כרטיס נטען פלוס קארד – יתרונות וחסרונות

פלוס קארד הוא כרטיס החיוב הנטען (Pre-Paid) הראשון שאיננו משווק או מופץ על ידי גורם בנקאי. הכרטיס שהושק על ידי חברת פלוס קארד בשיתוף עם מאסטרקארד העולמית, מאפשר לחיות ללא חשבון בנק. כן תתפלאו, זה בהחלט אפשרי ובכלל – מסתבר שיש כמות מאוד גדולה של אנשים שמתנהלת כך (לא מרצון) – אנשים עם חשבונות בנק מוגבלים ועובדים זרים שלא פותחים כאן חשבון בנק.

על פי הערכות של פלוס קארד בכתבה, כרטיסים מסוג זה מיועדים לשוק של כמיליון איש בישראל שהם חסרי חשבון בנק או מוגבלים בחשבון. הכרטיס מאפשר לא רק העברת משכורת על ידי המעסיקים אלא גם הטענה של מזומן – בנקודות הטענה מסוימות או בהעברה בנקאית מחשבון בנק של צד ג'.

גם בנק ירושלים מציע למעסיקים להעביר את המשכורות לעובדים באמצעות שימוש בכרטיס ייעודי שהבנק משווק, כרטיס שלא מצריך חשבון בנק.

וגם בנק הדואר מציע כרטיס נטען. בנק הדואר מאפשר הטענת מזומן בכרטיס לצד האפשרות של העברת משכורת על ידי מעסיקים.

הכרטיסים האלו, חשוב לציין הם לא כרטיסי אשראי סטנדרטיים – אין כאן קרדיט (אשראי), הם כרטיסים מסוג דביט. כאשר עושים עסקאות הם מיד מחויבות והסכום יורד מהכרטיס.

פלוס קארד – כמה עולה?

הנפקת הכרטיס בכתבה עולה עד 70 שקל (לרוב 40) ובתוספת 15 שקל הטבעת שם. עמלה 2% מהסכום המוטען בכתבה.

דמי הכרטיס החודשיים בפלוס קארד בכתבה נעים בין 9.90 שקל ל-24.9, כתלות בסוג הכרטיס. עלויות המרת מט"ח נעות בין 1%-2%. הטענת הכרטיס במשכורת החודשית, בדומה לטעינת כספים ממקור אחר, מתבצעת תמורת עמלה של 2% – לא קצת.

מחזיקי פלוס קארד מקבלים הנחות של 5% ברשת יינות ביתן, והכוונה להרחיב את ההטבות וההנחות מרשתות נוספות.

מי בעצם צריך כרטיס נטען? אז מעבר לבעלי חשבונות מוגבלים ועובדים זרים, יש שוק גדול (מסתבר) לכרטיסים נטענים – בני נוער שההורים מגבילים את השימוש שלהם בכרטיס – מקבלים כרטיס נטען (וכך יש שליטה על הסכום שהם מוציאים); אנשים שרוצים להזמין באינטרנט מבלי למסור מידע על הכרטיס הרגיל שהלם; טסים לחו"ל, וגם אנשים שיש להם בעיות בבנק לרבות חשבון מוגבל, וכאלו שלא רוצים לעבוד עם חשבון בנק ועובדים זרים.