כיום, ניתן להגיש בקשה לרישום עסקה במקרקעין באמצעות חתימה בפני עורך דין או באמצעות חתימה בפני הרשם בלשכת המקרקעין. עוד נקבע כי רשם המקרקעין רשאי להורות על ביטול רישום משכנתה על פי בקשת בעל המשכנתא בלבד
הקלות לציבור נוטלי המשכנתאות: תקנות חדשות שגובשו ונחתמו על ידי שר המשפטים מאפשרות מעתה הגשת בקשה לרישום משכנתא בשתי דרכים נוספות מעבר לדרכים המקובלות: הגשת בקשה מרחוק בעזרת אמצעים אלקטרוניים דרך ממשל זמין, והגשת בקשה באמצעות תאגיד בנקאי שהורשה לכך על ידי הממונה על המרשם.
התקנות החדשות גובשו בשל התפרצות נגיף הקורונה, במטרה להקל על הציבור לנוכח הקושי בהגעה פיזית למוקדי קבלת שירות, וכדי לאפשר קבלת הלוואה באמצעות רישום משכנתא, גם במשכנתאות שאינן קשורות בהכרח לרכישת דירה ושבדרך כלל ניטלות שלא בסיוע עורך דין.
כיום, בהתאם לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 ניתן להגיש בקשה לרישום עסקה (רישום משכנתא מהווה רישום עסקה) במקרקעין בשתי דרכים: חתימה בפני עורך דין, ודרך נוספת – חתימה בפני הרשם בלשכת המקרקעין.
כמו כן, במסגרת התקנות ובמטרה להקל על הנטל הרגולטורי, נקבע כי רשם המקרקעין רשאי להורות על ביטול רישום משכנתה על פי בקשת בעל המשכנתא בלבד, גם אם אין מדובר בתאגיד בנקאי, וזאת כדי לאפשר ביטול של רישום משכנתא באופן פשוט יותר מבלי להטריח את בעל הנכס לחתום על מסמכים נוספים ותוך טיוב זכותו הקניינית של בעל הנכס.
מערכת שפיתחה עיריית תל אביב-יפו המתעדכנת באופן שוטף מספקת מידע רב על התפשטות הנגיף ברחבי העיר – בין היתר רשימת מקומות שבהם שהו חולים מאומתים, מספר החולים, מספר המחלימים, ומספר התושבים הנמצאים בבידוד
עיריית תל אביב-יפו מנסה לסייע לתושביה לקבל יותר מידע על תמונת המצב של התפשטות נגיף הקורונה בעיר.
אגף המחשוב בעירייה פיתח בימים האחרונים לוח בקרה המאפשר עדכון ומעקב אחר נתוני התפשטות הנגיף. המערכת מספקת מידע רב הלקוח באופן יומיומי מאתרי משרד הבריאות והפנים, מוקד 106+ ומינהל השירותים החברתיים בעירייה.
מה אפשר למצוא בלוח המידע?
מקומות חשיפה בתל אביב-יפו – רשימת כל המקומות שבהם שהו חולי קורונה מאומתים בשטח העיר ב-14 הימים האחרונים. המידע מבוסס על נתוני משרד הבריאות ומתעדכן באופן שוטף. הנתונים מוצגים גם על גבי מפת העיר. מספר המקומות ברשימה משתנה בהתאם לאזור המוצג במפה.
אוכלוסייה מבוגרת בתל אביב-יפו – כמות כוללת של אזרחים ותיקים בעיר, כולל התפלגות לפי טווחים. המידע מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתעדכן תקופתית.
מרותקי בית – מספר התושבים המוגבלים בתנועה ומרותקים לבתיהם. המידע מבוסס על נתוני מינהל השירותים החברתיים בעירייה ומתעדכן תקופתית.
תושבי תל אביב יפו – מספר חולי הקורונה המאומתים בעיר, מספר החולים שהחלימו, מספר הנפטרים כתוצאה מנגיף הקורונה ומספר התושבים שנכנסו לבידוד. המידע מבוסס על נתוני משרד הפנים ומתעדכן אחת ליום בשעות הצהריים.
מבודדי בית בתל אביב יפו היום – מספר תושבי העיר הנמצאים היום בבידוד ביתי. המידע מבוסס על נתוני משרד הבריאות ומתעדכן באופן שוטף.
קורונה בישראל – מספר חולי הקורונה המאומתים בישראל, מספר החולים שהחלימו ומספר הנפטרים כתוצאה מהנגיף בכל הארץ. המידע מבוסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי ומתעדכן כל מספר שעות.
