אנליסטים מעריכים כי עלה הסיכוי להורדת הריבית ע"י בנק ישראל ו/או לפעולות הרחבה כמותית אחרות. במיטב דש כותבים לדוגמא כי, "על פי דפוסי הפעולה של בנק ישראל בשנה האחרונה, קיים סיכוי גבוה שהוא ינקוט בצעד מוניטארי מקל כלשהו כבר בפגישתו השבוע ויוריד ריבית לרמה 0%. יחד עם זאת, אנו לא חושבים שצעד זה יועיל להיחלשות השקל מעבר להשפעה זמנית ויגרום לעלייה משמעותית בסביבת האינפלציה."

את הסיבות לעליה בסיכוי להורדת ריבית רואים בעובדות הללו: השקל התחזק בכ-1% ביחס לסל המטבעות במועד של החלטת הריבית הקודמת ונמצא קרוב לתחתית. בעולם שוב נושבות רוחות של מלחמת המטבעות. 6 בנקים מרכזיים הורידו ריבית בחודש יוני (נורבגיה, רוסיה, סרביה, דרום קוריאה, ניו זילנד והודו). כמו כן, נשמעו התבטאויות מצד המנהיגים באירופה, אוסטרליה ואפילו בארה"ב בעד החלשת המטבע.

תחזית ה-FED להעלאת הריבית בארה"ב לשנתיים הקרובות ירדה ותרמה להיחלשות הדולר. נתוני היצוא לרבעון הראשון התהפכו מעלייה לירידה. גם נתוני היצוא השוטפים מצביעים על המשך ירידה, כל זאת על רקע חולשה בסחר החוץ בעולם. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים שוב ירד בחודש מאי ונמצא ברמה שמצביעה על התכווצות בתעשייה.

בחודש האחרון הורדה תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית ע"י ארגון OECD וע"י הבנק העולמי. סביר להניח שגם קרן המטבע תוריד את תחזיתה בקרוב, בעיקר בגלל החולשה במדינות מתפתחות ובגלל הצמיחה הנמוכה ברבעון הראשון בארה"ב.

שוק הדיור היה ברתיחה בחודשים האחרונים, אך בעקבות שורה של צעדים שננקטים ע"י האוצר, קצב התקדמותו צפוי להאט. בשוק האג"ח היה מימוש, כולל בשוק הקונצרני, מה שהוציא  ממנו מעט "אוויר חם".

כבר ארבעה חודשים הריבית בישראל נותרה ללא שינוי. לפי דפוס פעולה של בנק ישראל, זו הייתה תקופת המתנה טיפוסית בין הורדות הריבית. לראשונה בנק ישראל יקיים מסיבת העיתונאים אחרי ההודעה. אין עיתוי מתאים יותר להסביר את הורדת הריבית, במיוחד אם מדובר בצעד תקדימי של הורדת הריבית לשלילית/אפסית.