קבלנים פנו לשר הפנים אלי ישי, בטענה שאין כוח אדם בענף הנדל"ן ולכן הוא קורס. לטענתם ענף הבנייה והתשתיות נמצא במשבר גדול בגלל שלא מגיעים עובדים זרים בתחום. לפני כשנה אישרה הממשלה הגעתם של 6,800 עובדים זרים בתחום הבנייה והתשתיות, אבל בפועל הגיעו, לטענת הקבלנים 50 עובדים בלבד.
המחסור בכח אדם, לטענתם, משפיע באופן ישיר על היצע הדירות ועל מחירי הדירות.
בין הקבלנים שפנו אל שר הפנים, ישי היו המנהלים של החברות – דניה סיבוס, מנרב, בוני התיכון, מצלאווי (חברות ציבוריות) ועוד. מדובר בסה"כ ב-15 מנהלים של חברות קבלניות בתחום הבנייה והתשתיות.

רשות ניירות ערך עומדת לשנות את כללי המשחק בשוק תעודות הסל. הרשות מתכוונת לספק למשקיעים בתעודות הסל את הביטחון שחסר להם ולחייב את התעודות לספק חשבון ביטחון, ערבויות, ולמעשה לדאוג שהכסף של המשקיעים ישאר ברשותם גם אם יקרה משהו לחברה עצמה. זאת בעצם הבעיה הגדולה של תעודות הסל – יש להן את סיכון המנפיק – אם קורה משהו למנפיק, או משהו לגוף שמבטח אותו, הכסף לא מובטח.
ועל הרקע הזה, רשות ניירות ערך, ברשות פרופסור שמואל האוזר, מתכננת מהפכה – גם להגדיל את הביטחון של המחזיקים בתעודה (בדומה למצב בקרנות הנאמנות – שם יש חשבון נאמנות נפרד של הכספים המנוהלים) וגם להכניס לארץ את קרנות הסל.
בינתיים, מסתבר יש תעודות סל שעדיין מגובות בהתחייבויות של בנקים זרים. זה יכול להיות מסוכן – המקרה של ליהמן ברדרס' , בנק ההשקעות האמריקני שהתמוטט בספטמבר 2008, הוא דוגמה טובה – הבנק התמוטט והשאיר אחריו חובות גדולים, בין היתר כהתחייבויות בגין תעודות סל ואג"ח מובנות של גופים מקומיים.
אקסלנס ופאי פיננסים שהנפיקו אגרות חוב מובנות – מטבעות עולם, קשת ועוד, היו מגובים דרך ליהמן ברדרס' וכזה התמוטט לא היה מי שיחזיר את הכסף – המשקיעים איבדו עד 50% מכספם.
ועדיין, מסתבר שיש גופים מקומיים שכאמור יש להם התחייבויות של בנקים זרים.
כ-330 מיליון שקל מכספי תעודות הסל של פסגות והראל סל מגובים בהתחייבויות (NOTE ) של בנקים זרים – סיטיגרופ, גיי.פי מורגן ועוד. התעודות האלו עוקבות אחרי מדדים בחו"ל ולכאורה טבעי שהמגבה שלה יהיה גוף זר. אבל, זה ממחיש את הסיכון של המנפיק. תעודות סל, עדיין, לא בטוחות לחלוטין, ולכן, ההתערבות של רשות ניירות ערך מבורכת

