מדריכי דירה ומשכנתא    מדריכי השקעות    

ריבית ריאלית שלילית – מה זה? האם זה משפיע על מחירי הדירות? ומה ההשפעה על ההשקעות שלכם?

קרנית פלוג; איור:אורקה

מעודכן ל-04/2019

ריבית שלילית היא מצב מוזר בשווקים, אבל החל משנת 2014 זה מצב  שקיים בגוש האירו ובהמשך זה התפשט למקומות נוספים, לרבות ביפן ובשבדיה. בגרמניה לדוגמה קיימת ריבית שלילית שהמשמעות הפרקטית שלה היא שקייימים בנקים שלא נותנים תשואה/ ריבית על הפיקדונות שלהם אלא גובים תשלום – כן, זה נשמע לא הגיוני, אנחנו רגילים שאם אנחנו מפקידים בפיקדון בבנק אנחנו מקבלים ריבית (נכון, אפסית כיום, אבל לפחות מקבלים משהו), אך בגרמניה ומקומות נוספים, אתם משלמים לבנקים על כך שאתם מפקידים אצלם את הכסף.  בישראל, לצורך הדגמה – אתם מפקידים 100 אלף שקל ומקבלים אחרי שנה 100 אלף שקל ותופסת ריבית של נניח – 300 שקלים שקל (0.3%) – 100.3 אלף שקל, בגרמניה יש בנקים שאתם אחרי שנה תקבלו 99.8 אלף שקל אלף שקל (ריבית שלילית של 0.2%) – מדובר במצב קיצון, סוג של עיוות שוק שלא היה בהיסטוריה, וכנראה שגם לא יהיה נפוץ בעתיד, אבל זה כאן והשאלות החשובות הן – איך מתמודדים עם זה? האם זה יגלוש לישראל? ואיך זה ישפיע על ההשקעות שלכם ועל שוק הדירות?

ריבית שלילית בישראל?

על פי כלכלנים לא מעטים ולאחרונה הצטרפו גם הכלכלנים של סיטי בנק, ישראל תהיה אחת המדינות שתצטרף למדינות עם ריבית שלילית.  בסיטי העריכו כי קיימת סבירות גבוהה שבנק ישראל יאמץ ריבית שלילית בהמשך 2016 , איפשהו לקראת אמצע השנה. זה לא קרה, וגם זה לא קורה עדיין ב-2017  – הריבית כיום היא 0.1% ולמרות שעל פי ההערכות הכלכלנים של סיטי היא תרד למינוס 0.1%, הכיוון הבוא כנראה למעלה – כללכנים , אנליסטים ובנק ישראל עצמו מסביירם כי הרייבת צפויה לעלות במהלך 2018.

הסיבה הגדולה להפחתת הריבית לטריטוריה שלילית, ברחבי העולם, היא דפלציה – אינפלציה שלילית. ישראל כבר שלוש שנים נמצאת בדפלציה משמעותית. זו פשלה של בנק ישראל ושל נגידת בנק ישראל – ד"ר קרנית פלוג שאימצה באופן אובססיבי את המנטרה של קודמה – פרופ' סטנלי פישר, שעל רקע ירידה בצמיחה ובצריכה, הפחיתו את הריבית לכמעט אפס ועל הדרך ניפחו כאן בועות כמו שוק הדירות.

הפשלה של בנק ישראל

הם השתמשו עד תום בכלי הריבית וזה לא עזר – לא לצריכה, ובטח ובטח שלא במקומות אחרים – ההיפך הגדול: השווקים הפיננסים התנפחו כי פשוט כולם עוזבים את הפיקדונות והאפיקים הסולידים ומחפשים תשואה גבוה יותר עם קצת יותר סיכון (ולאט לאט מתפתים לסיכון גדול יותר), וכך קורה שהציבור מזרים מיליארדים רבים לקרנות נאמנות אג"חיות שסיפקו בשנים האחרונות תשואה מרשימה על רקע ירידת הריבית והביקושים של הציבור.

הקרנות האלו  גדלו וגדלו, התנפחו והתנפחו, אבל התשואות הטובות לא יחזרו. ועדיין – מנהלי ההשקעות בהן שבעצמם כבר חושבים (בחלקם) ששוק האג"ח מנופח, ממשיכים לקנות אגרות בקרנות הנאמנות כי זה מה שהציבור רוצה (ממשיך להזרים כספים מהפיקדונות והאפיקים הסולידיים לקרנות האג"ח) –  כן, זה אבסורד, אבל זה רק אבסורד אחד.

