איך קובעים את המניות במדד? איך נקבע השינוי היומי במדד? ואיזה מדדים קיימים בבורסה?    

 

בבורסה נסחרים באופן סימולטני מאות רבות של ניירות ערך – מניות, אגרות חוב ועוד. חלק מהניירות האלו יורד, וחלק עולה. אז איך יודעים אם הבורסה ביום מסוים עלתה או ירדה? בשביל לענות על זה "המציאו" את המדדים – בדיוק כמו שיש את מדד המחירים לצרכן שמודד שינוי במחירים של סל מוצרים מתקופה לתקופה, כך גם יש את מדדי הבורסה – מדדי מניות ומדדי אגרות חוב שמודדים שינוי בסל מניות או בסל אגרות חוב.

ואז, ניתן להגיד מה קרה למדד הבורסה, או באופן ספציפי מה קרה למדד מניות מסוים, ונשתמש כאן במדד המניות המוביל בבורסה המקומית – מדד ת"א 25 שמורכב מ-25 המניות הגדולות בבורסה.

מה זה מדד?

איך המדד הזה נוצר? ואיך הוא בעצם משתנה מיום ליום (וגם מרגע לרגע)? ובכן בהתחלה מגדירים את כללי המשחק – מה יכלול המדד הזה? ובמקרה הזה – את 25 המניות המובילות בבורסה (מבחינת שווי שוק – שווי החברה בבורסה ומבחנים כמותיים נוספים). המניות האלו הן בעצם "המוצרים" שבסל. בשלב הבא מגדירים כמה כל מניה מהווה מהסל (מה המשקל שלה בסל) ומה הפרמטר לקביעת המשקל.

במדד ת"א 25 הפרמטר הוא שווי שוק. כלומר בוחרים ב-25 החברות בעלות שווי השוק (שווי חברה בבורסה) הגבוה ביותר ואז לפי הפרופורציה בין השווים שלהם קובעים את המשקולות, והנה המחשה – נניח ששווי השוק של חברה מסוימת הוא 2 מיליארד שקל (שווי השוק נקבע על פי מחיר המניה כפול במספר המניות) ושל חברה שנייה 1 מיליארד שקל, ונניח שהשווי המצרפי של כל החברות במדד הוא 20 מיליארד שקל (שווי של 25 החברות ביחד).

ומכאן, שהחברה הראשונה בעלת שווי שוק של 2 מיליארד מהווה 10% מסך השווי של החברות המרכיבות את המדד (2 מתוך 20 מיליארד) ולכן היא תקבל משקל של 10% במדד; החברה השנייה שווה 1 מיליארד שקל ומשקלה במדד יהיה 5% (1 מיליארד מחולק ב-20 מיליארד שקל). כך, ביום הראשון נקבעים המשקולות של כל 25 המניות במדד ת"א 25 (כאשר יש שיעור מקסימלי לחברה בודדת – 10%). כל המשקולות האלו מתנקזים למדד שלרוב מוגדר בהתחלה על 100 נקודות.

מדד ת"א 25 הושק בתחילת 1992 ב-100 נקודות , כיום הוא מעל באזור 1,550 נקודות – פי 15.5 – 1450%, תשואה שנתית של 12.6%, תשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של מעל 8%.

ואיך מחשבים את השינויים במדד? אחרי שנקבעים המשקולות ומגדירים את המדד בנקודות, מתחיל האקשן הגדול.

המניות המרכיבות את המדד (כל החברות הגולות והמוכרות – טבע, בזק, אסם, פריגו, בנק הפועלים, בנק לאומי, מגדל, הראל, כיל, החברה לישראל, קבוצת דלק ועוד ועוד) משתנות באופן שוטף בבורסה – חלק עולות וחלק יורדות, והמדד מבטא את שקלול השינויים, ושוב נמחיש – נניח שהחברה שנסחרת ב-2 מיליארד שקל עלתה ב-8%, ונניח שהחברה שנסחרת ב-1 מיליארד שקל ירדה ב-4%. איך זה ישפיע על המדד הכולל?

המשקל של החברה הראשונה הוא כאמור 10%, ואם היא עלתה 8%, אזי התרומה הכוללת שלה למדד היא 0.8% (10% כפול 8%). מנגד, החברה השנייה שמשקלה 5% ירדה 4%, והתרומה למדד היא מינוס 0.2% (5% כפול מינוס 4%). אם נניח שאלו השינויים היחידים במניות המרכיבות את המדד (האחרות ללא שינוי) הרי שהמדד באותו היום עלה ב-0.6% – ככה מחושב המדד באופן שוטף.

