נתוני שוק התעסוקה האחרונים – שיעור האבטלה ירדה ל-4.7% – מצביעים על שוק עבודה הדוק ומגבירים את הסיכוי להעלאת ריבית של יותר מ-0.15 נקודת אחוז ביום שני הקרוב, ההעלאה הראשונה מאז 2018. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות עפר קליין. עם זאת, סבורים בהראל שקצב עליית הריבית בישראל בהמשך השנה יהיה מתון מהקצב שמגולם בשווקים הפיננסיים על מנת למנוע התחזקות משמעותית של השקל.

בארה"ב: אור ירוק להעלאת ריבית של חצי אחוז

באשר לריבית בארה"ב אומרים כלכלני הראל כי גם שם ניתן אור ירוק לעליית ריבית של חצי אחוז. לדבריהם, גם באפריל דוח התעסוקה בארה"ב היה חיובי כאשר נרשם גידול של כ-430 אלף משרות חדשות ונתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. שיעור האבטלה (שמחושב בסקר נפרד) ירד ל-3.6% במקביל לשיפור בשיעור ההשתתפות. הגידול במספר המשרות לצד המשך ההאצה בשכר השעתי ל-5.6% (ב-12 החודשים האחרונים) יוביל להערכת כלכלני הראל את הבנק המרכזי בארה"ב להעלות את הריבית בחצי נקודת אחוז בישיבה הבאה. גם האינפלציה שתתפרסם ברביעי הבא ותעלה קרוב ל-8.5% תומכת בכך. יש לציין שעליית ריבית חדה זו כבר באה לידי ביטוי בתשואות אג"ח הקצרות בארה"ב.

באירופה: הבנק המרכזי ימשיך לצמצם רכישות

באשר לאירופה אומרים בהראל כי האינפלציה בגוש האירו זינקה ל-7.5% במרץ (אומדן הראשוני) גבוה מהערכות המוקדמות, כאשר כ-4.5 נקודות אחוז מכך בעקבות העלייה במחירי האנרגיה (45%). לאור זאת ולאור הצפי לעליית מחירים גם באפריל מצפים בהראל שבחמישי הבא הבנק האירופי המרכזי (ECB) ימשיך בצמצום ההדרגתי של הרכישות ולא ישלול העלאת ריבית עם סיום הרכישות ברבעון האחרון של השנה. גם באירופה השווקים מתמחרים העלאת ריבית עוד השנה, אך להערכת הראל מדובר בהתקדמות מהירה מידי שלא לוקחת בחשבון את ההשפעה השלילית של המלחמה על הצריכה הפרטית שתבוא לידי ביטוי ברבעונים הבאים.

למרות העלייה המחודשת בתחלואה בעולם, במרבית המדינות הגבלות הקורונה ברמתן הנמוכה ביותר מאז תחילת המשבר. סין בולטת ככמעט כיחידה שעדיין ממשיכה במדיניות סגרים מחמירה (למרות הגמשה חלקית של הכללים). ההגבלות באות לידי ביטוי בפעילות הכלכלית, כך על פי מדד מנהלי הרכש למרץ לענף התעשייה שירד ל-48.1 נקודות, נתון המצביע על התכווצות בפעילות. זו הירידה המהירה ביותר בסנטימנט החברות מאז תחילת משבר הקורונה. גם הזינוק במחירי חומרי הגלם כתוצאה מהמלחמה ממשיך לפגוע ברווחי החברות, כאשר הן מצליחות "לגלגל" רק באופן חלקי את הגידול בעלויות ללקוחות. להערכתנו, ההאטה לצד האינפלציה הנמוכה יחסית תומכים בהמשך הורדות ריבית של הבנק המרכזי.

שיעור האבטלה במחצית הראשונה של חודש מרץ 2022 עומד על 3.2%, ירידה ניכרת לעומת שיעור אבטלה של  4% שנרשם במחצית השנייה של חודש פברואר. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במונחים מספריים, מדובר על 135,9 אלף בלתי מועסקים במחצית הראשונה של מרץ לעומת 169.3 אלף בלתי מועסקים במחצית השנייה של פברואר.

שיעור המובטלים בצירוף עובדים בחל"ת (שאינם מקבלים כבר דמי אבטלה) ירד ל-3.5% (149.2 אלף איש) מ-4.5% (192.3 אלף איש).

שיעור האבטלה הרחב, הכולל את הקבוצה הנ"ל בצירוף מי שפוטר או שמקום עבודתו נסגר מאז פרוץ הקורונה, וטרם שב לחפש עבודה, ירד ל-4.7% (201.2 אלף איש) מ-5.8% (248.9 אלף איש).

שיעור התעסוקה בנטרול עובדים בחל"ת עמד על 61.8%, עלייה משיעור של 61.4% שנרשם במחצית השנייה של פברואר.

השכר הממוצע במשק בינואר 2022 – 11,784 שקל

במקביל פרסמה הלמ"ס את נתוני השכר במשק, מהם עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בינואר 2022 עמד על 11,784 שקל, ירידה של 1.1% לעומת ינואר 2021. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 10,876 שקל, ירידה של 4% לעומת ינואר 2021.

השכר הממוצע בעף ההייטק בינואר 2022 עמד על 27,310 אלף שקל, עלייה של 7.2% לעומת ינואר 2021.

בדומה לחודש פברואר, חודש מרץ התאפיין גם הוא בתנודתיות חריגה עקב המשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והשלכותיה הכלכליות והפיננסיות על השווקים. מחצית החודש הראשונה התאפיינה במגמה שלילית, ואילו במחצית השנייה התהפכה המגמה לחיובית בשוקי המניות בישראל ובחו"ל.

בסך הכל איבדה תעשיית קרנות הנאמנות 1.9 מיליארד שקל במרץ כאשר הקרנות האקטיביות המסורתיות סיימו את החודש עם פדיון של כ-900 מיליון שקל והקרנות הפסיביות רשמו פדיון כולל דומה של כ-900 מיליון שקל, מתוכו הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-700 מיליון שקל בעוד שקרנות הסל פדו כ-1.6 מיליארד שקל (השקעה אקטיבית או פסיבית – קראו כאן).