"בהתאם לנתונים כיום אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את ריבית אוגוסט על כנה (2.25%), אך ימשיך להוריד את הריבית פעם נוספת עוד השנה לרמה של 2.00%", כך כותב אמיר כהנוביץ' כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. להערכתו, ברמת ריבית של 2.00% יעדיף בנק ישראל להמתין עד לקבלת אינדיקטורים כלכליים נוספים, הן לגבי סביבת המחירים במשק והן לגבי היציבות הכלכלית בעולם והמדיניות המוניטארית בארה"ב ובאירופה".
"השיקולים העיקריים להמשך הפחת הריבית יהיו להערכתנו- המדדים נמוכים יחסית בפרסומים הקרובים, במיוחד לאור הירידה במחירי התקשרות והדלק. הימשכות אי הוודאות מאירופה שלא צפויים להעלם בשבועות הקרובים, גם לאחר פסגת ראשי המדינות באירופה ביום חמישי הקרוב. אנו רואים סבירות גבוהה להודעות חדשות בנושא המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק המרכזי באירופה (יתכן בנושא רכישות אג"ח נוספות) ובארה"ב מעריכים כי הפד עדיין לא אמר את המילה האחרונה שלו בנודע לתוכנית QE3. הירידות האחרונות בשוק המניות מדאיגות להערכתנו את בנק ישראל, כשהוא ציין בהחלטת הריבית הקודמת כי יתן לשוק הנכסים משקל בהחלטות הריבית הבאות".
אבל, למה להסתמך על כלכלני המאקרו בלבד כשרוצים לדעת ולחזות מה יקרה לריבית בתקופה הקרובה. כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל כתבו לאחרונה סקירה ולפיה הריבית לא צפויה לעלות עד 2014 – "ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ברמתה הנוכחית בשנה הקרובה, כך שהיא תעמוד על 2.25% ברבעון השני של 2013", כותבים הכלכלנים, "התחזית לתוואי הריבית מעט נמוכה בהשוואה לתחזית מהרביע הקודם. כמו כן, בתחזית הקודמת הערכנו שהריבית תתחיל לעלות במחצית השנייה של 2013, בעוד שבתחזית הנוכחית אנו מעריכים שעל רקע ההשלכות של החרפת משבר החוב יידחה מועד המעבר לתוואי ריבית עולה לתחילת 2014 .
"הערכות האינפלציה והריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל דומות לאלו של החזאים הפרטיים ולציפיות הנגזרות משוק ההון. ביחס לריבית, השוק והחזאים צופים כי הריבית תופחת ל-2.25% ותישאר ברמה זו במהלך השנה הקרובה. באשר לאינפלציה, בשונה מהערכת החטיבה, השוק והחזאים עדכנו את הערכותיהם כלפי מטה וכעת הם צופים לשנה הקרובה אינפלציה בקרבת מרכז היעד".

אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים סבור שלא יהיו שינויים דרמטיים בשוק האג"ח בעקבות העלאת הגירעון "אמנם מעלים את הגרעון בישראל – אבל זה לא יזעזע את האג"ח", הוא מעדכן בסקירה על ההתפתחויות במקארו כלכליות, "ראש הממשלה, נתניהו, החליט לקחת אחריות על בעיית הגרעון והחליט שאת העליה בהוצאות הממשלה והירידה בהכנסות ממיסים לא יממנו ב-2013 באמצעות העלאות מיסים, אלא בהעלאת יעד הגרעון מרמה של 1.5% לרמה של 3%. מי ישלם, הדור הבא?
"ההשפעה על אגרות החוב: מצד אחד העלאת מיסים הייתה מקשה על הפעילות הכלכלית כעת, מצד שני הגדלת הגרעון תכביד על הצמיחה העתידית ותעלה את סיכון המשק, מה שעלול גם הוא להקשות על הצמיחה הנוכחית.
"להערכתנו, במידה וההחלטה כוללת הגדלת גרעון זמנית לתקופת המשבר בלבד, השוק לא יראה בכך עליית סיכון משמעותית ופרמיית הסיכון של ישראל תעלה ברמה מתונה בלבד. במקביל, השוק יצפה שלנוכח החוב הגבוה יותר יפגע פוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק ולכן יצפה גם לסביבת ריבית נמוכה יותר בעתיד, מה שיתמוך בירידת תשואות האג"ח. סיבה נוספת לדחיפה לירידת תשואות יכולה להגיע גם מביטול העלאת המע"מ ל-17%. אי העלאת המע"מ תוריד את ציפיות האינפלציה ותתמוך גם היא בהפחתת ריבית שתוריד תשואות.
"כלומר, ההשפעות המנוגדות האמורות, עליית סיכון מול סביבת ריבית נמוכה יותר, יקזזו אחת את השנייה ולכן בסופו של דבר אנו לא צופים לראות תגובה חריגה מידי באגרות החוב הישראליות לעומת מקבילותיהן בעולם. זאת כאמור כל עוד הממשלה תחזק את אמון המשקיעים כי מדובר בהגדלת חוב זמנית לצורכי עידוד לנוכח המשבר העולמי ולא עבור הוצאות פופוליסטיות לקראת הבחירות.
"ולמה נראה לכם שהילדים שלנו יצטרכו לשלם על החובות שלנו?יש גישה כזאת שהצעירים יצטרכו לשלם במיסים על החובות שלקחו המבוגרים. לא רק שזה לא נכון, זה גם לא מציאותי לחלוטין.
בתרחיש הראשון גם בדור הבא ימשיכו לגלגל את החובות, כמו שעשינו אנחנו, וכל דור ימשיך לשלם רק ריבית, להחזיר חלק שותף ממנו ולהמשיך לקחת חוב נוסף בקצב העליה בתמ"ג. הם לא יהיו היחידים, גם הדורות הקודמים עשו כך וחיו בשלום עם עצמם. למען האמת עבור הדור הבא הריביות שידרשו לשלם יהיו נמוכות יותר. בעוד הדור הקודם שילם על החובות ריביות של מעל 10% עבור הדור הבא יהיה מדובר בריבית נומינאלית ממוצעת של 5.5% בלבד (עפ"י המדולם באג"ח ל-30 שנה).
בתרחיש השני, בו הם יגיעו למצב שהם לא מצליחים לגלגל את החובות וידרשו לפרוע אותו באופן מיידי, הניסיון ההיסטורי מראה שכנראה אף אחד לא ישלם אותו בצורה המסורתית. כלומר, תהיה חדלות פרעון, הסדר חובות כלשהו או סתם אינפלציה שתשחק אותו.
במצב כזה הדור הבא אומנם לא ישלם במיסים על החובות של הדורות הקודמים אלא בהחמצת היכולת לקיים כלכלה יציבה, באיבוד צמיחה ובהעדר יכולת למימוש עצמי".

