החשב הכללי פרסם מכרז להקמת קרן הלוואות למודרי אשראי. מדובר בניסיון נוסף להקים קרן כזאת, לאחר שלפני שנתיים פורסם מכרז אבל הקרן לא הוקמה לבסוף. הרעיון להקים קרן נבע מהתחייבות של האוצר שניתנה כבר לפני שש שנים על רקע אישור חוק נתוני אשראי, אשר מגדיר מעוטי יכולת כסיכון. האוצר ביקש להקים קרן שתשמש כערבות להלוואות למי שיתקשה לקבל אשראי בעקבות מאגר נתוני האשראי.

במכרז החדש שפורסם, בהובלת אגף החשב הכללי, הופרדו שירותי הליווי הכלכלי משירותי ההלוואות והמכרז נפתח לכלל נותני האשראי במשק, בהם גם גופי אשראי חוץ בנקאי, שיוכלו להוביל את הפעילות.

במסגרת המכרז ייבחר נותן אשראי שיהיה אחראי על כל תהליך מתן האשראי, חיתום והתפעול השוטף. הגוף שייבחר יהיה זכאי להגנת מדינה בשיעור שבין 70%-90% על כל הלוואה שלא תיפרע ועד לסך מקסימלי של 45 מיליון שקל על כלל תיק האשראי.

כאמור, לפני כשנתיים פורסם המכרז הראשון להקמת הקרן, אולם המכרז נעשה בשיטה שונה. כעת, לאחר תהליך הפקת לקחים ובחינה נרחבת של שוק האשראי והאפשרויות המכרזיות, שבוצעו על ידי ועדת המכרזים בראשות גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, פורסם המכרז הנוכחי. התהליך לווה על ידי ועדת הכלכלה והעומד בראשה, שראו את החשיבות במתן מענה לאוכלוסייה זו.

בנוסף, ייבחר גוף לשירותי ליווי כלכלי לזכאי ההלוואות במסגרת הקרן שיסייע לשיפור מצבם הכלכלי ודירוג האשראי שלהם. בתוך כך סיוע בבניית תקציב בר קיימא למשק הבית, המלצות לטיפול בחובות, בחינה והדרכה למיצוי זכויות והמלצות עתידיות בנושא שיפור ההתנהלות הכלכלית.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "אני רואה חשיבות רבה בהקמה של קרן הלוואות לבעלי דירוג אשראי נמוך ומברך על פרסום המכרזים המהווים צעד מרכזי לקראתה. נעשתה עבודת מטה מקיפה לטובת הקמת קרן שתסייע לשיפור המצב הכלכלי של הזכאים, ותכלול הגנת מדינה בשיעורים משמעותיים".

 סגן בכיר לחשב הכללי, גיל כהן: "כפי שהתחייבנו בוועדת הכלכלה בכנסת ולאחר עבודה מאומצת של כלל השותפים בתהליך, אנו קוראים לכלל הגופים הרלוונטיים להגיש הצעות במסגרת המכרזים שפורסמו לטובת פעילות ייחודית זאת. אנו מאמינים כי הקרן להלוואות לבעלי דירוג אשראי נמוך תוקם בהקדם ותיתן את המענה הראוי לזכאים".

האינפלציה בארה"ב עמדה על קצב שנתי של 8.3% באפריל. מדובר בקצב מעט יותר איטי לעומת 8.5% שנרשם בחודש מרץ, אך גבוה מתחזיות האנליסטים שצפו ירידה לקצב של 8.1%. מדובר בקצב האינפלציה הגבוה ביותר בארה"ב זה כמעט ארבעים שנה.

מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) עלה ב-0.3% באפריל, העלייה הקלה ביותר זה שמונה חודשים.

עם זאת, אינפלציית הליבה, בנטרול רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים, טיפסה ב-0.6% באפריל, פי שניים לעומת 0.3% בחודש הקודם. בחישוב שנתי עמד מדד הליבה באפריל על 6.2%, לעומת התחזיות של 6%.

הגורמים לעלייה הם התייקרות במחירי שירותי תיירות כמו טיסות ובתי מלון, וכלי רכב חדשים.

הקפיצה הזאת באינפלציית הליבה מאותתת כי יש עדיין דרך לפני שהאינפלציה תרוסן ותחזור לרמות יותר הגיוניות. פירוש הדבר הוא כי קרוב לוודאי שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, לא עומד להוריד את הרגל מהגז של הריבית, הכלי העיקרי שלו במאבק באינפלציה.

במרץ העלה הפד את הריבית בארה"ב לראשונה אחרי ארבע שנים ובאפריל העלה אותה פעם נוספת. כעת עומדת הריבית בארה"ב על 0.75%-1%, כאשר השווקים צופים בין שתיים לשלוש העלאות נוספות בשיעור של חצי אחוז כל אחת עד סוף השנה.

האינפלציה בארה"ב הרימה ראש עוד ב-2021 על רקע מחסור בחומרי גלם שנבע משיבושים בשרשרות האספקה בעקבות סגרי הקורונה. בתחילה סבר הפד כי מדובר בסטייה זמנית מתוואי האינפלציה, אך ככל שחלף הזמן הפנימו בבנק המרכזי כי האינפלציה כאן כדי להישאר.

כעת יש הסבורים כי הפד התמהמה מדי לפני שהחליט להתחיל במהלך של העלאות ריבית, וכי ברמות האינפלציה הנוכחיות יקשה עליו לרסן אותה מבלי להשקיע את ארה"ב במיתון.

אב טרי? מזל טוב, הרחבת את המשפחה, אבל זאת לא הסיבה היחידה לשמוח. שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מרב מיכאלי מקדמים חופשת לידה לאבות בתשלום מלא כחלק מתקציב המדינה הקרוב. במסגרת המתווה הצפוי תינתן חופשת לידה לאבות החל מהשבוע ה-15 ללידה. המתווה המלא יסוכם עד להגשת התקציב לממשלה ב-16 ביוני. סוכם כי חופשת הלידה לאבות תימשך לפחות 14 יום ובתנאי שהאישה תחזור לעבודתה.

