אלביט מערכות עולה בבורסה למרות תוצאות פושרות בשנה האחרונה – למה?

האם עסקת תעש כדאית לאלביט ? האם היא כדאית לנו כאזרחים? ומה הנתון החשוב ביותר בדוחות של אלביט?

אני כנראה בעמדת מיעוט, אבל אני לא מתבייש להגיד אותה – אני שמח שאלביט מערכות רוכשת את התעשייה הצבאית. אני חושב שאלביט מערכות צריכה לקנות את רפאל ואת התעשייה האווירית ואת כל החברות הביטחוניות הממשלתיות.

אני חושב שהחברות הממשלתיות רקובות מהשורש, עם ניהול בעייתי, ועובדים רבים שלא באמת עובדים (ויסלחו לי העובדים הטובים). אני חושב שאלביט מערכות שמנוסה בתהליכי השבחה בחברות ביטחוניות כבדות ועמוסות בעובדים, תדע לנער את התעשייה הצבאית, להעביר אותה דיאטה רצינית, ולהציף ערך  – זה לא יקרה מחר בבוקר זה ייקח שנים, אבל אם הנהלת אלביט תעשה את מה שעשתה באלישרא, תדיראן קשר ואל-אופ, אז  זה יהיה "לתפארת מדינת ישראל" ולתפארת הכיס של מיקי פדרמן – בעל השליטה באלביט מערכות (וגם מלונות דן) ואחד מעשירי הארץ.

מסתבר שיש לנו מו"פ בטחוני לא רע בכלל – הפיתוחים של רפאל נמצאים בחזית הטכנולוגיה העולמית, וגם התעשייה האווירית היא שם דבר בעולם וכמובן שגם אלביט מערכות. אבל בעוד השתיים הראשונות מדשדשות האחרונה – אלביט מערכות שהתחילה בקטן, הפכה להיות ענקית של ממש – חברה בשווי של מעל 20 מיליארד שקל, עם מחזור הכנסות של מעל 12 מיליארד שקל בשנה ורווח של 800 מיליון עד 900 מיליון שקל בשנה. התעשייה האווירית אגב מוכרת בסדר גודל של אלביט מערכות, אבל ב-2016 הפסידה כסף וב-2017 תרוויח כנראה פחות מחצי מאלביט מערכות.

ההבדל בין אלביט מערכות ליתר החברות הוא פשוט – באלביט מערכות יש ניהול לפי הספר כשהמטרה מקסום רווחים לבעלי המניות, ובחברות הממשלתיות חיים על חשבון משלם המיסים, ולא צריך להגיע ליעדים של מכירות ורווח. אז זו הסיבה שמבחינתי שאלביט מערכות תקנה את כל התעשייה הצבאית בארץ. אם זה היה קורה לפני עשר שנים, היתה לנו היום חברה של 200 מיליארד שקל ולא של 20 מיליארד.

רכישת תעש טובה או מזיקה לנו?  

ואם כך, אז למה אני במיעוט? ובכן, רבים חושבים שרכישת התעשייה הצבאית (תעש) תגרום לכך שאלביט מערכות תהיה חזקה יותר וכוחנית יותר במו"מ מול משרד הביטחון וכך תמכור לנו – למערכת הביטחון המקומית, מערכות במחירים גבוהים, ותעשה עלינו סיבוב. אז ראשית, נכון שלמערכת הביטחון ולצבא יש זיקה לתוצרת מקומית, אבל תחרות זו תחרות, ואם המדינה תקבל הצעה זולה יותר מגוף אחר היא תלך עליה או תכופף את אלביט מערכות שתציע מחיר נמוך יותר. אחרי הכל,  התלות בין המדינה לאלביט מערכות הגדולה והחזקה היא הדדית –  אלביט מערכות היא ספקית גדולה של המדינה, אבל המדינה היא לקוח גדול של אלביט. גם במערכת הביטחון אמורים לדעת להתמקח ולהשיג מחירים טובם במיוחד שהם לקוח משמעותי (מאוד משמעותי ) של אלביט מערכות ותעש.

ובכל זאת – יש בזה כמובן משהו. אלביט מערכות עם תעש, חזקה יותר במו"מ מאשר במצב בו היא ללא תעש. לא בטוח כלל שזה יעזור לה להשיג מחירים גבוהים  יותר, אבל יש אפשרות כזו, אלא שגם אם היא תתממש – גם אם אלביט מערכות תצליח להעלות את המחירים וההכנסות מהמערכת הביטחונית בכמה אחוזים טובים, האמת שזה עדיין עסקה טובה בראייה משקית, והנה החישוב:

אלביט מערכות מוכרת לשוק הישראלי ב-750 מיליון דולר בשנה. תעש מוכרת בשנה (בכל העולם) בנטרול פעילויות שאלביט צפויה למכור אותן (עשות ופעילות התחמושת הקלה) סדר גודל של 1.5 מיליארד שקל (הנתונים מדוחות אנליסטים שפורסמו בעקבות הדיווח על העסקה). לא ידוע מה מה-1.5 מיליארד הן מכירות בשוק המקומי, אבל גם אם נעריך שמדובר בסכום גבוה  – 1 מיליארד שקל, הרי ביחד – אלביט מערכות ותעש מוכרות בכ-1 מיליארד דולר בשנה לשוק המקומי. נניח שהחוזק של אלביט  מול מערכת הביטחון יניב לה כמה אחוזים טובים נוספים למכירות (וכאמור זה כלל לא בטוח), אז מדובר על  20 מיליון, אולי 30 מיליון, ואם היא עושה ממש צחוק ממערכת הביטחון 50 מיליון דולר. זה התשלום העודף של המדינה לאלביט מערכות, זה הנזק שלנו כאזרחים מכך שנעשתה העסקה הזו (אנחנו הרי תמיד משלמים את החשבון).

אבל אם לא היתה עסקה, אנחנו היינו צריכים מדי שנה לממן את החור בתעשייה הצבאית – את ההפסדים של החברה (כן היא מפסידה), את התשלומים לפנסיות של העובדים. המדינה כבר הזרימה כמה מיליארדים לתעש, ואם אלביט לא תרכוש את תעש , אנחנו נמשיך לשלם את החשבון. החשבון הזה בקלות משתווה ל"נזק" שנגרם כתוצאה מהכוח הרב של אלביט מערכות.

וזה לא סוף החשבון – אלביט מערכות חזקה יותר, זה אומר גם חזקה יותר מול מדינות בעולם. אם היא מצליחה להעלות כאן את המחיר (כך הרי הנחנו), אז עכשיו היא אולי תוכל לעשות את זה גם בחו"ל, ואז אנחנו דווקא מרוויחים מכך – אלביט מערכות משלמת כאן מיסים – מס אפקטיבי של 20%, הרווחים על עסקאות בחו"ל, מתורגמות למס מקומי, והופ התועלת מהעסקה כבר עולה באופן משמעותי על הנזק.

למה רוכשת אלביט את תעש?

