הבורסה באוסטרליה החזיקה מעמד במשבר של 2008, ומאז היא משאירה את הבורסות במערב מאחור – המדדים העיקריים באוסטרליה מספקים תשואות עודפות על פני הבורסות האחרות, וגם מבחינת הגודל הבורסה האוסטרלית הפכה למשמעותית מאוד עם 2,200 חברות ושווי של מעל 1.2 טריליון דולר.

אולי זו הקרבה לשווקים המתפתחים במזרח הרחוק, אולי אלו משאבי הטבע הגדולים של המדינה, ואולי פשוט החברות שם יותר יעילות ויותר רווחיות בהתאמה. כך או אחרת, גם המשקיעים בארץ יכולים להיחשף לשוק האוסטרלי. אפשר כמובן לעשות זאת ישירות דרך השקעה באקוויטי/ מניות של חברות אוסטרליות או לחילופין השקעה באגרות חוב של חברות אוסטרליות או של הממשלה עצמה. אבל, זו דרך שמיועדת בעיקר למומחים שעוקבים אחרי השקעתם באופן שוטף. לקהל הרחב יותר יש דרך אחרת – תעודות סל על מדדים באוסטרליה. כיום, השקעה במניות של חברות אוסטרליות אפשרית דרך שתי תעודות סל – קסם אוסטרליה ומבט אוסטרליה וגם דרך קרן הנאמנות יובנק אוסטרליה.

קסם אוסטרליה של חברת תעודות הסל קסם מבית ההשקעות אקסלנס, היא הגדולה מבין שלוש האפשרויות. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד של מניות אוסטרליות גדולות ומובילות שעורכת חברת S&P.

דרך נוספת, אבל מעט מתוחכמת יותר היא להשקיע באמצעות קרנות סל זרות (ETF). קרנות סל (מכשיר חי בבורסה המקומית מזמן, לא «בחודשים הקרובים») הוא מכשיר שאמור לתת את תשואת מדד הייחוס. כלומר, אם לדוגמה הקרן סל היא על מדד המניות האוסטרליות אזי צפוי שהקרן תיתן את תשואת המדד. אלא שזו לא חובה – אין התחייבות של מנפיק הקרן לספק את התשואה של המדד אלא לנסות ולהשיג אותה. בתעודות סל ההתחייבות קיימת – מנפיק התעודה מחויב לתת את תשואת מדד הייחוס. ובכל זאת, קרנות הסל הפכו בעולם למכשיר השקעה פופולארי יותר מקרנות הסל בעיקר מכיוון שהן יותר בטוחות למשקיע בשעת קטסטרופה כלכלית – בקרן סל (בדומה לקרנות הנאמנות) הכסף שמנוהל הוא של המשקיעים; הקרנות האלו הן סוג של חשבון מרכז של שותפים רבים (משקיעים רבים), וגם כאשר יש נפילות בשווקים אין סיכון לכסף. אמנם, מן הסתם, תהיה שחיקה בערך הקרן, אבל הוא לא יכול להיעלם בגלל שמנהל הקרן בקשיים פיננסים. מנגד, בתעודות סל המצב שונה. בתעודות סל, נפיק התעודה עומד מאחורי ההתחייבות כלפי המחזיקים ביחידות בתעודות הסל, ואין בטוחה מלאה שבשעת צרה בשווקים אותו מנפיק לא יקרוס ובמקביל לא יוכל לשרת את התחייבויותיו לתעודה. כלומר, זה דומה למצב שבו חברה מנפיקה אג"ח (אגרות חוב) לציבור ולא יכולה לשרת את החוב, יש כאן את סיכון המנפיק שלא קיים בקרנות הסל. על הרקע הזה הפכו קרנות הסל למכשיר פופולארי יותר בעולם. בארץ, מגבשים ממש בחודשים האחרונים את השוק המתפתח של תעודות הסל לצד החדרת קרנות הסל.