ילין לפידות – המגייס הגדול במרץ

הגוף הגדול בתעשיית קרנות הנאמנות הוא מיטב שמנהל 62.4 מיליארד שקל. מיטב ספג במרץ פדיונות בסך של 564 מיליון שקל ונותר על אותו היקף כספי בדיוק כמו בסוף חודש פברואר. הגוף השני בתעשייה, קסם, סבל במרץ מפדיונות של 259 מיליון שקל וסגר את החודש עם היקף נכסים של 54.6 מיליארד שקל. מגדל שוקי הון שנמצא במקום השלישי רשם יצירות של 111 מיליון שקל במרץ והגיע להיקף נכסים של 49.8 מיליארד שקל.

מי שבלט בגיוסים בחודש הוא הוא בית ההשקעות ילין לפידות שמנהל רק קרנות מסורתיות וגייס 279 מיליון שקל, 659 מיליון שקל גיוסים מתחילת השנה. מנגד, אלטשולר שחם המשיך לאבד גובה עם פדיונות של מיליארד שקל במרץ, 3 מיליארד שקל מתחילת השנה.

סיכום הרבעון הראשון: פדיונות של 2.6 מיליארד שקל

בסיכום הרבעון הראשון של 2022, תעשיית הקרנות פדתה סכום של כ-2.6 מיליארד שקל. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות: כ-3.7 מיליארד שקל. הקרנות הפסיביות גייסו סכום של כ-1.3 מיליארד שקל. בתוך התעשייה הפסיבית נרשם פער ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-1.2 מיליארד שקל לבין קרנות הסל שגייסו סכום זעיר של כ-100 מיליון שקל. הקרנות הכספיות פדו סכום של כ-230 מיליון שקל.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

האם זה מה שיוריד את מחירי הדירות? ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את התיקונים לחוק מיסוי מקרקעין שהציע שר האוצר אביגדור ליברמן בניסיון לגרום לירידה במחירי הדירות.

ליברמן הגיש לאישור הוועדה שבעה תיקונים לחוק, שמטרתם עידוד מכירת קרקעות לבנייה למגורים, הרחבת מדרגות מס הרכישה לרוכשי דירה יחידה ותיקון עיוותי מס שונים. התיקונים שאושרו אמורים לעודד מכירת דירות מגורים בטווח הקרוב מתוך שאיפה להביא להגדלת היצע ולהורדת מחירי הדירות. כעת נותר להביא את החוק המתוקן לאישור הכנסת במושב הקיץ שייפתח במאי 2022.

ואלה התיקונים שאושרו:

1. הפחתה בשיעור מס שבח על קרקעות אשר נרכשו לפני 7 בנובמבר 2001: על מנת לעודד מכירת קרקעות לבנייה למגורים אשר נרכשו לפני ה-7 בנובמבר 2001, קרי קרקעות הנמצאות במשך שנים רבות בידי בעליהן ונצמח עליהן שבח גבוה (אשר באופן רגיל יחויב במס של כ-40% בממוצע), אישרה ועדת השרים כהוראת שעה, שבמכירת קרקעות כאמור על ידי יחיד, בתקופה של שלוש שנים, יחול שיעור מס של 25% על השבח הריאלי המיוחס לתקופה שמיום הרכישה ועד ליום ה-7 בנובמבר 2001 (במקום 47% כיום), ובלבד שבמהלך 8 השנים שלאחר הרכישה נבנו על הקרקע דירות המגורים שניתן לבנות לפי התב"ע החלה עליהן.

2. עדכון מדרגות מס רכישה החלות ברכישת דירה יחידה: על פי התיקון שאושר, מדרגות המס הנמוכות ירווחו, כך שנטל המס על מי שרוכש דירות בשווי בינוני, יקטן. כמו כן, יוגדל נטל המס ברכישת דירה יחידה בסכומים גבוהים, לטובת מקור תקציבי לריווח מדרגות המס הנמוכות יותר.

מדרגות המס החדשות שנקבעו בחוק:

על חלק השווי שעד 1,930,000 שקל לא ישולם כלל מס רכישה

על חלק השווי שעולה על 1,930,000 שקל ועד 2,330,000 שקל – 3.5%

על חלק השווי שעולה על 2,330,000 שקל ועד 3,100,000 שקל – 5%

על חלק השווי שעולה על 3,100,000 שקל ועד 5,300,000 שקל – 8%

על חלק השווי שעולה על 5,300,000 – 10%

3. סגירת עיוות מס לעניין פטור ממס שבח החל על מוכרי דירת מגורים אשר נבנתה על קרקע שהייתה בבעלותם לפני שנת 2014: החל מינואר 2014 נקבע כי מי שמוכר דירת מגורים שאינה דירתו היחידה, ושיום רכישתה הינו לפני ה-1 בינואר 2014, ייהנה מפטור ממס שבח בגין השבח הריאלי שנצמח מיום הרכישה ועד ל-1 בינואר 2014. גבייה זו יצרה פרצה, לפיה גם מי שבבעלותו הייתה קרקע ב-1 ינואר 2014 ולא דירת מגורים, נהנה מההקלה אם בעת מכירת הנכס נבנתה על הקרקע דירת מגורים. כעת אישרה ועדת השרים את ביטול הפרצה הזו. על מנת לאפשר לציבור להתאים את עצמו לתיקון נקבעה תקופת מעבר של 4 שנים שבה ניתן יהיה עדיין ליהנות מההטבה.