קריאות פתוחות – קורונה – כמות הפניות הפתוחות כרגע במוקד השרות העירוני 106+ בנושאי קורונה: בקשה לסלי מזון, בקשה לסיוע בהשגת תרופות, בקשה לליווי קשיש, התקהלות בניגוד להנחיות משרד הבריאות, בית עסק פועל בניגוד להנחיות. ועוד. המידע מבוסס על נתוני מוקד שירות 106+ ומתעדכן בכל 30 דקות.
מבודדי בית בתל אביב-יפו – יומי – גרף התפלגות הממוצע היומי של כמות תושבי העיר הנמצאים בבידוד.
לינק למערכת- https://bit.ly/2yB3dBb
סכום המענק הכולל עומד על כ-300 אלף שקל, כאשר התשלום הממוצע לעצמאי מסתכם ב-4,143 שקל, אשר יועברו לחשבונו של כל זכאי בימים הקרובים
כ-80 אלף עצמאים נמצאו זכאים למענק מאז נפתחה האפשרות להגשת בקשות לקבלת סיוע לעצמאים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. כך עולה מנתונים שפרסמה רשות המסים, שנכונים לבוקר יום ראשון, 5 באפריל. מדובר על מענק בסכום כולל של כ-300 מיליון שקל, כאשר התשלום הממוצע לעצמאי עומד על 4,143 שקל.
העצמאים שנמצאו זכאים יקבלו את הכסף לחשבונם במהלך הימים שני ושלישי.
בהתאם לתקנות החירום שאושרו בממשלה, ניתן להגיש בקשות לקבלת המענק בתוך 70 ימים מיום פרסומן ברשומות (2 באפריל 2020). לצורך קבלת המענק, ניתן להגיש תביעה בהליך פשוט, באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים. בדיקת הזכאות וחישוב סכום המענק מבוצעים על ידי רשות המסים ומוצגים באזור האישי. המענק ישולם לעצמאי לאחר קביעת הזכאות, באמצעות זיכוי חשבון הבנק.
לדברי אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, הדיווחים האחרונים מראים שמחוץ לערים עם רוב האוכלוסייה החרדית מספר החולים החדשים בקורונה נמצא בירידה. התפתחות זו מעלה סיכוי לחזרה הדרגתית של המשק לפעילות אחרי הפסח. במיטב דש ממליצים כעת על הגדלת החשיפה למניות, על מח"מ בינוני באג"ח הממשלתיות ועל הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני
לפי התפתחות מגפת הקורונה בישראל, עלה הסיכוי לתרחישים יותר חיוביים מבחינת הפגיעה בצמיחת המשק מתוך אלה שהוצגו ע"י משרד האוצר ובנק ישראל. כך עולה מהסקירה השבועית של אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש.
לדברי ז'בז'ינסקי, הדיווחים האחרונים מראים שמחוץ לערים עם רוב האוכלוסייה החרדית מספר החולים החדשים בקורונה נמצא בירידה. התפתחות זו מעלה סיכוי לחזרה הדרגתית של המשק לפעילות אחרי הפסח.
לדבריו, תסריט זה מחזיר אותנו לתחזיות יותר חיוביות מכלל התרחישים שפורסמו על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר.
בתסריט של משרד האוצר, השבתה חלקית למשך 5-8 שבועות תשפיע על הגירעון בכ-6.5%-7.6%. מלבד אובדן הכנסות, הממשלה מציעה להגדיל הוצאות בכ-50-55 מיליארד שקל, במסגרת תוכניות סיוע למשק, שמהווים כ-3.5% תמ"ג (מתוך 82 מיליארד שקל של עלות תוכנית הסיוע כולל ערבויות). בסך הכל, צפוי הגירעון לגדול בכ-9%-11% תמ"ג מעבר לגירעון של כ-3%-4% שהיה אמור להיות לפני המשבר, ובסך הכל כ-12%-14%.
אולם בפועל הגירעון צפוי להיות נמוך יותר. יציאה מהשבתה וחזרה לשגרה בסיוע תמריצי הממשלה והמייצבים האוטומטיים צפויים להגביר ביקושים במחצית השנייה של השנה, מה שצפוי להגדיל את הכנסות הממשלה ולפצות חלקית על ימי השבתה. כמו כן, ייתכן שהממשלה תנקוט צעדים להגדיל הכנסות (מע"מ, מסי צריכה אחרים) ו/או תצמצם הוצאות באמצעות הפחתת/אי העלאת השכר במגזר הציבורי או מסעיפים אחרים. ניתן להניח שהגירעון בסופו של דבר יסתכם בכ-8% או כ-110 מיליארד שקל.
על מנת לממן את הגירעון, אומר ז'בז'ינסקי, משרד האוצר יצטרך לגייס בשוק המקומי בקצב חודשי של כ-10 מיליארד שקל. עם זאת, בנק ישראל צפוי לממן כמחצית מהגירעון.
