13 רכבות לשעה בכל כיוון לירושלים וממנה בשנת 2040. זה החזון שעוגן בתוכנית אסטרטגית משותפת של רכבת ישראל ועיריית ירושלים, וכעת החזון הזה מתקדם שלב אל עבר יישומו.

הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (ות"ל) שבמינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון הלאומי, עו"ד שלומי הייזלר, החליטה להעביר את התוכנית להארכת מסילת הרכבת המהירה להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור.

אם כיום מסתיימת המסילה בתחנת "נבון" שנפתחה ב-2018 ו7מאז הפכה לתחנה העיקרית של העיר, כעת על פי התוכנית תוארך המסילה עד מתחם החאן שבמרכז העיר. המסילה כולה תעבור במנהרה בתת-הקרקע ותכלול שתי תחנות נוסעים חדשות: תחנה במרכז העיר, בסמוך לצומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג' ותחנה נוספת, במתחם החאן, בסמוך לתחנת הרכבת ההיסטורית. הקמת התחנות תקל על העומס הקיים והחזוי בתחנת יצחק נבון על ידי פיזור נוסעים יעיל יותר ותאפשר גישה להולכי רגל למוקדי תעסוקה ומסחר וקישוריות לקווי הרכבת הקלה הכחול והאדום ולרכבל המתוכנן לעיר העתיקה.

בתכנון התחנות והפיתוח סביבן ניתן דגש על השתלבותן במרקם ההיסטורי והמבנים והאלמנטים הקיימים לשימור.

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הות"ל, עו"ד שלומי הייזלר: "מדובר בבשורה של ממש לעיר ירושלים. הארכת הקו המהיר לירושלים למרכז העיר ולאזור החאן, צפויה להגדיל את כמות ותדירות הרכבות לירושלים וממנה, והקמת המסילה תוכל למנף פרויקטי פיתוח רבים בעיר".

מתכננת הות"ל, נאוה אלינסקי-רדאעי: "מדובר בפרויקט תשתית לאומית ייחודי, הארכת קו הרכבת לתוך העיר ישפר את השירות הרכבתי. ביצוע הפרויקט הינו אתגר הנדסי ואורבני מאתגר".

יוקר המחיה הוא אחד הנושאים הבוערים ביותר בעולם ובישראל של 2022. האינפלציה הגואה גרמה להעלאות ריביות משמעותיות לצד התייקרויות של כמעט כל דבר, החל כמובן במשכנתאות וההלוואות, דרך מחירי החשמל, המים והדלק ועד כמעט כל מוצר מזון וניקוי בסופר שבו אנחנו עורכים קניות. עוד לפני זה ישראל לא נחשבה מדינה זולה, והמחירים בה מאז ומתמיד גבוהים לעומת אירופה ובטח לעומת ארה"ב.

כעת מתווסף היבט נוסף שבו ישראל מתבררת כיקרה  – מחירי החניה שעתיים בחניונים.

על פי מחקר של חברת פארקופדיה, שהתבסס על מחירי 90 מיליון מקומות חניה ב-90 מדינות, מדינת ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם במחירי החניה השעתית בחניונים.

לפי המחקר שבוחן את מחירי החניות ברחוב (כחול לבן) ובחניונים במדינות שונות, מחיר ממוצע לשעתיים חניה בחניון בישראל עומד על 8.79 דולר (עלייה של 1.72% ביחס לשנת 2019). במקום הראשון נמצאת אוסטרליה עם מחיר של 19.12 דולר לשעתיים חניה (עלייה של 2.55% ביחס לשנת 2019), ארצות הברית במקום השני עם מחיר של 9.38 דולר (עלייה של 4.34% ביחס לשנת 2019). ניו-זילנד ונורבגיה במקום הרביעי והחמישי עם מחירים של 8.79 ו-8.70 דולר בהתאמה.

• נתוני Parkopedia לשנת 2022

בבדיקת הערים היקרות ביותר במחיר הממוצע לשעתיים חניה בחניונים, הנציגה הישראלית היחידה ברשימה היא ירושלים כאשר היא ממוקמת במקום ה-43 עם עלות של 8.79 דולר לשעתיים. במקום הראשון נמצאת ניו-יורק עם מחיר של 43.10 דולר לשעתיים חניה, במקום השני סידני עם מחיר של 32.65 דולר ובמקום השלישי נמצאת נציגה אוסטרלית נוספת – בריזביין עם מחיר ממוצע של 23.95 דולר לשעתיים. בניגוד לציפיות, תל אביב, שמובילה בגובה מחירי הדיור ופרמטרים אחרים, לא נמצאת ברשימת 50 הערים היקרות לחניה בשום פרמטר.

מדד נוסף שנבחן הוא המחיר הממוצע לחניה יומית וחודשית בחניונים – שם נמצא כי ניו יורק מובילה עם מחיר חניה יומי ממוצע של 52.65 דולר, סידני במקום השני עם מחיר ממוצע של 51.15 דולר ליום ואמסטרדם במקום השלישי עם מחיר ממוצע של 47.22 דולר.

• נתוני Parkopedia לשנת 2022

• נתוני Parkopedia לשנת 2022

לדברי שאול כהן, סמנכ"ל התפעול בחברת פרומוט מתקני חניה, "מחירי החניה בישראל הם נגזרת לביקוש למקומות חניה וגם לתקני החניה הנמצאים בירידה. ככל שהרשויות השונות ימשיכו לצמצם את תקני החניה ולגרוע את מקומות החניה הקיימים, ומנגד לא לספק שום פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיוכל להוות תחליף ראוי לרכב הפרטי, נמשיך לראות כיצד מחירי החניה מאמירים ומגיעים לשיאים חדשים. אנשים ימשיכו להשתמש ברכב הפרטי שלהם לטובת הגעה למרכזי הערים, למקומות העבודה, למרכזים מסחריים ולשלם מחיר גבוה על מחירי החניה. כפתרון זמני, לפחות עד להקמת קווי הרכבת הקלה והמטרו, הרשויות חייבות לקדם מגרשי חניה זמניים כמו גם שימוש במתקני חניה העומדים בתקני הבטיחות, בעזרתם ניתן להכפיל ואף לשלש את כמות החניות באותו תא שטח".

