מערך הסייבר הלאומי ממליץ לציבור להימנע מפרסום תאריך לידה, כתובת, מספר טלפון, מקום עבודה ומידע צבאי, בנימוק שגם פרטים קטנים מאפשרים להרכיב פרופיל מלא של אדם. ההמלצה מצטרפת לקריאה של המערך לארגונים ולמשרדי הממשלה להפסיק להשתמש בתאריך הנפקת תעודת הזהות כאמצעי אימות. לפי המערך, מדובר בפרט סטטי וגלוי, שיחד עם מספר תעודת הזהות עלול לשמש לגניבת זהות ולהתחזות, והחלופות המומלצות הן קוד חד פעמי מאפליקציית אימות, Passkey, חתימה דיגיטלית וזיהוי ביומטרי.

חלק גדול מהפרטים האלה כבר מפוזר בידיים רבות. לפני כל בחירות מעביר משרד הפנים למפלגות את פנקס הבוחרים, הכולל שם, שם הורה, שנת לידה, כתובת ומספר זהות של כל בעלי זכות הבחירה. הרשות להגנת הפרטיות ציינה בדוח פיקוח על המפלגות שהפרקטיקה הזו איננה המיטבית מבחינת הגנת הפרטיות ואבטחת המידע. במקביל, רבים מעבירים צילום של תעודת הזהות לשליחים, למשכירי דירות ולנותני שירות, ובמערך הסייבר מציינים שמידע כזה עלול להיגנב או לדלוף ולשמש להונאות. תאריך הלידה המלא, שמתפרסם ברשתות החברתיות או מוזן בטופס הרשמה לחנות מקוונת, משלים את הפאזל.

השימוש בפרטים האלה מתחיל בדרך כלל בפנייה שנראית רשמית. לפי הפיקוח על הבנקים, עבריינים מתחזים לנציגי בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בנק ישראל ומשטרת ישראל, ולעיתים שולחים מסמכים מזויפים כמו תעודת שוטר או מכתב שכביכול יצא מבנק ישראל. הפנייה מגיעה בשיחה, במסרון או בדוא"ל, ממספר או מכתובת שנראים שייכים לגוף המוכר, ולעיתים מפנה לאתר מתחזה. כשהקשר נוצר, המתחזה מבקש פרטים אישיים, פרטי חשבון, פרטי כרטיס אשראי או קוד אימות שהגיע לטלפון. בנק ישראל ומשטרת ישראל ציינו בהודעה משותפת שהניסיונות מכוונים בעיקר לקשישים ולאוכלוסיות מוחלשות.

כדי לשכנע, המתחזים יוצרים תחושת דחיפות ומדברים על פעילות חשודה בחשבון או על תקלה בשרתי הבנק, ולעיתים בהבטחה לזכייה או להשקעה אטרקטיבית. בנק ישראל מדגיש שהבנקים, חברות כרטיסי האשראי והבנק המרכזי עצמו אינם פונים ללקוחות בבקשה למסור פרטים חסויים או קוד שנשלח במסרון. ההמלצה היא למסור פרטי זיהוי אך ורק בשיחה חוזרת למספר שהלקוח מצא בעצמו באתר הבנק, להימנע מכניסה לחשבון דרך קישור שהגיע בהודעה, ולבדוק את איות כתובת האתר.

ברמה היומיומית, השאלה היא איפה באמת צריך את הפרטים האמיתיים. גופים שמאמתים זהות מול רישומים רשמיים, כמו בנקים, חברות אשראי ומשרדי ממשלה, צריכים אותם. חנות מקוונת או מועדון לקוחות זקוקים בדרך כלל לאמצעי תשלום ולכתובת למשלוח, וכשהשדה של תאריך הלידה הוא רשות, השארתו ריקה מצמצמת את כמות המידע שעלול לדלוף. מערך הסייבר ממליץ גם על סיסמה ייחודית לכל שירות, אימות דו שלבי, עדיף באפליקציה ולא במסרון, נעילת הפרופיל ברשתות החברתיות ושליחת צילום תעודה מזהה באמצעי מאובטח בלבד, עם מחיקה מיד אחרי השימוש.

גם הרגולטורים מטפלים בתופעה. צוות משותף של הפיקוח על הבנקים, משטרת ישראל ומשרד התקשורת סיכם שנת עבודה: נוסח הודעות ניוד המספר אצל חברות הסלולר שונה כך שיכלול אישור מפורש של הלקוח וקוד האימות יופיע בסופו, ונפתח מסלול מהיר להגשת תלונות במשטרה על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. ההמלצה המרכזית של הצוות היא הקמת גורם לאומי מתכלל. להרחבה: התמודדות עם הונאות פיננסיות: צוות בין-מגזרי מגבש פתרונות מערכתיים

מי שחושש שמסר פרטים צריך לפנות מיד לבנק. הוראת ניהול בנקאי תקין 426 מחייבת את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להפעיל מוקד אנושי לדיווח על הונאות, זמין בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, ורשימת המספרים מפורסמת באתר בנק ישראל. במקביל אפשר להגיש תלונה במשטרה, ולדווח על הודעת פישינג או אתר מתחזה למרכז 119 של מערך הסייבר, בחיוג חינם בכל שעות היממה או דרך הצ'אט בוואטסאפ של המערך.

כלי נוסף הוא דוח ריכוז הנתונים של מערכת נתוני האשראי בבנק ישראל. כל אדם זכאי לדוח אחד בחינם בכל שנה קלנדרית, דרך האזור האישי באתר המערכת או בטלפון 6194*, והדוח מפרט את ההתחייבויות הרשומות על שמו ואת הגופים שקיבלו עליו מידע. הלוואה או מסגרת שהלקוח אינו מכיר עשויה להיות הסימן הראשון לגניבת זהות. להרחבה: דוח נתוני האשראי שלכם: מה בדיוק כתוב בו, ואיך מוציאים אותו בחינם פעם בשנה