מדריכי דירה ומשכנתא    

לסגור את המשכנתא שנים לפני הזמן: כמה שווה תוספת קבועה להחזר החודשי

חישוב על משכנתא של מיליון שקל מראה שתוספת של 500 שקל בחודש עשויה לקצר את ההלוואה בכשלוש וחצי שנים ולחסוך יותר מ-100 אלף שקל ריבית. מה קובע צו הבנקאות לגבי עמלות פירעון מוקדם, איזה מסלול זול יותר לפרוע, ולמה כדאי להשאיר קודם כרית ביטחון בצד

בניין בנק ישראל בירושלים
בניין בנק ישראל בירושלים (צילום: אורי פרקש, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

בבריטניה חוזר בימים אלה לכותרות רעיון ותיק בתכנון הפיננסי של משקי בית: להוסיף להחזר המשכנתא סכום קבוע, גם צנוע, ולסגור את ההלוואה שנים לפני המועד. ההיגיון זהה גם בישראל. כל שקל שנפרע מעבר ללוח הסילוקין מקטין את הקרן, והריבית בחודשים הבאים מחושבת על יתרה נמוכה יותר. עם זאת, לפירעון מוקדם בישראל יש כללים משלו, שנקבעו בצו של בנק ישראל, והם משפיעים על הכדאיות במידה דומה לגובה הסכום עצמו.

דוגמה פשוטה ממחישה את סדרי הגודל. משכנתא של מיליון שקל ל-25 שנה בריבית קבועה לא צמודה של 4.65%, בערך הריבית הממוצעת שנרשמה במסלול הזה בספטמבר לפי נתוני בנק ישראל, מגיעה להחזר חודשי של כ-5,640 שקל בלוח שפיצר. לאורך כל התקופה משלם הלווה כ-693 אלף שקל ריבית. תוספת של 500 שקל בחודש, כשההחזר נשאר קבוע והתקופה מתקצרת, מסיימת את ההלוואה כשלוש וחצי שנים מוקדם יותר וחוסכת כ-110 אלף שקל ריבית. תוספת של 1,000 שקל בחודש מקצרת את ההלוואה בכשש שנים, עם חיסכון של כ-190 אלף שקל. גם הפקדה חד פעמית של 50 אלף שקל בתום השנה החמישית מקצרת את ההלוואה בכ-21 חודשים וחוסכת כ-71 אלף שקל. מדובר בחישוב פשוט, בלי הצמדה למדד, בלי שינויי ריבית ובלי עמלות, והוא נועד להראות סדר גודל.

בפירעון חלקי אפשר בדרך כלל לבחור בין שתי דרכים: קיצור התקופה, כשההחזר החודשי נשאר כשהיה, או הקטנת ההחזר לאורך אותה תקופה. קיצור התקופה חוסך יותר ריבית, כי היתרה יורדת מהר יותר, ואילו הקטנת ההחזר מקלה על התזרים החודשי. בחלק מהבנקים ברירת המחדל היא קיצור התקופה, אלא אם הלווה ביקש אחרת.

העלות של פירעון מוקדם מוסדרת בצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור). הבנק רשאי לגבות עמלה תפעולית של עד 60 שקל. לווה שהודיע לבנק פחות מעשרה ימים מראש ישלם גם עמלת אי הודעה של 0.1% מהסכום הנפרע, ולכן הודעה בכתב, בין עשרה ל-45 ימים לפני מועד הפירעון, חוסכת אותה. במסלולים צמודי מדד יש רכיב נוסף, שנגבה כשהפירעון מתבצע בין ה-1 ל-15 בחודש, ומה-16 בחודש והלאה הוא יורד מהפרק.

הרכיב הכבד הוא עמלת ההיוון. היא נגבית כשהריבית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל במועד הפירעון נמוכה מהריבית שנקבעה בהלוואה, ונועדה לפצות את הבנק על הפער. בהלוואה בריבית קבועה שנלקחה בתקופה של ריבית גבוהה, פירעון מוקדם עשוי לעלות אלפי שקלים ואף עשרות אלפים. במסלול הפריים המצב שונה: הריבית בו משתנה עם השוק, ופירעון מוקדם שלו כרוך בדרך כלל בעמלה התפעולית בלבד. למי שמחזיק תמהיל מעורב, הפריים הוא ככל הנראה המקום הזול להתחיל ממנו. להרחבה: אותו פירעון מוקדם, 28,798 שקל במסלול אחד ו-60 שקל בשני

הנושא רלוונטי לחלק גדול מהלווים. בנק ישראל הותיר באוקטובר את הריבית ברמה של 3.25%, וריבית הפריים עומדת על 4.75%. לפי נתוני בנק ישראל, כ-23% מהמשכנתאות החדשות בספטמבר ניתנו במסלול הפריים, לעומת כ-9% שנה קודם, והריבית הממוצעת בהלוואות הפריים החדשות עמדה על כ-4.15%. לווים כאלה יכולים להקדים פירעון בעלות נמוכה, אבל הם גם חשופים לשינויים בריבית לאורך שנים.

לפני כל החלטה כדאי לבקש מהבנק את הנתונים המדויקים. לפי הוראות הפיקוח על הבנקים, הבנק מחויב למסור ללווה שמבקש זאת, בכתב ובתוך שני ימי עסקים, את היתרה לסילוק לפי רכיביה ואת סכום עמלות הפירעון המוקדם לכל רכיב בהלוואה, ובלי תשלום עד פעמיים בשנה קלנדרית. מחשבון עמלת פירעון מוקדם מאפשר להעריך את העלות עוד לפני הפנייה לבנק.

החיסרון המרכזי של פירעון מוקדם הוא הנזילות. כסף שהועבר לבנק יוצא מהישג יד, ולכן מקובל לבנות קודם קרן חירום בהיקף של כשלושה עד שישה חודשי הוצאות קבועות. שיקול נוסף הוא התשואה החלופית: כשהריבית על המשכנתא גבוהה מהתשואה הצפויה על חיסכון סולידי, הפירעון ככל הנראה משתלם יותר, וכשהפער מתהפך, השקעה עשויה להניב יותר, עם סיכון גבוה יותר.

פירעון חלקי מאפשר גם להקטין את סכום ביטוח החיים של המשכנתא, ובכך לחסוך בפרמיה החודשית. הלווה מגיש לחברת הביטוח בקשה, בצירוף אישור מהבנק על היתרה החדשה, וכדאי לוודא מול המבטח שהסכום אכן עודכן.