפליקציות שלהן פונקציונליות של ארנק דיגיטלי; שתי חברות בינלאומיות (אפל פיי וגוגל פיי) השיקו את ארנקיהן; בתי עסק גדולים (ילוו, לדוגמא) השיקו גם הם ארנקים דיגיטליים.

נכון לדצמבר 2021, קיימים בישראל 9 ארנקים דיגיטליים, 4 פעילים.

על רקע זה פרסם הפיקוח על הבנקים הוראה חדשה בנושא שירותי תשלום מתקדמים. בהוראה נקבעו כללים שיחולו על התאגידים הבנקאיים לעניין אופן הצגת המידע ללקוחות אודות פעולות תשלום המבוצעות באפליקציות תשלום, במטרה לאפשר ללקוחות לשפר את המעקב אחר תנועות בחשבונותיהם.

ההוראה מחייבת את התאגידים הבנקאיים להרחיב את המידע המוצג ללקוחות על  הפעולות שבוצעו באפליקציות תשלומים, בין אם הפעולות בוצעו באפליקציות המנוהלות על ידי תאגיד בנקאי ובין אם באפליקציות תשלום אחרות, והיא צפויה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.

בהתאם להוראה, התאגידים הבנקאיים ירחיבו את הגילוי הניתן ללקוחות אודות תשלומים שביצע הלקוח או העברות שבוצעו לטובתו באמצעות אפליקציות התשלום, כך שיוצגו ללקוח פרטי המידע הבאים:

1. שמה של אפליקציית התשלום בה בוצעה פעולת התשלום.
2. שם הגורם המשלם או המוטב מולו ביצע הלקוח את פעולת התשלום.
3. תאריך ביצוע הפעולה וסכומה.
4. מטרת ביצוע פעולת התשלום, ככל שפירט אותה הלקוח אגב הפעולה, תוצג בחשבונות העו"ש של הלקוחות.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "ההוראה החדשה מרחיבה ומשפרת את הגילוי הניתן ללקוחות אודות תשלומים המבוצעים באפליקציות תשלום, מגבירה את השקיפות ואת זמינות המידע ללקוחות, ומחזקת את יכולת הבקרה שלהם אודות פעולות המתבצעות בחשבונותיהם".

חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון התבטא היום נגד תוכנית הממשלה לעזור לצעירים בדיור:  "זוג לא יכול לקנות היום דירה במרכז. הבלוף הכי גדול הוא תוכנית כמו דירה בהנחה ומחיר למשתכן.  המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולממן התחדשות עירונית בפריפריה, למשל באמצעות קרקע משלימה". על רקע עליית המחירים הגבוהה ניסו היום בכנס התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה להבין האם הפתרונות של דיור בר השגה והתחדשות עירונית יכולים להציל את ענף הבנייה ולדבר על עתיד הערים בישראל

ישראל גל, ראש עיריית קרית אונו אמר בכנס: "אנחנו בשעת חירום אמיתית. אם נמשיך כך לא יהיו לילדים של הילדים שלחצי מהאנשים פה דירה. עינת גנון סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית: "עליית המחירים מסנוורת את עיניהם של ראשי הרשויות. כל התפיסה של להוריד את המכפילים כי היזמים מרוויחים יותר זאת טעות פטאלית".

 ישראל גל, הוסיף כי בעבר ניסה לעשות דיור בר השגה לזוגות צעירים בעיר אבל נבלם על  ידי היועץ המשפטי לממשלה. "אין אצלי היום פיסת אדמה לא מתוכננת. לצערי הרב המדינה היום מספסרת בקרקעות". עינת גנון, הוסיפה: "ההמלצה שלנו היא שיש לקדם מהלכים בהטבות במיסוי שיפתחו את הפתח להגדלת פרוייקטי התחדשות עירונית בפריפריה. הליכי התחדשות עירונית עובדים איפה שכוחות השוק עובדים אך אנו סבורים שצריך להרחיב את תחומי ההשפעה של התחדשות העירונית ואנו כבר מקדמים תוכניות בפרפריה – בקרית שמונה, צפת, בית שאן ועוד".

 טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם: "יש 96 אלף יח"ד בפריפריה שצריכות לעבור התחדשות עירונית, אבל יש עיכובים בהיתרים בגלל מחסור אדיר בכוח אדם".

גל הוסיף כי " צריך תוכניות לטווח הארוך כדי לייצר וודאות וליבו עם הפריפריה שאין להם את היכולת. המכפיל בעירו 2.8 ופטור מהיטל השבחה".

 אוהד עיני, השמאי הממשלתי אמר כי יש רווח בין התכנון לבין הרווח היזמי והיום מכירים בהוצאות שלא היו בעבר, כמו תחזוקה ופינוי הדיירים. עיני אמר כי מי שאמור לשאת בעלויות אלו הוא היזם ולכן גם נושא ההיטל ההשבחה יותר מסודר.

בתגובה ענה עמית גוטליב, יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ כי להם יש חלק גדול בעליית המחירים. עוד הוסיף כי "שיטת המכפילים גמרה את ההתחדשות העירונית ולכן היא כשלון מוחלט. רואים שקבלן מרוויח, אז מורידים את כמות הדירות וגורמים לעליית מחירים בשוק".

בתגובה ענה עיני כי אינם נכנסים לכיס של הקבלנים ולא קובעים רף מקסימלי לרווח

תיקון חוק המכר והרחבת תוכנית דירה בהנחה: הוצגה תוכנית הדיור החדשה

הוארך המועד האחרון להרשמה להגרלת דירה בהנחה יותר מ-100 אלף משקי בית כבר נרשמו

נתוני הצמיחה של ישראל ברבעון הראשון מתעדכנים, ולא לטובה. על פי פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של מדינת ישראל ירד ב-1.9% ברבעון הראשון של 2022. מדובר בעדכון כלפי מטה של האומדן הראשוני של נתון הצמיחה ברבעון הראשון, שעמד על 1.6%.

במונחי כלכלה, מיתון מוגדר כרצף של שני רבעונים עם צמיחה שלילית, כך שיש להמתין לנתוני הרבעון השני של השנה כדי להסיק מסקנות.

בלמ"ס מציינים כי ההתפתחות השלילית ברבעון הראשון באה אחרי עלייה החדה ויוצאת הדופן של 15.6% ברבעון הרביעי של 2021.

התמ"ג לנפש, שירד לפי האומדן הראשון ב-3.2% בחישוב שנתי, התעדכן אף הוא כלפי מטה ומצביע על ירידה חדה יותר של כ-3.5%.

עוד עולה מהנתונים כי הירידה בתמ"ג ללא מיסים על היבוא הסתכמה במינוס 3.2%, ואילו התמ"ג במגזר העסקי ירד רק ב-1.7%. הצריכה הפרטית רשמה ירידה משמעותית ברבעון הראשון של השנה בשיעור של 1.5%. הירידה בהוצאה הציבורית הייתה גבוהה בהרבה, בשיעור של 7.6%. ביצוא נרשמה ירידה בשיעור של 7%, אך לעומת זאת עלייה גבוהה במיוחד נרשמה ביבוא הסחורות והשירותים בשיעור של 17.9%.

עם זאת, השוואת נתוני הצמיחה ברבעון הראשון של 2022 לרבעון הראשון אשתקד מעלה כי נרשמה צמיחה של 8.9% בתמ"ג ושל 10.5% בתמ"ג העסקי. כמו כן נרשמה עלייה של 13% בהוצאה לצריכה פרטית ועלייה של 9.6% ביצוא.

לדברי למ"ס, מדובר בעלייה חדה שעדיין מביאה לידי ביטוי את ההתאוששות ממשבר הקורונה. עלייה כזאת בתקופה שלפני משבר הקורונה לא היתה בעשרים השנים האחרונות.

מהו תמ"ג?

לאן הפד הולך מכאן? הכלכלנים המקומיים מגיבים על החלטת הבנק המרכזי של ארה"ב להעלות את הריבית ב-0.75%.