בעשרים השנים האחרונות עלייה בגיוסי הממשלה בישראל לא גרמה לעלייה בתשואות, אך כמובן שהגירעונות היו נמוכים יותר. יחד עם זאת, התנודתיות של האג"ח הארוכות והמתאם החיובי מול המניות מפחית מהאטרקטיביות שלהן.
באשר לעולם, אומר ז'בז'ינסקי כי יותר ויותר נתונים כלכליים מעידים על הנזקים הגדולים שגורם המשבר, במיוחד במגזר השירותים. מנגד, הנתונים בסין מעידים שההתאוששות מהמשבר עשויה להיות יחסית מהירה. כמו כן, למרות שהשווקים בעולם עדיין רחוקים מלהירגע, מופיעים גם סימנים שמצביעים על התייצבות מסוימת.
באשר לדולר האמריקאי, אומר ז'בז'ינסקי כי למרות התחזקות המטבע על רקע הירידות בשוקי המניות, הדולר האמריקאי עשוי להיחלש אם וכאשר המשבר יירגע.
לאור כל זאת, ממליצים במיטב דש על הגדלת החשיפה למניות, על מח"מ בינוני באג"ח הממשלתיות ועל הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.
בפנייה ששיגרו שורה של חברות וגופים מובילים במשק לבנק ישראל, לרה"מ, לשר האוצר ולשר הכלכלה הם קוראים לביצוע הצעדים מיידית על מנת לאפשר למגזר העסקי לשרוד את משבר הקורונה
ארגונים כלכליים מובילים, המעסיקים מיליוני עובדים, קוראים להקפאה מיידית של חיובי מערכת האשראי, ההלוואות, הריביות והמשכנתאות במשק. בעקבות משבר הקורונה, הגורם לקריסת עסקים וחברות רבות ולמשבר כלכלי אדיר ממדים שפוגע בכלל המשק, פנו היום שורה של חברות וגופים מובילים במשק, באופן דחוף לנגיד בנק ישראל, למפקחת על הבנקים, לראשי המערכת הבנקאית, לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הכלכלה.
הגופים, בהם לשכת ארגוני העצמאים בישראל (להב), לשכת עורכי הדין, לשכת יועצי המס, עמותת מסעדנים חזקים יחד, תנועת "אני שולמן", התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל וגורמים נוספים, יצאו בקריאה לגלות אחריות וערבות הדדית ולהקפיא לרבעון הקרוב (אפריל-יוני 2020) את חיובי מערכת האשראי וההלוואות במשק, על מנת לאפשר למגזר העסקי לשרוד ולעבור את המשבר הנוכחי מבלי לגרום לנזקים נוספים מעבר לאלה שכבר נגרמו.
הפנייה המשותפת מגיעה על רקע קריסת עשרות אלפי (ובהתאם להתמשכות המשבר – אף מאות אלפי) עסקים בישראל וקטסטרופה כלכלית, שאין לדעת מתי תסתיים. בפנייתם מציינים הגופים כי "הקפאת מצבת האשראי לרבעון הקרוב תאפשר לעסק לעמוד בהתחייבויות למערכת הבנקאית ותגדיל את סיכוייו לצאת מהמשבר הנוכחי במינימום נזקים ולחזור לפעילות תקינה לאחר חלוף המשבר – כולל היכולת לפרוע את האשראי וההלוואות שלו. צו השעה מחייב את כל הגורמים שרואים לנגד עיניהם את חשיבות הצלת המשק הישראלי להירתם לטובת מהלך מתבקש זה".
עוד נאמר במכתב כי "אנו קוראים לכם להצטרף לאמנה משותפת למגזר העסקי ולמערכת הבנקאית, לפיה ברבעון הקרוב יבוצע "גרייס" גורף במהלכו לא ייפרעו אשראים, הלוואות, ריביות ומשכנתאות (למעט ענפים שבאופן ברור לא נפגעו מהמשבר, למשל ענף קמעונאות המזון). במקביל, יוארכו תקופות האשראי וההלוואות קדימה ברבעון".
להערכת מידרוג, שיעור החובות הבעייתיים יעלה מרמה של כ-2.5% בתחילת 2020 לכ-4.0%-4.5% ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי יזנק מכ-0.3% לכ-0.8%-1.1%. עם זאת, רמת הלימות ההון תחזור לרמות הנוכחיות בטווח הבינוני וככל שהמשבר יסתיים עד תום הרבעון השני
רמת הלימות ההון של הבנקים בישראל תישחק בטווח הקצר, אבל היא טובה וצפויה לספוג את נזקי משבר הקורונה. כך סבורים כלכלני חברת מידרוג בדוח מיוחד שהוציאו על המערכת הבנקאית בעקבות המשבר.