רחוב יוספטל בעיר חולון עומד להתחדש ביותר מ-1,300 יחידות דיור. זאת במסגרת תוכנית התחדשות עירונית שבוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב הוחלט להפקידה מדובר בתוכנית להתחדשות עירונית בהיקף בנייה משמעותי בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70).

התוכנית משתרעת על פני שטח כולל של כ-68 דונם, והיא ממוקמת משני צדיו של רחוב יוספטל, מזרחית לתחנת הרכבת יוספטל ונתיבי איילון ומערבית לרחוב אילת. בתחום התוכנית עתידים להצטלב שני קווי מטרו ותוקם תחנה תת קרקעית משותפת הכוללת ארבע כניסות ויציאות להולכי רגל.

התוכנית שביוזמת הוועדה המקומית חולון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ובליווי חברתי של המינהלת העירונית להתחדשות, כוללת הקמת 1,340 יחידות דיור שיוקמו ב-7 מגדלים בני 30-65 קומות, שישלבו מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה, שטחי ציבור, ו-3 מבני מגורים בני 9 קומות. בנוסף, בסמוך לנתיבי איילון, התוכנית כוללת הקמת מגדל בן 30 קומות בשימוש ציבורי המיועד בין השאר למשרדי ממשלה.

התוכנית מסדירה מערכת שטחים פתוחים המשולבת בגינות כיס וברשת מעברים להולכי רגל רציפים והמשכיים לאורכו ולרוחבו של המתחם הממשיך לשכונת ג'סי כהן מדרום ונאות רחל מצפון. בנוסף, מתוכננת כיכר עירונית בהיקף של כ-5 דונם בחזית הדרומית של רחוב יוספטל אשר בין היתר תשמש גם כניסה ויציאה לתחנות המטרו, וכן מתוכננת טיילת לאורך האיילון.

כיום מצויים במתחם 15 מבני מגורים בני 3-8 קומות ובהם 550 יחידות דיור שיפונו לטובת הפרויקט.

תוכנית זו משלימה עבודת תכנון רחבת היקף של תוכניות להתחדשות עירונית בסביבת המתחם הן בעיר השכנה בת ים והן בשכונת גסי כהן בה מקודמת מדיניות תכנון נרחבת.

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב, ערן ניצן: "מדובר בתוכנית אסטרטגית המיישמת את עקרונות תוכנית המתאר ארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), ובמיקום ייחודי שאין שני לו במחוז כולו. המתחם מסומן כמוקד מטרופוליני בתוכנית המתאר המחוזית תממ 5 ובתוכנית המתאר הכוללנית של העיר המקודמת בימים אלו ובשל מיקומו הייחודי הינו בעל חשיבות תכנונית ממעלה ראשונה".

מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר: "אזור תחנת יוספטל על תוואי המטרו, הוא מוקד פיתוח והתחדשות עירונית מרכזי של חולון ובת ים. התוכנית שאושרה היום להפקדה עם תכנית נוספת שקודמה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשיתוף עם עיריית בת ים, מהוות ביחד את המתחמים הראשונים שמבשרים את אופי התכניות הצפויות לתושבי מרכז הארץ סביב תוואי זה. מדובר בתכנית שתשרת את האוכלוסייה הצומחת במרכז באופן מיטבי, עם כמות יחידות דיור גדולה, שטחים מסחריים וכמובן מערכת התחבורה החדשנית והאיכותית שתוקם. חשיבה ותכנון שצופה שנים קדימה לרווחת האוכלוסייה והתפתחות העיר, כפי שרואים בתכנית זו, הוא הקו המנחה בהתחדשות עירונית איכותית".

ראש העיר חולון, מוטי ששון: "התוכנית לפיתוח מוקד יוספטל היא חלק מהחזון שגיבשנו בשנים האחרונות לפתח מוקדי תעסוקה ומגורים בתוך העיר ובסמיכות למערכות הסעת המונים. בדרך זו נצליח לספק איכות חיים לתושבי העיר במציאות המשתנה לנגד עינינו. אני שמח וגאה שיש ביכולתה של עירית חולון ליזום תכניות מורכבות וחדשניות".

"האינפלציה בישראל עומדת נכון להיום 5.1%. אנחנו מעל ליעד, לכן אנחנו נחושים להיאבק באינפלציה, אבל בראייה ובפרספקטיבה של מה שקורה בעולם אנחנו עדיין במצב טוב, ונדאג שנישאר שם. בניכוי מזון ואנרגיה אנחנו עדיין במצב טוב, אבל הגרף צפוף יותר, מחירי האנרגיה בישראל נמוכים ברמה בינלאומית". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בסקירה שהציג בפני ועדת הכספים הזמנית של הכנסת. הוועדה, בראשות ח"כ מדה גפני, קיימה דיון שבמרכזו עמדה סקירת הנגיד.

היו"ר גפני, פתח את הדיון: "היה לנו דיאלוג בין נגיד הבנק לביני, לגבי בנק ישראל והיחסים עם ועדת הכספים והכנסת, אני מבקש לומר מה שאמרתי לו: הוועדה בראשותי עשתה את חוק בנק ישראל, וקבענו עצמאות מוניטרית לבנק, בוועדה המוניטרית, בה קובעים את הנושאים הכלכליים שהבנק מופקד עליהן. אנחנו לא מתערבים בהחלטות, אבל כמי שמפקח על הממשלה, והרשויות השונות, התפקיד שלנו לבדוק את ההשלכות של מה שקורה, אנחנו בעיצומו של גל התייקרויות – מחיר הדלק צפוי לעלות בסוף השבוע, הכל עולה, יש את משבר החלב. כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, ממילא גם הריבית על המשכנתאות עולה, וכך יוקר המחייה, בעיני מי שאינו בנק ישראל, נראה כאילו זה מדרבן את יוקר המחיה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל אינו אשם בזה, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחיה בכלל, בכל הנושאים האלה בנק ישראל ניסה לעצור את זה, לכן הסקירה קריטית".

