fbpx
חדשות

IBI: העלייה בתחלואה בישראל הובילה לירידה בהוצאות, במחצית השנייה של יולי

קניון ביג פאשן באשדוד צילום:יח"צ
מעודכן ל-08/2020

בשוק העבודה חל מפנה לרעה בחודש יולי, עקב התגברות התחלואה ■ אי בהירות סביב היקף האבטלה, לנוכח פער גדול בין נתוני הלמ"ס לנתוני שירות התעסוקה ■ הערכה: סביבת האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות שלילית

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות פרסם סקירת מאקרו שבועית ובה בחן את המצב בישראל ובעולם בצל משבר הקורונה.

מהסקירה עולה כי נתוני הפעילות השוטפים מצביעים על בלימת ההתאוששות בפעילות המשק בעקבות העלייה בתחלואה. אמנם נכון לעכשיו היקף ההגבלות מצומצם יחסית, אך הפגיעה בשוק העבודה, העלייה בתחלואה והלך הרוח של הציבור כל אלה משפיעים וגורמים לצמצום  הצריכה. נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שבו להצביע על ירידה במחצית השנייה של יולי, לרמות הנמוכות בכ-12% ביחס לתחילת השנה. הירידה בהוצאה הייתה רוחבית למדיי, למעט שיפור קל בפנאי ובמלונאות (ככל הנראה מדובר בהשפעות עונתיות).  במבט רחב יותר, ניתן לראות כי לאחר התאוששות בהוצאות בכרטיסי אשראי שהגיעה לשיאה בסוף מאי (ושיקפה בחלקה גם "ביקוש כבוש") העלייה בתחלואה הובילה לבלימת השיפור בצריכה הפרטית ובשבועיים האחרונים אף לירידה.  חיזור לתמונה זו מתקבל גם מנתוני הניידות של גוגל, שמצביעים על ירידה בהגעה למקומות עבודה, קמעונאות ונופש וחנויות.

עומק הפגיעה בשוק העבודה המקומי לא לגמרי ברור, שכן נתוני הלמ"ס משקפים שיעור אבטלה דו ספרתי של כ-12% ואילו נתוני שירות התעסוקה ממשיכים לשקף רמות גבוהות במידה ניכרת.  נתוני משרות השכיר מפורסמים בפיגור יחסי, והנתון האחרון הוא לחודש מאי. נתונים אלה הצביעו על ירידה של כ-1.1 מיליון משרות במרץ-אפריל ועל התאוששות במאי עם עלייה של כ-420 אלף משרות. הפגיעה בתעסוקה נרשמה בעיקר בקרב המשרות בשכר נמוך, כך שהשכר הממוצע עלה באפריל בכ-14% ביחס למרץ אך ירד בכ-8% במאי, כך שקצב העלייה השנתי התמתן מכ-17% באפריל  לכ-10% במאי. למרות עלייה זו, בחינת השינוי בהכנסה משכר כפונקציה של השינוי במספר המשרות ובשכר הממוצע מעלה תמונה שלילית מאוד, עם ירידה של כ-10% במאי לעומת מאי אשתקד. אמנם נתון זה מספק תמונה חלקית, הן מתוך הערכה לשיפור נוסף שנרשם מאז מאי, והן על רקע תוכניות הסיוע, אך גם בהתחשב בגורמים אלו עוצמת הפגיעה נותרת חריגה מאוד.

בנוסף, לפי נתוני הלמ"ס האחרונים, חל מפנה לרעה בשוק העבודה במהלך יולי, על רקע העלייה המחודשת בתחלואה. התפתחויות אלו מחדדות את הצפי לפגיעה משמעותית בצריכה הפרטית בהיעדר סיוע ממוקד ותוכניות לשיפור המצב בשוק העבודה. כמו כן, התפתחות זו מהווה גורם מרכזי להערכתנו כי סביבת האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות שלילית.

ירידה בהיקף רכישות האג"ח הממשלתיות

המעורבות של בנק ישראל בשוק האג"ח המקומי הייתה מתונה מאוד בחודש יולי. היקף הרכישות בשוק האג"ח הממשלתיות הגיע ביולי לחצי מיליארד שקל לערך, וזאת לעומת היקף רכישות של 4-6 מיליארד שקלים בחודשים הקודמים. הירידה בקצב הרכישות משקפת את התבססות התשואות בשוק המקומי ברמות נמוכות מאוד, וזאת על אף העלייה בהיקפי הגיוסים מצד האוצר. ממרץ ועד יולי רכש הבנק איגרות חוב ממשלתיות בסכום של כ-24 מיליארד שקל, מתוך תוכנית של 50 מיליארד שקל. כזכור, בהחלטת הריבית האחרונה השיק בנק ישראל את תוכנית הרכישות של איגרות החוב הקונצרניות, בהיקף של 15 מיליארד שקל, ובחודש יולי רכש סכום של 600 מיליון שקל בלבד.