אלביט הציעה עבור תעש סכום (על פי הדיווחים) של 1.8 מיליארד שקל, בעוד שההערכות היו שתעש תימכר בין 1 ל-1.6 מיליארד שקל – אז אולי המדינה כן יודעת לנהל מו"מ, אם כי לפי דיווחים שונים, אלביט מערכות תקבל מתנות שוטפות (הקלות מס, מימון חלקי מהמוכר, תמורה בגין מכירת הנדל"ן ועוד) שמוערכות בכמה מאות מיליוני שקלים. ועדיין – מה מצאה אלביט מערכות בחברה מפסידה.

ראשית – אלביט רואה כאן סינרגיה ענקית. כשאתם רואים את הדוחות של תעש אתם רואים הפסד; אלביט מערכות מתבוננת במשקפיים שלה. היא לא משקיע פאסיבי, היא רוכשת סינרגטית. היא לא צריכה את הניהול של תעש, היא לא צריכה את השיווק ומכירות של תעש – יש לה בעצמה. היא גם לא צריכה את המפעלים הגדולים של תעש, וגם לא את כל העובדים. קוראים לזה סינרגיה – ההוצאות שהיא  רואה במשקפיים שלה, נמוכות משמעותית מההוצאות בדוחות, היא חוסכת אותן, ואז השורה התחתונה כבר נראית הרבה יותר טוב.

הסינרגיה גם פועלת בשורה העליונה.  אנשי המכירות של אלביט ימכרו עכשיו סל מוצרים גדול יותר, והכוונה להגדיל את המכירות מעבר לצירוף האריתמטי שלהן. כלומר, הסינרגיה בהוצאות ובמכירות, צפויה להשביח את החברה, להגדיל את הרווח. ובכל זאת – אלביט מערכות לא קנתה תוצאות עסקיות, היא קנתה את תעש בגלל נתון אחר לגמרי – צבר ההזמנות.

הנתון החשוב בדוחות של החברות הביטחוניות – צבר הזמנות

הדוחות של אלביט מערכות , תעש ובכלל התעשייה הביטחונית, מעניינים, אבל פחות מהנתון בסקירת המנהלים – צבר ההזמנות, והמחשה – אלביט מערכות סובלת בשנה האחרונה מדוחות יחסית פושרים, ובכל זאת מניית החברה קרובה לשיא עם תשואה של קרוב ל-20% בשנה. הכיצד? ובכן – הכל תלוי בצבר. צבר ההזמנות של אלביט מערכות הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-7.64 מיליארד דולר, לעומת   6.84 מיליארד דולר בסוף הרבעון השלישי של 2016. הנתון הזה הרבה יותר חשוב מהדוח הכספי עצמו. הצבר הזה שקול ל-3 שנים של מכירות, אין הרבה חברות כאלו שיש להם בצבר מכירות של כמה שנים. הצבר הוא בעצם מכירות עתידיות, הוא יתורגם לדוחות הקרובים ובכלל – לדוחות של השנים הקרובות, וזה חשוב משמעותית מהדוחות עצמם. הרי בסופו של דבר המשקיעים פעלים בהתאם לשאלה – מה יהיה? לא מה היה. ולכן דוחות פושרים משפיעים פחות מאשר גידול בצבר.

וזה מחזיר אותי לשאלה מה מצאה אלביט בתעש? – האם הא מצאה מכירות? כן, אבל צנועות יחסית –  כ-1.5 מיליארד שקל (בהסתמך על אנליסטים שניתחו את העסקה). האם היא מצאה רווחים?   לא. היא מצאה צבר – הצבר של תעש עומד (על פי ההערכות) על 7.4 מיליארד שקל – היא תשלם 1.8 מיליארד שקל בעיקר בשביל הצבר, ועל פניו היא קונה את הצבר בזול. זה לא חישוב מדויק, אבל זו אינדיקציה לאכות העסקה – אלביט מגדילה את הצבר שלה בזכות רכישת תעש בכ-30% (7.6 מיליארד שקל ביחס לצבר קיים של 7.6 מיליארד דולר/26.7 מיליארד שקל) ומשלמת על זה – 1.8 מיליארד שקל שזה כ-9% מהשווי שלה – בקיצור היא משלמת 9% משוויה ומקבלת צבר של 30%. זה נראה כלכלי, וכנראה שזו הסיבה שמניית החברה זינקה בעקבות הדיווח.

על רקע העלייה באירועי הסייבר בארגונים פיננסיים בישראל ובעולם, פרסם השבוע הפיקוח על הבנקים נוהל שמבהירה את האחריות של התאגיד הבנקאי בנוגע לקיום תצורת עבודה מאובטחת מול הספקים החיצוניים המהותיים, ואת חובותיו לניהול סיכוני סייבר הולמים בפעילות ספקים אלו בחצרותיהם ובחצרי התאגיד הבנקאי. על פי הטיוטה, במסגרת הסכם ההתקשרות של התאגיד הבנקאי עם הספק המהותי, התאגיד יקח בחשבון את הצורך בשילוב מספר היבטים בהסכם עם הספק, ובכלל זה יוכל לדרוש ממנו לאפשר לו לבצע בדיקות מהימנות לעובדיו כמו גם למנות נאמן אבטחת מידע וסייבר אצל הספק והגדרת סמכויותיו ותפקידיו. בנוסף נקבע כי על הספק לדווח לתאגיד על אירועי סייבר אשר יתרחשו אצלו או אצל ספקי משנה שלו.

רו"ח גיא מונרוב, מומחה לאבטחת מידע וסייבר שותף בפירמת הייעוץ אלקלעי מונרוב AlMo מסביר כי לראשונה יש פה דרישות ספציפיות מגופים מפוקחים לגבי דרך ההתנהלות שלהם למול הספקים. בחוזר הקודם שהוצא בשנת 2015, לא היתה התייחסות קונקרטית לפעולות שהתאגיד הבנקאי רשאי לבצע, אלא נכתב באופן כללי "כי התאגיד הבנקאי יקבע את הפעולות הנחוצות לוודא, ככל שניתן, שהגורמים הרלבנטיים, לרבות גורמים חיצוניים, נוקטים באמצעים הנדרשים להפחתת חשיפתו לסיכוני סייבר, לרבות ביצוע בדיקות נאותות וניטור באותם גורמים (או גופים) שזוהו כמהותיים לפעילות העסקית התקינה ולאספקת השירותים ברמה הנדרשת".

עוד נכתב בטיוטה שיצאה היום כי התאגיד הבנקאי נדרש לערוך אחת לתקופה מיפוי של הספקים המהותיים של התאגיד הבנקאי ובמקרה שגורמים רלוונטיים בתאגיד יגיעו למסקנה כי הספק חושף אותו לסיכוני סייבר משמעותיים (לדוגמה, כאשר הספק אינו עומד בהתחייבויות מסוימות או מקיים אותן אך במידה לא מספקת), עליהם לדווח להנהלת התאגיד. כמו כן, בכפוף להוראת הפיקוח על הבנקים, נדרש התאגיד הבנקאי להעריך את הסיכונים הקיימים, לקבוע עקרונות להתחייבות הספקים ולוודא כי כלל ספקי טכנולוגיית המידע כאמור, לרבות אלה שהסכם ההתקשרות נחתם עימם טרם מועד תחילת ההוראה, עומדים בתנאים ובעקרונות שנקבעו.

