מדד הביג מק – מה זה? ומה הוא מודד?

מדד הביג מק הוא מדד שמשווה את יוקר המחייה בין מדינות שונות. הוא אינו מתיימר להיות מדד מדעי, אבל הוא מאוד פופולארי, והוא מבטא את עלות הביג מק (של מקדונלדס) במדינות שונות. המדד שהחל כקוריוז של המגזין הכלכלי – אקונומיסט, כבר ב-1986, מצוטט היום בהרחבה בתקשורת. המדד מפורסם פעם בשנה כשעורי אקונומיסט מציינים כי לא מדובר במדד מדעי, אלא במדד שמבטא בצורה נוחה יותר את המושג 'שוויון כוח הקנייה' (PPP).

המדד נשען על מחיר ארוחה במקדונלדס' כאשר הרעיון פשוט – אם יוקר המחייה בארה"ב למשל כפול מיוקר המחייה בצ'כיה, אזי צפוי שמחיר ההמבורגר יהיה כפול. אם יוקר המחייה במדינות שונות זהה, אז צפוי שהמחיר יהיה בערך זהה. מאחורי ההנחה הפשטנית הזו, יש הרבה מאוד אלמנטים שעלולים להשפיע על המחיר ולפגוע בטענה הזו – ביקוש והיצע של המבורגרים; הכח של מקדונלדס באותה מדינה, שערי חליפין, מדינות מס ועוד. אבל, חייבים להודות שיש בו הגיון וזה מכיוון שמקדונלדס' אכן חזקה במספר גדול מאוד של מדינות, והישענות על המחירים שלה, בעצם משמעה הישענות על הכלכלנים ואנשי התמחיר שלה שלוקחים בחשבון בעיקר את יוקר המחייה.

ולכן, בהחלט יש למחיר ההמבורגר משמעות – אולי לא מדעית ורשמית, אבל זה מבטא, לפחות באופן חלקי, את יוקר המחייה היחסי בין מדינות

הביג מק נבחר על ידי אקונומיסט משום שהוא מוצר מאוד סחיר, של חברה מאוד חזקה. כמובן שאם היה נבחר סל של מוצרים סחירים של חברות בולטות, זה היה אפילו אמין יותר. באקונומיסט מסבירים כי הביג מק מיוצר באופן זהה בכל העולם – מאותם חומרי גלם, כך שמדובר בעקיפין בסל של מוצרים (חומרי גלם).

בפועל, משמש מדד הביג מק להבנת חוזקת המטבע המקומי מול הדולר. אם לדוגמה מקבלים שהביג מק יקר ביחס למחירו בארה"ב הרי שהמטבע המקומי גבוה ביחס לדולר, וההיפך.

השקל – יקר או זול?

על פי עדכון של האקונומיסט מינואר 2018 – השקל נמוך ב-9% משוויו ההוגן מול הדולר, אך הוא עדיין אחד מעשרת המטבעות החזקים בעולם. המטבע היקר ביותר בעולם, לפי המדד, הוא הפרנק השווייצי, שגבוה ב-28% ביחס לשווי ההוגן שלו מול הדולר.

מחירו הממוצע של הביג מק בארה"ב הוא 5.28 דולר, ואם במדינה מסוימת, המחיר הדולרי נמוך יותר, הרי שהמטבע שלה מתחת לשוויו ההוגן מול הדולר. זה המצב אצלנו, אבל חשוב להסתייג – הביג מק אינו מתיימר להיות מדד מדויק.

בשלוש מדינות – שווייץ, נורווגיה ושוודיה – ביג מק עולה יותר מאשר בארה"ב. זה סימן לכך שהדולר זול מדי ביחס למטבעות שלהן, אבל שוב צריך להסתייג – זה כמובן לא בהכרח המצב בפועל. ב"אקונומיסט" מציינים כי מחירו של המבורגר גם בגורמים לא סחירים כמו דמי שכירות ושכר לעובדים, שגבוהים יותר במדינות העשירות באירופה. לכן מחיר ארוחה אולי אינו מדד טוב לבדיקת התחרותיות של מדינה בשוק של מוצרים סחירים. המטבעות של שווייץ ונורווגיה נראים יקרים, למשל, אך לשתי המדינות יש עודפים גדולים במאזני הסחר שלהן.

מאז יולי, אז התפרסם המדד בפעם האחרונה, צמצמו מטבעות זולים רבים את הפער מול הדולר. בגוש היורו, למשל, המחיר הממוצע של ביג מק הוא 3.95 יורו, שהם 4.84 דולרים לפי השער הנוכחי. לפיכך, היורו נמוך ב-8.4% מערכו ההוגן מול הדולר. זהו שיפור לעומת הפעם הקודמת שבה פורסם המדד, אז היה היורו חלש ב-16% מהערך ההוגן שלו מול המטבע האמריקאי. היורו זינק לאחר שנגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, רמז כי הוא עשוי לצמצם בקרוב את רכישות האג"ח שלו.

מבין המדינות העשירות, רק המטבעות של בריטניה ויפן זולים במיוחד. במקרה של הליש"ט זה נובע מהברקזיט, בעוד שלין יהיה קשה יותר להישאר זול כל כך. כפי שאפשר היה לראות בהתחזקות היורו, כל רמז הכי קטן לסיומה של הרחבה מוניטרית עלול לעודד זינוק חד במטבע, וגם הבנק המרכזי של יפן החל לצמצם את רכישות האג"ח ואותת כי יעלה בשלב מסוים את הריבית

איך להשקיע בדולר?

איך משתמשים במדד כדי לחשוב על יוקר המחייה

המדד נוח כנקודת פתיחה לשיחה על כוח קנייה, אבל לא כבסיס להחלטות כלכליות אישיות. מחיר המבורגר משקף עלויות מקומיות כמו שכר עובדים, שכירות לחנויות ומיסים, ולכן הוא אומר משהו על הכלכלה המקומית, אך לא על הסל המלא שמשק בית קונה.

מי שמתכנן נסיעה או רילוקיישן יכול להיעזר במדד כדי לקבל תחושה ראשונית, ואז לבדוק נתונים מפורטים יותר: שכירות, תחבורה, מזון בסופרמרקט וביטוח בריאות. ההבדלים ברכיבים האלה גדולים לעיתים הרבה יותר מההבדל במחיר של ארוחה מהירה.

דוגמה: נניח שמנה מסוימת עולה 20 שקל בישראל ו-4 דולר במדינה אחרת, ושער החליפין הוא 3.6 שקלים לדולר. המחיר במדינה האחרת שווה ל-14.4 שקל. לפי ההיגיון של המדד, המטבע המקומי שם זול ביחס לשקל, אבל זה עדיין לא אומר ששכר הדירה שם זול באותו יחס.

האם המדד מנבא שינויים בשערי חליפין?

הוא מצביע על פערים בכוח הקנייה, אבל שערי חליפין מושפעים מגורמים רבים נוספים כמו ריבית ותזרימי הון, ולכן אין לראות בו תחזית.

למה בחרו דווקא במוצר הזה?

כי הוא נמכר במדינות רבות במפרט דומה, וכך קל להשוות מחיר של אותו מוצר בין מקומות.

מה עושים בפועל

1. לחשב את מחיר המוצר בשקלים לפי שער עדכני
2. להשוות לפער בשכירות ובמזון בין המקומות
3. לבדוק את רמת השכר המקומית
4. להתייחס למדד כהמחשה ולא כמקור יחיד
5. לבנות תקציב לפי נתונים מפורטים לפני החלטה

להרחבה באתר: קונים מט"ח לקראת חופשה בחו"ל?  ככה תחסכו כסף!