הפחתת הריבית מ-2.5% ל-2.25% צפויה להשפיע גם על החזרי המשכנתא. החזר משכנתא בהיקף של 600 אלף שקל (היקף המשכנתא הממוצעת) בהנחה ששליש ממנה בריבית פריים, למשך תקופה של 20 שנה, ופחת בסכום של 20-30 שקלים. לא בהרבה, אבל גם זה משהו. עם זאת, משכנתאות וותיקות שבהם לא היתה הגבלה של שליש על מרכיב הפריים, ומרכיב הפריים היה גבוה יותר, יחסכו יותר – עד 90 שקלים תחת הגודל הזה של המשכנתא.
כזכור, בנק ישראל הורה לפני כשנתיים לבנקים למשכנתאות להגביל את מרכיב הפריים במשכנתאות לשליש מהיקף המשכנתא הכולל. בנק ישראל חשש מכך שהלווים שלקחו משכנתאות בריבית פריים נמוכה יתעוררו יום אחד לעולם אחר עם ריביות גבוהות יותר. היתרון של הפריים הוא אמנם בכך שהריבית נמוכה ביחס לריבית הקבועה, אבל מדובר בריבית משתנה שתלויה בריבית בנק ישראל, ואז חששו שהריבית תעלה ואתה גם החזרי המשכנתא. מאז, קרה בדיוק ההיפך – הריבית יורדת, והלווים שהוגבלו בשליש משכנתא פריים מסך המשכנתא הפסידו והרבה.
הירידה בריבית, הופכת את ריבית הפריים לאטרקטיבית עוד יותר לעומת הריביות הקבועות. הפער הזה רק הלך וגדל בשנה האחרונה, אבל הבעיה היא שמתישהו הריבית אמורה לחזור ולטפס ואז ההחזרים על המרכיב המשתנה (הפריים) יילכו ויגדלו. במשכנתאות בריבית קבועה, אין את הבעיה הזו – שם תמיד יודעים מה משלמים לאורך כל חיי המשכנתא. הבעיה ששם, הריבית נכון לעכיוש גבוה משמעותית מריבית הפריים.

