מארק צוקרברג והאסטרטגיה של פייסבוק: המספרים בכתבה. מס רווח הון בנייר ערך 25%. עודף קצר — קרן כספית. בדקו במחשבון השקעות ובקרן כספית.

פייסבוק שהתחילה כניסוי חצי חברתי באוניברסיטה הפכה את צוקרברג לאחד מעשירי העולם, אלא שהשנים הבאות טומנות המון אתגרים עבור פייסבוק, מפייק ניוז ועד פרטיות

מארק צוקרברג (1984) הוא מייסד פייסבק והצעיר ביותר בעשירייה של הראשונה של עשירי העולם. איך הגיע לאן שהגיע? ולאן מועדות פניו?

פייסבוק

בלימודיו בהרווארד הקים כמה מיזמים, אחד מהם נקרא "קורסמאצ'" ואפשר לראות מה הקורסים שהחברים לוקחים. המיזם הבעייתי יותר נקרא "פייסמאצ'" ולמעשה היה דירוג של החברים זה את זה. גרסה זו נסגרה על ידי האוניברסיטה.

אחר כך ניסה גרסה אישית שלו מחדר השינה שלו שבאוניברסיטה שנקרא "פייסבוק". שותפיו לחדר כריס יוז, דסטין מוסקוביץ' ואדוארדו סברן נתנו את התמיכה הראשונית בסך 19,000 דולר. לאחר מכן הפיץ את האתר באונברסיטאות נוספות. בתוך חצי שנה פייסבוק כבר הגיע ל-30 אוניברסיטאות. פיטר ת'יל, ממייסדי פייפאל, היה מראשוני המשקיעים באתר.

ב-2005 הרשת כבר הופצה גם בבתי הספר ומספר האוניבריסיטאות הגיע ל-2,000. ב-2006 נפתחה פייסבוק לציבור עם דרישה מינימלית של הזנת מייל והגבלת גיל מגיל 13.

עם השנים התסתבך צוקרברג במשפטים ובתביעות, בין היתר עם סברין, ממקימי פייסבוק, ועם בעלי חברת קונקטיו שטענו שגנב להם את הרעיון לרשת חברתית וכן חבר מהרווארד שטען להמצאת השם. המשפטים חלקם נוהלו בסודיות ובחלקם פייסבוק שילמה מיליוני דולרים.

ב-2012 כבר הונפקה בנאסד"ק בשווי 104 מיליארד דולר.

צמיחה ופרסום

צמיחת המשתמשים של פייסבוק עצומה וב-2017 הגיעה כבר למעל 2 מיליארד משתמשים. ההאסטרטגיה שלה היא במציאת פרסום אפקטיבי. בעוד הפרסום בגוגל מגיע למי שחיפש את המוצר, הפרסום בפייסבוק מזכיר יותר את שלטי החוצות עם כמה שינויים מהותתים, ובראשם התאמה לקהל יעד, כולל לקוחות מותאמים אישית וניתוח פעולותיהם. כמו כן אפשר לפרסם על פי קטגוריות, כלומר קרוב ליום הולדת או לפי סוג המכשיר. לאחרונה קידמה את הסיפורים הממומנים, קידום שיתופים של הגולשים תמורת תשלום. פייסבוק הכריזה על הסטוריז כעל האסטרטגיה החדשה שלה.

פייסבוק זוכה לביקורת על מכירת מידע למפרסמים ועל העדפת מפרסמים על משתמשים.

אתגרים

האתגרים שאיתם מתמודדת פייסבוק הם רבים, ובהם גניבת זהות, הסתה לפשעי שנאה ונושא שבעיקר תופס כותרת הוא הפרטיות. זה מתחיל בכך שרבים אינם מודעים לכך שהם יכולים לשנות את הגדרות הפרטיות וכך חשופים למפרסמים.

במרץ 2018 נודע כי פרטיהם של 50 מיליון משתמשים נמכרו לקיימברידג אנליטיקה, חברה שפעלה בקמפיין של טראמפ לנשיאות. הפרטים נחשפו עקב שימוש באפליקציה שהותרה בפייסבוק. שערורייה זו ואחרות לצד ירידה בגידול המשתמשים פגעו באחזקות החברה. צוקרברג האשים את סמנכ"לית התפעול שריל סנדברג.