צעד זה נועד לצמצם את פערי השכר בין גברים לנשים בשוק העבודה ולאפשר לאבות את הזכות להורות פעילה ולקשר קרוב שבין אב לתינוק/ת, וכן לאפשר לכל ילדה וילד את הקשר הקרוב עם שני ההורים. המתווה החדש צפוי להיות מאושר במסגרת תקציב המדינה הקרוב ויחל משנת 2023. תנאי הזכאות לאבות יהיה זהה לזה של נשים ויעמוד על 10 חודשי עבודה מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים האמורים.

צעד זה מתווסף לשורת צעדים שמקדמת הממשלה לשילוב נשים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בגיל הרך, בדגש על התאמת גיל הפרישה מעבודה של נשים לעלייה בתוחלת החיים.

במדינת ישראל ישנן כ-180 אלף לידות בשנה, מהן כ-130 אלף נשים זכאיות לתשלום בתקופת ההורות והלידה. כיום עומדת תקופת ההורות והלידה לנשים בישראל על 15 שבועות בתשלום מלא והיא ניתנת לאם. על פי החוק הקיים, יכול האב להחליף את האם ב-7 מתוך 15 השבועות, אולם זאת על חשבון האם, ובתנאי שהאם יוצאת לעבוד באותו פרק זמן. בפועל, רק כ-1% מסך הגברים מממשים אפשרות זו.

על פי מחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שכרן של אימהות לאחר לידת הילד הראשון צונח בכ-30%, בעיקר בשל צמצום היקף המשרה; אך גם עשור לאחר מכן היא נמוכה בכ-28% ביחס לאבות. במסגרת המחקר הומלץ מפורשות על יישום מתווה חופשת לידה לאבות כפתרון אפשרי לצמצום הפערים המגדריים בטווח הארוך.

גם ארגון ה-OECD ממליץ על תקופת לידה לאבות ככלי מדיניות מרכזי לצמצום פערי השכר המגדריים. בנוסף, חופשת לידה לאבות תאפשר חזרה מהירה יותר של האם לשוק העבודה, ונמצא כי זמן הטיפול הצמוד של האב מיטיב עם התינוק/ת ומקדם את חוסנם והתפתחותם. חופשת הלידה לאבות גם מקטינה את התמריץ השלילי להעסקת אימהות, שעדיין קיים.

שר האוצר, אביגדור ליברמן:"מדינת ישראל צריכה תקציב והכלכלה הישראלית צריכה ודאות. אחד מאבני היסוד של התקציב לשנת 2023 הוא צמצום פערים בחברה הישראלית ולכן אני שמח להוביל יחד עם השרה מרב מיכאלי מתן חופשת לידה לאבות בתשלום מלא. הצעד יאפשר לאבות את הזכות להורות פעילה ולקשר קרוב יותר עם התינוק או התינוקת ויקטין את התמרוץ השלילי להעסקת אימהות. אזרחי ישראל יודעים שיש כאן ממשלה שדואגת להם, לרווחתם ומשדרגת באופן משמעותי את איכות החיים שלהם".

שרת התחבורה מרב מיכאלי: "המון חזיתות כל הזמן. מאוד נדיר שיש דבר אחד, שינוי אחד שיכול להשפיע על הרבה חזיתות בבת אחת. חופשת לידה לאבות היא שינוי בדיוק כזה. בחופשת הלידה, מתחזק הקשר בין הורה לילדה או הילד, גם מתעצבים התפקידים המגדריים וגם עולם העבודה מתעצב בחופשת הלידה. עכשיו הם יתעצבו באופן שוויוני בהרבה. חופשת לידה לאבות היא דרישה של מפלגת העבודה בהסכמים הקואליציוניים. אכן שר האוצר ואני דיברנו על זה כבר לפני התקציב הקודם והיו הרבה סיבות יש כאלה שהוא לא הזכיר אות אבל עכשיו סוף סוף – הצלחנו״.

חופשת לידה, דמי לידה וזכויות אחרות – המדריך המלא

הפנמתם כבר את טרנד ה-NFT? עכשיו תוכלו לרכוב עליו גם בישראל.

במסגרת מכירה פומבית בבית המכירות הפומביות "תירוש"  שתוקדש לאמנות עכשווית, תיערך, לראשונה בישראל, מכירה של עבודות NFT. זהו ניסיון ראשון של בית המכירות "תירוש"  להציג לקהל עבודות שהן נכס השקעתי ומניב בשוק הבינלאומי. המכירה הפומבית של בית המכירות הגדול ביותר בישראל, תירוש, היא תקדימית גם לאור העובדה שתוקדש לאמנות עכשווית בלבד וגם מאחר שזוהי הפעם הראשונה שבית המכירות יעבוד בשיתוף עם הגלריות החשובות בישראל לאמנות עכשווית, כמו גלריה גבעון, גלריה גורדון, גלריה זימאק וגלריה חזי כהן, שלוקחות חלק בפרויקט ויציגו את האמנים המצליחים ביותר בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי. בין האמנים שעבודותיהם יועמדו למכירה נמצא רון ארד שעבודתו חצתה את המיליון הדולר במכירה הפומבית האחרונה שנערכה בבית המכירות פיליפס ביוני האחרון, וז'ויה צרקסקי שקבעה שיא חדש לאמנית עכשווית כאשר עבודתה נמכרה ב-80,000 דולר בנובמבר השנה.

הועדה לבחירת העבודות שיוצעו  במכירה גם היא יוצאת דופן : גיא פינס, רני רהב, מעצבת האופנה מיה נגרי, מעצב הפנים ינאי פישר-גוטמן, ואוצרת האמנות של בנק דיסקונט, שולמית נוס. זאת במטרה להתנתק מהמכירות המסורתיות בהם רק אוצרים מוזיאלים ומומחים לאמנות בחרו את היצירות.