יש עוד דרך ארוכה, אבל בינתיים אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק של ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ אמנון כהן, שמקלה על המיסוי בעת ביצוע תמ"א 38 סעיף 2. תמ"א 38 סעיף 2 היא תוכנית להריסת הבניין הקיים ובניית בניין חדש תחתיו במקביל לניצול הזכויות המתאפשרות במסגרת תמ"א 38.
ההצעה היא לתת פטור ממס שבח על הדירות שיתווספו לבניין לאחר בנייתו מחדש וזאת בדומה לעסקאות רגילות של תמ"א 38 שבהן לא הורסים את הבניין הקיים ובונים מחדש בניין עם מספר דירות גדול יותר.
תמ"א 38 סעיף 2 נולדה למעשה בשנת 2010 על רקע בעיות הנדסיות כבדות בחיזוק מבנים ישנים. במקרים רבים, כך החליטו מהנדסים, עדיף להרוס את הבניין הקיים ולבנותו מחדש. השינוי הזה מחייב התאמה גם מבחינת רשויות המס ובינתיים זה לא עודכן. הצעת החוק מנסה לתקן את הכשל הזה – העיוות המיסוי בין שתי התוכניות. כך או אחרת, תוכנית תמ"א 38 סעיף 2 היא מורכבת יותר ולרוב כדאית פחות (כלכלית חות מהתמ"א 38 הרגילה) וזאת בעיקר מכיוון שבמקביל לחתימה על העסקה (להריסה ובנייה מחדש) הדיירים למעשה מוכרים את הדירות ליזם והם מחויבים לשלם מס שבח. הדיירים מגלגלים את המס על היזם (אחרת לא תהיה עסקה), וזה מפחית מאוד את כדאיות העסקאות, ובמקרים רבים כאמור הופך את העסקאות ללא כלכליות.

למדריך פינוי בינוי

מדריך מס רכישה

מדריכי דירה ומשכנתא

בפאנל בנושא החיסכון הפנסיוני שבמסגרת פורום קיסריה, אמר פרופ' איתן ששינסקי "צריך שהאוצר יטפל במהרה בעניין פיצויי פיטורים. משיכת פיצויי פיטורים, בעיקר על ידי השכבות החלשות, מפחיתה את התמורה לעובדים. המשיכה 'מגלחת' בערך מחצית מהפנסיה של העובד. מדובר באחת הסוגיות הקריטיות בתחום של החיסכון הפנסיוני, ויש לטפל בדחיפות בבעיה הזו, שכן בעת פיטורים, החוסכים, בעיקר אלו שמשתייכים לשכבות החלשות וצפויים להתקשות למצוא עבודה אחרת, מושכים את פיצויי הפיטורים ומקבלים מחצית מהסכום של החיסכון הפנסיוני שהם חסכו במשך שנים רבות".
פרופסור עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר חיזק את ששינסקי ואמר "אנחנו צריכים להגביל את יכולת המשיכה של פיצויי פיטורים כי זה אכן מגלח חלק ניכר מהפנסיה בסוף הדרך. אני מקבל את ההמלצה הזו, זה לא יהיה נכון שעובדים יישארו עם מחצית מהחיסכון הפנסיוני שלהם".
משתתף נוסף בכנס, פרופ' רפי מלניק, שהוא גם חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, הדגיש את חשיבות פנסיית החובה וביטוח פנסיית חובה; יו"ר קבוצת הביטוח מגדל, אהרון פוגל הסביר "שערך הפנסיה תלוי בתוחלת החיים והריבית. סוגיית העלאת התוחלת חיים והירידה החדה בריבית הם הדברים החשובים בפנסיה, הם משפיעים על ערך הפנסיה בצורה משמעותית. חברות הביטוח צריכות לקחת על עצמם את עניין תוחלת החיים ולהכניס אותו לחישובים , ולהתייחס אליו בקביעת הפנסיה. לגבי הריבית, אם מצפים לפנסיה של 4% צמוד, זה מעלה את הדילמה של הסיכונים, כי מדובר בתשואה גבוה ותשואה גבוה כזו יכולה להתקבל רק עם לוקחים סיכונים".
ראובן גרונאו, גם הוא חבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, תקף שרוב התשואה של קרנות הפנסיה והחיסכון הפנסיוני הולכת לדמי ניהול וזה בשעה שהביצועים של תחום החיסכון הפנסיוני לא טובים יותר ממקומות אחרים.