לדברי גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, השווקים עשו בימים האחרונים עדכון ציפיות מהיר במיוחד ונראה שהוא נעשה בצדק. הפד העלה את הריבית ב-75 נ"ב לרמה של 1.50%-1.75%, מהלך שעד לפני שבוע היה נראה לא פחות מהזוי בעיני רוב המשקיעים. עם זאת, נתוני האינפלציה האחרונים שינוי את חוקי המשחק.

תחזיות הפד עודכנו משמעותית כלפי מעלה כאשר כעת מצפים בפד כי הריבית תעמוד על 3.4% בסוף השנה ו-3.8% בסוף 2023 וזאת לעומת 1.9% ו-2.8% בהתאמה במרץ האחרון.

תחזית הריבית הניטראלית של הטווח הארוך עודכנה במעט כלפי מעלה מ-2.4% ל-2.5%.

עדכונים במלל של התחזית היו ניציים כצפוי כאשר כעת חברי הפד "מחויבים מאוד להחזרת האינפלציה אל היעד"

בכל הנוגע לפעילות הכלכלית, בפד עדכנו את שיעור האבטלה הצפוי ל-3.7% בסוף 2022 ו-4.1% בסוף 2023.

בנוסף, תחזית הצמיחה עודכנה משמעותית מטה ל-1.7% בלבד ב-2022 לעומת 2.8% בתחזית הקודמת בחודש מרץ. התחזית עודכנה משמעותית מטה גם עבור 2023 ל-1.7% לעומת 2.2% בתחזית הקודמת.

בפסגות מציינים כי לאחר נתוני המכירות הקמעונאיות שיצאו מוקדם יותר היום, מודל הפד לצמיחה ברבעון השני עודכן מטה מ-0.9% ל-0.0%.

להערכת פסגות, המיתון בארה"ב הרבה יותר קרוב ממה שמעריכים והעדכון הדרמטי כלפי מטה של תחזיות הצמיחה הוא איתות מאוד חזק לכך.

דרך העלאות ריבית גדולות בטווח הקצר ואיתות לשווקים כי המשק הולך להאט באופן משמעותי בפד מקווים קודם כל להוריד באופן משמעותי את ציפיות האינפלציה.

להערכת פסגות, עוד נכונה לנו העלאה נוספת של 75 נ"ב ולאחר מכן מעבר לעליות של 50 נ"ב.

בפסגות מעריכים כי לא מן הנמנע שמחזור עליות הריבית יסתיים לקראת סוף השנה ונראה שחברי הפד נוטים יותר ויותר לכיוון זה – בתחזיות העדכניות הם מאותתים על העלאת ריבית של רק עוד 40 נ"ב ב-2023.

לדברי יוני פנינג, כלכלן שווקים בבנק מזרחי טפחות, "העלאת הריבית של הפד תואמת את האינדיקציות שנתקבלו בימים האחרונים. בהחלטתו, הפד מצהיר כי החשש מצלילה לספיראלה אינפלציונית גדול יותר משקיעה למיתון קצר, שבהסתברות גבוהה יגיע בכל מקרה.

הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב תומחרו כבר במידה רבה גם בשוק המקומי. ועל כן, לא נצפה לתגובה משמעותית בישראל. כמו כן, היא תאפשר את המשך הצמצום המוניטרי בישראל, כפי שהותוותה על ידי הנגיד, וכפי שזו באה לידי ביטוי בשוק הריביות".

במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הריבית אמר פאואל כי תיתכן העלאה נוספת בשיעור זהה בישיבת הפד הבאה, בחודש יולי.

לדבריו, "מנקודת המבט הנוכחית, העלאה של 0.5% או 0.75% נראית הכי סבירה בישיבתנו הבאה. קצב השינויים ימשיך להיות תלוי בנתונים הבאים ובתחזית לגבי הכלכלה. ברור כי ההעלאה בשיעור של 0.75% כמו זו של היום היא חדה ויוצאת דופן ואינני מצפה שצעדים בסדר הגודל הזה יהיו שכיחים".