על פי הטיוטה, "ספקים מהותיים" הינם  גורמי חוץ הנכללים בשרשרת האספקה של התאגיד הבנקאי (כדוגמת חברות התומכות במתן שירותי מסחר בשוק ההון), שמהותיים לפעילותו ו/או חושפים אותו לסיכוני סייבר ואבטחת מידע פוטנציאליים גבוהים אשר בהתממשותם ניתן לתקוף את התאגיד הבנקאי או לפגוע בפעילותו. הכוונה לגורמי חוץ הנותנים שירותים לתאגיד בתחומים הקשורים לטכנולוגיית המידע, כגון: תמיכה ו/או תחזוקת מערכת מידע, אחסון נתונים רגישים מחוץ לחצרי התאגיד, שירותי מיקור חוץ טכנולוגיים, וכד'. אין הכוונה לספקים כגון: בתחום ההסעדה, שירותי ניקיון, אספקת אנרגיה, וכד'.

לדברי רו"ח מונרוב בישראל זה בעצם המגזר הראשון שהרגולטור מסדיר אצלו את התגוננות מאיומי הסייבר בקרב שרשרת האספקה בצורה מסודרת כאשר הכוונה להסדיר הנושאים בתחומים מפוקחים נוספים כגון חברות הביטוח וגופים מוסדיים כאשר במסגרת עבודתה של הרשות הלאומית להגנת הסייבר במהלך החודשים האחרונים, מקודמת מתודה לאומית להגנה על שרשרת האספקה. מתודה זו נכתבת בשיתוף עשרות גורמים מהמשק הישראלי אשר מתמחים בתחום אבטחת המידע והסייבר.  מתודה זו תצטרף למסכים קודמים אשר ייצאו ומסייעים לגורמים השונים במשק בהתמודדות עם איומי הסייבר.

ריט 1, קרן ההשקעות במקרקעין (ריט) מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2017 כולה. הקרן מצליחה כבר מעל 10 שנים לספק תשואה נאה למשקיעים משתי סיבות עיקריות – התשואה על הנכסים שלה טובה (פרטים בהמשך) והמימון שלה זול. זה צפוי להמשיך עד שהמימון יעלה במקביל ובהמשך לעלייה בריבית, ואם וכאשר שוק המשרדים יהפוך לשוק של שוכרים – כלומר שהשוכרים יהפכו לחזקים יותר והמשכירים לפחות, וזה יקרה באם תהיה חולשה בשוק הזה בשל עודף שטחים ומסיבות אחרות.

כך או אחרת בינתיים התוצאות טובות:

NOI – הכנסות מנכסים בניכוי הוצאות תפעול ישירות : ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה ה-NOI ל-70.2 מיליון ₪ בהשוואה ל-63.6 מיליון ₪ ברבעון המקביל אשתקד – גידול של כ-10%.  בשנת 2017 כולה, צמח ה-NOI לכ-271 מיליון ₪, עלייה של כ-14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה נובעת בעיקר מהגידול במצבת הנכסים של החברה וכתוצאה מהמשך תהליכי השבחה והחלפת שוכרים במספר נכסים. אומדן החברה לשנת 2018 הינו 288-291 מיליון ₪ – המשקף צמיחה שנתית צפויה של כ – 7% .

• FFO  ריאלי: ברבעון הרביעי של השנה עלה ה- FFO הריאלי לכ- 52.2 מיליון שקלים, עלייה של כ- 13% בהשוואה לכ- 46.3 מיליון שקל, ברבעון הרביעי של 2016. בשנת 2017 הסתכם ה-FFO הריאלי של החברה בכ-199 מיליון שקל, עלייה של כ-17%, בהשוואה לשנת 2016, אז עמד FFO  הריאלי של החברה על כ-170 מיליון ש"ח. אומדן החברה לשנת 2018 הינו 216-218 מיליון ₪ – אומדן המשקף צמיחה שנתית צפויה של כ – 10%.
• שיעור הריבית המשוקללת של אג"ח החברה ממשיך לרדת, ועמד ליום 31 בדצמבר 2017 על 2.15% בלבד. דבר זה הוביל לפער שיא של כ-5.3% בין עלות החוב לשיעור תשואת הנכסים המשוקללת, העומדת על כ-7.46%.
• הונה העצמי של החברה בשנת 2017 גדל בכ-18% בהשוואה לשנת 2016, ומסתכם בכ- 2.1 מיליארד ₪.
• הוצאות המימון נטו של החברה, בשנת 2017, הסתכמו בכ-25.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-42.3 מיליון ₪, בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המימון נטו, כוללות הכנסה חד פעמית של כ-17 מיליון ₪, הנובעת מהחלפת האג"ח שביצעה החברה במהלך 2017.
• שיעור תפוסת הנכסים של החברה נותר יציב וגבוה עם 99% אחוזי תפוסה.
• תיק הנכסים המניבים של החברה, מוערך בכ-4.1  מיליארד שקל, עלייה של כ- 15% בהשוואה לכ- 3.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. לחברה 36 נכסים מניבים הכוללים משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה, בתי חולים סיעודיים וחניונים בשטח של כ- 470 אלף מ"ר.
• דיבידנד: דיבידנד בגין שנת 2017 בהיקף של כ-99.5 מיליון ₪, לעומת דיבידנד של 90.8 מיליון ₪ בגין שנת 2016. בגין שנת 2017, דיבידנד למניה בסך של כ- 0.59 ₪ לעומת 0.555 ש"ח למניה בשנת 2016.

שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1: "התוצאות הכספיות לשנת 2017 עלו על המשוער, ועקפנו את האומדנים שהערכנו, הן ב-NOI  והן ב-FFO הריאלי. הדבר נבע מרכישות נכסים, מהשבחות בנכסים שעשינו במהלך השנה ומעליית דמי השכירות בחלק מהנכסים. גם השנה המשכנו ברכישות שתרמו לפיזור תיק הנכסים שלנו במגזרים השונים. לצד רכישת מבנה המשרדים החדש בהרצליהבצענו מספר עסקאות בתחום הלוגיסטיקה והתעשייה הצומח כמו רכישת מתחם אמניר בחדרה, עסקת רכישת קרקע בכפר מסריק ורכישת מתחם תדביק בשדרות ותרדיון.

בשנת 2017 פעלנו לנצל את סביבת הריבית הנמוכה ולהאריך את מח"מ האג"ח מ-5 ל-6 שנים. קיבוע הריבית לטווח ארוך עשוי לסייע לנו להמשיך ולשמור על מרווח גבוה בין התשואה על הנכסים לעלות החוב המשוקללת וכתוצאה על הרווחיות.  תשואת התזרים הנקי ((FFO שלנו גבוהה, כ- 9% על מחיר המניה הנוכחי. בנוסף, אנחנו ממשיכים בחלוקת דיבידנד שוטפת ומעלים את היקפו מ 59 אג' למניה ב 2017 ל 64 אג' השנה (כ 110 מ' ₪)."

