הלוואות מדריכי בנקאות

מסגרת אשראי - כל מה שצריך לדעת

מסגרת אשראי היא הסכום שאתם יכולים להיות בו במינוס במסגרת חשבון העובר ושב (חשבון העו"ש) ולשלם את הריבית התעריפית שנקבעה לכם. חריגה ממסגרת זו תעלה לכם ביוקר - ריבית רצחנית. אז בואו נעשה סדר במה זה בעצם מסגרת אשראי -

מהי מסגרת אשראי? 

בנק ישראל מגדיר מסגרת אשראי כמסגרת לסדרה מתמשכת של עסקאות אשראי עתידיות בחשבון עובר ושב, בין הבנק לבין הלקוח.  למעשה, בין הלקוח לבין הבנק יש הסכם - כן, אתם חותמים על עשרות עמודים שאתם פותחים חשבון עו"ש, ובין היתר נקבעת שם המסגרת שלכם. ההסכם להעמדת מסגרת אשראי מבטא את הנכונות של הבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת, ביתרה שלילית, עד לתקרת מסגרת האשראי. ולהדגמה - הבנק קבע שיש לכם מסגרת של 20 אלף שקל, המשמעות שאתם יכולים להיות במינוס בחשבון של 7 אלף של 12 אלף ושל עד 20 אלף שקל. אבל זה עולה כסף

תמורת האשראי שאתם לוקחים מהבנק (כחלק מהמסגרת או כמסגרת כולה) אתם משלמים ריבית בשיעור מוסכם (מוסכם בינכם ובין הבנק). לרוב שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות, אבל כמובן שנמוכים מריבית חריגה - ריבית על סכום שעולה על המסגרת השוטפת.

האם מוטלת חובה על הבנק לתת אשראי ללקוח?
זו שאלה קשה, ובנק ישראל נדרש לענות עליה. בנק ישראל מסביר שעל פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)  נקבע  כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש הבנק כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו. זה לא עניין של מה בכך - הבנק בעצם לא חייב לתת לכם אשראי, ולכן עדיף כבר בעת פתיחת חשבון הבנק להבין מה המסגרת שהוא מייעד לכם.

האם יש לבנק חובות בקשר לניהול מסגרת האשראי?

מה בעצם טיב היחסים בין הבנק ללקוח? האם הבנק מחוייב בנוגע למסגרת - הודעות שוטפות, דיווחים, שינוי המסגרת? ובכן, ההוראה המרכזית שמסדירה את העמדת מסגרות האשראי במערכת הבנקאית היא  הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב". תכלית ההוראה, של בנק ישראל, היא בעצם לעזור לציבור ולמנוע מצב מתמשך של חריגות. המצב הזה אולי טוב לבנקים שגובים ריבית חריגה, כלומר הרווחים שלהם עולים, אבל זה ממש לא טוב ללקוח, ובנק ישראל תפקידו לאזן בין הבנקים ובין הלקוחות. ההוראה של בנק ישראל, חשוב להדגיש, אינה אוסרת על קיום "מינוס" בחשבון (למרות שבתחילת הדרך רבים חשבו שזו הכוונה) ואינה דורשת להקטין את המיוס או לאפס את המינוס. ההרואה פשוט מחייבת הסדרת מסגרת האשראי בהסכם ברור בין הבנק ובין הלקוח ויישמו של ההסכם, כלומר - אתם יכולים להיות במינוס בתחום  המסגרת.
ולמי זה בעצם טוב? מסתבר שגם לנו הלקוחות. מסגרת פעילות בנקאית ברורה ומוסכמת מקנה ללקוח ודאות בנוגע למתרחש בחשבונו ובאשר ליכולתו למשוך שיקים ולשלם תשלומים בדרכים שונות מהחשבון, וזאת מתוך מודעות לריביות הנגבות מהלקוח ועלות הפעילות בכלל. הלקוח פשוט יותר ער למסגרת ולמצבו ביחס למסגרת - אם המסגרת היא בהיקף של 20 אלף שקל, והלקוח נמצא במינוס של 15 אלף שקל הוא אמור לכלכל את צעדיו ולא להוציא שקים בסכום העולה על 5 אלף שקל. הוא בעצם אמור להכין מעין תזרים מזומנים שוטף שלוקח בחשבון גם את ההכנסות והתזרימים שלו (בעיקר הכנסות משכרר עבודה), ולפי זה לקבוע מתי וכמה להוציא.