במכירה תהיה אפשרות לשלם כמקובל, במטבע קריפטו, אבל תיפתח האפשרות לשלם גם בשקלים ובדולרים. עבודות ה-NFT שיוצעו למכירה הם של האמנים קוקטית, שירלי שור,TAG , ומורן ויקטוריה סבג שהם חלוצי אמנות ה-NFT בישראל. אמנים נוספים שעבודותיהם יוצגו למכירה פומבית הם סיגלית לנדאו, יאיוי קוסמה, מיכל רובנר, מרים כבסה, ג'ף קונץ, ויק מוניז. מדובר באמנים בעלי ביקוש רב  בשוק הישראלי והבינלאומי.

 מה זה NFT?

NFT הוא קיצור של Non Fungible Token ובעברית – אסימון חסר תחליף, ובעצם סוג של מטבע ייחודי וחד פעמי. מדובר על נכס וירטואלי שמבוסס לרוב על טכנולוגיית הבלוקצ'יין את'ריום, שהוא מטבע קריפטוגרפי כמו הביטקוין המפורסם. אפשר להפוך כל דבר ל-NFT – החל ביצירת אמנות, דרך זכויות יוצרים על שיר ועד בניין מגורים. כולם יכולים להמשיך לבקר במוזיאון ולצפות בתמונה וכולם גם יכולים להמשיך להאזין לשיר, אבל מבחינת הרוכש רכישת הנכס כ-NFT מקנה לו בעלות דיגיטלית על הנכס ומבהירה שהוא הבעלים שלו. הרעיון הוא שמכאן והלאה אפשר לסחור בנכס הדיגיטלי, כלומר הוא הופך לסוג של סחורה, כך שהבעלים מקווה ומאמין שיוכל למכור אותו בסכום גבוה מזה שבו שהוא הפך ל-NFT, ולהרוויח כסף.

ברושם ראשוני צפיפות בתוך ערים נשמעת אולי כמו דבר שלילי, אבל יש לה גם צדדים חיוביים כמו צמצום השימוש ברכב, הקטנת זיהום האוויר והתניידות נוחה יותר. זאת הסיבה שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לאשר את העדכון בהוראות הצפיפות בתמ"א 35, שעיקרו ארגון מחדש של המרחב הבנוי, וזאת בהתאם למתווה שהגיש מינהל התכנון.

צפיפות המגורים בישראל נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. באתונה, לדוגמה,  צפיפות המגורים הממוצעת גבוהה פי שניים ויותר מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב, והצפיפות של פריז גבוהה פי שלושה ושל ברצלונה פי ארבעה.

אישור העדכון הוא מהפכה תכנונית וסביבתית ויש לו השפעה ישירה על איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים רבים ומגוונים יותר בתחומי שכונת המגורים בהם מוסדות שונים ותחבורה ציבורית איכותית, מעודדת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל צפיפות של 30,000-20,000 נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות ומאפשרת צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה והקטנת זיהום האוויר בעיר.

לאחר שהוצגו בפניה עיקרי כיווני החשיבה והשאלות העומדות בבסיס הבחינה, התרשמה המועצה כי העיסוק בארגון מחדש של סביבת המגורים וזאת בהתאמה להיקפי האוכלוסייה החזויים במדינת ישראל, נמצא בלב העשייה היומיומית של מערכת התכנון וראוי כי השיח בעניינו יורחב ויתייחס למרחב החיים המלא של התושב – בעיר או בכפר, בלב המטרופולין או בפריפריה. על הבחינה לעסוק בהיבטים של איכות תכנון – צפיפות נטו מול ברוטו, נפחי בנייה, עירוב שימושים בסביבת החיים, מרחקי הליכה, התניידות, נגישות ועוד. הכל במטרה להתכנס לכדי מערכת עקרונות והנחיות תכנון אשר תכוון לתוצר תכנוני המשקף צפיפות ואינטנסיביות נכונה ומיטבית.

שרת הפנים איילת שקד: "כחלק מההערכות להכפלת האוכלוסייה במדינה, אישרה היום המועצה הארצית שינוי חשוב להגדלת הצפיפויות בערים. שינוי זה יתרום לתוספת משמעותית של יחידות דיור במרחב העירוני, תוך התבססות על מערכת תחבורה עתירת נוסעים מיטבית ויעילה. הנחתי את מינהל התכנון לקדם גם את השינוי המדרש במגזר הכפרי והוא יובא לדיון בהקדם".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי בהוראות  תמ"א 35 יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, זאת, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים".

בחודש אפריל 2022 נרשם יבוא בהיקף של 27,611 כלי רכב (פרטיים) לעומת 22,659 באפריל 2021, עלייה בשיעור של 21.9%. כך עולה מנתונים שפרסמה רשות המסים. יבוא רכב מסחרי הסתכם ב–741 כלי רכב לעומת 783 באפריל 2021, ירידה של 5.4%. העלייה ביבוא כלי רכב נוסעים מוסברת בחלקה על ידי יבוא גבוה יחסית של כלי רכב באפריל 2022. עדיין קיים מחסור עולמי בייצור כלי רכב. עם זאת, החודש ככל הנראה בעקבות המלחמה באוקראינה, קיימת הסתה של שיווק כלי רכב למדינות אחרות בעולם, בין היתר, לישראל.

בחודשים ינואר-אפריל 2022 הסתכם יבוא כלי רכב נוסעים ב-90,200 לעומת 77,077 בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של 17.0%. יבוא כלי רכב מסחרי עלה ב-27.3% בתקופה זו והגיע להיקף של  5,089. העלייה ביבוא כלי רכב נוסעים נובעת מהקדמת יבוא לדצמבר 2020, ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק ושינוי במיסוי כלי רכב היברידיים, על חשבון הרבעון הראשון של 2021.

ירידה ביבוא מוצרי חשמל לבנים

בחודש אפריל 2022, בהשוואה לאפריל 2021, נרשמה ירידה ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים. במקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים חלה ירידה של 30.1%, 35.2%, 29.6% ו-13.9% בהתאמה.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל 2022 נמצא יבוא של מוצרי החשמל הלבנים בירידה בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. יבוא של מקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים ירד ב- 15.8% , 15.2%, 14.7% ו- 13.0% בהתאמה.