4. החלת שיעור מס על הכנסות גבוהות שנובעות מרווח ממכירת דירת מגורים: עד היום הוטל מס נוסף על יחיד שהכנסותיו החייבות עולות על כ-650 אלף שקל בשנה, בגובה של 3% על ההכנסות מעל סכום זה (מס יסף). עד היום הכנסות משבח ממכירה של דירות מגורים עד לתקרה של כ-4.75 מיליון שקל לא נכללו בבסיס המס שעליו מוטל המס הנוסף, על אף שמדובר בהכנסה חייבת במס ככל הכנסה אחרת. כעת אושר כי ההכנסות משבח של דירות מגורים יוכללו בבסיס המס שעליו מוטל המס הנוסף, ובלבד שההכנסה איננה פטורה ממס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין.

5. ביטול פטור למי שאינו תושב ישראל ממס שבח במכירת דירת מגורים וממס על השכרת דירת מגורים: לפי נתוני רשות המסים כ-83 אלף דירות מגורים מצויות בבעלות תושבי חוץ (לא כולל דירות מגורים שנרכשו בידי ישראלים שהיגרו), וכ-40 אלף מהן מצויות בתל אביב וירושלים. עד היום, תושבים זרים יכלו ליהנות מהפטור הסוציאלי הניתן במכירת דירת מגורים יחידה, וכן מהחישוב הליניארי המוטב, במכירת דירת מגורים בישראל, ומפטור על השכרת דירות מגורים, בדומה לתושבי ישראל. מדובר בפטורים חריגים, ביחס למדינות אחרות במיוחד כיום, בהינתן היצע מצומצם של דירות מגורים לתושבי ישראל ורמות מחירים גבוהות. כעת אושר ביטול ההטבות האלה כך שהכנסות של תושבים זרים מבעלותם בדירות מגורים בישראל ימוסו. השינוי ייכנס לתוקף רק מתחילת שנת 2024 כדי לאפשר לתושבים הזרים תקופה של שנתיים שבה יוכלו למכור את הדירות שלהם תוך קבלת הטבת המס הקיימת, אם רצונם בכך.

6. דירת מעטפת תהיה חייבת במס רכישה כדירת מגורים: עד היום הייתה קיימת מחלוקת בשאלה האם דירת מעטפת היא דירת מגורים לצורך החבות בשיעורי מס הרכישה החלים על דירת מגורים או שיעורי מס הרכישה הרגילים החלים על רכישת זכות במקרקעין. מבחינה מהותית, אין הצדקה לכך שרוכשים של דירות מעטפת ייהנו מיתרון המיסוי, ויתחמקו מתשלום שיעור מס הרכישה המוטל על דירות מגורים. כעת אושר במפורש כי דירת מעטפת תהיה חייבת במס רכישה כדירת מגורים.

7. קיצור תקופת שחלוף דירת מגורים לעניין שיעורי מס החלים על בעלי דירה יחידה: עד היום, משך התקופה שבה משפרי דיור יכולים להחזיק בשתי דירות מגורים, ועדיין להיחשב כבעלים של דירה יחידה, לצורך הטבות המס הניתנות בחוק לבעלי דירה יחידה, עמדה על 24 חודשים. תקופה ארוכה זו היטיבה עם משקי בית בעלי הכנסות גבוהות ופגעה בזוגות צעירים המעוניינים לרכוש דירה, לאור ההשפעה השלילית על מחירי הדירות. כעת אושר לקצר את התקופה ל-12 חודשים.

מס רכישה דירה ראשונה (ודירה שנייה) – ככה זה עובד!

שר האוצר אביגדור ליברמן העביר בוועדת שרים לענייני חקיקה את התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה. מטרת החוק היא לפצות בעלי חוב על התמשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט וכן מתן תמריצים לחייבים לשלם את חובם בזמן. מדובר בשינוי דרמטי שעיקרו במנגנון דמי הפיגורים, אשר יופחת ויהיה תלוי בגובה הריבית במשק. השינוי יבטיח שחובות לא יתפחו בצורה לא מידתית. השלמת השינוי תבוצע בעתיד וזאת על ידי התקנת תקנות של שר האוצר שיגדירו את אופן החישוב של הריביות ובעצם יקבעו את שיעורי הריביות מכוח החוק.

תיקון החוק שעבר בוועדת שרים הוא שלב נוסף ביישום המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים-ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל, שפעל לגיבוש המלצות לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה.

לדברי השר ליברמן, "תיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה יתקן עיוות המתבטא בתפיחת חובותיהם של חייבים בעקבות דמי הפיגורים. התיקון לחוק, בין היתר, מבטל את מנגנון ריבית דה-ריבית של דמי הפיגורים. מהלך משלים לתיקון החוק הוא התקנת תקנות פסיקת ריבית בו דמי הפיגורים יופחתו משמעותית ושיעורם יתואם לסביבת הריבית הנהוגה במשק".

לדברי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, "התיקון לחוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים שישמשו כגורם מניע לתשלום החובות. בנוסף יש חשיבות רבה בהתאמת שיעורי הריביות במסגרת החוק לסביבת הריבית, התאמה זו תבוא לידי ביטוי בתיקון תקנות פסיקת ריבית והצמדה עליהן אנו עובדים בימים אלו".

3.8 מיליון כלי רכב מנועיים היו בישראל בשנת 2021, מתוכם כ-3.3 מיליון כלי רכב פרטיים. מדובר בגידול של 4.1% לעומת שנת 2020. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כ-405.2 אלף כלי רכב נוספו וכ-254.4 אלף נגרעו ממצבת כלי הרכב הפעילים, כך שמספר כלי הרכב גדל בכ-150.8 אלף.

מתוך כלל כלי הרכב, 14.1% מונעים בסולר.

עוד עולה מהנתונים כי סך כלי הרכב ההיברידיים עמד על קרוב ל-300 אלף, עלייה של כ-34% לעומת שנת 2020. 16,251 אלף כלי רכב חשמליים נסעו בכבישי ישראל ב-2021, פי 3.6 מאשר בשנת 2020.

הגיל הממוצע של כלי הרכב עמד על 7.1 שנים, הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים עמד על 7 שנים.

23.4% מכלי הרכב הנעים בכבישי ישראל יוצרו ביפן, 14.6% בקוריאה הדרומית, ו-7% בטורקיה.