הנגיד הוסיף כי האינפלציה החלה מצד שיבושים בצד ההיצע, "עלויות שינוע שקפצו, יש את מחירי הגז שמאוד משפיעים על אירופה. אנחנו רואים התמתנות מאוד גדולה במחירי הגז, אך אלה עדיין מחירים מאוד גבוהים לעומת מה שהיה". בהמשך ציין הנגיד כי "האינפלציה התקבעה בהרבה מקומות במשק הישראלי, כיום האינפלציה היא לא רק כזו שהגיעה מחו"ל, ויש להתמודד עם זה. יש השפעות מסדר שני, אנשים דורשים שכר, יש העלאות מחירים של כל מיני יצרנים וזה מתפשט במשק".

עוד הציג פרופ' ירון כי התחזית לאינפלציה של 14 חזאים בתחום, היא שהיא עלולה לעלות מעט בחודשים הקרובים, "אבל ברמה תהליכית שזה מה שחשוב, אנחנו רואים בתחזית הזו את האינפלציה יורדת ברבעון הראשון של 2023, ובצורה חזקה יותר ברבעון השני ולקראת הקיץ. מה שקרה ברוסיה טרף את הקלפים, היינו רוצים לעשות את המהלכים בצורה מדודה יותר, אבל זה המצב", אמר ירון.

"אנחנו נחושים, עבדנו מספיק מהר ביחס לסטייה מהאינפלציה ועדין לוקח לזה זמן. אפשר לראות מה קורה בארה"ב ובאירופה, נכון שהם חשופים לאנרגיה בצורה הרבה יותר רחבה, אבל הם התחילו להעלות את הריבית בשלב הרבה יותר מאוחר. הצמצום המוניטרי כולל עוד תהליכים".

פרופ' ירון הסביר כי נוכח עליית האינפלציה לא היתה ברירה אלא להעלות את הריבית, וכי הימנעות מכך עלולה להביא להתקבעות האינפלציה ועלייתה.

לשאלות חברי הכנסת בדבר הפגיעה של העלאת הריבית בציבור, השיב "כשאתה נמצא באינפלציה של 5%, ואתה רואה שהמצב באוקראינה-רוסיה מוסיף שמן למדורת האינפלציה, אין מה לעשות. אנחנו מודעים לכאב, אנחנו מתכללים את כל הנתונים, את המשכנתאות, ואנחנו מודעים לזה, אבל יחד עם זאת חייבים להבין, אם לא נמגר את האינפלציה והיא תתקבע ב-5%, אנשים יתחילו לחשוב על זה, ואז זה בא בצד של היצרנים והצרכנים, ואז מתחילות ספירלות של אינפלציה, ואז היא עלולה לעלות, לכן חשוב לזוז בזמן. יש פה מדינות שהעלו את הריבית הרבה לפני האמריקנים, ועדיין האינפלציה שלהם דו ספרתית, כי גם אם אתה מעלה את הריבית הרבה לפני היתר, אתה צריך לתזמן את זה. יש הבדל גדול אחד, לכן אנחנו לא עובדים 1 ל-1 עם מה שקורה בעולם. הריביות בארה"ב צמודות ברובן, כך הריבית שם משפיעה בעיקר על מי שהולך לרכוש דירה, בישראל הרוב לוקחים גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות".

בהמשך סיכם הנגיד את הסוגיה: "הצעד נועד להתמודד עם חוסר הלימה בין ביקוש והיצע, אנחנו לצערי מזהים שזה לא רק בא מסעיפי חו"ל. ברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה. אם הדבר הזה ממשיך, הוא פגיעה בכלכלה ופגיעה בשכבות החלשות, והיא תגיע גם לאנשי המשכנתאות. זה חלק מהמציאות, שכדי לרסן את האינפלציה, וכדי שיהיה טוב יותר לכולם אח"כ, אנחנו חייבים להעלות את הריבית. למדיניות המוניטרית לוקח זמן. אנחנו כל הזמן בראייה תהליכית, תוך ראיה של הנתונים שלפתחנו. לגבי המשכנתאות, אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים האלה, לא רק ברמה ממוצעת. אנחנו מסתכלים על המשכנתאות מהחמישון התחתון עד לרמה הגבוה ביותר, יחד עם זה בישראל, גם המערכת הבנקאית ידעה לפרוס את הדברים האלה, במידת הצורך היא תדע. תהליך הריסון הוא מחויב המציאות והוא יצטרך להיות על פני זמן".

הנגיד התייחס אף להסכמי השכר הצפויים להתחדש בתקופה הקרובה: "אנו נמצאים לקראת חידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר פער שנפתח מהמגזר הפרטי, לעומת עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו את 20-22, וסביר להניח שגם מספר שנים קדימה". הנגיד קרא להסכמי שכר מדודים במגזר הציבורי: "לאחר שנתיים של יציבות מחירים, בשנה האחרונה האינפלציה עלתה, ושחקה את השכר בשנה זו. חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה גדולה מדי: הן ברכיב פיצוי רטרואקטיבי והן בבסיס השכר לשנים הבאות. הספרות מראה על קשר בין השכר לאינפלציה, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת לשנה הקרובה. אנחנו מבקשים לעשות את זה בשום שכל".

הנגיד הדגיש כי ישנו צורך לפצות על שחיקת השכר של עובדי המגזר הציבורי אך זאת מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים, ובשני הצעדים. הראשון – לחתום הסכם לטווח קצר, תוך פיצוי מתון על העת האחרונה, עם הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר ב-2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר. השני – לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה ופריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי. "להסכמים רחבים מדי, תהייה פגיעה רחבה מידי בעומק האינפלציה", אמר הנגיד.