ביבוא טלוויזיות נרשמה עליה בשיעור של 29.4% באפריל 2022 לעומת אפריל 2021. במצטבר ישנה עליה מתונה יותר בשיעור של 14.0%.

עלייה ביבוא סיגריות באפריל

באפריל 2022 עלה יבוא סיגריות בשיעור של 10.8%, לאחר ירידה מחודש נובמבר 2021.

ערך יבוא טבק אחר, הכולל טבק לעישון, טבק לנרגילות, טבק למקטרת, סיגרים ויחידות טבק לחימום, ירד באפריל 2022 בשיעור של 3.0% לעומת אפריל 2021. חלק מהירידה מוסבר ע"י חזרה לרכישות בחו"ל. הכנסות ממס קניה על טבק אחר ירדו בשיעור של 9.0%.

בסך הכל ערך כלל היבוא בחודש אפריל 2022 הסתכם בכ–8.2 מיליארד דולר, עלייה של 19.4% לעומת ערך היבוא באפריל 2021.

נתוני מגמה מצביעים על עלייה בערך יבוא החל מיולי 2020.

מנתוני מרץ 2022 עולה כי נרשמה עליה בכמויות השיווק של בנזין וסולר בשיעורים של 3.2% ו- 23.5% בהתאמה. העלייה בשיווק סולר נובעת בחלקה משינוי חקיקה במיסוי ממסים.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להורות על עריכת תוכנית מתאר ארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75).

ההחלטה לקדם את התוכנית הינה בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים הבינמשרדית אשר מונתה לעסוק בנושא והגישה את המלצותיה ביוני 2021, ובהמשך להחלטת הממשלה לעניין אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה מיום 6.3.22.

התוכנית שתקודם בשיתוף מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, הינה על השטח המצוי בלב מטרופולין חיפה והיא מהווה פוטנציאל להעצמה משמעותית של הערים במפרץ חיפה והמטרופולין כולה. מדובר בפרויקט מורכב ביותר שמצריך ראייה כוללת ומשולבת, בחינת חלופות ומתן מענה למיקום למגוון התשתיות הארציות המצויות כיום במפרץ בכללן תשתיות הנצרכות לתפקוד משק האנרגיה.

התוכנית החדשה תהווה בסיס לשינוי הדרגתי של לב המטרופולין ומטרתה שיפור איכות החיים וחיזוק העירוניות במפרץ חיפה באמצעות הסבת תעשיית הזיקוק והמפעלים הנלווים לה לתעסוקה מגוונת בסמוך ובשיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה בחיפה, המשתלבת עם תוספת משמעותית של יחידות דיור בלב המטרופולין.

הכנת התמ"א מהווה את המסגרת התכנונית הנדרשת על בסיס העקרונות שהותוו בהחלטת הממשלה ובדו"ח המלצות ועדת המנכ"לים הבין משרדית בהן גובשה אסטרטגיה ממשלתית, עקרונות פעולה לפיתוח וקידום מפרץ חיפה והתמודדות עם מפגעים וזיהומים הקיימים במפרץ אשר אינם מאפשרים פיתוח עירוני ומטרופוליני בר-קיימא.

התמ"א תעסוק בין השאר בנושאים כמו יצירת רקמה עירונית רציפה בין הקריות לעיר חיפה, חיזוק כלכלי של העיר חיפה ומטרופולין חיפה, פיתוח פארק מטרופוליני הנסמך על נחלי האזור, חיבור העיר לים ולנמל ופינוי מטרדים ושיפור איכות הסביבה.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "ההחלטה שהתקבלה היום הינה צעד חשוב בדרך לשינוי פני מפרץ חיפה והמטרופולין הצפוני של המדינה. מדובר בהליך שיוביל לעירוניות וחיזוק מעמד האזור כמוקד בלתי מעורער ויחבר את הקריות וחיפה  לכדי מוקד מאוחד.  התוכנית תקודם על בסיס חלופת מינהל התכנון אשר הוצגה בוועדת המנכ"לים המאזנת בין תוספת המגורים לבין תוספת תעסוקה על מנת להותיר את אזור המפרץ כעוגן תעסוקתי למרחב המטרופוליני".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני  מברך  על  אישור  התכנית  שמהווה  אבן  דרך  נוספת  בשינוי פני  מפרץ  חיפה והתאמתו  לצורכי  הערים  ותושביהם ולעידן  החדש תוך  הפחתת  סיכונים סביבתיים  ויצירת  מרקם  עירוני  חדש המשלב  מגורים ותעסוקה".

הגירעון השנתי כאחוז מהתוצר המשיך להתכווץ וירד מתחת ל-1% לרמה של 0.6% בסוף אפריל, המשקף ירידה של 0.7 נקודות אחוז ביחס לחודש הקודם. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.

זהו החודש הרביעי ברציפות שבו נרשם עודף תקציבי, והפעם של כ-8 מיליארד שקל, כך שהעודף המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-32 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-26.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

באוצר מסבירים כי גם החודש הירידה בגירעון כאחוז מהתוצר נובעת בעיקר מירידה בהיקף הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי, לצד גידול משמעותי ומתמשך בצד ההכנסות.

הכנסות המדינה באפריל – 36.5 מיליארד שקל

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בכ-36.5 מיליארד שקל באפריל, עלייה של 11% לעומת אפריל 2021. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-20% לעומת אשתקד והגבייה ממסים עקיפים ומאגרות נותרה ללא שינוי. העלייה בהכנסות ממסים ישירים מוסברת ברובה על ידי גידול משמעותי במס הכנסה חברות.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו הכנסות המדינה בכ-156 מיליארד שקל לעומת 122.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-9%, וההכנסות מאגרות עלו ב-7%.

