בשבוע האחרון שוב עסקו כלי התקשורת בשווקי התחזיות, שבהם משקיעים מהמרים על תוצאות של אירועים כמו בחירות, החלטות ריבית ואירועי ספורט. הפלטפורמה הבולטת היא פולימרקט, שפועלת על בסיס קריפטו, ולצידה קלשי האמריקאית, שפועלת בפיקוח בארה"ב. השוק צמח מאוד, והוא מושך גם משקיעים ישראלים.

איך שוק תחזיות עובד?

בשוק תחזיות קונים חוזה על תוצאה מסוימת. כל חוזה משלם סכום קבוע, למשל דולר אחד, אם התוצאה מתממשת, ואפס אם לא. המחיר של החוזה נע בין 0 ל-1 דולר, והוא משקף את ההסתברות שהשוק מייחס לתוצאה.

• חוזה "כן" שנסחר ב-0.30 דולר אומר שהשוק מעריך סיכוי של כ-30%.
• אם התוצאה מתממשת, המחזיק מקבל דולר על כל חוזה.
• אם לא, החוזה שווה אפס.

אפשר לקנות ולמכור את החוזים לפני שהאירוע מוכרע, ולכן המחיר משתנה כל הזמן לפי חדשות.

דוגמה מספרית

משקיע קונה 1,000 חוזים של "כן" על אירוע מסוים במחיר של 0.40 דולר. הוא משקיע 400 דולר.

• אם התוצאה מתממשת: הוא מקבל 1,000 דולר. רווח של 600 דולר, 150% על ההשקעה.
• אם לא: הוא מפסיד את כל 400 הדולר.
• אם לפני ההכרעה המחיר עולה ל-0.60, הוא יכול למכור ולהרוויח 200 דולר, בניכוי עמלות.

בניגוד למניה, לחוזה כזה אין ערך פנימי. בסוף הוא שווה דולר או אפס.

האם זו השקעה או הימור?

ההבדל המהותי: במניה, החברה מייצרת ערך לאורך זמן. בשוק תחזיות, כל רווח של צד אחד הוא הפסד של הצד השני, ובניכוי עמלות זהו משחק סכום שלילי. לכן רוב הגופים המפקחים בעולם רואים בזה סוג של הימור או נגזר, ולא השקעה לטווח ארוך. מי שמכיר אופציות יזהה את הדמיון לאופציה בינארית.

מה המעמד בישראל?

בישראל, חוק העונשין אוסר על עריכת הימורים, הגרלות ומשחקים אסורים. הפעילות החוקית היחידה בתחום ההימורים מותרת למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו), שקיבלו היתר מכוח החוק. שווקי תחזיות בינלאומיים אינם מוסדרים באופן ייעודי בחוק הישראלי, ולא קיבלו היתר לפעול בישראל. המשמעות היא שמעמדם המשפטי של ישראלים שפועלים בהם אינו ברור, וכדאי להתייעץ עם עורך דין לפני פעילות משמעותית.

בעבר, אופציות בינאריות נאסרו לשיווק מישראל, בעקבות הונאות רבות. אמנם שווקי תחזיות שונים מהן, אבל הרגולטורים מסתכלים על תחום כזה בחשדנות.

אילו סיכונים כדאי להכיר?

• סיכון של הפסד מלא: חוזה יכול לרדת לאפס.
• סיכון רגולטורי: פלטפורמות עשויות לחסום משתמשים ממדינות מסוימות, וכספים עלולים להיתקע.
• סיכון קריפטו: בפולימרקט הפעילות נעשית במטבע יציב, דרך ארנק דיגיטלי. פריצה לארנק או טעות בהעברה עלולות לגרום לאובדן הכסף. ראו ביטקוין: איך נוצר המטבע הדיגיטלי.
• מידע פנימי: בשווקים כאלה יש חשש שגורמים עם מידע מוקדם יפעלו בהם, והמשקיע הרגיל בצד המפסיד.
• הכרעה שנויה במחלוקת: לעיתים לא ברור איך מוכרעת התוצאה, ויש מחלוקות על פרשנות.

איך מדווחים על רווח?

רווח מהימורים, הגרלות ופרסים חייב במס בישראל, ושיעור המס עליו גבוה יחסית. רווח מנכסים דיגיטליים עשוי להיחשב רווח הון. הסיווג של רווח משוק תחזיות אינו מוסדר באופן ברור, ולכן כדאי להתייעץ עם יועץ מס. על מיסוי קריפטו באופן כללי: מס על מטבעות קריפטו.

למה בכל זאת מסתכלים על המחירים?

גם מי שלא מהמר יכול להשתמש בשווקי התחזיות כמקור מידע. מחקרים מצאו שבמקרים רבים מחירי השוק משקפים הערכה מדויקת יחסית, כי מי שטועה מפסיד כסף. עם זאת, בשווקים עם מחזור נמוך, מספר קטן של משתתפים יכול להזיז את המחיר.

למה הפלטפורמות צמחו דווקא עכשיו?

הצמיחה נובעת משילוב של כמה גורמים: הבחירות בארה"ב, שהביאו מחזורי מסחר גבוהים, קלות הגישה דרך ארנקים דיגיטליים, ושינוי ביחס של הרגולטורים בארה"ב, שאפשר לחלק מהפלטפורמות לפעול באופן מפוקח. בנוסף, חלק מהפלטפורמות התחילו לשתף פעולה עם כלי תקשורת, שמציגים את ההסתברויות כחלק מהסיקור. כל אלה הפכו את התחום ממוצר נישה לתופעה מוכרת.

שאלות נפוצות

האם מותר לישראלי לפעול בפולימרקט?

המצב המשפטי אינו מוסדר במפורש. הימורים בישראל מותרים רק דרך מפעל הפיס והטוטו, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

האם אפשר להרוויח לאורך זמן?

לפי טבע השוק, ממוצע המשתתפים מפסיד את העמלות. משקיעים מעטים עשויים להרוויח בזכות ידע או מזל.

מה ההבדל בין פולימרקט לקלשי?

פולימרקט פועלת על בסיס קריפטו, וקלשי פועלת בפיקוח של רשות הנגזרים בארה"ב ובדולרים.

האם זה דומה לאופציות בינאריות?

במבנה כן: התשלום הוא הכול או כלום. אבל הנכס הבסיסי הוא אירוע ולא מחיר של נכס פיננסי.