הנגיד התייחס גם לריביות על הפיקדונות: "אני רוצה לראות את הבנקים מעלים יותר ויוותר מהר. לצד כך תפקידנו כרגולטורים לדאוג לסביבה יציבה ותחרותית, תנאי הכרחי לכך הוא שקיפות, לכן פעלנו בהרבה דרכים – בנקאות פתוחה, מעבר בקליק, אם זה בבנק דיגיטלי ואנחנו כנראה בדרך לעוד אחד". כך קרא הנגיד לציבור להשתמש בכלים השונים להורדת עלויות בבנקים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו מביעים דאגה רבה, העלייה התכופה בריבית יוצרת עלייה ביוקר המחייה, זה נעשה בצורה תכופה מאוד. אנחנו מודאגים שיוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של היועץ הכלכלי של המדינה, שזה נגיד בנק ישראל. המשק הישראלי הוא משק חזק, והיה ראוי שמי שנמצא במעמד כלכלי נמוך יותר לא יפגעו. אמרתי ואני חוזר ואומר, ועדת הכספים כל עוד אני היו"ר, תדון ותמשיך לדון בכל הנושאים האלה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות".

למרות העלאות הריבית והחששות ממיתון בעולם שישפיע גם על ישראל, בינתיים הגידול בפעילות במשק נמשך. כך לפחות מראה המדד המשולב לחודש אוקטובר שעלה בשיעור של 0.17%, בהמשך לעליות שנרשמו בו בחודשים אוגוסט וספטמבר. כך מפרסם בנק ישראל.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (ספטמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (ספטמבר), יבוא מוצרי הצריכה (אוקטובר), משרות השכיר (אוגוסט) והרכישות בכרטיסי אשראי (אוקטובר). שיעור המשרות הפנויות באוקטובר ירד מעט, אך נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות. לעומת זאת, יבוא התשומות לייצור (אוקטובר), יצוא הסחורות (אוקטובר), יצוא השירותים (אוגוסט) וייצור החשמל (אוקטובר) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

בנוסף, גם המדדים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. בבנק ישראל מסבירים כי העדכונים לחודשים קודמים נובעים, במידה רבה, מעדכון פרמטרים שנעשה החודש על מנת להתאים את המדד לתקופה שאחרי משבר הקורונה. זאת כדי לתת ביטוי לעלייה שחלה בתנודתיות של האינדיקאטורים החודשיים ושל צמיחת התוצר הרבעוני ביחס לשנים שלפני הקורונה. כחלק מזה אפשרנו למדד בתקופה החל ממאי 2021 תנודתיות שגדולה ב-15% מאשר בגרסתו הקודמת. כתוצאה מעדכון הפרמטרים חל שינוי כלפי מעלה גם בקצב הגידול ארוך הטווח של המדד המשולב וכתוצאה ממנו גם במדדים המשולבים של חודשים קודמים .

מעבר להשפעת עדכון הפרמטרים, נתוני המדד בחודשים האחרונים התעדכנו מעלה בעקבות עדכונים מעלה בנתוני מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי ויצוא הסחורות לחודשים האחרונים.

עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

שוק המשרדים בתל אביב לא נותר אדיש להאטה בענף ההייטק. מנתונים שחשף השמאי הראשי של בנק לאומי, רון מזור, ונאספו בשיתוף נת"מ עולה, כי מחירי השכירות של משרדים מדרגת CLASS A במרכז העיר ירדו בכ-8%.

ההאטה שחווה הענף באה לביטוי מדי יום ביומו בעוד ועוד חדשות על חברות וסטארט אפים שמצמצמים בכוח אדם על מנת להתמודד עם הירידה בהכנסות. זאת כאשר ענקיות הענף, חברות גלובליות כמו מטא (פייסבוק), טוויטר ואינטל, הכריזו על פיטורים מסיביים בהיקפים של עשרות אלפי עובדים בעולם וגם בישראל. נכון לעכשיו מחכים למוצא פיה של גוגל שעל פי השמועות אמורה אף היא להכריז על קיצוצים משמעותיים במספר העובדים שלה.

על רקע זה הצמצום בכוח האדם מצטמצם גם הביקוש לשטחי משרדים, מה שמוביל להאטה בשוק.

לדברי מזור בפאנל הפתיחה בכנס השנתי של שמאי המקרקעין, "אנו רואים את הירידה בעיקר באזורים בהם הייתה עליית מחירים חדה. אזורים המאופיינים בחברות הייטק רבות. בשדרות שאול המלך לדוגמא לא הייתה ירידה דרמטית במחירי השכירות אך שם חשוב לציין לא הייתה גם עלייה חדה כמו במתחמים בדרך מנחם בגין ובחסן ערפה".

לדבריו, "הירידה הגיעה לאחר שנה של זינוק במחירי השכירות בלב תל אביב שהגיעו עד לכ-250 ואף 270 שקל למ"ר".

לדברי מזור ישנן סיבות רבות לירידת מחירי השכירות אך הגורם המשמעותי הוא ההייטק. לדבריו "חברות רבות ששכרו שטחים במחירים גבוהים הפסיקו לגייס. חלקן אף מפטרות עובדים, ההשקעה בהייטק הולכת ומצטמצמת והן מבינות שהן לא חייבות כל כך הרבה שטחי משרדים. נוסף על כך בניגוד לנדל"ן למגורים, ההיצע בשוק המשרדים צפוי לגדול בארבעת השנים הקרובות לסדר גודל של 1-1.2 מיליון מ"ר. נכון, לא מדובר על היצע בתל אביב. מדובר במעגל ראשון כדוגמת בני ברק, ראשון לציון ופתח תקווה אך יש לכך השפעה".

