הכלכלנית ראשית של בנק דיסקונט פרסמה סקירה ובה היא קוראת לבנק ישראל לשקול בחיוב מדיניות של "הכוונה לגבי העתיד" (Forward Guidance).

שמיר כותבת בסקירתה: "לאחרונה פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל סקירה לגבי "הכוונה לגבי העתיד", ובה התייחסות לניסיון העולמי במדינות השונות והמלצות ליישומה במשקים קטנים. בנקים מרכזיים בעולם החלו לנקוט במדיניות ההכוונה, על-מנת לעודד הפעילות הכלכלית, כאשר כלי הריבית היה קרוב למיצוי. אמצעי זה נועד להפחית הריביות הארוכות באמצעות השפעה על הריביות הצפויות, או על-ידי הגברת היציבות בשווקים והפחתת חוסר הוודאות, ומכאן הפחתת פרמיית הסיכון".

לדברי שמיר, "בעולם מוכרות ארבע רמות של הכוונה, מהכוונה כללית, ללא מסגרת זמן ועמידה ביעדים מוגדרים, ועד הכוונה המותנית בפרמטרים כמותיים. שימוש בכלי ההכוונה נעשה בארה"ב, בריטניה, קנדה ועל-ידי ה-ECB. לאחר פרוץ המשבר בסוף 2008 נקט הפד בהכוונה כללית (הפד החל להשתמש בהכוונה עוד לפני המשבר), והחל מדצמבר 2012 בהכוונה המותנית בפרמטרים כמותיים. ה-ECB החל להשתמש בכלי זה ביולי 2012, על-מנת לייצב התנודתיות בשווקים".

עוד כותבת שמיר, כי "חוסר הוודאות עימו נאלץ להתמודד הבנק המרכזי במשקים הגדולים קיים בעוצמה גבוהה בהרבה במשקים קטנים החשופים למסחר ולתנועות הון. במשק קטן, להתפתחויות העולמיות השפעה ניכרת על הכלכלה, כך שהבנק המרכזי עשוי להתחייב למתווה ריבית שאינו מתואם עם הריביות בחו"ל. כתוצאה מכך, עשוי המשק הקטן להיחשף לתנודות בלתי רצויות בשער החליפין, ומכאן לפגיעה בסחר החוץ וביציבות הפיננסית. דוגמה להצלחה מוגבלת של השימוש בכלי זה הינה שוודיה, שהפחיתה הריבית ב-2002, תוך מתן "הכוונה לעתיד", אך מבלי להתייחס להשפעות גלובאליות (מתווה ריבית הפד)".

"לפיכך", כותבת שמיר, "ממליצים כלכלני הבנק לכלול בהכוונה, בנוסף לפרמטרים מקומיים, גם פערי ריבית מול המשקים הגדולים או התייחסות לשער החליפין. כך תהיה לכלי מדיניות זה השפעה על הפעילות הכלכלית והאינפלציה דרך שער החליפין, ולא באמצעות הריבית לטווח ארוך".

על פי סקירתה של שמיר, מדיניות של Forward Guidance נהוגה בעולם, אך לא בישראל. על אף שכלי זה משמש במקור אמצעי להרחבה כמותית, ולא זה הכיוון בישראל, הרי שאימוצו בטרם העלאת הריבית הראשונה, עשוי להפחית את רמת אי הוודאות ולמנוע התחזקות מחודשת של השקל, שתפגע בצמיחה ותקשה על השגת יעד האינפלציה. בנוסף, תתמוך ההכוונה בתשואות הארוכות.

שמיר מציינת כי "בשל היותנו משק קטן ופתוח, על ההכוונה לכלול, בנוסף לפרמטרים מקומיים, גם התייחסות לפערי ריבית מול ארה"ב ולשער החליפין. הגורם החשוב ביותר להצלחת ההכוונה הוא האמינות, כיוון שנועדה להשפיע על הציפיות, ולכן, לדעתנו, על בנק ישראל לשקול בחיוב אימוץ המדיניות".