מה הקשר בין הריבית לדולר? לכאורה מדובר על קשר הפוך – ככל שהריבית גבוהה יותר, כך הדולר חלש יותר, אבל המציאות עשויה להראות תמונה אחרת. למשל, לפני כחודש העלה הבנק המרכזי האמריקאי את הריבית בארה"ב לראשונה מאז 2018, ואילו הריבית בישראל עדיין ברמה אפסית. הדולר הגיב למהלך בהתחזקות מסוימת, אבל אחר כך חזר להיחלש.

הדולר נמצא כיום באזור 3.5 שקלים לאחר שהתחזק ביותר מ-10% מתחילת 2022 (הדולר – לאן?). ב-2021 בנק ישראל ניסה להילחם בחולשה המתמשכת שהיתה במטבע באמצעות רכישות דולרים בסך של יותר מ-100 מיליארד דולר, אך אלה התבררו כלא אפקטיביות במיוחד, ומסוף 2021 צמצם הבנק המרכזי את רכישות המט"ח.   

שער הדולר וחישובי הצמדה על הדולר

בבנק ישראל השתמשו בריבית כדי להילחם בספקולנטים. בתקופה שהריבית ירדה טענו הכלכלנים והאנליסטים שאחת הסיבות המרכזיות להתחזקות המסוימת של הדולר היא מגמת הפחתת הריבית של בנק ישראל. כאשר הריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה אז האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת, ולכן ערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). בשנים האחרונות הפחית בנק ישראל את הריבית בצורה משמעותית והפך את השקל למטבע פחות אטרקטיבי בעיני משקיעים זרים. אבל מתישהו התהפכו היוצרות (בערך ב-2013-2014), ופער הריביות הפך את השקל לאטרקטיבי – כלומר השקעה בשקל עם ריבית שקלית מספקת יותר מאשר השקעה בדולר עם ריבית דולרית, ומכאן ועד חולשה של הדולר ביחס לשקל הדרך קצרה, אבל  בשנת 2017 הגלגל התהפך שוב – הריבית בארה"ב עלתה והפכה את ההשקעה המטבעית שם לאטרקטיבית יותר מאשר ההשקעה בשקל, ועדיין – השקל מתחזק, ואפילו מאוד – בפועל, השקל התחזק במהלך שנת 2017 במעל 10%. 

כאמור נכון להיום, אמצע 2022, הריבית בארה"ב גבוהה מהריבית בישראל, מה שגרם לדולר להתחזק אבל רק במעט.

ואז עולות תיאוריות חדשות ישנות – ישראל חזקה כלכלית ולכן המטבע שלה חזק; תנועות ההן ממשיכות לבטא נטו של מכירת דולרים וקניית שקלים ועוד. בינתיים שני הכלים המשמעותיים במלחמה בשער השקל הגבוה כמעט ולא קיימים – הריבית לא אפקטיבית, ורכישות הדולרים לא עוזרות. 

אז אמנם אף אחד לא יודע מה יהיה מכאן והלאה; ניסיון לחזות שערי חליפין זה הימור מוחלט. אבל לאלו שמעוניינים לדעת כיצד להשקיע בדולר, כיצד להיחשף לדולר, הבאנו בחודשים האחרונים מספר אלטרנטיבות; אנחנו חוזרים על עיקרי האפשרויות. 

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח

אפשר להשקיע בדולר  דרך פיקדונות בבנקים לרבות פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) שצמודים לדולר. באתר תוכלו למצוא פרק גדול על פיקדונות ובו ריכוז של הצעות הבנקים. 

מעבר לכך, ניתן פשוט לרכוש דולרים, אלא שאז יש עלויות יחסית גדולות של המרות מטבע כשהריבית הדולרית השוטפת שמקבלים על הדולר היא נמוכה מאוד.