בתחום המגורים אמר מזור כי על פי בדיקה של יד 2 ישנה ירידה משמעותית בהתעניינות לרכישת דירה מיד שנייה ודירות להשכרה. עם זאת, עדיין לא מזהים ירידת מחירים בשוק הדיור.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, ממליצה לעגן בחקיקה רישוי ופיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים ומתן שירותים פיננסיים באמצעותם, לרבות יצירת מנגנון שיעוגן בחקיקה להעברת הפיקוח בנק ישראל על נכסים דיגיטליים בעלי השפעה יציבותית או מוניטרית משמעותית.

ההמלצה ניתנת במסגרת דוח רחב שהגיש אגף הכלכלנית הראשית לשר האוצר, ובו המלצות נוספות הנוגעות לאסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים.

ואלה ההמלצות הנוספות:

–  הסרת החסמים הקיימים תחת המסגרת האסדרתית הקיימת: הבהרת מדיניות הממשלה ביחס להגברת הודאות של משקיעים בתחום, בין היתר באמצעות קבלת הכרעה באשר לבקשות הרישוי הקיימות, הגברת פעילות בתחום האכיפה על שירותים הניתנים ללא רישיון, והמשך מעקב אחר יישום צעדים להבטחת מתן שירותים בנקאיים נאותים, תחת ניהול סיכונים כנדרש, עבור כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים.

–  טיוב והרחבת התשתית האסדרתית הקיימת: הסדרת סמכויות למפקח על נותני שירות פיננסים בהתייחס לרישיונות מקבילים שניתנו בחו"ל, הבהרות ויצירת מנגנונים לתשלום המס עבור פעילות בנכסים דיגיטליים לצורך הסרת חסמים והגברת הודאות, הרחבת תחולת האסדרה של רשות ניירות ערך על נכסים ופעילויות בזיקה לנכסים דיגיטליים הנוגעים לתחולתם של דיני ניירות ערך וריכוז ככל הניתן של סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ושירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים בידי גורם רגולטורי אחד תוך שימור עקרון הנייטרליות הטכנולוגית.

הדוח הוכן במהלך השנה האחרונה לבקשת שר האוצר על-ידי צוות באגף הכלכלנית הראשית, בהתייעצות עם רגולטורים וגורמי ממשל רלוונטיים, מומחים ונציגי התעשייה המקומית, וכן רגולטורים ממדינות מפותחות מקבילות. ההמלצות גובשו בשים לב למדיניות האסדרה המתגבשת לעניין נכסים דיגיטליים במדינות מפותחות אחרות, ובפרט החקיקה האחרונה של האיחוד האירופי בעניין נכסים קריפטוגרפיים (MiCA) שאושרה באוקטובר 2022.

לדברי הכלכלנית הראשית כפי שהובאו בדוח, העבודה עליו העלתה כי קיימים סיכונים לא מבוטלים לצרכנים ולמשקיעים בקבלת שירותים בתחום הנכסים הקריפטוגרפיים, וקיים אף חשש כי חלק מהסיכונים יקרינו על המערכת הפיננסית בכללותה. כמו כן, מדובר בתחום מתפתח שכבר היום שחקנים ישראליים מעורבים בפיתוחים חדשניים בו. על מנת לצמצם ולנהל את הסיכונים, ולאור התפתחות השוק, נדרשת אסדרה מושכלת ומקיפה בהקשרים אלה, בהלימה לסטנדרטים המתפתחים בעולם המערבי.

עוד מציינת הכלכלנית הראשית בדוח כי שמהלך 2022 עבר שוק הנכסים הדיגיטליים טלטלה שהביאה, מעבר לירידות בשווי הנכסים, גם לחשיפת נקודות חולשה משמעותיות בהגנה על משקיעים ובמודל העסקי של חברות שונות בתחום. שרשרת אירועים זו הדגישה מחדש את הסיכונים הכרוכים בפעילות שאינה מבוקרת בנכסים דיגיטליים, ואת הצורך ברגולציה מקיפה וקוהרנטית על התחום.

אולם, ממשיכה הכלכלנית בדוח, לצד הסיכונים הקשורים לנכסים הדיגיטליים ישנן גם הזדמנויות לצמיחת המשק, הקשורות לכך שחלק מנכסים אלו עשויים לשמש נדבך מרכזי בטכנולוגיה של יישומים דיגיטליים מרכזיים חדשניים. בנוסף, לתעשיית הנכסים הדיגיטליים עשויה להיות תרומה לקידום התחרות והייעול של מערכות התשלומים והשירותים הפיננסיים.

יצרת מסגרת אסדרתית עבור שוק הנכסים הדיגיטליים, המאפשרת ניהול מושכל של הסיכונים היא הכרחית בראש ובראשונה למניעת נזקים פוטנציאליים למשקיעים ולמשק בכללותו אך גם למיצוי פוטנציאל ההזדמנויות של השוק לטווח הארוך.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "תחום הנכסים הדיגיטליים, שעשוי להפוך לחלק אינטגרלי במערכת הפיננסית והכלכלית, עדיין מתאפיין בסיכונים ובאי ודאות גבוהים הן לצרכנים והן למערכת כולה. כל אלה מחייבים מדיניות מושכלת של הממשלה. אני מודה לכלכלנית הראשית על העבודה המקיפה, המקצועית והמסורה שבוצעה על ידה ועל ידי צוותה בנושא, המהווה את הדו"ח המקיף והעדכני ביותר שקיים כיום בנושא זה לשימוש הממשלה, ומצפה כי הדו"ח ישמש בסיס להחלטות ולחקיקה עתידית בנושא".

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג: "קביעת מדיניות ממשלתית בתחום הנכסים הדיגיטליים דורשת אסדרה מושכלת ומקיפה שתיקח בחשבון את הסיכונים בתחום, כפי שבאו לידי ביטוי גם בשנה האחרונה, ואת החדשנות ואת מאפייניו של התחום. תהליכי האסדרה מתגבשים ונקבעים בתקופה זו במדינות שונות בעולם המערבי ומומלץ שמדינת ישראל תפעל בהלימה לסטנדרטים המתהווים בעולם המפותח".

