הדולר נסחר הבוקר סביב 3.10 שקלים, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת אפריל. השער היציג, זה שהרבה חשבוניות והמרות בנקאיות נשענות עליו, נקבע אתמול על 3.075. הפער נראה קטן על המסך. על עשרת אלפים דולר הוא כ-250 שקל, לפני העמלה של הבנק ולפני מע״מ.

זה עדיין לא שער יציג חדש. השער היציג נקבע אחר הצהריים. מה שזז הבוקר הוא השער הרציף. במסך אחד, סמוך לצהריים, הוא עמד על 3.1023, עלייה של כ-0.9% מול בסיס של 3.08. הנמוך היומי היה 3.09 והגבוה 3.11. דיווח אחר שם את העלייה על כ-0.8% מול השער היציג של אתמול. שניהם מתארים את אותו בוקר: הדולר עבר את 3.10, ובשעות הצהריים נשאר מעליו. מי שממיר עכשיו לא מחכה למילה יציג. כרטיס בחו״ל, העברה לספק, וגם פיקדון דולרי שמוצג בשקלים, נצמדים לשער שבו העסקה נסגרת.

על אלף דולר ההפרש מול 3.075 הוא 25 שקל. על הזמנה של 2,000 דולר מאתר בחו״ל זה כ-50 שקל, לפני דמי המרה. על חשבונית יבוא של 100 אלף דולר זה כ-2,500 שקל. אם המע״מ חל על הסחורה, 18% מתווספים על הפער, וכ-2,500 שקל הופכים לכ-2,950. זה לא שינוי במחיר של המוצר בדולרים. זה שינוי בשער בלבד. הצד השני של אותו מספר הוא מי שמקבל דולרים. יצואן, עצמאי שגובה מלקוח בחו״ל, או מי שמושך משכורת דולרית, מקבל יותר שקלים על אותה חשבונית. עשרת אלפים דולר לפי 3.075 הם 30,750 שקל. לפי 3.10 הם 31,000. מי שמחזיק דולרים בפיקדון רואה את השווי השקלי עולה, בלי שהדולרים עצמם התרבו.

מי שמחזיק מניות בארצות הברית רואה שני דברים בבת אחת. המדדים שם ירדו אתמול, והדולר עלה הבוקר. בשקלים, ירידה במניה מתקזזת חלקית מול השער. זה לא מגן על מי שנשאר חשוף לשקל בלבד, וזה גם לא מוחק הפסד דולרי בתיק המניות. למה זה קרה הבוקר, ולא סתם תנודה של מסך. יום קודם פורסם שהאינפלציה בארצות הברית עלתה ל-3.7% בשנה, והליבה ל-2.6%. הריבית שם גבוהה מהריבית כאן, שעומדת על 3.25%. הפער הזה כבר היה ידוע. מה שנוסף הבוקר הוא ביקוש לדולרים מצד גופים מוסדיים ומשקיעים זרים, אחרי יום אדום בוול סטריט. כשמניות בחו״ל יורדות, גוף שמחזיק תיק שם צריך לאזן את החשיפה למטבע, והאיזון נעשה בקניית דולרים. בשוק תיארו מעבר מעל 3.085 ואז מעל 3.10. זה מנגנון של תיקים גדולים, לא של תייר אחד בעמדת ההמרה.

והמספר שקל לקרוא לא נכון. בשנה האחרונה הדולר עדיין זול יותר. שער המסחר היום נמוך בכ-6.4% עד 6.6% מול לפני שנה, לפי שני מסכים שונים. הטווח השנתי שמופיע באחד מהם נע מ-2.81 עד 3.32. כלומר 3.10 הוא שיא של חצי שנה, לא שיא של השנה. מי שקנה דולרים כשהשער היה קרוב ל-3.30 עדיין בהפסד שקלי על הפוזיציה. מי שקנה כשהשער נגע קרוב ל-2.81 רואה רווח שקלי גם בלי שעשה דבר הבוקר. הבוקר הוא תנועה של יום אחד על מגמה שנתית שעדיין לטובת השקל.

מה לבדוק בחשבון, לפני שממירים כי השער זז. קודם כל אם העסקה כבר סגורה. הצעת מחיר שנשלחה אתמול לפי 3.075, והתשלום יוצא היום לפי 3.10, היא פער של כ-0.8% על הרגל הדולרית. על 50 אלף דולר זה כ-1,250 שקל. שנית, אם יש כבר דולרים בצד. מי שצריך לשלם לספק דולרי לא חייב לקנות הבוקר את כל הסכום, אם היתרה כבר יושבת בחשבון מט״ח. שלישית, השער היציג של היום עוד לא נקבע. אם הוא ייקבע קרוב ל-3.10, מחר גם חיובים שצמודים ליציג יראו את המספר. אם הוא יחזור לכיוון 3.08, הפער של הבוקר היה מסך, לא שער שהבנק כבר נעל. שני מספרים שווה לזכור. 3.075 זה אתמול, רשמי. 3.10 זה הבוקר, במסחר. כ-250 שקל על כל עשרת אלפים דולר הם החשבון שביניהם.