פאואל הוסיף כי, "עם זאת, אנחנו נקבל את ההחלטות מישיבה לישיבה ונמשיך לתקשר את אופן החשיבה שלנו בצורה הברורה ביותר".

מה אומרים נתוני מדד מאי ואיך יגיב עליהם בנק ישראל? הכלכלנים מגיבים.

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.6% לעומת התחזית שלהם לעלייה של 0.7%. קצב האינפלציה הגיע ל-4.1%, הגבוה מאז 2011. קצב עליית המדד ללא אנרגיה עלה מ-3.5% ל-3.8%.

קצב האינפלציה ממשיך לעלות בסעיפי המזון, הירקות, הדיור, אחזקת דירה, החינוך. קצב הירידה של מחירי התקשורת ממשיך להתמתן. סעיף ההלבשה ממשיך להיות חריג מאוד, לפיו בשנתיים האחרונות מחירי ההלבשה ירדו בישראל ב-8.2% לעומת עלייה של 11% בארה"ב, 8% בבריטניה וכ-3% באירופה. במוצרים שמיוצרים באותן המדינות באסיה, קשה להסביר פערים כל כך גדולים בין השינוי במחיר בעולם לבין ישראל.

במבט קדימה סביבת האינפלציה במשק ממשיכה להיות גבוהה ומושפעת משוק עבודה הדוק, ביקושים חזקים ועלייה במחירים המיובאים.

לפיכך צופים במיטב שמדד חודש יוני יעלה ב-0.3%. הוא יושפע בעיקר מעלייה במחירי הדלק, המזון והדיור. מנגד, מחירי ההלבשה והפירות צפויים לרדת מסיבות עונתיות.

מדד יולי צפוי לעלות ב-0.3%. התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עומדת על 3.5%.

לדברי גיא בית אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, "מדד מאי עלה ב-0.6% וזאת לעומת תחזית הקונצנזוס שעמדה על 0.7% והתחזית שלנו שעמדה על 0.8%. במבט שנתי, קצב האינפלציה האיץ מעט מ-4.0% ל-4.1%.

ברמת הסעיפים, נרשמו עליות בולטות במחירי המזון (0.9%+, דומה לצפי שלנו שעמד על 1.0%), הפירות והירקות (4.5%+, מעל הצפי שלנו שעמד על 3.0%) ותחבורה ותקשורת (0.5%+, מתחת לצפי שלנו שעמד על 1.1%).

"ההפתעה השלילית המרכזית במדד מאי הייתה שוב סעיף ההלבשה וההנעלה שעושה שמות במדדים החודשיים כבר שנתיים גם בעקבות חישוב הגשר וגם בעקבות השיבושים עקב משבר הקורונה. סעיף זה עלה ב-2.2% בלבד כאשר הצפי שלנו עמד על עלייה עונתית של 6.6%.

"סעיף הדיור עלה ב-0.2% לעומת התחזית שלנו לעלייה של 0.4%. במבט שנתי, קצב העלייה בסעיף הדיור המשיך להאיץ.
מחירי הדיור ממשיכים לעלות עם עלייה של 0.9% בהמשך ל-1.7% בחודש הקודם, אך הקצב השנתי התמתן מ-15.9% ל-15.4%. להערכתנו הקצב השנתי צפוי להמשיך להתמתן לאור הזינוק החד בריבית על המשכנתאות שתוביל לחולשה בצד הביקוש. כמו כן, מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.5%. התמסורת ממחירי הנדל"ן לסעיף הדיור לוקחת חודשים רבים ועל כן אנו ממשיכים להעריך כי מחירי הדיור במדד צפויים להמשיך ולעלות.

"סעיפים נוספים – ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.3%, אחזקת דירה ב-4.0% וחינוך תרבות ובידור ב-0.6%".

בית אור מעלה מספר נקודות לציון:

לדבריו, "העליות במחירי המזון נמשכות כאשר המחירים האיצו מקצב של 4.7% ל-5.6% בשנה האחרונה ואנו מצפים כי עליות אלו יימשכו ואף יתעצמו בחודשים הבאים על רקע הזינוק במחירי הסחורות ואפקט המלחמה.

