בשבוע האחרון הותירה חברת הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של ישראל עם תחזית שלילית, ובמקביל התפרסמו נתונים על הגירעון התקציבי. המילים "גירעון" ו"יחס חוב-תוצר" חוזרות בכל דיון כלכלי, אבל רבים לא בטוחים מה ההבדל ביניהן, ולמה הן אמורות לעניין משק בית רגיל.

מה זה גירעון?

גירעון תקציבי הוא ההפרש בין ההוצאות של הממשלה לבין ההכנסות שלה בשנה מסוימת. אם המדינה הוציאה 600 מיליארד ₪ וגבתה 550 מיליארד ₪ ממסים ומקורות אחרים, הגירעון הוא 50 מיליארד ₪. כדי לכסות אותו המדינה לווה כסף, בעיקר באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות.

הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר, כלומר מסך הפעילות הכלכלית במשק. כך אפשר להשוות בין שנים ובין מדינות.

מה זה חוב ומה זה יחס חוב-תוצר?

החוב הוא סך כל ההלוואות שהמדינה לקחה לאורך השנים ועדיין לא החזירה. כל שנה של גירעון מגדילה אותו. יחס חוב-תוצר מחלק את החוב בתוצר השנתי. יחס של 70% אומר שהחוב שווה ל-70% מכל מה שהמשק מייצר בשנה.

• גירעון הוא זרם, מה שקורה בשנה אחת.
• חוב הוא מלאי, מה שהצטבר לאורך זמן.

למה יחס חוב-תוצר יכול לרדת גם כשיש גירעון?

כי גם המכנה גדל. אם התוצר צומח מהר, למשל בזכות צמיחה ואינפלציה, יחס החוב יכול לרדת גם כשהמדינה ממשיכה ללוות. לכן צמיחה כלכלית היא כלי חשוב להתמודדות עם חוב.

דוגמה מספרית

מדינה עם תוצר של 2,000 מיליארד ₪ וחוב של 1,400 מיליארד ₪. יחס החוב הוא 70%.

• בשנה הבאה הגירעון הוא 4% מהתוצר, כלומר 80 מיליארד ₪. החוב עולה ל-1,480 מיליארד.
• אם התוצר צמח ב-5% (צמיחה ריאלית ואינפלציה), הוא מגיע ל-2,100 מיליארד.
• היחס החדש: 1,480 חלקי 2,100, כלומר כ-70.5%. כמעט ללא שינוי.
• אם התוצר צמח רק ב-2%, היחס עולה לכ-72.5%.

המספרים להמחשה בלבד.

למה חברות הדירוג מסתכלות על זה?

חברות הדירוג בודקות את היכולת של המדינה להחזיר את החוב. גירעון גבוה לאורך זמן, חוב שגדל וחוסר ודאות פוליטית או ביטחונית מעלים את הסיכון. תחזית שלילית אומרת שקיים סיכוי להורדת דירוג בעתיד. מה זה אומר בפועל מוסבר במדריך איך מחושב דירוג אשראי של מדינה.

איך זה מגיע לכיס של משק בית?

• ריבית: כשהמדינה נתפסת מסוכנת יותר, המשקיעים דורשים ריבית גבוהה יותר על האג"ח שלה. זה משפיע על כל שוק האשראי, כולל משכנתאות והלוואות.
• מסים: כדי לצמצם גירעון, הממשלה עשויה להעלות מסים, להקפיא נקודות זיכוי ומדרגות, או להטיל מסים חדשים. בשנים האחרונות כבר הוקפאו עדכונים של מדרגות ונקודות זיכוי, והורחב מס יסף.
• שירותים: קיצוץ בהוצאות עלול לפגוע בחינוך, בבריאות ובתחבורה.
• שקל ואינפלציה: חשש ממדיניות פיסקלית יכול להחליש את השקל, להעלות מחירי יבוא ולהגביר את האינפלציה. אפשר לחשב את השחיקה במחשבון שחיקת האינפלציה.

מה המשמעות למשקיע?

עלייה בסיכון של המדינה מתבטאת גם בבורסה. בנקים וחברות ביטוח מושפעים מהריבית, ואג"ח ממשלתיות ארוכות רגישות לשינויים. משקיע שמחזיק אג"ח ממשלתיות ישראליות צריך להבין שהן אולי בטוחות מבחינת החזר בשקלים, אבל מחיריהן עשויים לרדת אם הריבית עולה.

איפה מוצאים את המספרים?

משרד האוצר מפרסם את נתוני הגירעון מדי חודש, ובנק ישראל מפרסם ניתוחים בדוח השנתי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני התוצר. כדאי להסתכל על המגמה לאורך שנים ולא על חודש בודד.

מה ההבדל בין גירעון מתוכנן לגירעון בפועל?

בתחילת כל שנה הממשלה קובעת יעד גירעון בחוק התקציב. במהלך השנה הגירעון בפועל עשוי לסטות מהיעד, למשל אם הכנסות ממסים גבוהות מהצפוי או אם יש הוצאות חירום. משרד האוצר מפרסם מדי חודש את הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, ושווקים וחברות דירוג משווים אותו ליעד. חריגה עקבית מהיעד נחשבת סימן שלילי, כי היא מעידה על קושי בניהול התקציב.

שאלות נפוצות

האם גירעון הוא תמיד דבר רע?

לא. בזמן מיתון או מלחמה, גירעון יכול לעזור לכלכלה. הבעיה היא גירעון גבוה לאורך זמן בלי תוכנית לצמצום.

מי מחזיק את החוב של ישראל?

חלק גדול מהחוב מוחזק על ידי גופים ישראליים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, וחלק על ידי משקיעים זרים.

האם תחזית שלילית אומרת שהדירוג ירד?

לא. היא אומרת שיש סיכוי להורדה בעתיד אם המצב לא ישתפר.

האם גירעון גבוה מעלה את ריבית המשכנתא?

בעקיפין. הוא עשוי להעלות את התשואות על אג"ח ממשלתיות, שמשפיעות על המחיר של אשראי לטווח ארוך.