ירושלים, זה לא סוד – הופכת ליותר ויותר חרדית, פחות ופחות חילונית כאשר הצעירים עוזבים אותה לטובת ערים אטרקטיביות יותר מבחינת עבודה ובילויים.

בעיר הבירה מנסים (סוף סוף) לפתות באמת את הצעירים – עיריית ירושלים מובילה פרויקט דיור לצעירים למטרת השכרה ארוכת טווח לתקופה של 20 שנים ברציפות לצעירים ובדמי שכירות מוזלים. מדובר בפרויקט להקמת בנין בן 8 קומות במרכז העיר בצמוד למתחם תיאטרון בית מזי"א ובסמוך למרכזי התרבות והפנאי ולשוק מחנה יהודה. 

 הפרויקט יכלול: שטחי מגורים (72 יחידות דיור) * משרדים בהיקף של  2,820 מ"ר;  מסחר בהיקף של 1,160 מ"ר ; שטחי ציבור;  חניון תת-קרקעי עם 267 מקומות חניה; כל יחידות הדיור  יהיו להשכרה

ראש העיר ניר ברקת – "הצעירים הם החמצן לעתידה של ירושלים. התכנית שיזמנו  היא הישג משמעותי שיסייע לצעירים לשכור דירות במחירים הנמוכים ממחיר השוק ב- 20% על-ידי יצירת וודאות בגובה תשלום שכר הדירה"

עיריית ירושלים מזמינה יזמים להתמודד במכרז לחכירת מגרש המיועד לבניית 72 יח"ד למגורים המיועדות להשכרה, שטחי מסחר, משרדים, חניונים ושטחי ציבור. מדובר בפרויקט הכולל תכנון והקמה בניין בן 8 קומות במתחם שבין הרחובות עליאש ומסילת ישרים, בצמוד לתיאטרון בית מזי"א.

על פי התכנית ניתן יהיה להקים כ-72 יחידות דיור בבניין, כאשר יחידות הדיור תיועדנה למטרת השכרה ארוכת טווח למגורים למשך תקופה של 20 שנה ברציפות. יש לציין כי 40 יחידות דיור, המהוות 55% מכלל הדירות בבניין יהיו בשטח שלא יעלה על 45 מ"ר והן תיועדנה לדיור בשכר דירה מפוקח ומופחת שיהיה 20% נמוך יותר ממחיר השוק (כ- 85 ₪ למ"ר), ובדמי ניהול שלא יעלו על 4 ₪ למ"ר (מחיר שכירות ממוצע לדירה 2,975 ₪ ודמי ניהול בסך של עד 140 ₪ לחודש). שאר יחידות הדיור תיועדנה להשכרה בשוק החופשי. בפרויקט יבנה חניון ציבורי בן 180 חניות.

 ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: "הצעירים הם החמצן לעתידה של ירושלים. התכנית שיזמנו היא הישג משמעותי שיסייע לצעירים לשכור דירות במחירים הנמוכים ממחיר השוק ב- 20% על-ידי יצירת וודאות בגובה תשלום שכר הדירה והיא חלק ממכלול פעולות שלם שאנחנו מובילים כדי להפוך את ירושלים בכלל לאטרקטיבית לצעירים ואת מרכז העיר בפרט, יחד עם ריכוז מוסדות אקדמיים בתחום האמנויות שמחזירות את מרכז העיר להיות הלב הפועם של ירושלים".

שוהם ביזנס העוסקת במתן הלוואות, מתן שירותי מטבע ובעיקר בניכיון המחאות לענף התשתיות והנדל"ן, ונמצאת בשליטתו של אלי נידם (48.92%) מדווחת על תוצאותיה הכספיות לשנת 2017, המשקפות צמיחה משמעותית בפעילות ועלייה ברווח וברווחיות.

הכנסות המימון לשנת 2017 הסתכמו ב-18.6 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 4.2 מיליון שקל בשנת 2016. הכנסות המימון נטו לשנת 2017 הסתכמו ב- 11.2 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 2.4 מיליון שקל בשנת 2016. הרווח הנקי הסתכם ב-5 מיליון שקל לעומת 1.03 מיליון שקל אשתקד. הרווח ברבעון האחרון של 2017 הסתכם בכ-2 מיליון שקל והכנסות המימון הסתכמו ב-5.8 מיליון שקל.

האשראי ללקוחות נטו הסתכם ב-110.4 מיליון שקל, וההון עצמי של החברה הסתכם ב-31.1 מיליון שקל.

דירקטוריון החברה החליט לאמץ מדיניות דיבידנד לחלוקה של 30% מהרווח והכריזה על חלוקת דיבידנד של 2 מיליון שקל, תשואה של 2.8% ביחס לשווי הנוכחי של החברה

אלי נידם, יו"ר הדירקטוריון: "אנו גאים בתוצאות הכספיים של שנת 2017 ובמיוחד ברבעון הרביעי של השנה כיוון שהוא מהווה את התשתית לפעילות ברבעונים הקרובים. לצד שמירה על צמיחה חזקה בשנה האחרונה תוך ניהול סיכונים מושכל, פעלנו ב-2017 להפחתת עלויות המימון. לאור האיתנות הפיננסית של החברה ויכולתה לגייס מימון זול יותר, בכוונתנו לבחון מהלך של גיוס חוב מדורג מתוך מטרה להגדיל את היקפי הפעילות והפחתה משמעותית נוספת של עלויות המימון. לצד זאת אנו בוחנים לקיחת אשראי ממוסד בנקאי, מהלך שעשוי אף הוא להוריד את עלויות המימון של החברה מחד ולתרום להגדלת הפעילות מאידך. בהסתכלות לשנת 2018, בכוונתנו לשמר את מגמת הצמיחה תוך הפחתת רמת הסיכון והוזלה של עלויות המימון – אנו מאמינים כי מהלכים אלו יובילו לרווחים הולכים וגדלים תוך יצירת ערך רב לבעלי המניות של החברה."

משלחת קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום את הדוח הראשוני על כלכלת ישראל לשנת 2017 – קרן מכובדת, קרן בינלאומית, אבל הדוח הזה, סליחה על הביטוי – שווה ל… 

אז הפוליטקאים קפצו על ההזדמנות, כחלון אמר "עיקרי הדו"ח השנתי של קרן המטבע נותנים אישור בינלאומי נוסף ליציבות ולצמיחה של הכלכלה הישראלית. הדו"ח משקף את ההשקעה התקציבית האדירה של משרד האוצר במשרדים החברתיים ובתשתיות לצד קידום רפורמות מבניות. כל הנתונים מוכיחים – מדיניות של כלכלה חופשית ואחראית לצד חמלה ורגישות חברתית מצמיחה את המשק הישראלי ומחזקת את מעמדו כמשק כלכלי מוביל בעולם".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, גם ניצלה את ההזדמנות – "אני מודה לאנשי המשלחת מקרן המטבע על עבודתם המקצועית והיסודית. ראויה לציון המלצת המשלחת לאשר בדחיפות את הקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית, לנוכח השינויים הצפויים במערכת הפיננסית. המשלחת מפרטת מספר המלצות שיישומן הינו תנאי הכרחי להמשך הצמיחה האיתנה גם בטווח הארוך, ובדגש על הצורך לשפר את המיומנויות באמצעות שיפור רמת החינוך וכלים נוספים להעלאת הפריון; והמשך שילוב ערבים וחרדים בשוק התעסוקה. חשוב שהממשלה תאמץ המלצות אלו ותפעל ליישומן בעקביות".