כאשר בוחנים את המעורבות  של בנק ישראל בשווקים, הרי שהאפקטיביות של המעורבות שוק האג"ח המקומי גבוהה ומאפשרת לממשלה לגייס את צורכי המימון בתשואות נמוכות מאוד.  גוזלן מעריך כי האפקטיביות של מעורבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח בעת זו היא גבוהה למדי, שכן היא תשפיע לחיוב על רווחיות היצוא הסובל מירידה בביקוש העולמי.

כמו כן, הטיפול הכושל במשבר עד כה, ההידרדרות במצב המשק, המשבר הפוליטי המסתמן ובכך שרמות אלו של השקל נתקלו בעבר בתגובה אגרסיבית מצד בנק ישראל, כל אלה מובילים למסקנה כי פוטנציאל הפיחות בשער החליפין של השקל מהרמות הנוכחיות גבוה למדי, כך שברמות אלו מכירת השקל מהווה אופציה זולה יחסית להגנה מפני הידרדרות המצב המשק.

ארה"ב: טראמפ מסיט את האש לעבר סין

בהיבטים בינלאומיים – מהסקירה עולה כי דוח התעסוקה האמריקאי לחודש יולי היה טוב מהצפי, אך התמונה הרחבה משקפת האטה בקצב ההתאוששות בארצות הברית, על רקע רמת התחלואה הגבוהה.

גוזלן מציין כי השווקים הפיננסים רשמו שבוע חיובי נוסף עם עליות של כ-2%-3% במדדי המניות המובילים וירידה קלה נוספת במרווחים הקונצרנים. העליות בשבוע האחרון מקרבות את מדד ה-S&P500 לרמות השיא של פברואר, כאשר בניגוד לשבועות הקודמים, את העליות השבוע הובילו הענפים המחזוריים ובראשם: תעשייה, אנרגיה ופיננסים. ענפים אלו הציגו ביצועי חסר משמעותיים ותשואות שליליות מתחילת השנה, והפוטנציאל העיקרי בהם טמון בתרחיש שבו יושג פתרון בריאותי למשבר, תרחיש שמתומחר כיום באופן חלקי. כל עוד לא נמצא פתרון בריאותי, פוטנציאל העליות בענפים המחזוריים מוגבל, ועד אז הכיוון של מדד ה-S&P500 תלוי במומנטום של חברות הטכנולוגיה והמשך התרחבות המכפילים, שאינו טריוויאלי בהתחשב ברמות המכפילים הנוכחיות, בסביבת המאקרו ובאי הודאות סביב הבחירות הקרבות בארה"ב.

מבחינת התחלואה בעולם, הנתונים האחרונים הצביעו על התייצבות יחסית ברמה הגלובלית, וזאת לאחר עלייה משמעותית לאורך יולי. התפתחות זו שיקפה יציבות יחסית ברמות גבוהות במשקים מתעוררים, ירידה מסוימת בארה"ב, שעדיין מאופיינת ברמות תחלואה גבוהות (ממוצע של כ-54 אלף בשבוע אחרון) ועלייה מסוימת באירופה שממשיכה להתאפיין ברמות נמוכות.

כמו כן, גוזלן מוסיף כי חלק מה-risk-on בשבוע האחרון נבע משיפור בסביבת המאקרו העולמית ובפרט ממדדי מנהלי הרכש במדינות המובילות. מדד Markit  הגלובלי המצרפי עלה מעל לרמת 50 הנקודות (50.8) וזאת לראשונה מאז ינואר השנה. העלייה במדד המצרפי בחודשים האחרונים שיקפה בעיקר את ההתאוששות בענפי השירותים, לאחר הצניחה בהם בעקבות הסגרים שהוטלו בעולם. התאוששות נרשמה גם בענפי התעשייה, אך הם חוו פגיעה מתונה יותר מאשר בשירותים.  מבחינה גיאוגרפית בקרב מדד זה בולטת העלייה בפעילות בסין ובגוש היורו עם רמות של כ-55, וזאת לעומת רמות נמוכות יותר בארה"ב (סביב 50).