לדברי מידרוג, בעקבות התפשטות הנגיף, השיתוק החלקי או המלא של מגזרים שלמים והפגיעה בסחר העולמי, שוקי ההון מגיבים בירידות חדות בשבועות האחרונים ובתנודתיות רבה, תוך פגיעה משמעותית בנגישות לשוק ההון עבור חברות רבות וגידול בעלויות המימון. להערכת מידרוג, האפשרות של מיתון בכלכלות מובילות בעולם, כולל המשק המקומי, בשנת 2020 היא הנחת הבסיס, וככל שלא תושג שליטה על קצב התפשטות נגיף הקורונה עוצמת המיתון צפויה להעמיק.
לדברי כלכלני מידרוג, מתחילת חודש מרץ, נרשמה ירידה של כ-20% במדד מניות הבנקים, המשקפת את השפעות משבר הקורונה על הסביבה העסקית ואת האי ודאות האופפת את השווקים. זאת כאשר לבנקים המרכזיים, שהיו השחקן המרכזי במשבר של 2008, יש דרגות חופש מועטות יותר כאשר סביבת הריבית אפסית ולאחר הורדות הריבית הדרמטיות של הפד במהלך חודש מרץ – של 150 נקודות בסיס, הריבית בארה"ב נעה בטווח של 0.0%-0.25% וברמה נמוכה היסטורית. במקביל, מרווחי איגרות החוב של הבנקים נפתחו בכ-0.4% בממוצע מתחילת חודש מרץ, וביחד עם העלייה בעקומי הבסיס הובילו לגידול בעלות המקורות שלהם.
ביטוי עוצמתי לעליית הסיכון בסביבה העסקית, משתקף בזינוק החד במספר דורשי העבודה החדשים בלשכת התעסוקה בהשוואה לחודש ינואר 2020, מכ- 165 אלף למעל 1 מיליון (כ-90% מזה כתוצאה מחל"ת), ולעלייה דרמטית בשיעור האבטלה לרמה של מעל 24%, בשל השבתת מגזרים שלמים במשק הישראלי בהתאם להוראות הממשלה, כאשר המשק פועל במתכונת מצומצמת מאוד. אל מול זה הציגה הממשלה תוכנית הרחבה פיסקלית בהיקף של כ-80 מיליארד שקל הכוללת מענקים ותמיכה למגזר העסקי, רשת ביטחון סוציאלית לשכירים ועצמאיים, סיוע תקציבי למערכת הבריאות והמרצת המשק, וצפויה למתן מעט את השפעת הסגר וסגירת המשק ולהקל על הסביבה העסקית עבור הבנקים.
במידרוג סבורים כי הפרופיל הפיננסי של המערכת הבנקאית בנקודת הכניסה למשבר זה הוא טוב עם מדדי סיכון בולטים לטובה בתיק האשראי, רווחיות סבירה וכרית הונית משמעותית, בעלת קיבולת ספיגת הפסדים טובה במגוון תרחישי קיצון, אולם תרחיש קיצון זה חריג במאפייניו. לדבריהם, בטווח הקצר צפויה פגיעה מהותית באיכות הנכסים של מערכת הבנקאית, בשל עליית סיכון הלווים של משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, נוכח השבתה של חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק כתוצאה מחשיפה ישירה ומיידית לשיבוש בשרשרת הערך הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע במשק, עלייה בשיעור האבטלה, ופגיעה משמעותית בנגישות למקורות מימון, כאשר מגזר העסקים הקטנים והזעירים ("SME"), חווה פגיעה משמעותית באיתנותו הפיננסית ובנזילות. לחצים אלה צפויים להוביל להערכת מידרוג לעלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים ובשיעור ההוצאות להפסדי אשראי בשנת 2020.
תחת תרחיש של צמיחה שלילית של כ-2.5%, עלייה באבטלה לכ-7% (ברמה השנתית) וקיבוע ההפסדים הקיימים בשוק ההון, מעריכים במידרוג כי שיעור החובות הבעייתיים יעלה מרמה של כ-2.5% בתחילת 2020 לכ-4.0%-4.5% ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי יזנק מכ-0.3% לכ-0.8%-1.1% (כ-4%-6% מהון העצמי) – רמות שנצפו רק במשברים קודמים. יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי בשלב זה קיימת אי ודאות גבוהה לגבי תוצאות המשבר הכלכלי כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה על הסביבה הכלכלית בכלל ועל המערכת הבנקאית בפרט.
כמו כן, צפוי לחץ על רווחיות הבנקים כתוצאה משחיקה בהכנסות שאינן מריבית ובהכנסות מריבית נטו, בשל קיטון צפוי בתיק האשראי לאור התכווצות הפעילות הכלכלית והתייקרות מחירי מקורות המימון הסיטונאיים בשל פתיחת המרווחים המשמעותית ועליית ריבית איגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, מעריכים במידרוג כי הבנקים יוכלו לפצות חלקית על כך באמצעות גלגול עליית הריבית ופרמיית הסיכון לחלק מהלווים. גם פעילות הלקוחות בשוקי ההון והשחיקה בשווי הנכסים המנוהלים ישפיעו על ההכנסות מעמלות במערכת.