אבל חוץ מחנופה וגינונים, לא היה כאן ואין בדוח שום דבר מחדש, שום דבר חד, חותך, מבקר,  סתם דוח.

קרן המטבע הבינלאומית ציינה  לחיוב את הצמיחה האיתנה ומצבו הטוב של שוק העבודה. הצפי הוא להמשך הצמיחה האיתנה ועלייה באינפלציה בשנים 2018-2019, אם כי קצב העלייה באינפלציה אינו ודאי. הקרן הדגישה כי למרות ביצועים מאקרו-כלכליים טובים, סביבת האינפלציה בישראל מצויה מתחת לטווח היעד מזה זמן רב, בין היתר בשל מאמצי הממשלה להגברת התחרותיות ולהפחתת יוקר המחייה.

הקרן מדגישה כי במהלך השנים הקרובות יש להפחית את הגירעון התקציבי באופן מתון כדי לשמור על מגמת הירידה בחוב. תקופת הגאות הכלכלית יוצרת הזדמנות טובה ליישומן של רפורמות מבניות משמעותיות בייחוד בתחומי החינוך וההכשרה, שוק המוצרים והסביבה העסקית. אתגר מרכזי בכלכלה הישראלית הוא רמת כישורים ושיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה בקרב קבוצות מיעוט באוכלוסייה, בפרט החרדים וערביי ישראל. בעוד שהקרן מציינת לחיוב את ההתקדמות שהשיגה הממשלה בשנים האחרונות בהתמודדות עם האתגר להעלאת שיעור ההשתתפות בקרב קבוצות מיעוט אלו, התחזיות הדמוגרפיות לגידול במשקלן באוכלוסייה בעשורים הקרובים דורשות שיפור נוסף.

על אף הגידול שנרשם בשנים האחרונות בתקציב החינוך, הקרן מדגישה כי עדיין ישנו מקום לשיפור ומחדדת את הצורך בהתייעלות המערכת. הקרן מציינת לחיוב את העבודה הנעשית כיום בתכנון וביצוע רפורמות בתחום ההכשרות המקצועיות, ומדגישה את הצורך בחיבור השינויים בתחום ההכשרות לצרכים של שוק העבודה.

עוד צוינה לחיוב בדו"ח עבודת הממשלה בתחום ההשקעה בתשתיות והודגש הצורך בשיפור בעיקר בתחום תשתיות התחבורה. בימים אלו נעשית עבודת מטה של ועדה ממשלתית בנושא פיתוח אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לתחום התשתיות עד לשנת 2030, וזו שמה דגש גם על פרויקטים הדורשים מענה בחומש הקרוב. לאור משכם הארוך של פרוייקטי תשתיות תחבורה, הקרן מדגישה את הצורך בטיפול גם בצד הביקוש לתשתיות בטווח הזמן הקצר וציינה לחיוב יוזמות דוגמת פיילוט "עוברים לירוק".

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה להפקדה תכנית ביבנה בהיקף של כ- 12,500 יחידות דיור. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה בהחלט יכול להגדיל עוד יותר את העיר יבנה שנהנית בשנים האחרונות מגידול מאסיבי בכמות התשובים על רקע הבנייה הרבה.

על רקע התוכנית אמר יו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר: "הותמ"ל אישרה היום תכנית משמעותית הכוללת 12,500 יח"ד במרכז הארץ. תכנית זו כוללת את כל פתרונות התשתית הנדרשים בדגש על תחבורה ציבורית ומבני ציבור ותוביל לתנופת פיתוח בעיר יבנה. התכנית מדגישה שוב את חשיבותה של הוועדה ויכולתה לתכנן תוכניות איכותיות בפרק זמן קצר"

במסגרת תוכנית הבנייה ייבנו כאמור 12,500 דירות, מתוכן כ- 2,000 יח"ד קטנות בצפיפות של כ- 21 יח"ד לדונם נטו ועוד 500 יח"ד מיוחד. הבינוי המוצע בתכנית כולל מגוון רחב של דפוסי דיור שמרביתו מאופיין בבנייה מרקמית למגורים בגבהים שונים הנעים בין 6-14 קומות.

התכנון המוצע תואם לראייה הכוללת המפורטת בתכנית המתאר ליבנה. התכנון מבוסס על שלד עירוני הבנוי לאורך שדרה מרכזית החוצה את התכנית, שדרות משניות ורחובות מסחריים, מערכת שטחים פתוחים, שבילים להולכי רגל, רוכבי אופניים ומוסדות ציבור המקושרים למערך התחבורה הציבורית, השבילים והדרכים.

בתכנון השכונה ניתן דגש לחיבורה לעיר הוותיקה וזאת באמצעות הפרדה מפלסית מדרך מס' 42 וממסילת הברזל, על ידי הקמה של מרכז עירוני נרחב הכולל תחנת רכבת, מרכז תחבורה ובינוי לשימושים של תעסוקה, מסחר ומגורים.

מוסדות הציבור פרוסים בשטח התכנית בצורה המאפשרת מרחקי הליכה קצרים ובטוחים מהם ואליהם. התכנון המוצע כולל היצע של יחידות דיור בגדלים שונים המאפשר מתן מענה לכלל האוכלוסייה.  נוסף על כך כוללת התכנית שטח למרכז תרבות ופארק עירוני לאורך נחל שורק אשר יפותח גם הוא במסגרת התכנית.

בתכנית שטחים פתוחים רבים הכוללים פארקים רובעיים, שטחים ציבוריים פתוחים קטנים יותר וגינות שכונתיות, פוזרו ברחבי השכונה בצורה מיטבית המאפשרת הליכה מינימאלית מבתי המגורים. השטחים הפתוחים והרחובות המקומיים יוצרים מערכת שטחים ירוקה, רציפה ונגישה אשר מהווה אלטרנטיבה למערכת הדרכים עבור הולכי הרגל.

התכנית מציעה כ- 400,000 מ"ר של שטחי תעסוקה הכוללים תעשייה עתירת ידע ומשרדים המרוכזים במרכז התעסוקתי הנגיש והקרוב לתחנת הרכבת, המרכז יאפשר גישה נוחה ומהירה ואפשרויות תעסוקה רבות.  נוסף על כך המרכז כולל כ- 10,000 מ"ר של שטחי מסחר אשר ישרתו את אזור התעסוקה, באי תחנת הרכבת ותושבי השכונה והעיר. כמו כן כוללת התכנית חזיתות מסחריות בתחום השכונה בהיקף של  כ – 5,000 מ"ר שיהיו בנגישות גבוהה לתושבים.