הריבית האפסית גרמה לניפוחים גם בשוק הדירות, וזה משני טעמים – משקיעים שמקבלים כמעט אפס בפיקדונות בבנקים, מחפשים תשואה במקומות  אחרים ובשוק הדירות התשואה טובה יותר! (למדריכי רכישת דירה) ומעבר לכך, בריבית משכנתא כל כך נמוכה רבים קופצים על ההזדמנות ורוכשים דירה (לנתונים ותחזית – ריבית משכנתא)

ואם תהיה ריבית שלילית זה יהיה גרוע יותר – הבועות יילכו ויתנפחו עוד יותר, עד…שהם יתפוצצו!

ריבית הפריים – היום ובעבר

ריבית בנק ישראל היא 0.1% וריבית הפריים שמוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% היא 1.6% – כאן, תוכלו לראות את התפתחות ריבית הפריים בשנים האחרונות, או במילים אחרות – את הירידה הדרמטית בריבית, הורדה שדווקא פגעה בשוק הדירות – חיממה את הביקושים לדירות. בפועל – עד ספטמבר 2017 (עדכון הפוסט) אין שינוי בריבית הפריים, ולהערכת הכלכלנים לא יהיה שינוי לפחות עד מחצית 2018.

ינואר – 1.6%

ינואר  – 1.75%

פברואר – 1.734

מרץ ואילך – 1.6%

ינואר – 2.5%

פברואר – 2.482%

מרץ עד יוני – 2.25%

יולי – 2.242%

אוגוסט – 1.968%

ספטמבר עד דצמבר – 1.75%

ינואר עד אפריל – 3.25%

מאי – 3.11%

יוני עד אוגוסט – 2.75%

ספטמבר – 2.72%

אוקטובר עד דצמבר – 2.5%

ינואר  – 4.2%

פברואר עד מאי – 4%

יוני  – 3.98%

יולי – אוקטובר  – 3.75%

נובמבר – 3.5%

דצמבר – 3.47%

ריבית שלילית ושוק הדירות

בסיטי מסבירם  כי "בהתחשב בתקופה הממושכת שבה האינפלציה אינה מגיעה ליעד שהציב הבנק, אנו צופים כי הסבלנות של בנק ישראל תפקע והוא יכריז על מדיניות המשלבת ריבית שלילית והתערבות אגרסיבית יותר בשוק המט"ח. בבנק ישראל אמרו עם החלטת הריבית האחרונה  – "בנק ישראל יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".

לאחרונה אמרה יו"רית הפד ג'נט ילן כי היא אינה שוללת שימוש בכלי של ריבית שלילית, וביפן החליטו בתחילת השנה על ריבית שלילית של מינוס 0.1%.

אם ריבית שלילית תגיע לישראל יש לכך משמעויות רחבות וגדולות על ההשקעות שלכם, על ההלוואות שלכם ועל הדירות שלכם. אבל, רגע לפני, נמחיש את המשמעות של ריבית שלילית, לעומת ריבית ריאלית שלילית שהיא נפוצה יותר.

ריבית זה נתון אבסולוטי, וכך גם ריבית שלילית – ריבית שלילית של מינוס 0.1 לדוגמה, מבטאת הפסד של עשירית האחוז – השקעתם 100 אלף שקל, אחרי שנה יש לכם 99.9 אלף שקל.  ריבית ריאלית מבטאת את היחס בין הריבית לבין האינפלציה/ מדד המחירים לצרכן, אם לדוגמה המדד הוא 2% (טווח המדד של בנק ישראל שנראה כמו חלום רחוק) והרווחתם על ההשקעות 3%, אז בקירוב יש לכם תשואה ריאלית של 1% (ריבית ריאלית של 1%), אבל אם ההשקעות (נניח האגרות חוב) מספקים לכם רק 1%, אז הפסדתם ריאלית 1% (ריבית ריאלית שלילית של 1%).

חלק גדול מאגרות החוב מבטאים במחירים הנוכחיים ריבית ריאלית שלילית (ביחס לטווח המדד הצפוי של בנק ישראל) וחלק (קטן יותר) מבטא הפסד גם ביחס לטווח מדד המחירים כפי שחוזים כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות.

