מי השחקנים בשוק ההון? מי אתם הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הכסף?
השחקנים בשוק ההון המקומי הם הגופים המוסדיים. הגופים האלו הם חברות הביטוח ובתי ההשקעות שתפסו את מקומת של הבנקים בעקבות וועדת בכר שהייתה אמורה לצמצם את ריכוזיות הבנקים בשוק ההון ולהגביר תחרות, ובפועל ניפחה את חברות הביטוח שרכשו את גופי ניהול ההשקעות מהבנקים (שהיו חייבים למכור).
בין הגופים המוסדיים המובילים כיום נמצאים חברות הביטוח המובילות – מגדל, כלל ביטוח, הראל השקעות, הפניקס ומנורה ולצידם בתי השקעות גדולים כמו מיטב דש, פסגות, אלטשולר שחם ועוד.
הגופים האלו אחראים על רוב המסחר בבורסה, כשעל פי ההערכות מדובר על מעל 70% מהיקף המסחר היומי. הגופים האלו מחזיקים בשורה של פעילויות הקשורות לשוק ההון. הפעילות הבסיסית ביותר היא כמובן ניהול השקעות, אבל ניהול ההשקעות מתחלק לסוגים ומאפיינים שונים. בכל גוף מוסדי נמצא לרוב חברה שמרכזת את פעילות ניהול ההשקעות לזמן ארוך. בחברה הזו מנהלים כספים של לקוחות לזמן ארוך, משמע לפנסיה. המכשירים הפיננסים הרלבנטיים בחברה זו הם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
מה זה גוף מוסדי?
בנוסף מחזיק הגוף המוסדי בחברת ניהול קרנות נאמנות שמנהלת כספים למחזיקים שלרוב רוכשים את הקרנות לטווח הקצר והבינוני. מכשיר השקעה נוסף לטווח הקצר והבינוני הוא תעודות הסל, ומספר גופים מוסדיים מחזיקים גם בפעילות זו של ניהול השקעות, אם כי, ניהול השקעות מסוג זה הוא פאסיבי – המשקיע מקבל את התשואה של המדד עליו עוקבת התעודה, ואין כאן בדומה לקרנות הנאמנות הסטנדרטיות ניהול אקטיבי – בחירה של ניירות ערך ספציפיים על ידי מנהל הקרן כדי לייצר תשואה עודפת.
חברה נוספת שיש ברוב הגופים המוסדיים היא ניהול התיקים. הגופים מחזיקים בחברת ניהול תייקם שמנהלת תיקים לחברות גדולות, גופים ציבוריים ואנשים פרטיים. היתרון בניהול תייקם הוא הקשר בין הלקוח לבין מנהל התיקים שאמור לעדכן אותו על כל שינוי משמעותי בתיק לטוב ולרע; וזמין לענות באופן שוטף על שאלותיו.
חוץ מחברות המנהלות כספים לאחרים, מחזיקים חלק מהגופים המוסדיים בברוקראג' – אותו גוף חבר בורסה שעוסק בתיווך ניירות ערך, ובעצם מקבל את ההוראות מהלקוחות ומעביר אותם לבורסה. פעילות זו תפסה תאוצה בשנים האחרונות וגופים מוסדיים מנסים להתחרות בצורה משמעותית בבנקים דרך הצעת עמלות קניה ומכירה נמוכות במיוחד ללקוחות.
לחלק מהגופים המוסדיים נותרה עדיין פעילות חיתום וליווי הנפקות. פעילות זו אינה בפוקוס של רוב החברות, ובשנים האחרונות ,פעילויות אלו נמכרות. אבל עדיין כאמור ישנם גופים שמחזיקים בחברות חיתום. חיתום זה בעצם סוג של ביטוח – החתם אחראי שההנפקה תצליח, ואם היא לא מצליחה הוא מחויב לרכוש ניירות ערך של החברה המנפיקה. ולכן, החתם חייב להיות מעורה מאוד בשוק, הוא צריך להציג את החברה המנפיקה לשוק, ולהבין לאן נושבות הרוחות מבחינת הגופם המוסדיים ואיזה שווי נראה להם הוגן וראוי. הוא צריך למצוא את שביל הזהב כך שהחברה עצמה תהיה מרוצה, אך מנגד גם המשקיעים המוסדיים שרוכשים בהנפקה יצליחו להפיק רווח.