בחלקה הצפוני של התכנית מצוי נחל שורק, התכנית מציעה פארק עירוני ושטחים פתוחים בגדת הנחל הדרומית. נוסף על כך כוללת התכנית שטחים נרחבים בייעוד חקלאי, התכנית לא משנה את השימושים בשטחים אלו ומאפשרת את המשך העיבוד החקלאי.

התכנית קודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל באמצעות מנהל הפרויקט משה כהן ואדר' קולקר.

רפי אלמליח, מנהל אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל ציין כי "מדובר בתכנית איכותית, המסדירה מערך מגורים ותשתיות נרחב מאוד באזור ביקוש במרכז הארץ. התכנית מאפשרת תמהיל מגורים רחב אשר ייתן מענה לצרכים המשתנים של פלחי האוכלוסייה השונים עבורם היא מהווה פוטנציאל למגורים. מלבד זאת היא מסדירה מערך תשתיתי, תנועתי ורכבתי לעיר יבנה ולאזור כולו. תכנית זו היא בבחינת תכנית דגל הן בשל גודלה, הערך הגלום בה ואיכותה. תרומתה לעיר ולאזור היא משמעותית והיא צפויה לחזק כלכלית את המרחב באמצעות השימושים שהיא מציעה. אין ספק שהיא מהווה מענה ראוי למשבר הדיור ולמאמצי רמ"י לטפל בנושא".

הוצאות הנפקה יוכרו במס

מליאת הכנסת אישרה הכרה בהוצאות הנפקה לכלל החברות הציבוריות ובצדק. הרי מה ההבדל בין הוצאות הנפקה להוצאות אחרות – למה להתייחס אליהם בתור "בן חריג". בעבר התייחסו אליהן כסוג של השקעה שהופחתה על פני כמה שנים, ורק לחברות שהוגדרו תעשייתיות ניתנה הכרה בהוצאות לצרכי מס, ומעתה ההוצאות יוכרו מידית.

מליאת הכנסת אישרה הצעת חוק להכרה בהוצאות הנפקה לכלל החברות הציבוריות. מנכ"ל האיגוד אילן פלטו, אמר על רקע זה –  "ההכרה בהוצאות הנפקה תוביל חברות נוספות למסחר בבורסה הישראלית"

עד כה אפשר החוק הכרה בהוצאות הנפקה רק לחברות תעשייתיות, אך בעקבות המאבק של איגוד החברות הציבוריות קבעה אתמול מליאת הכנסת כי ההכרה בהוצאות ההנפקה תוכר לכלל החברות והשותפויות הציבוריות בישראל. החוק קובע כי מדובר בהוראת שעה, לשלוש השנים הקרובות.

המשמעות היא שההוצאות של החברות הציבוריות והשותפויות על הנפקה כגון התשלום לחתמים, עורכי דין, רואי חשבון, אגרות וכו', יוכרו כהוצאה לצורך מס, צעד שיוביל לחיסכון מצטבר של מיליוני שקלים בכל הנפקה, ויגדיל את האטרקטיביות של הנפקה בישראל. הטבה נוספת הגלומה בהצעת החוק שאושרה, היא שההוצאה תוכר במלואה כבר בשנה שבה בוצעה ההנפקה; זאת בניגוד למתווה שהותר בעבר לחברות תעשייתיות, במסגרתו הוכרה ההוצאה בפריסה של שלוש שנים.

לדברי מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "מדובר בבשורה משמעותית לשוק ההון הישראלי, ובזריקת עידוד לתחום ההנפקות הראשוניות. אני שמח שהפעילות של איגוד החברות הציבוריות מול הרגולטורים והכנסת הובילה את מקבלי ההחלטות להבין שחובה לתמוך במאמצים לעידוד הפעילות בבורסה הישראלית, ומשוכנע שההכרה בהוצאות ההנפקה אכן תוביל להנפקות ראשוניות נוספות, ותחזק את הבורסה".

פלטו הוסיף –  "ברצוני להודות ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, שלמרות המהומה הפוליטית עמד במילתו והמשיך לקדם את הצעת החוק של איגוד החברות הציבוריות. בנוסף, יש להודות גם למנהל רשות המסים היוצא משה אשר, שתמך ביוזמת האיגוד".

רפורמת המיסוי הירוק היא מהפכה של ממש. הרפורמה הזו, בצורה מסוימת כבר מיושמת  – הרכבים ההיברידים למשל נהנים ממיסוי נמוך יותר מאשר רכבים על דלק, וזו הסיבה שרבים עוברים בשנתיים האחרונות לרכבים כאלו. אבל זו רק ההתחלה  

ועדת הכספים אישרה פה אחד  את רפורמת משרד האוצר ומשרד האנרגיה, הצפויה להביא להפחתה משמעותית בשימוש בסולר ופחם ולהגברת השימוש בגז טבעי, ובכך להפחית משמעותית את זיהום האוויר בישראל. לדרישת הוועדה הוכנסו ברפורמה שינויים רבים למיטוב הרפורמה ולתועלת הציבור והמשק

כן, מעבר לכך שמדובר בהקלה משמעותית מבחינת המיסוי, אז כמובן שיש כאן גם בשורה חברתית – הסביבה שלנו אמורה להיות נקייה יותר.

וועדת הכספים החליטה לאחר דיונים מעמיקים בנושא, לאשר את הרפורמה הירוקה שמטרתה – העלאת השימוש בגז טבעי בענפי התחבורה הציבורית, התעשייה וייצור החשמל, והפחתת השימוש בסולר ובפחם הנחשבים למזהמיי סביבה ואוויר מרכזיים. הרפורמה צפויה להוביל להגדלת העצמאות האנרגטית של ישראל,  כאשר היא מקטינה את התלות בנפט והגז הטבעי מגיע ממאגרים מקומיים. בנוסף היא צפויה להוביל לעידוד הצמיחה בהשקעות במעבר לגז טבעי ופיתוח הענף. לדרישת הוועדה נקבע כי ייקור הפחם שבמסגרתה יכנס לתוקף רק במרץ 2019 ולא באופן מיידי כפי שביקשו משרדי הממשלה.

במסגרת המהלך יבוטל הישבון הבלו על הסולר, שמאפשר לענפי משק שונים, בעיקר התחבורה, לקבל החזרי מס בגין השימוש בסולר, יכנס לתוקף מתווה להעלאת הבלו על גז טבעי דחוס (גט"ד) ויועלה המיסוי על פחם, שמשמש בעיקר לייצור חשמל ועל הפטקוק, שמשמש את תעשיית המלט. כלומר יותר מאשר הקלות במס על שימוש באנרגיה ירוקה, יש כאן העלאת מס (ביטול פטורים) על שימושים מזהמים.