לדברי כלכלני מידרוג, ואומנם בשלב זה קשה להעריך את היקף ההשפעה של המשבר על היקף ההון של הבנקים, אך הם סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה וצפויה לספוג את נזקי המשבר. זאת לאור צעדי החיזוק של הבנקים לאורך השנים האחרונות, כפי שמשתקף ביחסי הלימות הון רובד 1 והון כולל של כ-11.2% וכ- 14.6%, בהתאמה נכון ל-31 בדצמבר 2019, אשר עומדים בפער משמעותי מול הדרישה הרגולטורית (הן של הון רובד 1 והן ההון הכולל). במידרוג מציינים כי הפיקוח על הבנקים, על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, הפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, במטרה להגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי. במידרוג סבורים כי הקלות אלה בהלימות ההון לתקופה מוגבלת בזמן לוחצות את סיכון האשראי של הבנקים בזמן הקצר ופוגמות בפרופיל הסיכון של המערכת. אולם, הקלות אלה צפויות להקל על נגישות המשק למקורות מימון וביחד עם ההרחבות הפיסקלית והמוניטרית עשויות למתן את היקף הפגיעה מהמשבר, עומק המיתון ויכולת יציאת המשק ממנו.
במידרוג צופים, כי רמת הלימות ההון, לאחר שתישחק בטווח הקצר, תחזור לרמות הנוכחיות בטווח הזמן הבינוני וככל שהמשבר יסתיים עד לתום הרבעון השני. כמו כן, להערכתם למערכת הבנקאית פרופיל נזילות בולט לטובה, התומך בגמישות העסקית וביכולת התמודדותם של הבנקים עם המשבר. במידרוג לא צופים בשלב זה סיכון נזילות משמעותי למערכת (בעיקר במגזר השקלי), גם נוכח מבנה מקורות יציב יחסית הנסמך על מרכיב מהותי של פיקדונות קמעונאיים, שהוכיחו יציבות גבוהה לאורך משברים קודמים. בנוסף מציינים במידרוג, כי להערכתם המערכת הבנקאית נהנית גם מתמיכת מדינה גבוהה ובפרט בתקופה זו, שתומכת ביציבותה.
עוד סבורים במידרוג כי הגברת השימוש של לקוחות מפלחי אוכלוסייה רחבים יותר באמצעים דיגיטליים בשל הגבלות התנועה והקרבה הפיזית תספק לבנקים הזדמנויות להתייעלות תפעולית ולחיזוק המותג שלהם בטווח הבינוני.
מעודכן ל-07/2021
מדד שארפ הוא מדד לביצועים של תיקי השקעות, מנהלי קרנות נאמנות או קופות גמל. הוא מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה. המדד פותח ב-1966 על ידי הכלכלן האמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה ויליאם שארפ.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מדד שארפ – מה הוא מודד?
מדד שארפ הפך רלוונטי בעקבות מצבים של תנודתיות חריגה בשווקים. תמיד יש תנודתיות בשווקים (מדד התנודתיות נקרא VIX – מדד הפחד), השאלה היא עד כמה. תנודתיות רבה אומנם לא מביאה למפלות ולקריסות, אבל מקשה על המשקיעים. הסיבה לה היא בעיקר תגובות קיצוניות לידיעות חדשותיות על חשבון שמירה על איפוק והמתנה לטווח הארוך. ככל שהתנודתיות בשווקים גבוהה יותר, כך גדל הפער בין תשואת הקרן או המדד לבין תשואות המשקיע, כך שאלו מתקזזות עם דמי הניהול והרווח קטן או לא קיים.
לכאן נכנס מדד שארפ. מדד שארפ בוחן לא רק את התשואה שהשיגו המדד או הקרן, אלא גם את הדרך שהובילה לתשואה. מדד שארפ משמש להשוואה בין נכסים שונים, ובודק את עודף התשואה לכל יחידת סיכון. המדד עוזר להשוות בין התשואה שהושגה לבין הסיכון שנלקח, ומאפשר בכך להשוות בין נכסים שהשיגו תשואה דומה וגם לדעת מה רמת הסיכון.
המדד מסובך יחסית מבחינה מתמטית ומחושב באמצעות החסרת הריבית חסרת הסיכון מתשואת הנכס וחלוקת ההפרש בסטיית התקן של תשואת הנכס, המבטאת למעשה את רמת התנודתיות שלו. כך, אם הנכס תנודתי יותר, ייפגע הציון שהוא יקבל במדד שארפ. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך מדד שארפ יהיה גבוה וטוב יותר. אם שני נכסים באותה רמת סיכון ישיגו תשואה שונה, הנכס בעל התשואה הגבוהה יותר יהיה מדורג גבוה יותר במדד שארפ.