והנה עיקרי ההוראה החשובה הזו - הסכם מסגרת האשראי יהיה בכתב.הבנק יבדוק ויתעד בקשות של לקוחות למסגרת אשראי, ויתאים אותן לצורכי הלקוח וליכולותיו. הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי באופן חד צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלה בגין העמדת המסגרת הנוספת, שהריבית במסגרת האשראי כאמור לא תעלה על הריבית שנקבעה למסגרת האשראי האחרונה אשר הוסכמה בכתב עם הלקוח, ושיודיע ללקוח בסמוך לקביעתה על סכום המסגרת ותנאיה.

כמוכ כן, נקבע בהוראה - הבנק לא יאפשר חריגות ממסגרת האשראי, אלא במקרים מיוחדים. למרות האמור, מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד שיקים וחיובים בחריגה קטנה - עד אלף ש"ח, ובלבד שהחריגה לא תמשך זמן רב.

האם יש אפשרות לחרוג מתקרת מסגרת האשראי?

ובכן יש כלל ויש יוצאים מהכלל,שבפועל  נראה שהיוצאים מהכלל עשויים להיות רבים - אבל תשתדלו להיצמד לכלל - לא לחרוג!  בפועל על פי ההוראה - הבנק לא יכבד את החיובים המוצגים בחשבון, אשר יביאו לחריגה ממסגרת האשראי! וזה חשוב מאוד לדעת. חיובים כאלו, למשל שיקים, הוראות קבע ועוד, יוחזרו מסיבת "אין כיסוי מספיק". אם אתם במסגרת של 20 אלף שקל ונתתם שיק שמעביר אתכם מעל המסגרת הבנק לא יחייב , כלומר לא יקבל את השיק - השיק יחזור.  שיקים שיוחזרו בשל חוסר כיסוי ייספרו במניין השיקים "המסורבים" (בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי), דבר העלול להביא להגבלת החשבון, על כל הסנקציות הכלולות בו.

אבל יש החריג: קיימים מספר מצבים בהם ניתן להגדיל את מסגרת האשראי הקיימת בחשבון: הבנק יכול, על פי שיקול דעתו, לכבד חיובים בחריגה קטנה - עד אלף שקל. הבנק רשאי להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד-צדדית באותם תנאים של המסגרת הקיימת - בלא לחייב את הלקוח בעמלה או בריבית גבוהה יותר מהמסגרת הקיימת. אם הלקוח פנה לבנק וביקש ממנו לכבד חיוב כלשהו שעומד להגיע לחשבונו, רשאי הבנק לכבד חיוב מסוים של לקוח.

איך מסדירים חריגה שכבר קיימת בחשבון?

ובכן, אם יש לכם חריגה בחשבון, אתם יכולים להסדיר אותה בכמה אופנים - הגדלת מסגרת האשראי – הגדלת מסגרת האשראי תלויה כמובן בהסכמת הבנק, במצבכם הכלכלי, ובביטחונות שמסרתם / העברתם לבנק.אתם פשוט יכולים לדון עם הבנק על הגדלת מסגרת, ואם יהיה מקום לכך מבחינת כל התנאים, המסגרת תעלה. אבל יש אפשרות עדיפה (בריבית נמוכה יותר). אתם יכולים לךבקש הלוואה.

הלוואה מהבנק - הריבית על ההלוואה תהיה, ברוב הגדול של המקרים, נמוכה במידה רבה מהריבית על חריגה מהמסגרת, וכך תוכלו להקטין את תשלומי הריבית שלכם - זה יתרון ראשון וגדול של הלוואה על פני הגדלת מסגרת. מעבר לכך, אתם יכולים להגדיר (יחד עם הבנק כמובן) את תנאי הפירעון של ההלוואה  ולפרוע את האשראי בתשלומים. גם כאן, זה לא תמיד טריוויאלי לקבל הלוואה - זה תלוי כמובן בבטחונות, בשכר שלכם ועוד. אתם גם יכולים לקבל הלוואות מגורמים אחרים - חברות כרטיסי אשראי (מדריך קבלת אשראי מחברות כרטיסי אשראי), הלוואות חברתיות ( מדריך הלוואות חברתיות) ועוד. חשוב לעשות בדיקת שוק (גם בבנקים אחרים) להשוות את התנאים ואת הריבית והעמלות.

ומעבר לשתי האפשרויות האלו, אתם פשוט יכולים להקטין את ההוצאות שלכם, וכך לא להגיע לחריגה - נכון, קל לדבר, קשה לעשות - הנה מחשבונים שיעזרו לכם להגדיר תקציב משפחתי והון עצמי משפחתי; בעזרת המחשבונים ובעזרת מודעות בכלל - תבינו שאתם מוציאים יותר מאשר אתם מכניסים, ואז אולי יול האסימון ותתחילו לחסוך בהוצאות. אם אתם בחריגה מתמדת שרק הולכת וגדלה, מאוד יכול להיות שזה העניין - אל תתעצלו, אל תברחו מהבדיקה הזו - זה חשוב.