הוועדה קיימה דיונים בסוגייה והחליטה כי ייקור הפחם שצפוי להשפיע על מחירי החשמל יכנס לתוקף רק במרץ 2019 ולא באופן מיידי כפי שביקשו משרדי הממשלה. בנוסף העלאת המיסוי על הגז הטבעי שצפויה להיכנס לתוקף בהדרגה החל משנת 2024 תחול לדרישת הוועדה רק במידה ויפעלו לכל הפחות 25 תחנות תדלוק בגז טבעי, זאת נגד עמדת משרדי הממשלה שהתנגדו להחלת סעיף זה בגוף הצו וכן ביקשו לקבוע כתנאי מספר נמוך יותר של תחנות.

בנוסף לדרישת הוועדה נקבע כי גם המשך ההפחתה המדורגת של ההישבון תמשיך עפ"י המתווה מעבר לשנת 2023 רק במידה ויפעלו תחנות תדלוק אלה. שינויים אלה באים במטרה לוודא את קיום החלופות בטרם יכנסו לתוקף השינויים בתעריפים. את הדיווח בדבר כניסתם לפעולה תקינה של תחנות התדלוק בגז ימסור לוועדה על פי הצו, מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה.

לצד אלה, לפי דרישת הוועדה נקבע כי לכל המאוחר בינואר 2023 ידווחו מנכ"ל משרד האנרגיה ומנהל רשות המיסים לוועדה על שיעורי הרכישות של כלי רכב כבדים שאינם מונעים בדלקים מזהמים וכן על התקדמות הקמת תחנות התדלוק בגז טבעי. בנוסף הצהירו המשרדים לפרוטוקול כי היה וכעבור 5 שנים לא יהיו בפעולה 10 אחוזים של רכבים המונעים בגז טבעי ייבחן המתווה וחלופות לו.

בנוסף עד אמצע מרץ 2020 ידווחו מנכ"ל משרד האנרגיה, יו"ר רשות החשמל והממונה על התקציבים באוצר לוועדה על השפעת העלאת המס על הפחם, סעיף שהוכנס לצו מתוך דאגה לציבור הרחב.

בנוסף לדרישת הוועדה נקבע רף נמוך יותר של מיסוי הגז הטבעי העתידי מכפי שביקש האוצר להכניס מלכתחילה.

במסגרת התוכנית יוקצה סכום של 100 מיליון ש"ח לעידוד הקמת תחנות תדלוק בגז טבעי, בתחילה דובר על סכום נמוך יותר אך לדרישת הוועדה נקבע הסכום כך שיממן את כל עלויות ההקמה של 25 התחנות המתוכננות, לפי שווי של 4 מיליון ₪ לכל תחנה.

בנוסף כוללת הרפורמה תמריצי מיסוי ויושקעו בשדרוג רשת החלוקה של הגז הטבעי בישראל 150 מיליון ש"ח לקידום כניסת תחנות תדלוק כבר ב-2019, זאת במסגרת השקעת 500 מיליון ₪ בתכנית לפרישת קווי החלוקה. הרפורמה כוללת גם עידוד גט"ד במכרזי תחבורה ציבורית, לגבי רכבי גט"ד פחת מואץ בגובה 25% ל- 4 שנים באישור ועדת הכספים, הפחתת 100% מגובה אגרת הרישוי בהוראת שעה ל- 5 שנים. לגבי מוניות; 30 מיליון ₪ לסיוע ברכישת מוניות היברידיות, הטבת שימוש מצטברת להפחתה מלאה של מיסי היבוא לאחר 4 שנים. לגבי רכבי הוראת נהיגה; פחת מואץ בגובה 33% ל- 4 שנים באישור ועדת הכספים, פטור מאגרת רישוי בהוראת שעה ל- 4 שנים. אוטובוסים חשמליים; פחת מואץ בגובה 33% ל- 3 שנים באישור ועדת הכספים, פטור ממכס ל- 4 שנים והטבות נוספות

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, מאוכזב מהתוצאות של שטראוס לרבעון האחרון של 2017.

"שטראוס דווחה תוצאות לרבעון הרביעי, שהיו מעט מאכזבות. אמנם המכירות גדלו בשיעור של 6% והרווח התפעולי בשיעור של 10.4%, אך יש כאן השפעה עונתית של המגזר הישראלי, כמו גם גידול תקופתי ברווח – כתוצאה מהריקול בסברה ברבעון המקביל", מסביר דטנר וממשיך – "כאשר מנטרלים את מגזר המטבלים, הגידול ברווח התפעולי היה 2.7%. מה שבלט לשלילה ברבעון זה התוצאות הפושרות במגזר הקפה, והמשך החולשה בסברה. מדובר ברבעון בודד, וגם לא בתוצאות רעות, אך בהתחשב בעליית המניה לאחרונה, נראה כי השוק עושה צעד אחד אחורה הבוקר, כך שעד לתוצאות של הרבעון הראשון, המניה תתקשה להציג תשואה עודפת.

"קפה. תוצאות המגזר היו חלשות בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים של השנה – בהם הרווח התפעולי גדל ב-14%, כאשר ברבעון הרביעי הוא קטן ב-5.9%. מקור החולשה היה בפעילות הבינלאומית, כאשר השוק הישראלי נהנה מהשפעה עונתית חיובית, עם גידול של 132% ברווח התפעולי. הצמיחה בברזיל הייתה חלשה בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים, בשל השפעה שלילית של המטבע, וכנראה בגלל ירידות מחירים. למרות השיפור ברווחיות הגולמית, בהשוואה לרבעון המקביל, הגידול בהוצאות התפעול הוביל לשחיקה ברווחיות התפעולית בברזיל, מ-7.4% ברבעון המקביל ל-6% ברבעון הרביעי, ובהשוואה לשיעור של 9.2% בשלושת הרבעונים הראשונים. גם הרווחיות התפעולית במזרח אירופה הייתה מאכזבת, כאשר היא עמדה על 7%, מול שיעור של 9.7% ברבעון המקביל ו-9.5% בתשעת החודשים.

למרות המספרים היחסית חלשים של המגזר, נראה לנו כי עדיין מדובר בפעילות שתניב תוצאות טובות במבט קדימה, בשל הסביבה המאקרו התומכת, ולאור ירידות המחירים בסוף 2017, שצפויות לחלחל לרווחיות במהלך הרבעון הראשון

"ישראל. המכירות בישראל היו חזקות, עם עלייה של 11.3%. גם כאשר לוקחים את המכירות החצי שנתיות, על מנת לנטרל את השפעת עיתוי החגים, עדיין מקבלים צמיחה מרשימה של 6.8% – גידול משמעותי מעל קצב גידול השוק. הגידול במכירות ברבעון קוזז חלקית על ידי שחקיה ברווחיות הגולמית, וזאת בעיקר בשל עליית מחיר החלב, שברבעון הרביעי עלה ב-7% בהשוואה לרבעון המקביל, שלפי הערכתנו פגע ברווחיות בשיעור של כ-0.7%. עם זאת, הגידול במכירות, ושיפור בהוצאות התפעול כאחוז מהמכירה, הובילה לגידול יפה של 5.1% ברווח התפעולי ברבעון.