סך הוצאות הממשלה באפריל עמדו על כ-32.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות ב-134.6 מיליארד שקל, המשקפים קיטון של כ-15.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

פיחות השקל מקרב עליית ריבית נוספת, ועלו גם הסיכויים שמשרד האוצר ישלוף את הארנק בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות הכלכלן עפר קליין.

לדברי כלכלני הראל, האינפלציה העולמית והתגובה האגרסיבית של הבנק המרכזי האמריקאי ממריצות את רוב הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית, דבר שמביא לחששות מהאטה בצמיחה ולעלייה בתנודתיות.

מדד אפריל – 0.8%

התחזקות הדולר בעולם לא פסחה על ישראל ובעקבות זאת עדכנו בהראל את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה. ביום ראשון הקרוב יתפרסם מדד המחירים לאפריל ובהראל צופים עלייה של כ-0.8% בשל העלייה במחיר הדלק (לפני הפחתת הבלו), המזון והנופש. האינפלציה (במבט לאחור) כבר תגיע ל-4% והגורמים הללו תומכים בהעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז על ידי בנק ישראל בעוד כשבועיים. עם זאת, הגירעון הממשלתי הנמוך שעל פי העיתונות ירד באפריל ל-0.6% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים (הנמוך ביותר מאז 2008) יאפשר לממשלה למתן את עליית המחירים. לכן ייתכן שהפחתת הבלו על הדלק שמתוכננת להסתיים ביולי, תידחה או שנראה צעדים נוספים למיתון עליית המחירים.

השווקים בישראל מתמחרים עלייה (כמעט) עקבית של רבע נקודת אחוז בריבית בכל ההחלטות השנה, ואנו סבורים שלנוכח קצב העלייה הצפוי בארה"ב תחזית זו סבירה.

כלכלני הראל מעריכים כי בטווח הארוך, בשוך התנודתיות, הגורמים המבניים ישובו לחזק את השקל.

התיירות מתעוררת

הסרת מרבית מגבלות הקורונה בישראל ובעולם (מלבד בסין) לצד הרצון לנפוש שהיה קשה למימוש בשנתיים האחרונות ממשיכים להאיר פנים לתיירות הגלובלית והמקומית. כך באפריל מספר כניסות התיירים לישראל ויציאות הישראלים לחו"ל נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה. מגמה זו צפויה להימשך עד לחודשי הקיץ (אלא אם נראה עוד גל תחלואה בעולם), דבר שבא לידי ביטוי עם עלייה באופטימיות הענף בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס. גם הסנטימנט בשאר הענפים נותר חיובי בחלקו בשל העלייה בצריכה סביב חג הפסח, מלבד האטה בענף הבנייה.

ארה"ב: הבנק המרכזי עם 2 הרגליים על הברקס

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בארה"ב העלה כצפוי את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-0.75%-1%, והנגיד אותת שבכוונת הבנק להתמיד בעליות של חצי אחוז גם בהחלטות הבאות. במקביל, הבנק יחל לצמצם את המאזן החל מחודש יוני, אך בקצב מעט מתון מהצפוי של 47.5 מיליארד דולר בחודש והכפלתו מספטמבר. שוקי האג"ח מתמחרים שהריבית הקצרה תעמוד על קצת פחות מ-3% בסוף השנה, אך בהראל סבורים כי מדובר בתרחיש אגרסיבי שלא לוקח בחשבון את הצפי להאטה בתחזיות הצמיחה והאינפלציה לאחר הקיץ. הדבר יגרור האטה בצמיחה בשנה הבאה. דוח התעסוקה לאפריל המשיך להראות שוק עבודה הדוק זאת עם גידול של 428 אלף משרות חדשות, שיעור האבטלה נותר יציב על 3.6% וקצב עליית השכר נותר גבוה על 5.5%. כך שכשנתיים לאחר פרוץ המשבר ומספר המשרות (במגזר הלא-חקלאי) חזר לרמתו הקודמת, מהר יותר מכל מיתון קודם.

סין: מתרבים הסימנים של צמיחה שלילית

בסין מתרבים הסימנים שמעידים על צמיחה שלילית כבר עכשיו; הידרדרות נוספת במדד מנהלי הרכש לאפריל ל-37 נקודות, המשך עלייה בשיעור האבטלה (5.8% במרץ) והמשך התמתנות ביצוא ל-3.9% ב‑12 החודשים האחרונים. להערכת כלכלני הראל הנתונים תומכים בהפחתת הריבית של הבנק המרכזי בעוד כשבועיים ואולי אף בהרחבה פיסקאלית. ההאטה בסין מסבירה בחלקה את הירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה כשסין היא הקונה הגדולה בעולם.

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, האריכה את הוראת השעה הנוגעת למס על רכבי יוקרה, הקובעת כי מס הקנייה על רכבי יוקרה, יחול על רכבים שעלותם מעל 300,000 שקל, וזאת עד סוף שנת 2025.

ברשות המיסים ביקשו לפני פגרת החורף לקבוע את הצו כהוראת קבע, אך הוועדה סברה כי נוכח התנודתיות בשוק הרכב והפיתוחים הרבים בעולמות טכנולוגיות הרכב יש להמשיך לנקוט הוראת שעה בנושא. ח"כ קושניר דרש מרשות המיסים לתקן את הצו ולהעמידו על הארכה ל-3 שנים.

מס הקנייה המוגדל על רכבי יוקרה נכנס לתוקף כהוראת שעה בספטמבר 2013 ומאז הוארך מידי תקופה, כאשר שיעור מס הקנייה עולה באופן הדרגתי ככל שמחיר המחירון גדול יותר מ-300,000 שקל. ככל שמחיר הרכב לצרכן גבוה יותר כך המיסוי עליו גדול יותר, כאשר המקסימום יכול להגיע ל-20% מיסוי גבוה יותר מהמס הבסיסי העומד על 83%, קרי 103%.