"הלמ"ס התייחסה במיוחד לסעיף הדיור במדד זה וציינה כי 'העובדה ש-90% מאוכלוסיית השוכרים נמצאת תחת חוזה, מדי חודש, ממתנת את השינויים במדד שכר הדירה…דבר אשר מביא לבלבול בקרב הציבור ולתחושה שקיים פער ניכר בין נתוני הלמ"ס לבין הנתונים המתפרסמים על ידי גורמים אחרים'.

"נציין כי אכן השפעת החוזים המתחדשים ממתנת את העליות אך בכל זאת אנו רואים את הקצב השנתי ממשיך להאיץ מ-3.4% ל-3.7% בסעיף הדיור ולהערכתנו, במדדי הקיץ הקרובים נראה גידול משמעותי יותר בשכר הדירה אשר יביא לידי ביטוי באופן יותר טוב את "תחושות הציבור" כדברי הלמ"ס.

"על סעיף הלבשה והנעלה כבר אין מלים לומר והוא המקור היחיד והעקבי ביותר לטעויות החיזוי החודשיות, למעלה ולמטה.

"בשורה התחתונה, 6 מתוך 10 הסעיפים במדד רשמו האצה בקצב האינפלציה כאשר רק ריהוט וציוד לבית (האט קלות מ-6.7% ל-6.6%), הבריאות (2.5% ל-2.2%) וחינוך תרבות ובידור (3.3% ל-2.9%) רשמו האטה בקצב האינפלציה השנתי.

"להערכתנו, מגמות ההאצה בסעיפי הדיור והמזון יימשכו כאשר הסיכונים לאינפלציה ימשיכו להיות מוטים כלפי מעלה בחודשים הקרובים גם בשל מגמות השקל והאנרגיה בעולם".

לסיכום, אומר בית אור, "לאור הסביבה העולמית המתפתחת, ולאור מגמות העומק במדד המחירים לצרכן, בנק ישראל אכן יבחר להעלות את הריבית ב-50 נ"ב בהחלטה הקרובה".

לדברי יוני פנינג, כלכלן שווקים בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות: "כמו ברוב העולם, גם אצלנו מחירי האנרגיה והסחורות ממשיכים להוות את הגורם העיקרי בהתפתחות האינפלציה. מנגד, הכלכלה הישראלית חריגה באופן שבו עלויות הדיור מצמצמות את ההכנסה הפנויה של הצרכנים – כפי שראינו בנתוני מכירת הדירות של הלמ"ס השבוע, היצע הדירות המקומי לא מספיק להדביק את קצב הביקושים, גם ברמות המחירים החריגות אליהן הגענו. אנו ממשיכים לצפות כי מדיניות בנק ישראל תושפע מהמתרחש בעולם, ובפרט בהודעת הריבית הבנק ישראל בתחילת החודש הבא.

"כנ"ל, נמשיך לצפות לתמיכה בקצב האינפלציה השנתית בישראל, לנוכח עליית שער הדולר ומחירי הדלקים. אבל ככל שיעלו הריבית, נצפה שבנק ישראל ידגיש גם את השיקולים כנגד המשך תהליך זה, לנוכח ההאטה המסתמנת בפעילות הכלכלית העולמית".

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.5% בחודש מאי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2022 לעומת מאי 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.6%. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים – סך כולל" שעלה ב-0.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי מיזוג אוויר ב-4.8%, מלט ב-4.6%, ברזל לבניה ב-4.1%, צבעים ב-2.6% ובטון מובא שעלה ב-2.1%.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות בעיקר מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים לרוב למדד זה. המדד מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.

לאחרונה אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה, שעל פיה מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)

כאמור, מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

מדריך מדד תשומות הבנייה

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2022 הפתיע לטובה ורשם עלייה של 0.6%, נמוך מהתחזיות שדיברו על עלייה של 0.7%-0.8%. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2022 לעומת מאי 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.1%. גם הנתון הזה נמוך מהתחזיות, שנקבו בעלייה של 4.3%, אם כי מדובר על המשך עלייה לעומת אינפלציה שנתית של 4% שנרשמה באפריל (מחשבון מדד המחירים לצרכן)

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים שעלו ב-13.8%, הלבשה והנעלה שעלה ב-2.2%, מזון שעלה ב-0.9%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8% ותחבורה שעלה ב-0.5%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף ירקות טריים שירדו ב-0.7%.