הגופים המוסדיים הם אלו שמנהלים לרובנו את הכסף; הם אלו שפועלים באופן שוטף בבורסה, והם אלו שמזיזים ניירות ערך למעלה ולמטה.
בנוסף יש את המשקיעים הפרטיים, שלמרות שהם בהיקף כספי קטן משמעותית מהגופים המוסדיים, הנתח שלהם במחזורים הולך וגדל עם השנים. משקיעים פרטיים שמשקיעים ישירות בבורסה, אמורים להבין את נבכי הבורסה, להכיר את ניירות הערך השונים, ולנתח את מצב החברה וניירות הערך מועמדים להשקעה. לא כל אחד יכול, צריך להשקיע בזה זמן ומחשבה. היתרון הגדול של ההשקעה באופן עצמאי היא שליטה על תיק ההשקעות בכל רגע נתון, לצד חיסכון בדמי הניהול לעומת האלטרנטיבה של ניהול דרך קרן נאמנות, תעודות סל או בניהול תיקים.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
איך החוסך הפרטי מושפע מהגופים המוסדיים
רוב החוסכים בישראל משקיעים בשוק ההון בעקיפין, דרך קרן הפנסיה, קופת הגמל וקרן ההשתלמות. הגופים שמנהלים את הכסף הזה מחליטים במה להשקיע, ולכן הביצועים שלהם משפיעים ישירות על החיסכון של כל אחד.
לחוסך יש שתי החלטות עיקריות: איזה גוף מנהל את הכסף ובאיזה מסלול. שתי ההחלטות האלה ניתנות לשינוי. כדאי להשוות את דמי הניהול ואת התשואות לאורך זמן, ולבדוק אם המסלול מתאים לגיל ולרמת הסיכון.
שאלות ותשובות
? מי הם הגופים המוסדיים?
חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים שמנהלים את כספי החיסכון של הציבור. הם אחראים לחלק גדול מהמסחר בבורסה.
? איך הפכו חברות הביטוח לשחקן מרכזי בשוק ההון?
לפי המדריך, בעקבות ועדת בכר הבנקים נאלצו למכור את גופי ניהול ההשקעות, וחברות הביטוח רכשו אותם. מהלך שנועד להגביר תחרות הגדיל בפועל את משקל חברות הביטוח.
? מה כדאי לעשות בפועל עם החיסכון לטווח ארוך?
לפי המדריך, בודקים אילו גופים מנהלים את החיסכון ובאיזה מסלול נמצא כל מוצר. אחר כך משווים דמי ניהול ותשואות לאורך כמה שנים, ומבקשים הנחה או עוברים גוף אם צריך.
? למה כדאי לחוסך להכיר את הגוף שמנהל את הכסף שלו?
התשואה ודמי הניהול של הגוף המנהל משפיעים ישירות על סכום החיסכון בפרישה. היכרות עם הגוף מאפשרת להשוות ולעבור כשצריך.
? איך חוסך בודק את הגוף שמנהל את כספו?
לפי המדריך, בודקים אילו גופים מנהלים את החיסכון ובאיזה מסלול, משווים דמי ניהול ותשואות לאורך כמה שנים, ובמידת הצורך מבקשים הנחה או עוברים לגוף אחר.
מי שאינו בוחר בעצמו נמצא לרוב במסלול ברירת מחדל, וכדאי לבדוק אם הוא אכן מתאים לו.
דוגמה: נניח שחוסך בן 35 צבר 200 אלף שקל בקרן פנסיה. הפרש של 0.2% בדמי הניהול מהצבירה הוא 400 שקל בשנה. לאורך 30 שנה, עם צבירה שגדלה, ההפרש עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים.
האם אפשר להחליף גוף מנהל?
כן, ניתן להעביר את הכסף לגוף אחר. כדאי לבדוק לפני כן את דמי הניהול שיגבו בגוף החדש.
איך יודעים מה התשואה?
בדוחות התקופתיים ובאתרי ההשוואה הרשמיים של קרנות הפנסיה וקופות הגמל.
מה עושים בפועל
- לבדוק אילו גופים מנהלים את החיסכון
- לבדוק את המסלול בכל מוצר
- להשוות דמי ניהול
- להשוות תשואות לאורך כמה שנים
- לבקש הנחה או לעבור גוף אם צריך
להרחבה באתר: חינוך פיננסי – פרק 5: מהם ניירות הערך המרכזיים בבורסה? · דמי ניהול סמויים בקרנות ההשתלמות – היכנסו לבדוק אם גובים מכם (בלי שידעתם)