אם מדד שארפ גבוה, המשמעות היא שהתשואה שהושגה ביחס לסיכון שנלקח הייתה גבוהה. כך, בשתי קרנות עם תשואה דומה המשקיע יכול להחליט לפי היחס לסיכון. שארפ נמוך מעיד על תנודתיות גבוהה ויגרום להרבה משקיעים לברוח.
חסרונות מדד שארפ
הבעיה במדד שארפ היא בעיקר כשהתשואה שלילית. כך התגלה במשבר 2008. קופות רבות לא השיגו תשואה גבוהה עודפת, וכך המכנה בנוסחה הפך לשלילי.
מקור הטעות הוא שככל שמספר שלילי הוא קטן יותר, כך הוא גבוה יותר במונחים מוחלטים, ולהפך. אולם גובה התוצאה השלילית במדד שארפ יכול לנבוע מסטיית תקן נמוכה במיוחד (מצב חיובי כשלעצמו), או מתשואה שלילית גבוהה. ולכן, כשמדד שארפ גבוה או נמוך במיוחד – אי אפשר לקבוע מהי הסיבה.
עם זאת, בהינתן מדדי הסיכון הקיימים כיום, הרי שמדד שארפ הוא אחד מהמדדים הטובים הקיימים להשוואה בין מוצרי השקעה.
מדד טריינור
מדד אחר שמשמש לבחינת ביצועי תיקים, קרנות וקופות הוא מדד טריינור. מדובר על מדד שפותח על ידי ג'ק ל. טריינור, ובדומה למדד שארפ גם הוא בוחן את התשואה העודפת של הקרן ביחס לריבית חסרת סיכון. ההבדל – ההפרש מחולק בבטא של הקרן (הבטא היא מדד סיכון, תנודתיות). הרעיון של המדד הוא שהרכב הקרן עשוי להיות שונה מזה של מדד הייחוס שלה, ולכן יש לבחון את התשואה העודפת ביחס לבטא של הקרן ולא ביחס לסטיית התקן שלה.
ככל שמדד טריינור גבוה יותר, כך מנהל התיק, הקרן, הקופה, טוב יותר.
מדד אלפא – התשואה העודפת
מדד אלפא של הכלכלן מייקל ג'נסן מודד את התשואה העודפת אחרי דמי ניהול. המדד למעשה בוחן את יכולתו של מנהל הקרן לייצר למשקיעים תשואה מעבר למה שהיתה אמורה להשיג על פי רמת הסיכון שלה ותשואת השוק. תיק, קרן או קופה שהשיגו אלפא חיובית פירושו כי למרות דמי הניהול, הצליח המנהל להשיג תשואה חיובית מעבר למה שהיה אמור להשיג בהינתן רמת הסיכון.
קופות גמל – יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים
איך בוחרים קרן השתלמות ומי קרן ההשתלמות הטובה בעשר השנים האחרונות?
קופת גמל להשקעה – איך בוחרים?
בשני העשורים האחרונים גדלו מספר התלמידים, מספר הכיתות ומספר המורים, כך שמספר התלמידים למורה ירד תקופה זו באופן בולט. השכר החודשי הממוצע עמד בשנת 2017 על 11,612 שקל לעומת 6,859 שקל ב-2005, גידול של כ-69%
בשנת הלימודים תש"ף (2019-2020) גדל מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך בישראל מ-179 אלף ל-182 אלף, גידול של 1.6%. מספר עובדי ההוראה החדשים נותר ללא שינוי לעומת השנה הקודמת, ועמד על 11 אלף. כך עולה מההודעה השנתית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עובדי הוראה במערכת החינוך, המספקת גם מבט על מגמות רב שנתיות על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, שכר חודשי ממוצע ואינדיקטורים נבחרים.
בשנים תשע"א-תש"ף, התווספו למערכת כ-43 אלף עובדי הוראה וכ-2 מיליון שעות עבודה שבועיות.
במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר התלמידים ב-44% בחינוך היסודי, ב-24% בחטיבות הביניים וב-43% בחטיבות העליונות. בתקופה זו מספר הכיתות גדל ב-56%, 43% ו-55%, בהתאמה, מספר המורים גדל ב-59%, 85% ו-55%, בהתאמה ומספר המשרות המלאות גדל ב-64%, 53% ו-47%, בהתאמה.
כתוצאה מזה, מספר התלמידים למורה ירד בשני העשורים האחרונים באופן בולט.