השינוי באחוזים, אגב, מתבטא בשינוי בנקודות – אם נניח שהמדד בסיס היה 100 נקודות והיתה עליה של 0.6%, אזי מדובר בעלייה של 0.6 נקודות; אם העלייה היא ממדד באזור של היום – 1,550 נקודות אז מדובר בעליה של 9.3 נקודות (0.6% מ-1,550 נקודות).

בבורסה נסחרים מדדים נוספים על מניות   – מדד ת"א 100 שמבטא וכולל את 100 החברות הגדולות בבורסה; מדד ת"א יתר שכולל את החברות הגדולות האחרות (שלא ב-100); מדדי סקטורים – בנקים, הייטק ועוד. כמו כן, נסחרים מדדי אגרות חוב (מדדי תל בונד) – תל בונד 20 מבטא את 20 סדרות אגרות החוב הקונצרניות (אגרות חוב של חברות) הגדולות ביותר, כאשר מדובר בסדרות צמודות למדד בריבית קבועה. כמו כן, יש מדדי אגרות חוב של אגרות ממשלתיות, של אגרות חוב שקליות ועוד.

הרכב המדדים מתעדכן אחת לתקופה. מדד ת"א 25 לדוגמה מתעדכן אחת לחצי שנה. החברות שאינן עומדות בתנאים עוזבות וחברות שעומדות בתנאים נכנסות למדד. כמו כן, באם במהלך התקופה נרשמת/ מנפיקה חברה גדולה בארץ אזי לא מחכים לעדכון החצי שנתי, ומכניסים אותה מיד – זו הסיבה שבאופן נדיר ומקרי במדד ת"א 25 יש כיום 27 מניות!.

בשורה התחתונה – מדד מורכב מסל של מניות והוא מבטא את ממוצע השינוי במניות שבסל. המדדים הפכו למאוד חשובים בעשורים האחרונים במקביל להתפתחות תעשיית תעודות הסל, בעיקר מכיוון שמשקיעים רבים מעדיפים להשקיע בממוצע (במעקב אחרי המדד) ולא במניות ספציפיות. תעודת הסל (וגם הקרנות המחקות) נותנות להם פתרון כי הן עוקבות/ מחקות את המדדים האלו

למדריכים נוספים על השקעות – מהון להון, מדריכים פיננסים

איך מדד משפיע על החיסכון של כל אחד

גם מי שלא קנה מעולם מניה מושפע מהמדדים. קרנות הפנסיה וקופות הגמל משקיעות חלק מהכסף בקרנות שעוקבות אחרי מדדים, וקרנות סל רבות משכפלות מדד מסוים. לכן הבנה של המדד עוזרת להבין את התשואה בחיסכון.

כשבוחרים קרן מחקה, כדאי לבדוק אחרי איזה מדד היא עוקבת, אילו חברות הוא כולל, ומה משקל כל חברה. מדד שמרוכז בכמה חברות גדולות מתנהג אחרת ממדד מפוזר.

גם תדירות העדכון של המדד חשובה, כי היא משפיעה על פעולות הקנייה והמכירה של הקרנות שעוקבות אחריו.

מי שרוצה להעמיק יכול לעיין במסמכי המתודולוגיה שהבורסה מפרסמת לכל מדד, ובהם כללי ההכללה והגריעה של החברות.

דוגמה: נניח שמדד כולל 35 חברות, וחמש הגדולות שבהן מהוות 40% מהמשקל. אם החברות האלה יורדות ב-10%, המדד כולו עשוי לרדת בכ-4%, גם אם שאר החברות יציבות.

האם מדד רחב תמיד עדיף?

מדד רחב מפוזר יותר, אבל לכל מדד מאפיינים משלו. הבחירה תלויה במטרה ובטווח ההשקעה.

איך יודעים אחרי איזה מדד עוקב החיסכון?

בדיווחים של הקופה או הקרן מופיע פירוט ההשקעות והמסלול.

מה עושים בפועל

1. לבדוק אחרי איזה מדד עוקבת הקרן
2. לבדוק את הרכב המדד
3. לזהות ריכוזיות במשקלות
4. להשוות דמי ניהול של קרנות מחקות
5. לבחור לפי טווח ההשקעה

להרחבה באתר: מדדים בבורסה – מה קורה להם כשמחלקים דיבידנד או ריבית? · חינוך פיננסי – פרק 3: מה זאת בורסה?