העלייה בשיעור שנתי של 4.1%% מציבה את האינפלציה בישראל מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד על 1%-3%. כעת נשאר לראות כיצד יגיב בנק ישראל לעליית המדד שאומנם עלה פחות מהתחזיות אבל עדיין מעיד על האצה באינפלציה, בהתאם למגמה בעולם. עד כה העלה בנק ישראל את הריבית פעמיים בשיעור מצטבר של 0.75%, ונכון לעכשיו התחזיות הן להעלאה נוספת בשיעור של 0.5% בישיבת הוועדה המוניטרית הקרובה ב-4 ביולי.

מחירי הדירות עלו ב-0.9%, 15.4% בשנה

בהודעה נפרדת פרסמה הלמ"ס את נתוני מחירי הדירות, אשר רשמו עלייה של 0.9% בחודשים מרץ עד אפריל לעומת החודשים פברואר עד מרץ. מדובר בעלייה שנתית של 15.4% המצביעה על התמתנות לעומת עלייה של 16.3% שנרשמה בחודש שעבר.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים מרץ 2022–אפריל 2022, לעומת החודשים פברואר 2022–מרץ 2022 נרשמו עליות מחירים במחוזות הבאים: תל אביב 1.6%, דרום 1.1%, מרכז 1%, חיפה 0.9%, צפון 0.8%. ירידת מחירים נרשמה במחוז ירושלים ב-1.1%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מרץ 2022–אפריל 2022, לעומת מרץ 2021– פריל 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (18.3%), תל אביב (15.3%), חיפה (14.1%), דרום (14.1%), ירושלים (12.7%), וצפון (12.4%).

מדד שכר דירה (ללא שכירות ציבורית) עלה ב-0.2%.

מדד שכר דירה מבוסס מידי חודש על מדגם של כ-17 אלף תצפיות המייצג את שלוש קבוצות אוכלוסיית שוכרי הדירות:

א. שוכרים המצויים תחת חוזה ששכר הדירה במקרים אלו נותר ללא שינוי או מוצמד לפי מנגנון הצמדה (כמו למדד המחירים לצרכן). קבוצה זו מהווה מידי חודש כ-90% מאוכלוסיית השוכרים (לרוב בחוזה סטנדרטי לשנה).

ב. שוכרים שמחדשים חוזה שהסתיים. קבוצה זאת מהווה כ-8% מאוכלוסיית שוכרי הדירות מידי חודש בחודשו (אם כי קיימת עונתיות מסוימת בעיקר בחודשי הקיץ, אז שיעור החוזים שנפתחים הוא גבוה יותר). שכר הדירה לקבוצת המחדשים עלה באחוז אחד לערך.

ג. קבוצת השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) קבוצה זו מהווה כ-2% בלבד מהאוכלוסייה, ושכר הדירה עבורה עלה ב-5% לערך.

העובדה ש-90% מאוכלוסיית השוכרים מצויה תחת חוזה, מידי חודש, ממתנת את השינויים במדד שכר הדירה הכולל גם את קבוצת מחדשי החוזה והשוכרים החדשים, שהן כ-10% אחוזים ממצבת השוכרים. עוד יצוין שמדד שכר הדירה איננו משקף את שיעור השינוי החודשי ברמת המחירים של שוק השכירות המופנה לשוכרים החדשים, או העוברים ממקום למקום, דבר שמביא לעיתים לבלבול בקרב הציבור ולתחושה שקיים פער ניכר בין נתוני הלמ"ס לבין נתונים המתפרסמים על ידי גורמים אחרים. עליות המחירים בחודש הנוכחי לקבוצה זו משתקפות גם במדד שכר הדירה לפי החשיבות היחסית שהיא קטנה מאוד, כאמור.