באשר לשכר עובדי ההוראה, הרי שהשכר החודשי הממוצע עמד בשנת 2017 על 11,612 שקל לעומת 6,859 שקל ב-2005, גידול של כ-69%. השכר השנתי לשעת עבודה שבועיות עמד ב-2017 על 4,846 שקל לעומת 3,591 שקל ב-2005, גידול של כ-34%.
השכר השנתי למשרה מלאה עמד ב-2017 על כ-167 אלף שקל לעומת כ-130 אלף שקל ב-2010 וכ-100 אלף שקל בשנת 2000, גידול של כ-67% בשנים 2000-2017.
פערי השכר בין גברים לנשים פחתו ב-13% בשנת 2000 ל-8% בשנת 2017. לעומת זאת, פערי השכר בין ותיקים (גילאי 55-64) לצעירים (גילאי 25-34) התרחבו מ-93% ל-111%, בהתאמה.
בית החולים איכילוב משיק את בוט הבריאות בשפה העברית. ייתן מענה לסדרת שאלות על קורונה, יעריך את מצב הפונה ויציע פעולות בהתאם לאבחנה
עוד שיטה חדשנית מצטרפת למאגר הכלים למאבק בקורונה. בית החולים איכילוב משיק את בוט הבריאות של מיקרוסופט לבדיקה מהירה של סימפטומים לקורונה. המערכת, מבוססת בינה מלאכותית וענן, נותנת מענה לשאלות בנושא קורונה ויכולה להעריך באמצעות שיחת צ'אט קצרה את מצב הפונה לפי תיאור סימפטומים וגורמי סיכון ולהציע את הפעולות הבאות בהתאם – המשך מעקב אחר התפתחות הסימפטומים, פנייה למד"א, פנייה לקופת חולים או הגעה למיון.
הבוט שעומד לרשות הציבור הרחב באתר איכילוב, בשפה העברית, יסייע למתן מענה ראשוני ומיידי לקהילה וכן יתרום להקלת העומס על מערכת הבריאות כשיפנה למטפלים זמן נוסף לטיפול בחולים. מדובר בכלי תומך החלטה והתוכן בו מבוסס על תכנים של ארגון הבריאות האמריקאי,ה-CDC, עם התאמות לשוק הישראלי. חשוב לומר שהמערכת לא נועדה לשמש לדיאגנוזה או לטיפול במצבים רפואיים, ולא נועדה להחליף את הצוות הרפואי, אלא להנגיש מידע למשתמשים ולעזור להם.
בית החולים איכילוב הוא הראשון בישראל לאמץ את הבוט וכן היה חלק מרכזי בהתאמתו לשוק הישראלי ומצטרף בכך לבתי חולים במערכות הבריאות של ארה"ב, פינלנד, אירלנד ודנמרק.
על פי תקנות מיוחדות שפרסמה הרשות בשל משבר הקורונה, עובדים בעלי רכב שהוצאו לחל"ת – לא יחושב להם שווי שימוש לפי חודש קלנדרי מלא, כמו בימי שגרה. התנאי – החזרת הרכב למעסיק
רשות המסים תאפשר זקיפת שווי שימוש ברכב יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק. זאת לאור המצב המיוחד שנוצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה. הנחיות שפרסמה הרשות בנושא זה ניתנות במסגרת שורת הקלות שנותנת הרשות במטרה לסייע ולהקל על הציבור, בכל הקשור להשלכות התפשטות נגיף הקורונה.
ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש. על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה, כגון מצב של פיטורים. במצב כזה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.
על פי ההנחיות החדשות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש שבהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, אם קיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.
שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הוא שממועד החזרת הרכב למעסיק על ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב.
המענק יינתן לכל עצמאי מעל גיל 20 שהכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,000 שקל. את התביעה ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים, החל מ-2 באפריל 2020
מענק הסיוע לעצמאים שהבטיחה הממשלה בעקבות משבר הקורונה ושיתוק המשק הישראלי, יוצא לדרך. במסגרת התוכנית הכלכלית הכוללת בהיקף 80 מיליארד שקל, אישרה היום הממשלה את התקנות לשעת חירום שנועדו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ולאוכלוסיית העצמאים שהכנסתם ירדה בצורה משמעותית בתקופה זו.
בתקנות שאושרו נקבע כי מענק הסיוע יינתן באמצעות רשות המסים לאוכלוסיית העצמאים הזכאים לכך, זאת בכפוף לתנאי הסף שנקבעו. לצורך קבלת המענק, תוגש תביעה בהליך פשוט, באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים. את התביעות לקבלת המענק ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום פרסומן ברשומות של התקנות – 2 באפריל 2020. בדיקת הזכאות וחישוב סכום המענק יבוצעו על ידי רשות המסים ויוצגו באזור האישי. המענק ישולם לכל עצמאי לאחר קביעת הזכאות, באמצעות זיכוי חשבון הבנק.