בשנת 2018 נקבע כי ההוראות תחולנה גם על רכבים עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנים משיעורי מס מופחתים: רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב plug-in ורכב חשמלי. באוצר נימקו אז את הוספת הרכבים הירוקים לרשימה בכך שקיימת מגמה של ייבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות אלה ומחירם הגבוה נובע מהיותם רכבי פאר ולא מהטכנולוגיה המוטמעת בהם.

שליש מהעסקים בישראל הושפעו לרעה במידה כלשהי מהמלחמה באוקראינה, כ-9% נפגעו ממנה במידה רבה, והפגיעה בפעילות הכלכלית גבוהה יותר בעסקים קטנים (עד 100 עובדים) לעומת עסקים גדולים (של יותר מ-250 עובדים). כך עולה מסקר הערכת המגמות בעסקים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך חודש אפריל. מדובר על סקר חודשי שעורכת הלמ"ס, ואילו הפעם בפרק המתחלף בשאלון נשאלו המנהלים על השפעות המלחמה.

עוד עולה מן הסקר כי ניכר שיש חוסר ודאות גדול לגבי הפגיעה האפשרית בפעילות הכלכלית העתידית בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. כ-23% מהעסקים שנסקרו ציינו שהפגיעה בפעילות העתידית אינה ידועה. בענפי התעשייה המושפעים בחלקם ישירות ממצב זה (בגלל הסחורות המיובאות ממדינות אלה), כ-34% מהעסקים ציינו שבשלב הזה הפגיעה בפעילות העתידית אינה ידועה.

עוד מראים הממצאים כי כ-29% מהעסקים שנסקרו דיווחו שבעקבות המלחמה עלו המחירים של חומרי הגלם שבהם משתמשת חברתם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

בענפי התעשייה, הבינוי והמלונאות יותר מ-27% מהעסקים ציינו שבעקבות המלחמה עלו המחירים של חומרי הגלם שבהם משתמשת חברתם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

יותר מ-35% מהעסקים בענף התעשייה ציינו בעליית המחירים של המתכת והאלומיניום השפיעה באופן החמור ביותר על הפעילות הכלכלית של חברתם.

הבעיות בצד ההיצע עלולות לחייב פגיעה חריפה יותר בצד הביקוש בכדי למתן את האינפלציה. כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI). לדבריו, ההבנה כי הפוקוס של הבנקים המרכזיים בהובלת הפד עבר לאינפלציה על חשבון הצמיחה, כאשר הדרך ליעד עוברת דרך הקשחת התנאים הפיננסיים, מחלחלת בהדרגה לשווקים. צעדי המדיניות שנקט הפד בהחלטה האחרונה היו בהתאם לצפי וכללו העלאת ריבית של 50 נ"ב, ומסר של המשך העלאות בהחלטות הבאות, במקביל להכרזה על צמצום המאזן החל מהחודש הבא. צמצום המאזן יתחיל בתקרה של 47.5 מיליארד דולר לחודש ויוכפל ל-95 מיליארד תוך 3 חודשים (60 איגרות חוב ממשלתיות ו-35 איגרות חוב מגובות משכנתאות), וצפוי לנוע בקצב שנתי של כ-1.1 טריליון דולר.

מעבר לצעדי המדיניות, יו"ר הפד ג'רום פאואל הדגיש את המחויבות של הפד להורדת האינפלציה. עם זאת, משום מה הוא הוריד מעל הפרק לעת זו את האפשרות להעלאת הריבית ב-75 נ"ב, התבטאות שגויה להערכת אי.בי.אי, שרק הוסיפה אי ודאות לגבי מידת הנחישות של הפד להורדת האינפלציה ותמכה בעלייה בתשואות ובתנודתיות  תוך היתללות העקום. כאשר מוסיפים למשוואה את הלחצים משוק העבודה, שגם פאואל רואה אותו כהדוק מדיי, ואת השיבושים הפוטנציאליים משוקי הסחורות ומשרשרת האספקה הנובעים מהמצב בסין ומהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מובנת יותר העלייה בפרמיית הסיכון בשוקי המניות האג"ח.

המשך לחצים אינפלציוניים משוק העבודה בארה"ב

עוד אומרים כלכלני אי.בי.אי כי דו"ח התעסוקה לחודש אפריל בארה"ב המשיך לשקף עליה במספר המועסקים וכלל התפתחויות מעניינות בכל הנוגע ללחצים האינפלציוניים העתידיים. ראשית, תוספת המועסקים הגיעה באפריל ל-428 אלף, בדומה לזו שבמרץ, כך שהתוספת הממוצעת ברבעון האחרון ובשנה האחרונה מוסיפה לנוע מעל לחצי מיליון מועסקים לחודש. קצב עליית השכר התמתנה במידת מה בחודשים האחרונים (באפריל נרשמה עלייה מתונה יחסית של 0.3%), אך הקצב השנתי ממשיך להיות גבוה יחסית, בפרט בסקטור הפרטי ולנוע סביב 6.5%.

שיעור האבטלה ממשיך לנוע סביב רמות שפל (3.6%), אך באפריל נרשמה במפתיע ירידה בשיעור ההשתתפות (מ-62.4 ל-62.2). אמנם מדובר בנתון ראשון לאחר מגמת עלייה בהשתתפות שנרשמה בשנה האחרונה, אך במידה והעלייה בהשתתפות נבלמה מדובר בחדשות רעות עבור הפד, שכן ככל שהיצע העובדים הפוטנציאלי נמוך  יותר תידרש התאמה משמעותית יותר כלפי מטה של הביקוש לעובדים בכדי למתן את השכר, בפרט כאשר הביקוש לעובדים, כפי שעולה ממספר המשרות הפנויות, נע סביב רמות שיא.