הריבית של בנק ישראל מבטאת ריבית שלילית ריאלית או ריבית ריאלית אפסית. למשקיעים זה הרבה יותר גרוע, למשקיעים סולידיים בפיקדונות הבנקאיים שמקבלים במקרה הטוב את ריבית בנק ישראל  גלום הפסד משמעותי ביחס לאינפלציה הצפויה (על ידי בנק ישראל), אם כי יש לבחון זאת ביחס למדד הצפוי על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות. וגם במבחן הזה, המצב לא מזהיר – המדד צפוי היות השנה סביב 0.5%, בפיקדונות הבנקים מקבלים במקרה הטוב (והנדיר!) את הסביבה הזו – כלומר ריבית ריאלית אפס, ובמקרה הרע – ריבית ריאלית שלילית.  

ולמה בנק ישראל דרך קביעת הריבית ודרך התחזית להמשך, מנווט לריבית ריאלית שלילית? כנראה הם עדיין מתעקשים שברמת ריבית שלילית יש תמריצים לכלכלה; ריבית ריאלית שלילית גורמת להקטנת החיסכון (מי שחוסך מפסיד) והגדלת הצריכה, והגברת הצריכה בתקופות של האטה זה יעד משמעותי ואולי עיקרי של בנק ישראל. הבעיה, כפי שהוזכר למעלה,  שזה גם ממריץ את רכישת הדירות, ואת רכישת הנכסים המסוכנים יותר (מניות, אגרות חוב קונצרניות ועוד).

בשנים 2008-2009 בעקבות המשבר בשווקים , בנק ישראל העמיד את הריבית הריאלית על מינוס 1% ואז מחירי הדירות זינקו. אנשים שפשוט התמהמהו עם קבלת ההחלטות, הבינו שאין להם מה לעשות בהון העצמי (אין תשואה), יש להם אפשרות לקחת מימון זול (משכנתא בריבית נמוכה) והם רצו לקנות דירות.  התסריט הזה בצורה אחרת (חזקה יותר)  חוזר שוב –  לא רק שהריבית הריאלית אפסית (או אפילו שלילית) הריבית עצמה שלילית – ואז ישאלו את עצמם רבים – מדוע להחזיק כספים בבנק?, קדימה – נקנה דירות, ולמרות השינויים במס רכישה וההכבדה על משקיעים בדירות, עדיין התשואה שם היא כמה אחוזים טובים, ובטח שלא שלילית!

ריבית שלילית – למשוך את הכסף מהבנק? 

ריבית שלילית היתה צעד של הבנק המרכזי של אירופה בשנת 2014 (בהמשך לצעד של הבנק המרכזי בדנמרק בשנת 2012). הבנק המרכזי של גוש האירו בחר בצעד הזה כדי להגביר את הפעילות בעסקית ולחזור לצמיחה וצריכה במדינות הגוש, אך כבר אז היו חששות גדולים שהציבור יוציא את הכסף מהבנקים. זו הסיבה שהמהלך היה מאוד מדוד ומדורג, ובסופו של דבר לא היתה קטסטרופה, גם בגלל שהבנקים לא גלגלו לכל הציבור את הריבית השלילית.

חלק מהבנקים ספג את ההפסדים  כדי להשאיר את הלקוחות הגדולים – זה בעצם יצר תחרות על הלקוחות, ובתחרות כמו בתחרות, מורידים מחירים. ועדיין – זה התאפשר כי היה מדובר על ריבית שלילית נמוכה ככל שהיא תהיה עמוקה יותר כך החשש של הוצאת כספים מהבנקים יהיה מוחשי יותר.

על כל פנים, אירופה זו אירופה, וישראל זה ישראל – לא ברור איך ריבית שלילית תשפיע כאן, ישראלים רבים לא יהיו מוכנים לשלם כסף לבנקים בגין הריבית השלילית ובצדק! גם כך, הבנקים גובים מאיתנו עמלות מופרזות (כאן, תוכלו לבדוק את העמלות הממוצעות לעומת העמלות שלכם)

ריבית שלילית – איך זה ישפיע על ההלוואות 

לריבית שלילית יש אפקט גדול על ההשקעות שלכם בכלל ועל הפיקדונות שלכם בפרט, אבל גם על ההלוואות שלכם – הריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל, ואם הריבית הזו תהפוך לשלילית, הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר! זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אבל האם ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזייקם בפיקדונות מפסידים כסף (כאשר יש ריבית שלילית), הלווים דווקא מרוויחים כסף – האם תרחיש של הלוואה או אובר בחשבון שיילכו וייקטנו אפשרי? תיאורטית כן. בפועל, האשראי וההלוואות ניתנות אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספיציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.

ריבית – כל מה שצריך לדעת

ריבית פריים – כל מה שצריך לדעת