מענק הסיוע יעמוד על 65% מהכנסתו מעסק הממוצעת לחודש של כל עצמאי לשנת 2018, ואם העסק נפתח בשנת 2019 אזי בהתאם לנתוני שנת 2019, אך הסכום לא יעלה על 6,000 שקל. החל מהכנסה חודשית ממוצעת של 16,000 שקל סכום המענק יפחת בהדרגה עד 3,000 שקל.
יצוין כי לעצמאי אשר החל לפעול מ-1.1.19 ועד 1.9.19, הותאמו התנאים הנדרשים כך שייבחנו בהתאם לנתוני שנת 2019, במקום נתוני שנת 2018. עצמאים אלה יוכלו להגיש תביעה לאחר הגשת הדוח לשנת 2019 . ככל שהדוח כבר הוגש, ניתן להגיש תביעה אך היא תיבחן מיד לאחר חג הפסח.
מה הם תנאי הסף הדרושים לקבלת המענק?
– מענק הסיוע יינתן לעצמאי אשר מלאו לו בשנת 2019, 20 שנה ושהוא בעל עסק פעיל לכל הפחות בכל תקופה שבין ה- 1.9.19 ל- 29.2.20.
– הכנסתו החייבת של העצמאי לשנת המס 2018 אינה עולה על 240,000 שקל. יצוין כי מדובר בהכנסה מכל המקורות לפי פקודת מס הכנסה בתוספת הכנסה פטורה ולפני קיזוז הפסד עסקי, אך היא אינה כוללת את רווחי ההון של היחיד ושבח המקרקעין שלו.
– הכנסתו החייבת, החודשית, הממוצעת, מעסק של העצמאי, לשנת המס 2018, עולה על 2,000 שקל.
– צירוף הכנסתם החייבת של העצמאי ובן זוגו לשנת המס 2018 אינה עולה על 340,000 שקל.
– מחזור עסקאותיו של העצמאי בחודשים מרץ-אפריל 2020, ירד ביחס למחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, בסכום אשר עולה על 25%. ככל שהעסק החל את פעילותו לאחר 1.3.19 ייבחן התנאי באשר לתקופה המקבילה ביחס לממוצע מחזור העסקאות מיום תחילת פעילותו ועד 29.2.20.
– העצמאי הגיש דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2018, ולגבי עסק שנפתח בשנת 2019 דוח כאמור לשנת המס 2019 (ככל שהיה חייב בהגשת דוח) וכן דיווחי מע"מ בהתאם למועדים הנדרשים.
– לא היו לעצמאי הפרות שונות בתחום ניהול פנקסי חשבונות לפי פקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 17א לחוק מענק עבודה.
– המענק ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, אך לא יחויב בביטוח לאומי ולא יחויב במע"מ.
רה"מ הודיע על מענק חד פעמי לקשישים ולכל ילד עד גיל 18 עד ארבעה ילדים במשפחה. השאלות הפתוחות: מאיפה המימון ומתי בפועל ייכנס הכסף לחשבונות הבנק
על רקע משבר הקורונה, המשק המשותק ונתוני האבטלה שנוסקים מיום ליום, הכריז אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו על סיוע כלכלי מיידי לאזרחים לקראת חג הפסח.
נתניהו הודיע על חלוקת מענק חד פעמי של 500 שקל לקשישים ולכל ילד עד גיל 18 ועד ארבעה ילדים במשפחה. לדברי נתניהו, "המענקים ייכנסו ישירות לבנק – בלי טפסים, בלי ביורוקרטיה – ישר לחשבון הבנק".
עלות המענק הכוללת מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל, והיא מיתוספת לתוכנית הסיוע הרחבה למשק בהיקף 80 מיליארד שקל שעליה הכריזו נתניהו ומשרד האוצר.
למרות דבריו של נתניהו, עולות כמה בעיות בנוגע למהלך. בעיה ראשונה היא בעיית המימון, כאשר על משרד האוצר למצוא את המקורות הכספיים למימון עלות המענק.
בעיה נוספת היא שלמרות ההכרזה, מהלך שכזה מחייב חקיקה בכנסת ומדובר בלוח זמנים צפוף ביותר אם המטרה היא לשגר את המענקים לקראת חג הפסח.
עוד בעיה היא טכנית ונוגעת לאופן חלוקת המענקים. המענקים אמורים להיכנס ישירות לחשבונאות הבנק של כל מקבלי קצבאות בישראל, אלא שהקצבאות הרגילות של הביטוח הלאומי לילדים משולמות ב-20 בכל חודש וקצבאות הזקנה משולמות ב-28 בכל חודש, כך שלפי לוח הזמנים הזה, המענקים לא יספיקו להגיע לחשבונות הבנק של הזכאים לפני ערב החג.