על כל פנים, המשקיעים המעוניינים להשקיע בקרנות סל יכולים לעשות זאת דרך הבורסה האמריקאית (וול-סטריט). שם יש מאות קרנות סל שנסחרות באופן שוטף, על אינדקסים שונים ברחבי העולם. מי שמעוניין להיחשף למניות אוסטרליות יכול לעשות זאת דרך קרן הסל EWA, שעוקבת אחר מדד המניות של החברות האוסטרליות המובילות ( מדד של חברת MSCI). ניתן גם לרכוש קרנות סל שעוקבות אחרי מניות פחות גדולות דרך הקרן סל KROO.

עד כאן אפשרויות החשיפה למניות באוסטרליה. מי שמעוניין להיחשף למטבע האוסטרלי, יכול לעשות זאת דרך תעודת הסל קסם דולר אוסטרלי. מדובר על תעודת סל העוקבת אחר הדולר האוסטרלי, והצוברת ריבית יומית בהתאם לריבית ליבור השבועית. שיעור קרוב ל-4% (בתוספת השינויים במטבע האוסטרלי.

החברות הישראליות מגלות את אוסטרליה

לבורסה האוסטרלית יש יתרון גדול – וא שוק הפנסיה הגדול ביותר באסיה ושוק הפנסיה השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב וגרמניה. מאז שנת 1992 מופרשים 9% מהשכר של כל התושבים באוסטרליה והולכים לקרנות פנסיה, ולאן הכסף הזה הולך? לבורסה! לא הכל, אבל רובו של הכסף הולך להשקעה במניות.

יתרון נוסף הוא בהקלות להיכנס לבורסה. הרף יחסית נוח והתמחור גם כן נוח, וזו הסיבה שהחברות הישראליות מגייסות שם – בפועל, 13 חברות ישראליות נסחרות בבורסה האוסטרלית, כשרובן הנפיקו בשנתיים האחרונות. למעשה, הבורסה האוסטרלית מהווה מוקד משיכה גדול והיא השנייה מבחינת החברות הישראליות (כמות החברות) אחרי הבורסה האמריקאית.

---

מניות – מדריך השקעה מלא השקעה באג"ח – כל מה שצריך לדעת

---

איך משקיע ישראלי בונה חשיפה לשוק האוסטרלי

משקיע ישראלי יכול לקבל חשיפה לשוק האוסטרלי בכמה דרכים: קרן סל שעוקבת אחרי מדד אוסטרלי, קרן נאמנות שמשקיעה באזור, או קנייה ישירה של מניות דרך ברוקר. לכל דרך עלויות שונות, וכדאי להשוות את דמי הניהול ואת עמלות המסחר.

השקעה כזו חושפת גם לשער הדולר האוסטרלי, שמושפע מאוד ממחירי סחורות. משקיע צריך להחליט אם הוא רוצה את החשיפה למטבע, או לבחור במוצר מגודר. בנוסף, כדאי לזכור שהשוק האוסטרלי מרוכז במגזרים כמו בנקאות וכרייה. גם שעות המסחר השונות משפיעות: קנייה ישירה מתבצעת בשעות שבהן הבורסה בסידני פתוחה, שהן בלילה לפי שעון ישראל. מי שמעדיף פשטות יבחר במוצר שנסחר בתל אביב או בניו יורק.

דוגמה: נניח שמשקיע מקצה 5% מתיק של 400,000 שקל, כלומר 20,000 שקל, לקרן סל על מדד אוסטרלי. אם המדד עולה ב-10% והדולר האוסטרלי יורד ב-5% מול השקל, התשואה בשקלים תהיה כ-4.5%. הנתונים היפותטיים.

מה הדרך הפשוטה להשקיע באוסטרליה?

קרן סל שעוקבת אחרי מדד אוסטרלי רחב.

האם יש סיכון מטבע?

כן, אלא אם בוחרים במוצר מגודר.

אילו מגזרים דומיננטיים?

השוק האוסטרלי מרוכז יחסית בבנקאות ובכרייה.

צעדים מעשיים – איך משקיעים באוסטרליה

1. להחליט על אחוז החשיפה בתיק.
2. לבחור בין קרן סל, קרן נאמנות או מניות.
3. להחליט אם לגדר את המטבע.
4. לבדוק את דמי הניהול והעמלות.
5. לבדוק אם המוצר נסחר בבורסה בשעות נוחות.

מדריך משלים: עמלות מסחר בבנקים ובברוקרים