אפשרות נוספת היא לרכוש אגרות חוב צמודות לדולר – יש איגרות חוב קונצרניות (של חברות) רבות שצמודות לדולר ונותנות תשואה שתלויה בסיכון הספציפי של החברה. אלא שאז אתם צריכים להבין משהו בשוק ההון ולהבין ולהכיר את החברה ואת אגרות החוב שלה – זה יכול להיות משחק מסוכן –  לא כל החברות מחזירות את הכסף; יש כאלו שמגיעות להסדרי חוב (וגם חברות גדולות שהיו חזקות פיננסית).

אפשרות נוספת היא לרכוש קרנות נאמנות שמשקיעות באפיק הדולרי – מי שמעוניין בחשיפה נוספת מעבר לחשיפה לדולר, יכול לדוגמה להשקיע בקרנות שחשופות לשוקי המניות בחו"ל; לאיגרות חוב בחו"ל; ומי שמעוניין להקטין את החשיפה ולהיות חשוף רק לדולר יכול למצוא גם קרנות נאמנות סולידיות כאלו.

דרך אחרת שהפכה למאוד פופולרית בשנתיים האחרונות – תעודות סל שנסחרות בבורסה המקומית ועוקבות אחר שער הדולר (חלק מקבוצת תעודות הפיקדון). כאן אין צורך בהמרת מטבע, אם כי ברכישת תעודות סל יש עמלות (עמלות קנייה ומכירה) וכן יש פער בין המחיר ההוגן של התעודה למחיר בשוק (הציטוט בשוק) שלרוב מגלם הפסד / עמלה יחסית נמוכה.

איך משקיעים בדולר – כל הדרכים, יתרונות וחסרונות!

קופת הגמל הגדולה ביותר במערכת – קופת הגמל גדיש (כללי) של בית ההשקעות פסגות מנהלת כ-21.2 מיליארד שקל. הקופה דיווחה על תשואה מתחילת השנה (ינואר עד מאי) של  3.1%, אבל נראה שיוני יקלקל את התשואה הזו. מה שיותר מעניין הוא שלמעשה בהמשך לתשואה שלילית של 3.4% , החוסכים בקופת הגמל הזו לא הרוויחו שנה וחצי ואם ניקח בחשבון את החולשה של יוני, ואם ניקח בחשבון (וזה חשוב יותר) שהתשואות האלו הן לפני ניכוי של דמי ניהול, אזי נקבל, שבמשך שנתיים, אפילו שנתיים וחצי המחזיקים בקופה לא הרוויחו כלום.

גדיש – אפס רווחים בשנתיים

דמי הניהול הממוצעים בקופת הגמל גדיש מסתכמים ב-1.14% (נכון ל-2011, ככל הנראה ב-2012 הם ירדו מעט), העמלות הממוצעות שנגבו מהתיק מסתכמות ב-0.2% (עמלות מסך נכסי התיק בממוצע לשנת 2011), כך שבפועל העלות הממוצעת בגין ניהול הכספים ששילמו העמיתים מסתכמת ב-1.34%. העלות הזאת, כוללת את ההוצאות הישירות של הקופה, אבל מה הן בעצם העלויות האלו? יש את עמלות הברוקראג' – עמלות הקנייה והמכירה של הקופה, אבל התנועות בקופה (עסקאות הקנייה והמכירה) הן לא מאוד תכופות, ואכן בסה"כ ההוצאות האלו מסתכמות בכ-0.05% מהיקף התיק. מה שמעלה דרמטית את ההוצאות של קופת גדיש שהיא רק דוגמה לקופות האחרות, הם הוצאות בגין הניהול בקרנות ההשקעה, קרנות ההון סיכון, קרנות הנדל"ן וקרנות הגידור.

כפל דמי ניהול – על מה ולמה?