בשנת 2021 היתה יונדאי במקום הראשון מבין יצרני כלי הרכב הפרטיים החדשים שנוספו בשנה זו, וחלקה עמד על 15.4%. במקום השני עמדה טויוטה עם נתח שוק של 14.7% ובמקום השלישי קיה עם נתח שוק של 14%.

הצבע הדומיננטי בכלי הרכב הפרטיים שעלו לכביש ב-2021 הוא לבן – 46.5%, הצבע הדומיננטי במצבת כלי הרכב הפרטיים הוא אפור, עם 36.6% מסך כלי הרכב.

מעורבות בתאונות דרכים עם נפגעים של סך כלי הרכב היתה 5.5 תאונות ל-1,000 כלי רכב, עלייה לעומת 5.3 בשנת 2020. המעורבות של משאיות מעל 34 טונות היתה 7.7 תאונות ל-1,000 כלי רכב ב-2021, עלייה מ-7.6 ב-2020. מעורבות אופנועים היתה 14.7 ל-1,000 אופנועים, ירידה לעומת 15.1 ב-2020. מעורבות אוטובוסים היתה 23.8 ל-1,000 אוטובוסים, עלייה לעומת 23.2 בשנת 2020.

אושרה התוכנית להקמת אזור תעסוקה מטרופוליני משותף לרשויות רמלה, גזר וחבל מודיעין (רג"מ). הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, בראשות מ"מ יו"ר הוועדה גיא קפלן, אישרה למתן תוקף את התוכנית.

התוכנית, שהוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל, משתרעת על פני שטח כולל של 1,082 דונם, לצד מחלף נשרים בכביש 6 וממערב לכביש 1.

התוכנית כוללת כמיליון מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 75,000 מ"ר שטחי מסחר וכן מאפשרת הקמת 250 חדרי מלון. כמו כן, התוכנית מקצה 378 דונם של שטחים פתוחים שמתוכם יוקם פארק ציבורי גדול על שטח של 195 דונם, הצמוד לנחל גזר. אופי הבינוי במתחם הוא של 4 עד 6 קומות.

מתחם התעסוקה יוקם בצמוד לתחנת רכבת ישראל משולבת בדפו (מתחם תחזוקה וטיפול ברכבות) שאושרה במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (תת"ל 45 א).

בהיבט התחבורתי, התוכנית תתבסס על תחבורה ציבורית וכוללת הקמת תחנת רכבת חדשה. בנוסף, יוקמו שבילי אופניים ושבילים ייעודיים להולכי רגל.

לדברי מתכנן מחוז מרכז במינהל התכנון, גיא קפלן: "התוכנית המשותפת לרשויות רמלה, גזר וחבל מודיעין תיתן מענה תעסוקתי אזורי ומטרופוליני כפי שנקבע בתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 3/21). השימושים המוצעים בה נחוצים לאזור ולרשויות בתחומה, ויאפשרו מימוש וניצול יעיל של הזכויות במתחם. מעבר להיבטים התעסוקתיים, התוכנית נותנת מענה הולם לפארק מרכזי, לשטחים פתוחים ולנחל גזר שעובר בתחומה".

לדברי ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, "לאחר שנים של קיפאון לגבי התוכניות להקמת הרג"מ, עיריית רמלה בהובלתי הצליחה להזיז דברים בשל העשייה המרובה והדבקות במטרה של כלל הגורמים העירוניים. בעוד מספר חודשים יחלו בביצוע עבודות תשתיות נרחבות, כולל כבישים, בהיקף של כמיליארד שקל. מדובר בפרויקט הדגל של אזור המרכז כולו, שיכניס לעיריית רמלה תקבולים של מאות מיליוני שקלים בשנה, ואלה יופנו לטובת התושבים ושדרוג העיר וכלל השירותים העירוניים הניתנים בה. בנוסף, הפרויקט יוביל לתנופה אדירה בפיתוח ובתעשייה של מקומות תעסוקה חדשים, שבהתאמה ייצרו הזדמנויות כלכליות חדשות ומרובות לתושבי רמלה והאזור".

לדברי ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין, ״באמון, בעבודה משותפת, ובשילוב ידיים יחד עם חבריי ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, וראש המועצה האזורית חבל מודיעין שמעון סוסן, הבאנו לקידום פארק התעשייה המשותף – פארק רג"מ. מהלך זה יביא למקפצה כלכלית אדירה ולפיתוח תעשייה, מקומות עבודה והזדמנויות כלכליות לתושבי האזור כולו. לאחר שנים שהתכנית היתה תקועה, הרשויות שמו את העבר מאחור ובחרנו יחד להסתכל על הפוטנציאל העתידי והאינטרסים  של תושבינו ולפעול בשיתוף למען קידום הפרויקט מתוך הכרה בחשיבותו האדירה כמקפצה כלכלית משמעותית. מדובר ביום חג לתושבי האזור כולו".

האינדיקטורים האחרונים במשק הישראלי ממשיכים להצביע על התמתנות בפעילות המשק. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. ואלה האינדיקטורים שבהם מדובר:

• קצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים ירד, כאשר המכירות ברשתות השיווק אף ירדו בחודשים האחרונים.
• נראה, שלא היה שינוי מגמה גם במרץ. המכירות היומיות בכרטיסי אשראי שמדווחות ע"י בנק ישראל אומנם זינקו בשבוע האחרון, אך בסה"כ, במהלך חודש מרץ היו נמוכות מהתקופה המקבילה בפברואר.
• עם הסרת המגבלות על הנסיעות לחו"ל, לסוחרים הישראליים מצפה ככל הנראה ירידה במכירות עקב הסטת ההוצאות לחו"ל. משקל ההוצאות בכרטיסי אשראי של הישראלים בישראל מסך ההוצאות בכרטיסי אשראי צפוי לרדת כדי לחזור למגמה שהייתה לפני פרוץ המגפה.
• ירידה במדד הניידות של גוגל למקומות הבילוי והמסחר. ייתכן שמיעוט היוצאים לקניות ולבילויים היה בגלל השפעת המלחמה באוקראינה, הקור בחודש מרץ או המתיחות הביטחונית של הימים האחרונים.