מדדי ה-ISM, שמהווים אינדיקטור יעיל למצב המשק האמריקאי, לפחות בקרב החברות הגדולות יותר, הצביעו על שיפור משמעותי יותר ביולי עם עלייה ל-54.2 בתעשייה ושל 58.1 בשירותים. עם זאת, המשך התפשטות התחלואה בארה"ב ברמות גבוהות לאורך החודש האחרון, החלה לבוא לידי ביטוי באינדיקטורים השוטפים, כגון בלימת העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, ירידה במדד אמון הצרכן וסימני להאטה בשוק העבודה, כך שכל עוד לא תיבלם התחלואה סביר לצפות לדשדוש בנתוני המאקרו בארה"ב בחודשים הקרובים.

בהיבט זה, נתוני התעסוקה לחודש יולי היו טובים מהצפי, והציגו תוספת של 1.76 מיליון מועסקים לעומת הציפיות לכ-1.5 מיליון. ההערכות לנתון זה היו מעורבות על רקע ההשפעות של העלייה בתחלואה על ההאטה בפעילות בארה"ב, שקיבלו ביטוי בנתון חלש של סקר ה-ADP ובנתונים שבועיים של דורשי עבודה חדשים שממשיכים לנוע סבבי 1.2-1.4 מיליון. למרות הנתון הגבוה מהצפי התמונה הכללית לגבי התעסוקה אינה מעודדת. כזכור בחודשים מרץ-אפריל נרשמה צניחה של כ-22 מיליון מועסקים, ואילו בחודשים מאי-יולי, כולל הנתון מסוף השבוע האחרון, נרשמה עלייה של כ-9 מיליון מועסקים בלבד, כלומר מדובר על חזרה של כ-40% בלבד מהיקף הירידה במועסקים.

מבחינה ענפית, ענפי השירותים שחלקם בתעסוקה עומד על כ-86%, היו הנפגעים העיקריים במשבר הקורונה. במרץ –אפריל נגרעו בענפים אלו כ-19.5 מיליון מועסקים, ואילו במאי-יולי שבו כ-8 מיליון מועסקים לעבודה, כאשר השיפור נרשם בענפים שספגו את הפגיעה החריפה ביותר ובראשם: הפנאי וההארחה, חינוך ובריאות והשירותים העסקיים. בתוך ענפי הייצור וסחורות השיפור עיקרי בחזרה לעבודה נרשם במסחר הקמעונאי ובבינוי.

החזרה ההדרגתית של המועסקים לשוק העבודה הובילה כצפוי לירידה בקצב עליית השכר, שכן עיקר הפיטורים במרץ-אפריל היו בקרב בעלי השכר הנמוך יחסית. לפיכך, קצב עליית השכר השנתי, שהגיע באפריל ל-8%, התמתן ביולי ל-4.8%. כאשר בוחנים את השינוי בהכנסה מעבודה, כפונקציה של השינוי בהיקף המועסקים ובשכר הממוצע, מתקבלת התאוששות מהשפל שנרשם באפריל של כ-6.5%-, אך הקצב הנוכחי עדיין נמוך ונע סביב 3%-. התפתחות זו מחדדת את החשיבות של תוכנית הסיוע הפיסקאלית, שכן למרות הירידה החדה מהכנסה משכר, סך ההכנסה הפרטית עלתה ביוני בקצב של למעלה מ-7% ביחס ליוני אשתקד, וזאת בתמיכת הגידול בדמי האבטלה.

עד כה, למרות סיום התוכנית המקורית בסוף יולי, לא גובשה הסכמה על תוכנית נוספת, ולכן הציג נשיא טראמפ צו נשיאותי שכלל הגדלת תשלומי אבטלה, הקלות מס לבעלי שכר נמוך יחסית והקלות בהחזרי הלוואות לסטודנטים. עם זאת, צעדים אלו עלולים להתברר כזמניים בלבד, שכן הם יידרשו לאישור הקונגרס במסגרת אישור התקציב לשנה הבאה.

הצעד החריג שנקט טראמפ משקף את הרגישות הגבוהה למצב המשק האמריקאי על רקע הבחירות הקרבות והפיגור של טראמפ בסקרים. אמנם בשבוע האחרון נרשם צמצום מסוים בפער מול ביידן, אך עדיין מדובר בפער גבוה יחסית  של 7%-6%, כאשר לפי אתר ההימורים Predictit סיכוייו של ביידן לגבור על טראמפ נעים  סביב 60%. בנוסף, על רקע המצב הבעייתי של המשק האמריקאי והטיפול הכושל בהתמודדות עם המגיפה, טראמפ שב להסיט את האש לעבר סין, עם שורת צווים נשיאותיים שכוללים סנקציות על פעילות מול חברות טכנולוגיה סיניות ואישי ממשל. מכיוון שהיכולת לשפר באופן ניכר את תמונת המאקרו האמריקאית עד לנובמבר מוגבלת מאוד, סביר כי החרפת הרטוריקה מול סין תימשך עד לבחירות.

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות