כשמממשים השקעה בהפסד זה לא בהכרח סוף הסיפור מול רשות המסים. לפי סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, הפסד הון מוכר יכול לקזז רווח הון – ובמקרים מסוימים גם ריבית ודיבידנד מניירות ערך – וכך להקטין את המס ששולם או ייגבה. המנגנון הזה נקרא קיזוז הפסדים, ולעיתים גם "מגן מס". המדריך מסביר איך זה עובד בפועל, מתי הבנק מקזז אוטומטית ומתי חייבים דוח שנתי, מה קורה להפסד שלא נוצל בשנת המס, ואיך מתכננים מימושים לקראת סוף השנה בלי ליפול למלכודות נפוצות.

מהו קיזוז הפסדים לפי סעיף 92?

רשות המסים ממסה רווח הון מומש מניירות ערך בשיעור של 25% על הרווח הריאלי במניות, קרנות ואג"ח צמודות, ו-15% על הרווח הנומינלי באפיקים שקליים לא צמודים. ההסבר המלא על שיעורי המס וההבדל בין נומינלי לריאלי מופיע במדריך מס על רווחים בשוק ההון (https://www.hon.co.il/מס-על-רווחים-בשוק-ההון-כמה-משלמים-ולמה/) ובמדריך המס על רווחים בבורסה (https://www.hon.co.il/המס-על-רווחים-בורסה-כמה-משלמים-ואיך-אפ/).

סעיף 92 לפקודה קובע את סדר הקיזוז: קודם מול רווח הון באותה שנת מס. הפסד הון מניירות ערך ניתן, בתנאים שמפרטת רשות המסים, לקזז גם מול ריבית ודיבידנד מניירות ערך – אך לא מול הכנסה רגילה משכר עבודה. חוזר מקצועי של רשות המסים (חוזר 10/2025) מפרט את כללי היישום, כולל מגבלות כששיעורי המס על ההכנסות המקוזזות שונים זה מזה.

שתי נקודות שרבים מפספסים: ראשית, קיזוז חל רק על הפסד שמומש במכירה. ירידת ערך "על הנייר" לא יוצרת מגן מס, וגם רווח לא מומש לא יוצר חבות. שנית, הפסד מועבר לשנים הבאות נמדד בערכים נומינליים ואינו צמוד למדד המחירים לצרכן – כלומר מגן מס של 20,000 שקל משנת 2024 נשאר 20,000 שקל גם ב-2026.

מתי הבנק מקזז לבד, ומתי חייבים דוח שנתי?

בתוך אותו חשבון ניירות ערך, הבנק או הברוקר הישראלי הוא "מנכה במקור". הוא מחשב רווחים והפסדים לאורך השנה ומנכה מס רק על היתרה החייבת. אם בינואר נמכרה מניה בהפסד של 20,000 שקל ובמרץ מניה אחרת ברווח של 30,000 שקל באותו חשבון, הבסיס החייב יורד ל-10,000 שקל. על 10,000 שקל בשיעור 25% המס הוא 2,500 שקל – לא 7,500 שקל על מלוא הרווח.

הבעיה מתחילה כשיש כמה חשבונות אצל כמה גופים. כל גוף רואה רק את מה שקורה אצלו. רווח בבנק א׳ והפסד בבית השקעות ב׳ לא מתקזזים אוטומטית. כדי לאחד אותם מגישים דוח שנתי לרשות המסים, מצרפים את טפסי 867 מכל החשבונות, ומבקשים החזר או התאמה. התהליך קשור גם למדריך מדריך החזר מס (https://www.hon.co.il/החזר-מס-מדריך-הגשת-בקשה/) ול מחשבון החזרי מס (https://www.hon.co.il/מחשבון-החזרי-מס/).

גם הפסד שלא נוצל עד סוף השנה לא "נשמר" במערכות הבנק לשנה הבאה בלי פעולה מצד המשקיע. כדי להעביר מגן מס לשנים הבאות יש להגיש דוח לשנת ההפסד ולשמור על רצף דיווח. בלי דוח, ההפסד עלול להתאפס לצורכי קיזוז עתידי – גם אם בתיק באמת נוצר הפסד מומש גדול.

דוגמה מספרית: רווח, הפסד ומגן מס בין חשבונות

נניח משקיע עם שני חשבונות ב-2025:

• בבנק א׳: מכירת מניה ברווח ריאלי של 50,000 שקל. הבנק ניכה מס של 12,500 שקל (25%).
• בבית השקעות ב׳: מכירת קרן סל בהפסד של 18,000 שקל. אין ניכוי מס כי אין רווח.

בלי דוח שנתי המשקיע שילם 12,500 שקל מס, אף שהרווח נטו בין שני החשבונות הוא 32,000 שקל בלבד. אחרי הגשת דוח ואיחוד הקיזוז, הבסיס החייב יורד ל-32,000 שקל והמס הנכון הוא 8,000 שקל. ההחזר הצפוי: 4,500 שקל (לפני ריבית שרשות המסים עשויה להוסיף לפי הכללים). את סדר הגודל אפשר לבדוק גם ב מחשבון מס רווחי הון (https://www.hon.co.il/מחשבון-מס-רווחי-הון/).

דוגמה נוספת בתוך אותו חשבון: רווח 40,000 שקל, הפסד 15,000 שקל, ודיבידנד 4,000 שקל שעליו כבר נוכה מס של 1,000 שקל. אחרי קיזוז ההפסד מול הרווח נשאר בסיס של 25,000 שקל ומס של 6,250 שקל על רווח ההון – חיסכון של 3,750 שקל לעומת מיסוי מלא על 40,000. פירוט על תרחישי הפסד קיצוניים מופיע במדריך מה קורה כשמפסידים בניירות ערך (https://www.hon.co.il/השקעתם-בניירות-ערך-והפסדתם-הכל-ואפילו/).

מה קורה בין סוגי ניירות, ברוקרים זרים ומס יסף?

קיזוז בין מניות ישראליות לזרות, בין אג"ח למניות ובין קרנות לניירות בודדים – אפשרי ככלל. שיעור המס על היתרה החייבת נקבע לפי סוג הרווח שנותר אחרי הקיזוז. אם נשאר רווח מאג"ח שקלית לא צמודה אחרי קיזוז הפסד ממניות, המס על היתרה עשוי להיות 15% נומינלי ולא 25% ריאלי.

בברוקר זר לרוב אין ניכוי מס ישראלי במקור. האחריות לדווח על רווחים והפסדים עוברת למשקיע בדוח השנתי. מס ששולם בחו״ל על דיבידנד עשוי להיזקף כזיכוי מס זר, בכפוף לכללי רשות המסים ולמניעת כפל מס לפי האמנות. הפסד מחו״ל מקוזז תחילה מול רווחים מחו״ל, לפי עקרונות החוזר המקצועי.

משקיעים עם הכנסה שנתית גבוהה חייבים גם במס יסף על חלק מההכנסות שמעל התקרה, כולל רווחי הון ודיבידנד. קיזוז הפסדים מקטין את בסיס רווח ההון ולכן עשוי להקטין גם את הרכיב שנכנס לחישוב מס היסף – אך לא מחליף בדיקה פרטנית. על כך במדריך מס יסף (https://www.hon.co.il/מס-יסף-בשנת-2025-מה-חדש-ומה-חשוב-לדעת/) וב מחשבון מס יסף 2026 (https://www.hon.co.il/מחשבון-מס-יסף-2026-כמה-מס-על-הכנסה-גבוהה/).

מצב

מה קורה בפועל

מה עושים

רווח והפסד באותו חשבון

קיזוז אוטומטי ע״י הבנק או הברוקר

לוודא בדוח החודשי והשנתי שהחישוב נכון

רווח בחשבון א׳, הפסד בחשבון ב׳

אין קיזוז אוטומטי

דוח שנתי + טפסי 867 מכל הגופים

הפסד נטו בסוף השנה

לא נשמר לבד לשנה הבאה

להגיש דוח ולקבע מגן מס

הפסד מועבר משנים קודמות

קיזוז מול רווח הון בלבד

לשמור רצף דוחות ואישורי הפסד

ברוקר זר בלי ניכוי ישראלי

אין קיזוז אוטומטי מול חשבון ישראלי

דיווח עצמי בדוח השנתי

איך מתכננים מימושים לקראת סוף השנה?

לקראת דצמבר כדאי לעבור על כל החשבונות ולשאול שלוש שאלות: האם יש רווחים מומשים ששולם עליהם מס במקום אחד, והפסדים פתוחים במקום אחר? האם יש נייר בהפסד שמלכתחילה תכננו למכור, כך שמימוש עכשיו ייצור מגן מס באותה שנה? האם יש הפסד משנים קודמות שמחכה לרווח מומש?

אין טעם למכור נייר רק בשביל מס אם התזה ההשקעתית עדיין תקפה והעמלות גבוהות. אבל כשהמימוש ממילא על הפרק, תזמון בתוך אותה שנת מס יכול לשנות את גובה המס במאות או אלפי שקלים. אחרי המימוש שומרים את טופס 867, את דוחות העסקאות ואת אישורי הניכוי – אלה הבסיס לדוח או לבקשת החזר.

טעויות נפוצות שמבטלות את מגן המס

הטעות הראשונה היא להניח שהבנק "יזכור" את ההפסד לשנה הבאה. הוא לא. בסוף דצמבר המערכת מאפסת את היתרה לצורכי ניכוי במקור של השנה החדשה, אלא אם המשקיע מקבע את ההפסד בדוח. הטעות השנייה היא למכור נייר בהפסד ולקנות מיד אותו נייר בחזרה רק בשביל המס, בלי לבדוק אם מדובר בעסקה מלאכותית לפי גישת רשות המסים. תכנון מס לגיטימי נשען על מימוש אמיתי ועל תיעוד, לא על סיבוב ריק.

טעות שלישית: לערבב בין הפסד הון לבין הפסד מעסק. מי שסוחר בתדירות גבוהה מאוד עלול במקרים חריגים להיחשב כמי שמנהל עסק של ניירות ערך, ואז כללי המיסוי והקיזוז משתנים. רוב המשקיעים הפרטיים נשארים במסלול רווח הון הרגיל, אבל מי שמבצע מאות עסקאות בשנה צריך להיוועץ לפני שמניח הנחות.

טעות רביעית: לשכוח שמס ששולם על דיבידנד או ריבית במהלך השנה יכול להיות רלוונטי לקיזוז. אם נוכה מס על דיבידנד ואחר כך נוצר הפסד הון באותה שנה, ייתכן שחלק מהמס שנוכה יוחזר דרך הדוח – בכפוף לכללי סעיף 92 ולחוזר רשות המסים. לכן שומרים את כל אישורי הניכוי, לא רק את סיכום רווח ההון.

בסוף התהליך כדאי לחזור ל המס על רווחים בבורסה (https://www.hon.co.il/המס-על-רווחים-בורסה-כמה-משלמים-ואיך-אפ/) ולוודא שהבנתם גם את שיעורי המס עצמם, לא רק את הקיזוז. קיזוז בלי הבנה של בסיס המס הריאלי מול הנומינלי עלול לייצר חישוב שגוי של ההחזר הצפוי.

צ׳ק־ליסט שנתי למשקיע עם כמה חשבונות

בינואר־מרץ אוספים את כל טפסי 867. באפריל משווים רווח מול הפסד בין הגופים ומחליטים אם מגישים דוח. אם יש הפסד נטו – מגישים כדי לקבע מגן מס גם בלי החזר מיידי. אם יש החזר צפוי משמעותי – מגישים עם כל הנספחים ובודקים ב מחשבון החזרי מס (https://www.hon.co.il/מחשבון-החזרי-מס/). לאורך השנה מסמנים ביומן את דצמבר כחודש לבדיקת מימושים אפשריים, בלי להפוך את תיק ההשקעות למכונת מס.

שאלות ותשובות

האם אפשר לקזז הפסד מניות מול רווח מאג״ח שקלית? כן, קיזוז בין סוגי ניירות ערך אפשרי ככלל. שיעור המס על היתרה החייבת נקבע לפי סוג הרווח שנותר אחרי הקיזוז.

האם הפסד על הנייר עוזר? לא. בלי מכירה אין הפסד מוכר לצורכי מס.

כמה שנים אפשר לגלגל מגן מס? כל עוד שומרים על רצף הגשת דוחות ומקזזים מול רווחי הון בשנים הבאות. בלי דוח ההפסד עלול ללכת לאיבוד.

האם חובה רואה חשבון? לא חובה בחוק להגשת דוח פשוט, אבל כשיש כמה חשבונות, ניירות זרים או מס יסף – ייעוץ מקצועי חוסך טעויות יקרות.

מה הקשר לטופס 867? טופס 867 הוא הריכוז השנתי של הבנק או הברוקר על רווחים, הפסדים וניכויי מס. בלעדיו קשה לבסס קיזוז בין חשבונות או להעביר מגן מס.

לפני שמממשים עסקה גדולה כדאי לבדוק אם יש הפסדים פתוחים בחשבונות אחרים. הנתונים והטפסים הסופיים מופיעים באתר רשות המסים; המדריך כאן הוא הסבר כללי ואינו ייעוץ מס אישי.

מקורות (לא קישורים בגוף):

• פקודת מס הכנסה סעיף 92
• רשות המסים חוזר 10/2025 קיזוז הפסדים
• רשות המסים – שיעורי מס רווחי הון
• הון – מדריכי מס על רווחים בבורסה

דגלים

• חוזר 10/2025 – לאמת מגבלות קיזוז מול ריבית/דיבידנד בנוסח הרשמי
• תקרת מס יסף משתנה מדי שנה