"סלטים. סברה ממשיכה לאכזב, ולא רואים את ההתאוששות באופק. המכירות ברבעון עמדו על 147 מ' ש"ח (חלקה של החברה), כאשר ההשוואה לרבעון המקביל אינו רלוונטית בשל הריקול. אמנם, כאשר משווים את המכירות לשני הרבעונים האחרונים, מדובר בירידה של 10%. כמו כן, החברה סיימה את הרבעון האחרון עם הפסד תפעולי קטן.

שטראוס מים. המכירות גדלו בשיעור מרשים של 9.3%, בעיקר בשל הפעילות בישראל. עם זאת, בשל חוסר המידע בנוגע לרווחיות, קשה לדעת מה התרומה לשורה התחתונה.

המיזם המשותף בסין – מחד, המכירות היו מעט מאכזבות, כאשר יש קיטון בהשוואה לרבעון הרביעי. מאידך, הרווחיות השתפרה, כך שהרווח הנקי הגיע לכדי 17 מ' ש"ח, או שיעור רווח נקי מרשים של 13.2%, בהשוואה לשיעור של 10% בתשעת החודשים הראשונים של השנה".

אחרי ששני דירקטורים התפטרו מהדירקטוריון של אקסטל על רקע חלוקת הדיבידנד הבעייתית שחילק גארי ברנט בעל השליטה באקסטל לעצמו,  החליטה חברת המידרוג לבחון את דירוג האג"ח.

התפטרות הדירקטורים הגיעה אחרי שבעל השליטה באקסטל החליט למשוך דיבידנד של 75 מיליון דולר. אקסטל, נזכיר היא חברת אג"ח שמניותיה מוחזקות באופן מלא על ידי גארי ברט, ומכאן שהחלוקה הזו מריעה את מצב הנושים ומיטיבה את מצב בעל השליטה.  הנושים הם בעלי האג"ח של החברה  – הגופים המוסדיים.

ובהמשך להתפטרות הדירקטורים החליטה מידרוג לבחון מחדש  (CREDIT REVIEW) את אגרות החוב, אך עם  השלכות שליליות. "הצבת הדירוג בבחינה הינה בעקבות דיווחי החברה מיום 12/03/2018 בעניין חלוקת דיבידנד והתפטרותם של שני דירקטורים. חלוקת הדיבידנד האמורה, מהווה שינוי בתרחיש הבסיס שנצפה על ידי מידרוג", כותבים כלכלני מידרוג, " מידרוג מעריכה, כי חלוקת הדיבידנד בהיקף מהותי זה (על אף שהחברה דיווחה במקביל על ביצוע עסקה להקצאת מניות בכורה (סדרה B בפרויקט CPT), אשר אמורה להפיק לה תזרים של כ- 94 מיליון דולר ארה"ב), לרבות נסיבות התפטרות הדירקטורים, כפי שמשתקף מדיווח החברה, מהווה השלכה שלילית על דירוג הסדרות. מידרוג תבחן בתקופה הקרובה את השפעות האמור על דרוג סדרות החברה".

אגרות החוב במחזור המדורגות על ידי מידרוג:

אקסטל  הוקמה בשנת 2014 כחברה פרטית. בעל השליטה, נשיא ויו"ר החברה הינו מר גארי ברנט, המחזיק בשרשור ב-100% ממניות החברה. למר ברנט ניסיון של מעל 25 שנה בתחום הנדל"ן והינו דמות מרכזית בענף הנדל"ן בניו יורק, גם בפלחי היוקרה והאולטרה יוקרה. החזקות החברה כוללות, בין היתר, פרויקטים לייזום למגורים בתחום היוקרה והאולטרה יוקרה, פרויקטים להקמת נכסים מניבים, עתודות קרקע לבניית פרויקטים לעיתים למספר שימושים (למשל מסחר ומגורים) וכן מספר נכסים מניבים.

רוני בירון, מנהל מחלקת המחקר באקסלנס סבור שחברות הסלולר יפרסמו דוחות חלשים ברבעון הרביעי של 2017. במקביל הוא מוריד את מחירי היעד של סלקום ופרטנר.

רבעון חלש עונתית. סלקום תדווח את תוצאות הרבעון הרביעי ב- 26.3 ופרטנר ב- 29.3. אנו מעריכים כי התוצאות ישקפו את השפעת העונתיות אשר תכלול ירידת ARPU של 3-4 ₪ ביחס לרבעון השלישי והוצאות של סוף שנה. במקרה של פרטנר אנו צופים גם הפסד שולי כתוצאה מהכניסה לתחום הטלוויזיה והוצאות מימון חריגות בסך 65 מיליון ₪ (הערכה) בגין פירעון מוקדם של חובות. בהתאם לכך, אנו צופים כי סלקום תדווח על EBITDA של 183 מיליון ₪ ורווח נקי של 9 מיליון ₪ בעוד פרטנר תדווח על EBITDA של 162 מיליון ₪ והפסד נקי של 43 מיליון ₪. מבחינת Capex, אנו צופים רמה של כ- 120 מיליון ₪ עבור שתי החברות (לא כולל השקעות נוספות בסך של כ- 20 מיליון ₪ במקרה של פרטנר).

ללא שינוי מהותי במגמות. בצד הסלולרי, התחרות ממשיכה להיות גבוהה אך עם השפעה מתונה יחסית על ה- ARPU הבסיסי ומצבת המנויים של החברות הוותיקות. בצד הקווי, הרבעון הרביעי צפוי לשקף את הרבעון המלא הראשון של Partner-TV. על פי דיווחי החברה, אנו מעריכים כי שירות זה צבר כ- 40 אלף מנויים עד סוף השנה מתוכם כ- 27 אלף ברבעון הרביעי. להערכתנו, נתונים אלו לא ינגסו באופן משמעותי מהמומנטום של Cellcom TV אשר תשמור על קצב גיוס רבעוני סביב ה- 15 אלף מנויים.

חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במחירי המניה. מתחילת השנה איבדו מניות סלקום ופרטנר בממוצע כ- 25% מערכן ללא סיבה נראית לעיין. להערכתנו, השוק אימץ ראייה קצרת טווח המתבססת על הרווחיות והתזרים החופשי הצפויים ל- 2018 ואינה נותנת ביטוי מלא לגורמים כגון: א. ירידה בהוצאות הרשת השוטפות כתוצאה מפרישת הסיבים אשר תבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי בשנים הקרובות , ב. גידול בהכנסות תשתית של סלקום במקרה שאקספון תצליח לצבור מסה קריטית של מנויים, ג. שיפור אפשרי ב- ARPU בטווח הבינוני-ארוך לאור הגידול בצריכת הנתונים והתייצבות נתחי השוק. לפי כך, אנו רואים ברמות הנוכחיות, נקודת כניסה נוחה במונחי סיכון/סיכוי וחוזרים על המלצת קנייה לסלקום ופרטנר.

מורידים מחירי יעד. אנו מורידים את מחיר היעד של סלקום ל- 37 ₪ מ- 39 ₪ ואת של פרטנר ל- 24 ₪ מ- 25 ₪ בשל עדכון מודלים והנחות תזרים שמרניות יותר בשנים הקרובות