מדריכי קרנות נאמנות    מדריכי תעודות סל    

קרנות נאמנות או תעודות סל?

מה עדיף - קרן נאמנות או תעודת סל? לכל אחד מהמכשירים האלו יש יתרונות לצד חסרונות, אבל השאלה העקרונית היא בהינתן שאנחנו רוצים להשקיע בתחום מסוים שבו יש את שני המכשירים האלו - תעודות סל וקרנות נאמנות) אז מה כדאי? ובכן, תעודות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים - הן מחקות...

קרנות נאמנות או תעודות סל? מה עדיף. לכל אחד מהמכשירים האלו יש יתרונות לצד חסרונות, ועמדנו על כך במדריך קרנות הנאמנות ובמדריך תעודות הסל. אבל השאלה העקרונית היא בהינתן שאנחנו רוצים להשקיע בתחום מסוים שבו יש את שני המכשירים האלו – תעודות סל וקרנות נאמנות, אז איזה מכשיר עדיף?

קרנות נאמנות – ניהול אקטיבי; תעודות סל – ניהול פסיבי

ובכן, קרנות הסל והקרנות המחקות הן מכשירים עוקבי מדדים. תעודת סל כמשפחה נגמרה ב-2018 – הן מחקות באופן מדויק את המדד כשהרציונל שלהם הוא שלא ניתן לאורך זמן להכות את השוק. מנגד, קרנות הנאמנות הן מכשיר אקטיבי, כלומר יש בו ניהול אקטיבי של מנהלי השקעות, ולניהול הזה אמור להיות ערך שמתבטא בתשואה. עם זאת, בקרנות נאמנות מנוהלות יש דמי ניהול לא נמוכים ביחס לקרן סל ולקרן מחקה, ששם לרוב דמי הניהול נמוכים מאוד. תבדקו מחירון חי, לא מספר מ-2017. אז מה עדיף? מחקרית לשתי השיטות יש תימוכין, כשבמילים לא אקדמאיות אפשר לנסח זאת כך – רוב הקרנות לא מכות את מדד הייחוס שלהם (הבנצ'מרק), אבל יש כאלו שמצליחים בכל זאת להכות לאורך זמן. כלומר, יש קרנות נאמנות שנותנות תשואה עודפת על פני תעודות הסל (למרות דמי הניהול), אך הן מעטות ואינן מעידות על הכלל (שלא מכה את התשואה של המדד). ולכן המכשירים הפסיביים – קרן סל וקרן מחקה, לא תעודת סל – זוכים לעדנה. תעודת הסל כמשפחה נגמרה ב-2018.

על כל פנים, בבדיקה שלנו בקטגוריית המניות המובילות – ת"א 35 ות"א 125 בשנים האחרונות, נמצא כי הקרנות המנוהלות לא משיגות את המדד, כלומר ההשקעה במכשיר פסיבי הניבה אז תשואה גבוהה יותר מהקרנות המנוהלות באותה בדיקה. זה לא מספר 2026 – תבדקו סטיית מעקב ודמי ניהול היום. כך גם עולה ממחקר קודם של בית ההשקעות מיטב (שנת 2016). במיטב חקרו את תעשיית קרנות הנאמנות באפיקים מוגדרים (ת"א 35, ת"א 125, ת"א 90, מניות יתר ומניות כללי) ונמצא שלאורך שלוש שנים קרנות הנאמנות במדדים המובילים – ת"א 35, ת"א 125 לא הצליחו להגיע למדד – כלומר, תעודות הסל היו עדיפות. במניות היתר דווקא הניהול האקטיבי הוכח כטוב יותר ורוב הקרנות בקטגוריה היכו את מדד הייחוס.

חשוב לציין, תעשיית קרנות הנאמנות אכן מתרכזת בניהול אקטיבי של כספי המשקיעים (במטרה להשיג תשואה עודפת), אבל כדי להתחרות בפסיבי הוקמו קרנות מחקות, והן קרובות יותר לקרן סל מאשר לקרן מנוהלת. תעודת סל כבר לא בשולחן. הקרנות האלו עוקבות אחרי מדדים בפשטות, בשקיפות מלאה ובעלויות זולות. להרחבה על קרנות מחקות היכנסו כאן.

תעודות הסל והקרנות המחקות מצליחות למשוך יותר ויותר משקיעים בשנים האחרונות. היקף הכספים המנוהל דרכם הולך ועולה, אבל עדיין – תעשיית קרנות הנאמנות גדולה יותר. קרנות הנאמנות (מעודכן לספטמבר 2017) ניהלו אז כ-250 מיליארד שקל, ותעודות הסל כ-110 מיליארד. אלה מספרים מתים. כעת תעודת סל אין, וההיקפים זזו – בדקו נתון חי. אבל ההשוואה הזו מטעה כי בתוך קרנות הנאמנות נמצאות הקרנות

המחקות ניהלו אז כ-20 מיליארד שקל. זה 2017. היום ההשוואה היא מנוהלת מול סל/מחקה, לא מול תעודה, כך שההשוואה הנכונה יותר היא בין קרנות ללא המחקות – 230 מיליארד שקל לבין תעודות סל וקרנות מחקות – כ-130 מיליארד שקל

מדריכים נוספים:

קרנות מחקות – יתרונות וחסרונות

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

קרנות נאמנות – מה זה?

עוד בנושא: קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות, קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות "עובדים" עליכם, וככה תוכלו להיזהר!.