כמו כן, נתוני עלות השכר לרבעון הראשון הצביעו על עלייה רבעונית נוספת של מעל ל-1% לקצב שנתי גבוה של 4.7%, וזאת בהובלת הסקטור הפרטי שבו נרשמה עלייה של 5% בשנה האחרונה. אמנם קצב העלייה השנתי נותר זהה לזה שנרשם ברבעון האחרון של 2021, 5%, אך מדובר ברמות הגבוהות ביותר בשני העשורים האחרונים, ועל לחצי אינפלציה שעדיין צפויים לבוא לידי ביטוי במהלך השנה.  העלייה הגבוהה בעלות השכר ממחישה את בעיית האינפלציה בארה"ב, שגם אם בשלב מסוים תתמתן מצד הסחורות והמוצרים התעשייתיים, תחייב התמתנות בשוק העבודה כדי למתן את לחצי השכר, והתמתנות שכזו לרוב נלווית למיתון. כפי שעולה מהגרף השמאלי, שילוב של שפל באבטלה ואינפלציה גבוהה כאשר ברקע עקום אג"ח שטוח באופן יחסי, מהווה תמהיל שמעלה את ההסתברות לכניסה למיתון.

קצב הצמיחה בעולם מתמתן

באשר לתמונת המצב ביולם אומרים באי.בי.אי כי נתוני הפעילות האחרונים בעולם היו חלשים מהצפוי, אך בחלקם שיקפו גורמים זמניים. הצמיחה ברבעון הראשון של השנה בארה"ב הפתיעה כלפי מטה עם ירידה של 1.4% ביחס לרבעון האחרון של השנה. עם זאת, כזכור ברבעון האחרון של 2021  נרשמה צמיחה חריגה של כ-7% שהושפעה מתרומה ניכרת של השינוי במלאים, ואילו ברבעון הראשון גורם זה משך את הצמיחה כלפי מטה. זאת במקביל לעלייה חדה ביבוא, שהובילה ליצוא נטו שלילי. אמנם מדיניות המלאים עשויה להשתנות על רקע השיבושים בשרשרת האספקה וההידרדרות הגיאופוליטית, אך בכדי לבחון את מצב המשק מוטב להתמקד בביקוש המצרפי, שהמשיך לעלות גם ברבעון הראשון של השנה, וב-3 הרבעונים האחרונים נע בקצב שנתי של 2.5%-2%.

מדדי מנהלי הרכש ממשיכים לשקף אמנם את המשך התרחבות הפעילות, אך בקצבים מתונים יותר. מדד ה-ISM לפעילות התעשייה המשיך את מגמת הירידה גם באפריל והגיע לרמה של 55.4. תמהיל המדד בחודשים האחרונים, הכולל התרחבות מתונה יותר בהזמנות החדשות ובצבר ההזמנות,  ממשיך לשקף צפי להמשך מגמת ההתמתנות בפעילות גם בחודשים הקרובים. מדד השירותים רשם אף הוא ירידה באפריל, אך עדיין לרמה גבוהה יחסית (57), אם כי תמהיל המדד נחלש אף הוא.

כמו כן, למרות ההאטה בקצב הגידול של הפעילות לחצי המחירים נמשכים. לאחר שיפור מסוים בתחילת השנה, העלייה האחרונה במחירי הסחורות ופוטנציאל לשיבושים נוספים בשרשרת האספקה בעקבות המצב הגיאו-פוליטי והסגרים בסין הובילו לחזרה לרמות גבוהות של רכיב המחירים בתעשייה ולבלימת השיפור בזמני המשלוחים. התמונה העולה מחדדת את ההתבטאות של פאואל בנוגע לכך שהפד כמובן יקבל ברכה שיפור בצד ההיצע שימתן את האינפלציה, אך אינו תולה בכך תקוות, כלומר יפעל למתן את הביקושים בכדי להוביל לירידה בסביבת האינפלציה. ככל שצד ההיצע יתמוך בלחצי מחירים, ההתאמה שתידרש מצד הביקושים תהיה חריפה יותר, ותעלה את ההסתברות למיתון.

מדדי הפעילות בסין הושפעו לאחרונה מהסגרים הנוקשים, ומהם השתקפה התכווצות ניכרת בפעילות בעיקר באפריל. הירידה החדה במדדי מנהלי הרכש, בחלקם אף לרמות של מתחת ל-40, אמנם לא צפויה להימשך לאורך זמן שכן גלי התחלואה מתאפיינים בחודשים ספורים, אך שילוב של הפגיעה הנוכחית בפעילות עם שינוי המגמה בשוק הנדל"ן למגורים מציבים אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות. לא מפתיע שלאחרונה הטון מצד הממשל קיבל תפנית ומכוון להאצה בצמיחה תוך הכרזה על תוכנית תשתיות רחבה, במקביל למסרים פייסניים בכל הנוגע לרגולציה על חברות הטכנולוגיה. למרות ניסיון העבר המוצלח של הרשויות בסין בהתמודדות עם האטה/מיתון, מפנה לרעה בשוק הנדל"ן למגורים שתפס נתח נכבד בצמיחה הסינית בעשור האחרון, הוא אתגר מורכב במידה ניכרת, כך שהסיכון לצמיחה בסין נוטה כלפי מטה.

אחד המפתחות העיקריים להורדת האינפלציה טמון גם בשוקי הסחורות. אם המעבר לריסון מוניטרי וחששות מפני הידרדרות בפעילות היו מספיקים בעבר בכדי להוביל לירידה במחירי הסחורות הרי שההידרדרות הגיאו-פוליטית הפכה את המצב למורכב יותר. החולשה בפעילות בסין והחששות לפגיעה בצמיחה העולמית אמנם הוביל לאחרונה לירידה במחירי המתכות התעשייתיות ובמחירי התובלה, אך מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות ממשיכים לנוע ברמות גבוהות. המשמעות היא שכל עוד לא נרשמת ירידה משמעותית במחירי הסחורות, יידרש ריסון מוניטרי ולחץ גבוה יותר לירידה בביקושים כדי למתן את האינפלציה.

בכמה תעלה הריבית בארה"ב?

העלייה בפרמיית הסיכון בשוק איגרות החוב בארה"ב לוותה בעלייה קלה בציפיות להעלאת הריבית. הציפיות הנוכחיות משקפות העלאות נוספות של 50 נ"ב ב-3 ההחלטות הבאות (בהחלטה השלילית בהסתברות קרוב למלאה), כ-200 נ"ב במצטבר עד לסוף השנה, וסיום ההעלאות בריבית של 3.50%-3.25%. תהליך העלייה בתשואות מלווה כצפוי במגמת עלייה בתשואות הריאליות, אם כי רמת הציפיות לאינפלציה עדיין גבוהה, כך שהלחץ לעלייה בריביות הריאליות צפוי להימשך להערכת כלכלני אי.בי.אי.

למרות החששות הגוברים להאטה בהמשך השנה, שקיבלו ביטוי בהפחתת תחזית צמיחה רוחבית לכלכלות המובילות בעולם במהלך החודשים האחרונים, תחזיות הרווח בקרב מדדי המניות המובילים, למעט בסין, לא עודכנו כלפי מטה. הסבירות לעדכון זה גבוהה למדי, בוודאי בהנחה ולא יחול שיפור במצב הגיאו-פוליטי שמקרין לשלילה על הצמיחה ומקשה על הורדת האינפלציה. בחינת פרמיית הסיכון, הנשענת כאמור עדיין על תחזיות רווח אופטימיות יחסית, מעלה כי השוק האמריקאי ממשיך להתאפיין בפרמיית סיכון נמוכה יחסית, למרות הירידות במדד מתחילת השנה, וזאת כתוצאה מעליית התשואות המהירה. לפיכך, התמחור הנוכחי לא כולל מרווח ביטחון מפני זעזועים, דווקא בעת של ריסון מוניטארי וחשש מפני הידרדרות בפעילות, ומציב את השוק האמריקאי עם תמחור לא אטרקטיבי, במיוחד עם תחילת צמצום המאזן של ה-Fed. ביתר המדדים המובילים באסיה ובאירופה הפרמיה גבוהה באופן ניכר מאשר בארה"ב, על אף שלחצי הריסון המוניטרי במדינות אלו נמוכים, כך שהתמחור בהם ממשיך להיות נוח יותר מאשר בארה"ב.

שוק העבודה המקומי ממשיך להתאפיין בלחצי שכר מתונים יחסית

בהיבט המקומי, אומרים באי.בי.אי כי נתוני התעסוקה למחצית הראשונה של אפריל הצביעו לכאורה על ירידת מדרגה באבטלה (ירידה באבטלה הרחבה מ-5.3% ל-4.4%) אך מדובר בנתון שמושפע מאוד מעיתוי הפסח ולכן סביר שהשיפור באבטלה צנוע יותר. שכן, הירידה באבטלה באפריל שיקפה ירידה חדה בהשתתפות של כ-60 אלף במחצית הראשונה של אפריל (ושל כ-100 אלף בחודש האחרון) במקביל לירידה  של כ-20 אלף במספר המועסקים (ושל כ-60 אלף בחודש האחרון), כך שמדובר בירידה באבטלה שלא מהסיבות הטובות.

נתוני השכר לחודש פברואר הצביעו על עלייה קלה של 0.2% בהשוואה לינואר, אך נתוני החודשים האחרונים עודכנו באופן ניכר כלפי מטה ביחס לאומדן בינואר, וזאת במקביל לעדכון כלפי מעלה של נתוני המשרות.  באופן כללי, השכר הממוצע הנומינאלי די יציב לאורך 2-3 הרבעונים האחרונים (לעומת ירידה בשכר הריאלי), אך יציבות זו עדיין משקפת עלייה של השכר בפועל, שכן היא מלווה בעלייה במספר המשרות שבחלקן התאפיינו בשכר נמוך יותר בעבר. עם זאת, העלייה לא חורגת ממגמת טרום המשבר, ולא משקפת עד כה לחצי שכר חריגים במשק, כלומר עקבית עם ההערכות של בנק ישראל בדבר העלאת ריבית הדרגתית, ובאי.בי.אי מצפים להמשך העלאות ריבית במנות של 25 נ"ב, גם בהחלטה הקרובה. מבחינת אפקט ההכנסה, השילוב של השיפור בתעסוקה משמעותי יותר מאשר השחיקה בשכר הריאלי, כך שנמשכת מגמת העלייה בהכנסה הריאלית, אך היא נמוכה עדיין בכ-2% ממגמת טרום המשבר, כלומר לא משקפת צפי ללחצים משמעותיים בצד הביקוש.

להערכת כלכלני אי.בי.אי, ככל שהפד יתקדם עם תהליך הריסון, הוא יצליח לבסוף למתן את אינפלציית הסחורות (כולל מוצרים תעשייתיים שצפויים לירידה בביקוש לטובת השירותים כחלק מהחזרה לדפוס צריכה נורמלי), כלומר למתן את האינפלציה המיובאת לישראל. תהליך זה צפוי לצבור תאוצה בחלקים המאוחרים של השנה, שבהם הצמצום המוניטרי בעולם יתקדם, כך שבהנחה ולא יירשמו לחצי שכר חריגים בישראל חלון העלאות הריבית בישראל הוא עד לסוף השנה, ואנו מצפים שתגיע ל-1%-1.25%. לפיכך, תמחור האינפלציה לשנים הקרובות ממשיך לגלם פרמיית סיכון גבוהה מדיי להערכתנו, ותומך במשקל עודף לאפיק השקלי על פני הצמוד. מבחינת מח"מ התיק, סביר שככל שהריסון בעולם ובישראל יימשך, הוא יקשה על מפנה בשוק האג"ח למרות תמחור של תוואי ריבית אגרסיבי מדי לדעת כלכלני אי.בי.אי. עם זאת, במבט לחלקים המתקדמים של השנה, ומתוך ציפייה להשפעה ממתנת מאוד של ההתפתחויות על הצמיחה העולמית (ובהיבט המקומי עם החולשה המתגברת בסקטור הטכנולוגיה), החלקים הארוכים מאוד של העקום (30 שנה) נמצאים בתמחור נוח, בין היתר גם בהתחשב בתלילות הגבוהה בהם ביחס לחלקים הקצרים והבינוניים של העקום.