ב-2019 כתב במאמר לעודד את הרגולציה בתחום פרטיות, תוכן פוגעני, טוהר הבחירות וניוד נתונים. אלא שפייסבוק בעצמה נכשלה פעם אחר פעם בכל אלה, אם מתוך רשלנות ואם כדי לא לפגוע במפרסמים

צוקרברג הודיע כי פייסבוק תחדש לחלוטין את הקונספט שעל פיו פועלת הפלטפורמה שלה בעתיד, ותעבור לשימת דגש על הצפנה ולפרטיות. המהלך יעביר את המיקוד של החברה מרשת חברתית לפלטפורמה שבה אנשים מתקשרים עם קבוצות קטנות יותר, כשהתוכן שלהם נעלם לאחר פרק זמן קצר, כך כתב צוקרברג בפוסט שהעלה לבלוג החברה.

כיום מתמקדת פייסבוק בעיקר בשיח ציבורי פתוח, אבל היא הרי גם הבעלים של שירות ההודעות המיידיות המוצפן מקצה לקצה לכאורה, ווטסאפ.

אתגר מהותי הוא הפייק ניוז. ועדת חקירה בריטית קבעה שצוקרברג אחראי למכת הפייק ניוז והמידע הכוזב שממנו סובל כל העולם. אם כי פייסבוק עצמה מנסה להילחם בדרכה בתופעה באמצעות אלגרויתמים משלה. זה לא משכנע חלק ממחזיקי החברה שקראו לצוקרברג להתפטר.

רכישות

אסטרטגיה נוספת של פייסבוק כחברה ותיקה היא רכישה של חברות צעירות יותר המהוות תחרות, כך רכשה את אינסטגרם וואטסאפ או שימושים נוספים לרשת.

גם בישראל טמנה את ידה עם רכישת סנאפטו המאפשרת צפייה באתרים בטלפונים לא חכמים, ופייס.קום, טכנולוגיה לזיהוי פנים.

תקנות זכויות היוצרים החדשות של האיחוד האירופי צפויות לפגוע בגוגל ובפייסבוקמארק צוקרברג: "אני מצטער. אני הקמתי את פייסבוק, אני מנהל אותה, ואני אחראי למה שקורה פה";

מה האתגרים של מודל עסקי שמבוסס על פרסום

פייסבוק בנתה את רוב הכנסותיה על פרסום ממוקד, שמבוסס על מידע על המשתמשים. המודל הזה רווחי מאוד כל עוד המשתמשים פעילים והמפרסמים מאמינים שהפרסום עובד. אבל הוא גם רגיש לשינויים ברגולציה של פרטיות, לשינויים בהרגלי השימוש של צעירים ולתחרות מצד פלטפורמות חדשות.

למשקיע, ההבנה של מקור ההכנסות חשובה לא פחות מהבנת המוצר. חברה שתלויה במקור הכנסה אחד חשופה יותר לזעזועים. כדאי לבדוק איזה חלק מההכנסות מגיע מפרסום, איך החברה מנסה לגוון את מקורות ההכנסה, ומה קורה למספר המשתמשים הפעילים לאורך זמן.

דוגמה: נניח שחברה מרוויחה 10 דולר בשנה על כל משתמש, ויש לה 100 מיליון משתמשים. אם רגולציה חדשה תוריד את ההכנסה למשתמש ל-8 דולר, ההכנסות יירדו ב-200 מיליון דולר, גם אם מספר המשתמשים לא ישתנה. המספרים בדוגמה הם השערה.

למה פרטיות משפיעה על ההכנסות?

מגבלות על איסוף מידע מקשות לפלח קהלים לפרסום, וזה עשוי להוריד את המחיר שמפרסמים מוכנים לשלם.

מה המשמעות של משתמשים פעילים?

זהו מדד למספר האנשים שמשתמשים בשירות בתקופה מסוימת. ירידה בו עלולה לבשר על ירידה בהכנסות.

האם גיוון מקורות הכנסה מקטין סיכון?

בדרך כלל כן, כי ירידה במקור אחד לא פוגעת בכל העסק.

צעדים מעשיים – מארק צוקרברג והאסטרטגיה של פייסבוק

1. לבדוק בדוחות החברה מה החלק של הכנסות הפרסום.
2. לעקוב אחרי מגמת מספר המשתמשים הפעילים.
3. לבחון את השפעת הרגולציה על המודל העסקי.
4. להשוות את החברה למתחרות לפני קבלת החלטה.

קריאה נוספת: המטבע החדש של פייסבוק – ליברה