מנוע צמיחה לתעשיית התיירות בישראל. במשרד הכלכלה הוחלט לאפשר לחברות זרות שזכו במכרזים ממשלתיים ומחויבות בביצוע רכש גומלין, לרכוש גם שירותי אירוח במלונות במסגרת תיירות עסקית: כנסים, סמינרים, נופשי חברה, תערוכות וכד'. המתווה החדש עשוי לתת דחיפה משמעותית לתיירות העסקית (MICE) בישראל אשר נחשבת בעולם למנוע צמיחה מרכזי בתעשיית התיירות. 

תעשיית התיירות המקומית עדיין לא התאוששה לגמרי מאז מגפת הקורונה, ועל פי התחזיות היא תחזור לרמתה ערב המגיפה רק בעוד כשנתיים, כך שהמהלך הנוכחי עשוי לסייע לה להגיע ליעד מוקדם מהצפוי.   

במסגרת המהלך החליטה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) לאפשר זמנית, במסגרת מימוש מחויבויות לשת"פ תעשייתי ורכש הגומלין של חברות זרות שזכו (במכרזים ממשלתיים), הכרה ברכש שירותים ו/או מוצרים הכולל הזמנות שרותי אירוח במסגרת תיירות עסקית MICE או נופש חברה, כנסים, סמינרים בסכום שלא יפחת מ-75 אלף דולר  לאירוע. פעילות תיירות עסקית כאמור, תוכר כשת"פ בגין מחויבות החברה המחויבת לשת"פ עקיף ולא במקום השת"פ הישיר (שת"פ ישיר בפרויקט עצמו שבו זכתה החברה). כמו כן לא יוכרו במסגרת המתווה הוצאות תיירות שוטפות שלא במסגרת אירועי תיירות עסקית.

ההוצאה הממוצעת לתייר בישראל עומדת על כ-1,400 דולר, וקיימת הערכה כי ההוצאה הממוצעת של תייר MICE גבוהה משמעותית. בנוסף, תיירות זו מהווה פתח כניסה לביצוע של השקעות נוספות בעתיד. לפיכך, רשויות תיירות ברחבי העולם מתמקדות בתחום תיירות זה ושואפים להרחבתו.

ההסכם בתוקף לשנתיים כשבשלב הראשון, יפנו משרדי התיירות והכלכלה לחברות הבינלאומיות המחויבות כיום ברכש הגומלין וישווקו להן את המתווה החדש.

ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה וראש רשפ"ת: "הרשפ"ת פועלת לקידום שת"פ תעשייתי איכותי בין חברות בין לאומיות לתעשייה הישראלית ושמה דגש על שת"פ תעשייתי ישיר בדמות קבלנות משנה במסגרת הפרויקטים השונים בהן הן זכו. לאור הפגיעה הקשה בענף התיירות בחנו את בקשת שותפינו, וראינו לנכון להשיק פיילוט זמני, במטרה לסייע בחיזוק היקף התיירות העסקית הנכנסת לישראל. אנו מעודדים את החברות המחויבות ברכש גומלין, לבצע בישראל אירועי חברה גדולים, סמינרים מקצועיים וכו' על ידי הכרה גם בהוצאות כאלו במימוש מחויבותן".

מנכ"ל משרד התיירות, דני שחר: "משרד התיירות מקדם את המהלך שצפוי להגדיל את היקף התיירות העסקית לישראל ובמיוחד את תיירות הכנסים, שהמשרד שם דגש על פיתוחה בתקופה האחרונה. למהלך יש פוטנציאל לסייע רבות לתעשייה התיירותית שנפגעה באופן החמור ביותר בתקופת הקורונה וטרם התאוששה לגמרי. לשכות משרד התיירות ברחבי עולם יעבדו עם משרד הכלכלה ועם החברות להן יופצו פרטי התמריץ, כדי להביא לישראל כמה שיותר תיירות עסקית וכנסים". 

בנק לאומי ישלם קנס של כ-800 אלף שקל. הממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל הטיל על הבנק עיצום כספי בסכום האמור מאחר שהבנק הפר את חובתו ולא העביר למערכת נתוני אשראי דיווחים המחויבים על פי החוק בגין התראות יומיות ושיקים שלא כובדו מסיבת אין כיסוי מספיק בגין כעשרת אלפים לקוחות.

סכום העיצום נקבע לאחר הפחתה של 70% מגובה העיצום נוכח העובדה כי עד להפרה זו, ב-3 השנים האחרונות לא הפר הבנק את הוראות החוק נתוני אשראי והרגולציה הנובעת ממנו ולאור קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות אשר הובאו בפני הממונה .

מאגר נתוני האשראי שהוקם ב-2019 מרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל. נתונים אלה אמורים לשמש בעיקר לקבלת החלטות על מתן אשראי. המידע אמור לאפשר לספק האשראי לתמחר את האשראי בהתאם לאיכותו של הלווה ולסיכונים שבמתן ההלוואה ללווה זה.

דירוג אשראי אישי הוא ציון שניתן לאנשים פרטיים, המבטא את יכולת ההחזר שלהם. הציון הזה בעצם מספק לבנקים ולגופי האשראי תובנות בקשר אליכם – האם כדאי לתת לכם אשראי, האם אתם מחזירים את החובות שלכם. כל המידע עליכם בעצם משתקלל לציון אשראי (Credit Score), ועל פי זה נותנים לכם אשראי וקובעים לכם את הריבית. ככל שאתם בטוחים ואמינים יותר בעיני הבנק, כך הריבית שתשלמו תהיה נמוכה יותר.

הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, רו"ח אייל חדד: "המידע המדווח למאגר נתוני אשראי משפיע על מיליוני לקוחות ועליו מסתמכים נותני אשראי בבואם להחליט האם להתקשר בעסקת אשראי עם לקוח. החוק מייחס חשיבות רבה לדיוק ולמהימנות של נתוני האשראי שמעביר מקור מידע למאגר.  שלמות המידע ואמינותו חשובות לאין שיעור, לכן החלטתי להטיל על בנק לאומי עיצום זה. כולי תקווה שהפרות כאלה לא יישנו ותישמר רציפות הדיווח, איכותו ודיוקו על ידי כלל מקורות המידע המדווחים למאגר נתוני אשראי".

דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך זה ישפיע עליכם?

חדרה עומדת להתחדש ב-1,450 יחידות דיור חדשות. זאת במסגר תוכנית התחדשות עירונית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה.

התוכנית, בשכנות סלע בית"ר שבמרכז העיר, מתפרסת על פני שטח כולל של כ-47 דונם, והיא ממוקמת במתחם שבין יער חדרה מדרום, רחוב יחיעם מצפון, רחוב רזיאל דוד במזרח ובמערב תוואי הרכבת וכביש 4. רחוב דוד השמעוני עובר במרכז התוכנית ומשמש כציר ראשי.

יחידות הדיור החדשות ייבנו במבני מגורים בני 6-37 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, 435 יוקצו עבור דירות קטנות. המגדלים שיוקמו בחזית רחוב השמעוני, ישולבו בשטחי מסחר ותעסוקה בקומות הקרקע.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 14,800 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר עבור שטחים עבור מלונאות/מעונות סטודנטים/דיור מוגן, 6,500 מ"ר עבור מבני ציבור וכ-9 דונם של שטחים פתוחים.

כיום מצויים כ-200 יחידות דיור במבני מגורים בני 3-4 קומות ובבניה צמודת קרקע שיפונו לטובת הפרויקט.

מתכנן מחוז חיפה במינהל התכנון, רונן סגל, ציין כי "מדובר בתוכנית המשלימה רצף של תוכניות התחדשות עירונית ומתחברת ממזרח לשכונת "רסקו" ובהמשך למתחם "משרד החקלאות" שאושרו בוועדה המחוזית. בנוסף, התוכנית מייצרת חיבור באמצעות שבילים ושטחים פתוחים לתחנת רכבת חדרה".

הכלכלה העולמית הולכת להאטה וחלק מהמדינות אף יחוו מיתון קשה, אבל הכלכלה האמריקאית לא בדרך למיתון קשה ב-2023. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, מספר גורמים צפויים לרכך את השפעת ההאטה:

• "הירושה" של החסכונות הגבוהים מתקופת המגפה. יתרות הפיקדונות בבנקים גם של החברות וגם של משקי הבית, בארה"ב ובאירופה עדיין מאוד גבוהות.
• למרות ההאטה בכלכלה, השקעות גדולות צפויות להימשך בכל מקרה. החברות חייבות להשקיע בטכנולוגיה בעקבות עלייה בשימוש בה אחרי המגפה. גם ההשקעות בשינויים בשרשרת ההספקה מתבצעות מתוך הכרח מלחמת הסחר והקורונה. כמו כן, מתחילות לצאת לפועל התוכניות הממשלתיות להשקעה בתשתיות בארה"ב ובאירופה.
• המינוף של משקי הבית האמריקאים נמצא באחת הרמות הנמוכות היסטוריות, כמו גם היחס בין החובות להכנסות. לעומת זאת, חוב החברות ביחס לתמ"ג העסקי גבוה, אך לא חסר תקדים. החברות גם נזילות מאוד. היחס בין סך החוב של המגזר העסקי לסך הנכסים הנזילים הנו בין הנמוכים בהיסטוריה.
• מצבו של שוק העבודה עדיין חזק. נמשך ביקוש לעובדים, למרות היחלשות הכלכלה. מספר משרות פנויות במדינות העיקריות גבוה משמעותית מאשר לפני המגפה. במצב זה, החברות לא יזדרזו לפטר עובדים, אלא אם תחול התדרדרות של ממש.
• ב-2022 הפסקת תמריצי הקורונה השילה כ-4% מהצמיחה. בשנת 2023 "המשקולת" הפיסקאלית צפויה להיות הרבה פחות כבדה.

בהינתן כל אלה, אומרים כלכלני מיטב, חזרת האינפלציה אל היעד בארה"ב תיקח יותר זמן ממה שהשווקים מעריכים, כך שריבית הפד צפויה להגיע לכ-4.75%-5% ולהישאר ללא שינוי עד שהאבטלה תעלה לפחות ל-5%.

כלכלת ישראל לא תחמוק מההאטה העולמית, המשק יצמח ב-2% ב-2023

באשר לכלכלת ישראל אומרים במיטב כי המשק הישראלי, כמו הכלכלות האחרות, צפוי להיפגע בשנה הקרובה מההאטה בכלכלה העולמית, מהשלכות עליית הריבית, משחיקת השכר הריאלי ומאפקט העושר השלילי בעקבות הירידות בשווקים הפיננסיים.

להערכתם, המשק יצמח ב-2% בלבד ב-2023, תוך צמיחה נמוכה בצריכה הפרטית ובהשקעות, ושיעור האבטלה יעלה ל-4.5%-5%.

לדברי כלכלני מיטב, בניגוד לדעה הרווחת, ההשלכות על המשק הישראלי יהיו חזקות לא פחות ואולי אף יותר מאשר על המדינות האחרות. מנועי הצמיחה שהובילו ביציאה מהקורונה יהפכו לרוחות נגדיות חזקות:

• מדד ה-Nasdaq, שירד ב-30%, הוא כידוע האינדיקאטור המוביל הטוב ביותר לצמיחה במשק הישראלי. תחום ההיי טק, בעל השפעה גבוהה במיוחד על הפעילות במשק בתחומים רבים, צפוי לתמוך פחות בפעילות הכלכלית במשק. השפעת הפעילות בענף הטכנולוגיה על המשק אף גדלה בתקופת הקורונה. המשקל של סך השכר בענפי מידע ותקשורת, המרכז פעילות בהיי טק, מסך השכר במשק עלה בשנתיים האחרונות בכ-2% ל-14%. לעלייה דומה במשקל לפני הקורונה לקח חמש שנים.
• גידול חריג באשראי במשק תוך עלייה בסיכון שלו, צפוי להפוך ממנוע לבלם הצמיחה על רקע האטה בפעילות ועליית הריבית. במיוחד צפויה להיפגע הצריכה הפרטית.
• קיימת אי וודאות גבוהה ביחס לצעדים בהם תנקוט הממשלה החדשה שלפחות על פי ההצהרות עומדת להוביל מדיניות מרחיבה יותר בתחומים החברתיים.