עם זאת, מציינים במיטב דש שבחודש פברואר מספר המועסקים במשק המשיך לצמוח בקצב מהיר ולמעשה סגר את הפער אל מול קו המגמה תוך יציבות בשיעור האבטלה ברמה של 3.9% ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

סיכון האינפלציה בישראל ממשיך לעלות

עוד מעריכים במיטב דש כי  הסיכון האינפלציוני בישראל עלה ואינו מתומחר מספיק בציפיות האינפלציה בטווח הקצר. לדבריהם, הציפיות בישראל נמוכות מדי ואינן משקפות סיכונים שגדלו משמעותית בתקופה האחרונה:

• בכל המדינות האירופאיות הגדולות קצב האינפלציה בחודש מרץ היה גבוה משמעותית מהתחזיות. חלק מהסיבות לקפיצה באינפלציה קשורות לנסיבות המקומיות של עלייה במחירי האנרגיה. אולם, גם אינפלציית הליבה עלתה משמעותית. הקורלציה הגבוהה בין האינפלציה בישראל לאירופה בעשור האחרון (82%), מעלה סיכון להפתעות גם בישראל.
• עצירת זרימת גז מרוסיה לאירופה, אם תתרחש, עלולה לגרום להשבתה של תעשיות שלמות, להחרפת מחסור במוצרים שונים ולעליית מחירים חדה של היבוא לישראל.
• חברות הספנות מדווחות לאחרונה שוב על החרפת השיבושים בנמלים רבים בגלל המלחמה באוקראינה והתפרצות המגפה בסין.
• הפקק בנמלי ישראל הגיע לכ-80 אוניות. בלומברג דיווח שהאוניות התחילו לדלג על נמלי ישראל בגלל העיכובים.
• קרן המטבע הבינלאומית פרסמו מחקר לפיו, העלייה בתעריפי הובלה שהייתה בשנה שעברה צפויה להגביר קצב האינפלציה השנה בכ-0.15% בממוצע. במדינות "אי", שישראל יכולה לענות להגדרה זו, ההשפעה יכולה להגיע עד ל-0.45%.
• מוצרי חלב בפיקוח צפויים להתייקר ב-6.5%.
• בחודש האחרון הגיעו לישראל כבר כעשרת אלפים עולים חדשים. הקצב צפוי להישאר גבוה גם בחודשים הקרובים. הביקוש לדירות להשכרה צפוי להתגבר, בעיקר בפריפריה.
• מתחילת המגפה כמות הכסף (M2) בישראל ממשיכה לגדול בשיעור הגבוה ביותר מכל יתר המדינות המפותחות.
• גידול חריג באשראי הן למגזר העסקי והן למשקי הבית בשנה האחרונה מגביר הסיכון לאינפלציה.
• לפי המחקר שפרסם בשבוע שעבר משרד האוצר, השכר הריאלי עלה בשנתיים האחרונות בקצב שנתי של 3.2% לעומת עלייה ריאלית של כ-2% בשנים 2011-2019. חידוש המחקר בכך שעלייה זו נרשמה גם בנטרול שינוי בתמהיל המשרות (ירידה בכמות העובדים בשכר נמוך). נתונים אלה מוכיחים שלחצי השכר במשק הנם משמעותיים ביותר ותומכים בעליית מחירים. להערכת כלכלני מיטב דש, קצב עליית השכר עשוי אף להתגבר בחודשים הקרובים עקב ירידה באבטלה וכמות גבוהה עדיין של משרות פתוחות.

 עולים הסיכויים להעלאת ריבית של 0.5% ע" ה-FED

באשר לעולם, מעריכים במיטב דש כי עולה הסיכוי לעליית ריבית ב-0.5% בפגישתו הקרובה של ה-FED. הציפיות לריבית ה-FED בסוף 2023 שמגולמות בחוזים עלו לראשונה מעל 3% והגיעו ל-3.08%. הסבירות לעליית ריבית ה-FED ב-0.5% בפגישתו בתחילת מאי ואפילו לסדרת ההעלאות בקצב גבוה מ-0.25% התגבר לאחרונה:

• נתוני שוק העבודה האמריקאי לחודש מרץ, האחרונים לפני פגישת ה-FED בתחילת מאי, הציגו תמונה של "התחממות יתר". המגזר הפרטי יצר ברבעון הראשון כ-1.65 מיליון משרות תוך ירידה בשיעור האבטלה ל-3.6%, קרוב לתחזית ה-FED לסוף השנה (3.5%) ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בהתחשב בעובדה שמספר משרות פנויות לא מראה אפילו סימן של ירידה ועומד בשיא של כל הזמנים, האבטלה צפויה לרדת הרבה יותר מתחזיות הבנק המרכזי.
• השכר הממוצע עלה בשנה האחרונה בקצב הגבוה ביותר מאז תחילת שנות השמונים (למעט השיבושים בנתוני השכר הממוצע עם פרוץ המגפה). הקשר בין השכר לאינפלציה מעלה חשש מפני "הספירלה" המפורסמת של אינפלציה ושכר שמזינים אחד את השני.
• תחזית הצרכנים לאינפלציה בשנה הקרובה, לפי סקר הסנטימנט הצרכני (Conference Board) בחודש מרץ, קפצה מ-7.1% ל-7.9%.
• רכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM עלה בחדות מ-75.6 בפברואר ל-87.1 במרץ, הרבה מעל התחזית.
• לפי תחזיות החזאים, קצב האינפלציה אחרי מדד חודש מרץ צפוי לעלות ל-8.5%.
• מחירי הדיור בארה"ב עולים בקצב שנתי של כמעט 20%. הזיכרונות ממשבר הסאב-פריים עדיין לא נשכחו. לכן, גם העלייה החדה במחירי הדירות עשויה להוסיף מוטיבציה ל-FED ולזרז ריסון מוניטארי.
• בינתיים, שוק המניות לא נבהל מעלייה חדה בציפיות הריבית ובתשואות. אם מצב זה יימשך הוא יעזור לבנק המרכזי להיות אמיץ יותר ביחס לקצב העלאות ריבית.