זה עשוי להפתיע אתכם, אבל בקופת הגמל גידש שמנהלת כאמור כ-21.1 מיליארד שקל, יש כ-600 מיליון שקל של השקעות בקרנות הון סיכון, קרנות השקעה, קרנות נדל"ן וכו'. מדובר בעשרות רבות של קרנות לרבות – הקרנות של קבוצת פימי, סקיי, גיזה, ורטקס, מדיקה, טנא ונוספות. הקרנות האלו לא עובדות בחינם, הם גובות דמי ניהול ומסתבר שדמי ניהול אפקטיביים גבוהים. לרוב דמי הניהול קשורים גם לשיעור הרווח שהקרן משיגה,ף בכל מקרה אם חוזרם לדוחות של 2011 רואים שהעלות / תשלומים לקרנות המנוהלות הסתכמו ב-27 מיליון שקל שביטאו בסוף 2011 כ-0.13% מהיקף נכסי הקופה וזה כבר משמעותי, אפילו משמעותי מאוד. למה קופה צריכה לנהל את הכספים שלה דרך גופים חיצוניים, ואם היא עושה זאת, למה צריך לשלם לה דמי ניהול כפולים – פעם אחת לה עצמה, ופעם אחת לקרנות המוחזקות? אחרי הכל, מדובר במעין דמי ניהול סמויים- אף אחד לא באמת רואה אותם – זה אמנם מוצג על פי התקנות; פסגות, הגוף המנהל עושה הכל כדת וכדין, אבל מי באמת קורא בין השורות ומבין שיש כאן כפל עמלות / דמי ניהול.

רוצים לעקוב אחרי הגורואים בוול-סטריט? יש לכם אפשרות לעשות זאת דרך מעקב עצמי אחרי טפסים שהם מעבירים לרשות ניירות ערך (13F ) ובהם רשומים האחזקות מתקופה לתקופה כולל השינויים בין התקופות, ויש דרך קלאסית יותר – השקעה בקרן סל (ETF ) שעוקבת אחרי הגורואים האלו.
לאחרונה, הוקמה קרן סל בשם GURU של חברת גלובל X שעוקבת אחרי מדד הגורואים. המדד הזה, שנבנה במיוחד לצורך הקמת קרן הסל יעקוב אחרי מספר קרנות גידור מובילות, בין היתר, של ג'ון פולסון, דיוויד איינהורן ועוד.
הקרן סל תחזיק 50 מניות שכל מניה תהיה במשקל של 2% מסך נכסי הקרן. דמי הניהול של הקרן יסתכמו ב-0.75%.
זה נשמע מפתה, אבל צריך לזכור שהקרן מתבססת על הדיווחים השוטפים הציבוריים של קרנות הגידור. כלומר, היא עוקבת אחרי הדיווחים שמתפרסמים באיחור של מספר חודשים. זה לא בהכרח מעודכן, מאז פרסום המידע על הרבעון, מנהל הקרן כבר עשה פעולות נופסות ואולי אפילו הפוכות למה שהיה ברבעון החולף.

בנק ישראל הוריד את הריבית ל-2.25%; מחלקת המחקר בבנק ישראל סבורה שהריבית לא תעלה עד 2014! ועם ריבית כל כך נמוכה, מה הפלא שבשוק המשכנתאות ובשוק דירות מרגישים התעוררות.

מנתונים שמפרסם בנק ישראל על שוק המשכנתאות עולה כי בחודש מאי 2012 עלה  היקף המשכנתאות שלקחו רוכשי הדירות ביחס לחודש הקודם. כמו כן, מתברר מהנתונים שהמינוף של ההלוואות גדול יותר מבעבר (ה-LTV – Loan To Value גדל).

סך המשכנתאות בחודש מאי הסתכם ב-4.1 מיליארד שקל, גידול של כ-36% ביחס לחודש הקודם אז היקף המשכנתאות הסתכם ב-3 מיליארד שקל. בחודש מאי נלקחו 6,929 משכנתאות לעומת 5,250 בחודש אפריל. גובה המשכנתא הממוצעת עלה מ-576 אלף שקל ל-592 אלף שקל.

בבנק ישראל מזהים גם גידול ברכישת דירות להשקעה – בחודש מאי 2002 נרשם זינוק של 29% במשכנתאות של משקיעים כאשר בסה"כ נלקחו 868 משכנתאות לצרכי השקעה בסכום כולל של 532 מיליון שקל, לעומת 708 משכנתאות לצרכי השקעה בהיקף כולל של 411 מיליון שקל בחודש אפריל.