חוץ מזה, אם יש לכם קרן השתלמות שנפרעת, מקור כספים מגורם אחר, משפחה, או חיסכון, או כספי ביטוח - אתם פשוט יכולים להעביר לבנק ולחזור למסגרת שלכם.

איך מנהלים חשבון ונמנעים מחריגה מהמסגרת?

שאלת מיליון הדולר - נו, מה לעשות כדי לא לחרוג. השאלה הזו עולה אצל מאות אלפי משפחות, והאמת שהן יודעות את התשובה - צריך לעקוב אחרי החשבון, להיות מודעים להוצאות השוטפות ולהכנסות השוטפות, ולתזמן את ההוצאות כדי שלא יהיו פיקים.  כמובן שחשוב מאוד שהחשבון לא יהיה באופן קבוע ביתרה שלילית - כי אז זה "סוחב" ריביות. תפנימו שמסגרת האשראי נועדה לאפשר גמישות זמנית, והיא לא אמורה להיות מצב קבוע. תפנימו שהריבית היא הקנס שלכם, והריבית הזו גדלה ככל שהאשראי גדול, ומעבר לזה - אנחנו בשוק שבו הריבית תלך ותגדל - כלומר, הקנס הזה שאתם משלמים, רק יילך ויגדל.

תשתמשו בכלים שהצגנו למעלה - תקציב חודשי והון עצמי כדי לעקוב אחרי ההוצאות וההכנסות שלכם. אתם יכולים גם  לנהל רישום שוטף של ההוצאות והכי חשוב - לתכנן מראש את ההוצאות. עקבו ובדקו את היתרה בחשבון הבנק ואתם יכולים היום לעשות זאת בקלות - דרך האינטרנט, באפליקציה של הבנק, אתם יכולים לבקש לקבל עדכון מהבנק בתדירות מסוימת או לפי הקרבה לחריגה מהמסגרת, וכמובן שאפששר בדרכים המסורתיות - דרך הטלפון או אפילו לגשת לסניף.

רצוי כמובן לנסות להתרחק ממגבלת החרידה, מהמסגרת. תשתדלו לנהל את החשבון שלא בסמיכות לקו האדום הזה.  אם אתם צמודים או קרובים לקו האדום, תצטרכו באופן הדוק לבדוק כל הוצאה, כל חיוב וכל זיכוי, וזה לא פשוט. מעבר לכך, זה גם יכול להיות קשה ומתסכל - לדוגמה, שילמתם לגן בשקים מראש, ומסתבר שהשקים לא נפדו בזמן והופ - הם פתאום נפדים בבת אחת - כולם ביחד, בעוד שאתם ממש לא הייתם מודעים לכך - מה עושים? אז מראש לא בדקתם טוב את ההכנסות וההוצאות, ומעבר לכך - משאירים מרווח ביטחון למצבים כאלו שכוללים גם הוצאות לא צפויות. ולא לשכוח - ההוצאות הגדולות של רובנו הם דרך כרטיסי אשראי, אז תבדקו מה המצב בכרטיס ותהיו מוכנים להוצאה הגדולה בתאריך הספציפי שלכם.

ונניח שבסה"כ אתם מסתדרים, אבל יש תקופות שבהם פחות - אז איך מתמודדים עם קשיים זמניים ולמנוע החזרת חיובים?

במצב כזה שהוא זמני, אתם צריכים להתכונן מראש - לדבר עם הבנק כדי שיגדיל לכם את המסגרת באופן זמני, ואז המשיכות, שקים וחיובים בכלל - יכובדו. מומלץ כמובן שהתכנון יהיה מוקדם, אל תגיעו לבנק אחרי שאתם בחריגה גדולה, או שאתם רגע לפני מצב של חריגה, תעשו זאת לפני, וכמה שיותר מוקדם, ככה עדיף. הבנק אוהב לראות אתכם מתוכננים ומסודרים, וזו נקודה לזכותם בעת המשא ומתן על הגדלת המסגרת.

 

מלא פרטים לקבלת הלוואה ויחזרו אלייך בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

רננה מור

רננה מור

כתבת בעיתונות הכלכלית ובמוספים כלכליים, בין היתר בדה-מרקר ובעיתון הארץ. תחום התמחותה - עסקים קטנים, מימון והלוואות, וזכויות עובדים.

השאר תגובה