 הצמיחה בארה"ב מתמתנת

במקביל, לעלייה בסיכון האינפלציה, עולה גם הסיכון להאטה במשק האמריקאי:

• האינפלציה שוחקת ההכנסה הריאלית של משקי הבית שיורדות ומתרחקות מקו המגמה. שחיקה בהכנסות הריאליות של משקי הבית מעבודה עלולה לגרום לירידה בצמיחת המשק בהתאם לקשר הדוק וארוך טווח ביניהם.
• כדי לתמוך בצריכה על רקע השחיקה בהכנסות, משקי הבית "אוכלים" מהחיסכון. שיעור החיסכון כאחוז מההכנסה הפנויה ירד לרמה של 6.3% לעומת 7%-8% לפני המגפה. יחד עם זאת, עודפי החיסכון מעבר לרמות הרגילות שהצטברו בשנתיים האחרונות יכולים להספיק לחודשיים של צריכה כוללת של משקי הבית.
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד מתחת לתחזיות. במיוחד ירדו רכיבי ההזמנות החדשות והייצור. גם למדד מנהלי הרכש בתעשייה הייתה לאורך עשרות שנים קורלציה גבוהה לצמיחה במשק האמריקאי (כ-60%).
• ציפיות משקי הבית בסקר הסנטימנט הצרכני ירדו לרמה הנמוכה מאז 2014, למרות שההערכות למצב הנוכחי היו די גבוהות.
• לפי המודלים לחיזוי צמיחה רבעונית (GDP Now, Nowcast) על סמך נתונים שוטפים, קצב הצמיחה בארה"ב צפוי להיות כ-1.5% בלבד  ברבעון הראשון.
• לראשונה מאז מאי 2020 התחילו עדכונים כלפי מטה בתחזיות הרווח של החברות, על פי המדד Citigroup Earning Revision.

הסיכוי לעלייה קרובה של הריבית באירופה גדל מאוד

המצב באירופה ממשיך להסתבך. קצב האינפלציה עלה הרבה מעל התחזית והגיע ל-7.5%, כאשר אינפלציית הליבה עלתה ל-3%, הגבוהה ביותר מאז הקמת גוש האירו. האינפלציה בספרד אף התקרבה ל-10%.

לא רק עלייה במחירי האנרגיה דוחפת את האינפלציה לעלייה. שוק העבודה באירופה די הדוק עם שיעור האבטלה ברמה הנמוכה היסטורית (6.8%) ושיעור ההשתתפות בשיא. כל זה כאשר כמות המשרות הפנויות בצרפת וגרמניה הרבה יותר גבוהה מאשר לפני המגפה.

לא נראה שה-ECB יוכל להמשיך ולהתעלם מבעיית האינפלציה. להערכתנו, הריבית באירופה צפויה להתחיל לעלות בקרוב, למרות הסיכון לצמיחה בכלכלה שעלה לאחרונה. ריבית ה-ECB בעוד שנה שמגלמת בריביות ה-IRS הגיעה כבר לכ-0.5% ומשקפת עליית ריבית בשיעור של כ-1% בשנה הקרובה. בכך ה-ECB יצטרף למעל 20 הבנקים המרכזיים שהעלו את הריבית בחודש מרץ.

אחרי פתיחת שנה צולעת וחודשיים ראשונים עם תשואות שליליות, חודש מרץ מציג סוג של מהפך בתמונת המצב בקופות הגמל. להערכת אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב דש גמל ופנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו במרץ 2022 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת חיובית של 0.7%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 0.4% לבין תשואה של 1.1%.

בחודש מרץ נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובאיגרות החוב הקונצרניות בארץ, ואלה פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות.

בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים נאות: מדד ת"א 35 עלה ב-2.4%, מדד ת"א 125 עלה ב-2.1%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור של 1.3%, ומדד יתר 60 עלה בשיעור של כ-2.0%.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה מעורבת. בארה"ב נרשמו עליות שערים נאות כאשר מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.3%, מדד ה-S&P עלה ב-3.6% ואילו מדד הנאסד"ק עלה ב-3.4%.

לעומת זאת, באירופה שבה מתחוללת מלחמת רוסיה-אוקראינה, נרשמו ירידות שערים קלות: ה-DAX הגרמני ירד ב-0.3%, ה-CAC הצרפתי נותר ללא שינוי וה-Eurostoxx 50 ירד ב-0.6%.

ביפן מדד הניקיי עלה בשיעור חד של 4.9%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד בשיעור של 2.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.3%, 0.2% ו-0.2% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 0.3%. מדד אג"ח קונצרני כללי נותר ללא שינוי.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.4%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-0.6%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-1.2%.

יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף 2021 בסך 213 מיליארד דולר – גידול בסך של 39.7 מיליארד דולר במהלך השנה לעומת קודמתה. ביחס לתמ"ג עלו היתרות משיעור של 42.5% לשיעור של 46.6%. כך עולה מדוח השקעות יתרות המט"ח לשנת 2021 שפרסם בנק ישראל.

על פי הדוח, הגידול ביתרות נבע בעיקרו מרכישות מטבע חוץ של בנק ישראל במסגרת יישום תוכנית המדיניות המוניטרית להתמודדות המשק עם משבר הקורונה בסך 35 מיליארד דולר, ובנוסף מרווחים, מהכנסות ומהפרשי שערים ומחירים (שיערוך) בסך 3 מיליארד דולר, ומהפקדות המגזר הפרטי בסך 2 מיליארד דולר.