ההתעוררות בשוק הדירות מיוחסת בעיקר לריבית הנמוכה, ולהבנה של רבים מאותם רוכשים פוטנציאלים שיושבים על הגדר שמחירי הדירות לא צפויים לרדת בשיעור ניכר.

מניתוח נתוני המשכנתאות בחודש מאי עולה כי כ-1.68 מיליארד שקל מהמשכנתאות (41% מהיקף המשכנתאות) נלקחו בשיעור מימון גבוה (LTV ) העולה על 60% מערך הדירה. בשיעור LTV גבוה מ-90% נלקחו משכנתאות בכ-100 מיליון שקל, בשיעור LTV של בין 75% ל-90% נלקחו משכנתאות בסך כולל של 155 מיליון שקל.

כך או אחרת, קצב לקיחת המשכנתאות בחמש החודשים הראשונים של השנה מסתכם קרוב ל-40 מיליארד שקל, ונראה שהתחזית שסיפק יעקב רויטר, מנהל תחום המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות, הבנק המוביל בתחום המשכנתאות, בתחילת השנה, היתה בהחלט ריאלית. רויטר אמר אז "ב-2010 היקף האשראי למשכנתאות עמד על 48 מיליארד שקל, ב-2011 מסתכם ההיקף ב-45 מיליארד שקל וב-2012 הצפי הוא 41 מיליארד שקל. אני צופה ירידה בהיקף המשכנתאות , הירידה נובעת מכך שחלק גדול מהמשקיעים בשוק הנדל"ן יצאו מהשוק".

על התחזית הזו חתום בנק ישראל. חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים יהיה 2.4%. האינפלציה הצפויה הזו היא ביעד האינפלציה של בנק ישראל –  1% עד 3%. התחזית לאינפלציה לשנה הקרובה דומה לתחזית שנערכה במרץ (עמדה על 2.5% לשנה הקרובה).

מדד  הדיור יעלה משמעותית

"תחזית האינפלציה מבטאת שילוב של מספר כוחות כלכליים, חלקם בעלי השפעה מרחיבה על האינפלציה, וחלקם בעלי השפעה מרסנת", כותבים כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל, בצמוד לסקירה על התפתחות האינפלציה במשק, "אנחנו מעריכים כי סעיף הדיור, שמשקלו במדד המחירים לצרכן עומד על 24%, יוסיף לבלוט בין התרומות המרחיבות. לעומת זאת, מחיר הנפט ירד בחדות לאחרונה. כך שבניגוד לתחזית הקודמת, אנחנו מעריכים שבתקופה הקרובה הוא יבלוט בתרומתו המרסנת לאינפלציה. באשר לסעיף הדיור במדד (מחירי השכירות)  – אמנם אנו מעריכים כי קצב עלייתו בשנה הקרובה יתמתן בהשוואה לשנה החולפת, אולם הוא עדיין צפוי לעלות בשיעור  גבוה מיעד האינפלציה"

הריבית – 2.25% עד תחילת 2014

"ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ברמתה הנוכחית בשנה הקרובה, כך שהיא תעמוד על 2.25% ברבעון השני  של 2013. התחזית לתוואי הריבית מעט נמוכה בהשוואה לתחזית מהרביע הקודם. כמו כן, בתחזית הקודמת הערכנו שהריבית תתחיל לעלות במחצית השנייה של 2013, בעוד שבתחזית הנוכחית אנו מעריכים שעל רקע ההשלכות של החרפת משבר החוב יידחה מועד המעבר לתוואי ריבית עולה לתחילת 2014 .

"הערכות האינפלציה והריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל דומות לאלו של החזאים הפרטיים ולציפיות הנגזרות משוק ההון. ביחס לריבית, השוק והחזאים צופים כי הריבית תופחת ל-2.25%   ותישאר ברמה זו במהלך השנה הקרובה. באשר לאינפלציה, בשונה מהערכת  החטיבה, השוק והחזאים עדכנו את הערכותיהם כלפי מטה וכעת הם צופים לשנה הקרובה אינפלציה בקרבת מרכז היעד.