האינפלציה תגיע ל-5.3% ותרד אחרי מדד ינואר 2023

עוד צופים במיטב כי האינפלציה בישראל צפויה להגיע לשיא של 5.3% בדצמבר ולהתחיל לרדת אחרי מדד ינואר 2023. לדבריהם, למעשה התרחבות קצב האינפלציה כבר מאחורינו. משקל הסעיפים והתת סעיפים במדד המחירים (מתוך סך של 153) שקצב האינפלציה בהם עולה מחודש לחודש, נמצא במגמת ירידה ומסמן שהאינפלציה בדרך לרדת.

• המשך העלייה בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים נבע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, הנסיעות לחו"ל, והחזקת רכב, לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים.
• שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, "אחראים" על קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). עליית המחירים של המכוניות והנסיעות לחו"ל היא תוצאה של היציאה מהקורונה וצפויה לחלוף. ההתייקרויות בסעיף הדיור מושפעות, בין היתר, מהעלייה לישראל וממעבר הרוכשים הפוטנציאליים של דירות לשוק השכירות בעקבות עליית ריבית.
• אחד הסיכונים העיקריים לתחזית לירידה בסביבת האינפלציה מהווים תוספות השכר בסקטור הציבורי בעקבות הסכמי השכר החדשים.
• מחירי הדירות בבעלות צפויים לעבור למגמת ירידה בחודשים הקרובים.

באשר לריבית מעריכים במיטב כי היא תגיע לרמה של 3.75%-4.00% בשתי הפגישות הקרובות של הוועדה המוניטארית ותעצור שם. לאור הירידה באינפלציה והאטה משמעותית בפעילות הכלכלית במשק, בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית לקראת סוף שנת 2023.

בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד 0.25% בישיבתו בתחילת ינואר 2023 לרמה של 3.5%, ובסך הכל תעלה הריבית ל-3.75%-4%. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי דר' גיל מיכאל בפמן ואסטרטג הריביות דודי רזניק.

לדבריהם, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות והם מעריכים כי האינפלציה השנתית בפועל תישאר מעל 5% בחודשים הקרובים, מה שתומך בהעלאות ריבית נוספות, למרות האטת הקצב בהחלטה האחרונה.

במסגרת הגורמים שמאפשרים העלאות ריבית נוספות, בנק ישראל ציין שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה וכי שוק העבודה עדיין הדוק. במסגרת הסיכונים ציין הבנק המרכזי את הפעילות הכלכלית בעולם שהולכת ומתמתנת ותוך כדי כך הסיכון המתגבר למיתון, בעיקר באירופה. בנק ישראל גם ציין שמספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד, ובמקביל ישנה עלייה ניכרת בהתחלות הבנייה, מה שיכול ללמד על הכוחות המתגבשים, להערכת כלכלני לאומי, לבלימת אינפלציית מחירי הדירות בישראל ולעצירת תהליך העלאת הריבית בהמשך.

הריבית בארה"ב תעלה יותר מהתחזיות הקודמות

באשר לעולם, סבורים בלאומי כי הריבית בארה"ב תעלה לרמות גבוהות מאלה שהיו חזויות עד כה. זאת למרות שמרבית חברי הפד תומכים בהאטת קצב העלאות הריבית. לדברי כלכלני לאומי, הדבר הבולט בפרוטוקול ישיבת הוועדה המוניטרית של הפד לקראת החלטת הריבית האחרונה היה ש"חברי ועדה שונים ציינו כי כאשר האינפלציה עדיין לא הציגה סימנים רבים של ירידה, וגם לנוכח חוסר איזון בין היצע לביקוש בכלכלה שנמשך, הערכתם לגבי הרמה הסופית של שיעור הריבית שתהיה הכרחית להשגת היעדים היא גבוהה במקצת ממה שצפו קודם לכן". זה היה גם הקו של היו"ר ג'רום פאואל במסיבת העיתונאים שלו לאחר הפגישה, עם גישה ניצית למדי. בניגוד לגישה זו של היו"ר, הפרוטוקול מציין ש"רוב ניכר של המשתתפים (חברי הוועדה) סברו כי האטה בקצב העלייה תהיה ראויה כבר בקרוב". 

בלאומי מציינים כי הפרוטוקול כולל התייחסויות למידת אי הוודאות סביב השפעת ההידוק המוניטרי המצטבר עד כה. בפרט, "חברי ועדה רבים ציינו כי העיתוי של ההשפעות של הצעדים המוניטריים על הפעילות הכלכלית, שוק העבודה והאינפלציה עדיין לא ברור, כאשר מלוא ההשפעה טרם בא לידי ביטוי". במילים אחרות, חלק מחברי הוועדה מודאגים מכך שהפד עלול להדק יתר על המידה. 

כמו כן, לא היה בדברים אשרור לאינדיקטורים המובילים שמצביעים על התמתנות בלחצי מחירי הליבה וחלק מחברי הוועדה טענו שאין עדיין מגמה כזו. עם זאת, במבט קדימה, האינדיקטורים מעידים על התגבשות של "מסה קריטית" של אינדיקציות להאטת האינפלציה בהמשך, מה שעשוי להביא להפסקת העלאת הריבית בתחילת השנה הבאה ואולי יבסס את עמדת הפתיחה כדי להתחיל להפחית את הריבית שוב עוד לפני סוף 2023.