הרכב הנכסים של יתרות המט"ח נכון לסוף 2021 התחלק כך: 66% בנכסים ממשלתיים, 18% במניות, 9% בנכסי מרווח ו-7% באג"ח תאגידיות.

במונחי הסמן המטבעי (סל מטבעות שמורכב בעיקר מדולר ומאירו), שיעורי התשואה על ההחזקה של תיק היתרות הייתה בשנת 2021 – 2.9%, בשלוש השנים האחרונות – 4.4% לשנה ובחמש השנים האחרונות – 3.2% לשנה.

עוד על פי הדוח, תרומת הניהול הפעיל, שנמדדת על ידי השוואה בין התשואה על התיק לבין התשואה על תיק חסר-סיכון (הסמן הבסיסי), הייתה השנה בשיעור 3.2%. תרומה זו מקורה במניות – 3.6%, בעיקר מההשקעה במניות ארצות הברית – 2.5%, והיא קוזזה על ידי האריכות – 0.6%-.

רמת הסיכון בתיק היתרות היא תוצאה של משקל נכסי הסיכון בתיק והתנודתיות בשווקים הפיננסיים. תנודתיות התיק, שמגלמת את רמת הסיכון שלו, ירדה השנה בהשוואה לשיא שאליו הגיעה בשנה הקודמת. זאת, בשל הירידה בתנודתיות הנכסים הפיננסיים, ועל אף הגדלה של משקל המניות בתיק. סטיית התקן של התשואה בתיק, שמודדת תנודתיות זו, עמדה השנה על שיעור של 1.8%.

העלייה הניכרת ברמת היתרות, שנובעת בעיקר מרכישות מטבע החוץ של בנק ישראל במסגרת היישום של המדיניות המוניטרית, הביאה את בנק ישראל לבחון את הצורך בהתאמת היעדים עליהם מושתתת מדיניות ההשקעה של היתרות ואת מאפייניה. לאור הבחינה, אישרה הוועדה המוניטרית נוסח חדש לקווים המנחים באפריל 2021.

השינויים העיקריים בנוסח החדש הם: התאמה של יעדי ההשקעה כך שנקבע יעד להשגת תשואה שקלית, אשר בטווח הארוך, תכסה לפחות את עלות המימון של החזקת היתרות; מדידה ודיווח תשואת תיק היתרות הן במונחי סמן מטבעי, והן במונחי שקל; הגדרת עקרונות חדשים לקביעת הרכב הסמן המטבעי; הגדלת רמת הסיכון המרבית CVaR5% מ-475 נ"ב ל-900 נ"ב; הגדלת שיעור ההשקעה המרבי במניות מ-17.5% ל-27%; הגדלת השיעור המרבי של ההשקעה הכוללת במניות ובאג"ח תאגידיות מ-25% ל-35% והוספת האפשרות להשקיע באג"ח תאגידיות, שדירוג האשראי שלהן נמצא מתחת לדירוג השקעתי (High Yield) עד לשיעור של 5%.

הוועדה המוניטרית אישרה את ההקצאה לשנת 2021 על פי הקווים המנחים החדשים.

הבורסה מפרסמת דוח ESG ראשון. לדברי הבורסה בדוח, "תחום האחריות הסביבתית, החברתית והתאגידית (ESG) תפס בשנים האחרונות תאוצה בארץ ובעולם, הן בקרב החברות הציבוריות והן בקרב המשקיעים המתייחסים כיום בהשקעותיהם, גם לנושא חשוב זה. הבורסה לניירות ערך, כבית של הכלכלה הישראלית, רואה חשיבות רבה בקידום תחום ה-ESG הן בקרב החברות הציבוריות הנסחרות בה והן כחברה ציבורית בעצמה. הדו"ח הינו אבן דרך חשובה ביכולת של הבורסה לשתף בעשייה שלה כחברה משמעותית במשק ובתרומתה לעתידה הכלכלי, החברתי והסביבתי של ישראל".

במסגרת הדו"ח שהתפרסם בעברית ואנגלית, המסכם את פעילות ה-ESG של הבורסה לשנת 2021, מפרטת הבורסה את יעדיה והמחויבות שלה בהיבטים שונים של כלכלה, ממשל תאגידי, חברה וסביבה, וממפה 13 נושאים מהותיים ביותר בתוך הארגון ומחוצה לו לטובת הבסיס האסטרטגי לפעילות החברה בתחום ה-ESG. בנוסף, הבורסה מגדירה במסגרת הדו"ח את יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא – SDGs הרלוונטיים ביותר לפעילותה: שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, תעשיה, חדשנות ותשתיות, צמצום אי השוויון וצריכה וייצור אחראיים.

לדברי איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, "אנו גאים לפרסם היום את דו"ח ה-ESG הראשון של הבורסה ולשתף בתפיסה ובעשייה שלנו בנושאים חברתיים וסביבתיים. מעבר לחשיבות הערכית הגדולה של קידום תחום ה-ESG, יש בו תועלת כלכלית מובהקת ותרומה אמיתית ליכולת של כולנו להבטיח צמיחה ברת קיימא לצד שמירה על סביבה ויצירת חברה שוויונית והוגנת יותר. בנוסף, תחום ה-ESG הופך להיות קריטי יותר ויותר עבור המשקיעים המוסדיים והפרטיים, בפרט עבור המשקיעים הזרים המגלים עניין הולך וגובר בשוק המניות הישראלי. ישראל לצערנו נמצאת עדיין מאחור ביחס לעולם, ואנו מקווים כי עוד ועוד חברות יאמצו סטנדרטים גבוהים של פעילות ESG. הבורסה מצידה תמשיך להשקיע מאמצים בפיתוח התחום, ביצירת מוצרים ובהנגשת מידע לטובת כלל החברות הציבוריות וציבור המשקיעים".

בין הנתונים שמפרסמת הבורסה בדו"ח:

נתונים מרכזיים לשנת 2021 בעלי השפעה כלכלית על המשק

מספר החברות הציבוריות עומד על  645 חברות מניות ואג"ח, מתוכן קרוב ל- 100 חברות חדשות שהצטרפו בשנת 2021. הבורסה מחשבת ועורכת 66 מדדים שונים.

שווי שוק החברות הנסחרות בבורסה עומד על למעלה מטריליון שקל כ-72.3% מהתמ"ג של מדינת ישראל, המבטא את ההשפעה החברתית-כלכלית הרחבה על המשק המקומי.

קידום תחום ה-ESG

הבורסה פועלת במגוון מישורים על מנת לפתח ולחזק את התחום בישראל. בין ביתר באמצעות השקת מוצרים חדשים, קורסים והדרכות. על פי נתוני הבורסה, שווי סך קרנות סל וקרנות מחקות הנסחרות בבורסה על מדדי ESG בארץ ובעולם עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. הבורסה השיקה 3 מדדי ESG בשנים האחרונות, ת"א-125 נקי, קלינטק ומדד מעלה הוותיק. על מדדים אלו הושקו 12 מוצרים מחקים. בנוסף, נסחרות בבורסה 29 קרנות סל וקרנות מחקות על מדדי ESG בינלאומיים.

הבורסה הצטרפה ליוזמת האו"ם לעידוד בורסות לעסוק ולקדם את תחום ה-ESG. בשנת 2021 קיימה הבורסה את כנס ה-ESG הראשון שלה ובתקופה הקרובה ייפתח קורס ראשון מסוגו המציע הכשרה מעשית לשימוש באסטרטגיית ESG בניהול קשרי המשקיעים. הקורס ייערך בשיתוף הפורום הישראלי לקשרי משקיעים מבית איגוד החברות הציבוריות, הבורסה והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.

בבורסה מציינים כי כיום רק כרבע מ-125 החברות הכלולות במדד הדגל ת"א-125 מפרסמות דוחות ESG. לעומת זאת, כ-90% מהחברות הכלולות במדד 500 S&P מדווחות לפי כללי ESG. על מנת לשפר את השקיפות ולייצר חשיפה לחברות המפרסמות דו"ח  ESG, הבורסה העלתה היום באתר הבורסה עמוד ייעודי, בו ניתן יהיה למצוא את רשימת החברות הנסחרות בבורסה, העומדת על כ-40 חברות, אשר פרסמו דו"ח ESG כולל קישור לעמוד הרלבנטי באתר החברה.

למעלה ממחצית מהעובדים – נשים, השקעה בהון אנושי ובגיוון מצבת העובדים

עוד מפרסמת הבורסה היום כי למעלה ממחצית מעובדיה (52% מתוך 258 עובדים) הן נשים. בדרגי הניהול הבכירים שיעור הנשים עומד על 42%. הבורסה מפעילה שתי תוכניות לשילוב עובדים מאוכלוסיות מגוונות: פרויקט הכולל שילוב עובדים על הרצף האוטיסטי ופרויקט הכולל שילוב נערים שנשרו ממערכת החינוך. מטרת הפרויקטים היא הקניית כלים ומיומנויות לאותן אוכלוסיות לטובת שילובן בשוק העבודה. בנוסף, השקיעה הבורסה בכ-1,700 שעות הדרכה לעובדים במהלך 2021, כולל הדרכות מקצועיות, הדרכות העשרה, פיתוח מנהלים ועוד.

השקעות ESG – איכות הסביבה וזכויות עובדים, לא רק רווח

הבורסה מרחיבה את אפשרויות המסחר למשקיעים פרטיים: גודל מינימלי של פקודה יופחת משמעותית  

"עובדים פלסטינאים לא מגיעים, לקוחות מבקשים לא להכניס הביתה עובדים פלסטינאים, ובעקבות המצב צפויים עיכובים במסירת עבודות לקראת פסח". כך מתריעים בהתאחדות קבלני השיפוצים.

ההתרעה באה בעקבות הפיגוע הרצחני הקשה בבני ברק שגבה את חייהם של חמישה. הפיגוע זה בא בעקבות פיגוע נוסף שהתרחש יומיים קודם לכן בחדרה ועוד פיגוע שהתרחש שבוע קודם לכן בבאר שבע – שבוע דמים שבסופו 11 קורבנות.

לדברי התאחדות קבלני השיפוצים, משעות הבוקר (ד', 30 במרץ) הם מוצפים במבול של פניות ממזמיני עבודות בבקשה לא לאפשר לעובדים  פלסטינאים להגיע לביתם בעקבות המצב. כמו כן, עובדים פלסטינאים מודיעים מצדם על ביטול הגעתם לעבודה בעקבות החשש מהמצב במדינה. בהתאחדות מעדכנים כי פתחו קו חם 24/7 גם לקבלני שיפוצים וגם ללקוחות אשר יעבוד במתכונת חירום וייתן מענה לכל השאלות והבקשות הן של קבלני השיפוצים והן של הלקוחות.

לדברי יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, "התעוררנו לבוקר שחור לאחר עוד פיגוע נוראי בישראל. החל מהבוקר קבלני שיפוצים רבים מדווחים על עובדים פלסטינאים שביקשו לא להגיע לעבודה היום ומנגד נרשמה עלייה של למעלה מ-200% בפניות להתאחדות בכל הנוגע לעובדים פלסטינאים והגעתם לשיפוץ בבית הלקוח. אנו מקבלים עשרות פניות בבקשה לבטל הגעת העובדים הפלסטינאים לעבודה הבוקר על ידי לקוחות ובקשות רבות לבירור היתרי עבודה של קבלני שיפוצים ועובדים בעקבות חשש מהמצב הביטחוני. אנחנו נמצאים רגע לפני חג הפסח, חג בו משפחות רבות בישראל משפצות את ביתן ואנחנו כבר למודי ניסיון לצערי במהלך השנים בגלי טרור ולחימה בשביל להגיד שאנחנו צופים עיכובים במסירת עבודות לקראת חג לפסח".

שיפוץ הדירה – לא להיבהל, זה בסוף משתלם