מדריכי השקעות

הדולר - לאן?

הדולר  לאן? בכתבה המתעדכנת הזו, ננסה לעקוב אחרי מומחים, פרשנים, אנליסטים וכלכלנים שמספקים תחזית על שוק המט"ח 

ינואר 2018 -  רוני גיטלין, מנהל מסחר בזירת עסקאות ומט"ח בבנק לאומי, מדגיש כי - "שער הדולר ברמה קריטית בפרספקטיבה היסטורית. בעשר השנים האחרונות זו הייתה נקודת שפל ממנה השער עלה. זה קרה כבר פעמיים: ב-2011 וב-2014. בשנת 2008, שער הדולר ירד אפילו ל-3.20 שקל לדולר – הרמה הנמוכה מאז 1997. ב-2011 לאחר הירידה ל-3.40 שקל לדולר, החל הדולר לטפס עד שהגיע ל-4.1 שקל לדולר; ב-2014 הדולר עלה עד שהגיע לרמה של 4.05 שקל לדולר, והשאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עכשיו. אם הדולר יתחיל לעלות כפי שקרה בעבר, הוא בהחלט יכול לטפס לרמות גבוהות בהרבה מהשער הנוכחי. אם הגורמים הרלוונטיים לא יצליחו לשמור על הרמה והדולר יפרוץ למטה, אנחנו יכולים לראות את הדולר מגיע לשפל של 3.20 שקל לדולר. שער כזה טוב אמנם ליבואנים ולרוכשי המוצרים מחו"ל, אבל מדובר בפגיעה קשה לתעשיית הייצוא הישראלית".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים אומר במקביל להמשך הירידה בדולר - "על רקע הציפייה למהלכים מצד הבנק המרכזי האירופאי שאשר יתמכו בהעלאת ריבית האירו ובנתונים הכלכליים החיוביים בגוש האירו, נחלש הדולר אל מול האירו. בזירה המקומית, היחלשות הדולר בעולם, בתקופה בה רושם המטבע האמריקאי רמות שפל של 3.5 שנים מול השקל, תרמה לצלילת שער הדולר לעבר רמת 3.405 שקלים לשקל. ייסוף השקל גורם לפגיעה ישירה במשק הישראלי, כאשר חברות מתקשות להתחרות בייבוא זול, ומנגד, נאלצות להתמודד עם ייצוא בתנאי נחותים, בזמן שערך התמורה השקלית לייצוא הולך ויורד מיום ליום.

לשער הדולר היציג, ומחשבון הצמדה

"חברות רבות גידרו את התחייבותן המטבעית באמצעות עסקאות עתידיות, אחרי שרכשו את הדולר ברמות של 3.5 שקלים ולמעלה מכך. חברות אלה נדרשות להמציא ביטחונות לבנקים, כנגד עסקאות ההגנה. בהיעדר ביטחונות ועל רקע הייסוף החד המתמשך, שער הדולר-שקל מתקרב לסף המדרון התלול אשר עשוי להביא אותו במהירות לעבר רמת 3.2 שקלים ואף פחות מכך. במשרד האוצר ובבנק ישראל המבוגר האחראי כנראה נרדם בשמירה, ושכח את מחויבותו לשמירה על תנאי סחר נוחים לתעשייה המקומית, לצד, הבטחת עתיד התעסוקה במשק. ברמות שערים של 3.2, כאשר עלות מהנדס תוכנה התייקרה בתוך שנה ביותר מ-20% רק בגלל השינוי בשער החליפין וזאת עוד מבלי להתחשב בעליית השכר במשק, הרי בכך נעלם או נמחק יתרון משמעותי שהיה בהעסקת אנשי תוכנה ישראלים.

"בבנק ישראל בחרו להתעלם לחלוטין מהמתרחש בשוק המטבע המקומי, שכן, מדיווחי בנק ישראל שפורסמו רק בשבוע האחרון, למדנו כי בנק ישראל לא רכש דולרים במסגרת המדיניות לקיזוז השפעת הגז במהלך הרבעון הרביעי, ואלו בדצמבר, כאשר שער הדולר קרס חדות, בחר בנק ישראל לרכוש רק 100 מיליון דולר בלבד, סכום פחות מהיקף הרכישות בבוקר יום מסחר של ברוקר ישראלי. הניסוי שבנק ישראל והאוצר מבצעים על הגב המשק יצליח, אבל התעשייה תקרוס".

כללכני לידר שוקי הון בגישה אחרת. למרות שרבים סבורים שהדולר יעלה לעומת השקל, בלידר סבורים שעוד שנה מחירו יהיה 3.48 שקל - עלייה זניחה ביחס למחיר הנוכחי.  "בשנת 2017 היורו התחזק ב-16% מול הדולר, זאת למרות שלוש העלאות ריבית הפד מעבר לציפיות השוק בתחילת השנה. בנוסף, בניגוד לכישלונות האחרים של טראמפ בשינוי מדיניות כגון בתחום ביטוח הבריאות וביטול Obamacare", מדגישים כלכלני לידר, "טראמפ הצליח להעביר רפורמה יחסית משמעותית בתחום הורדת המסים על הסקטור העסקי ועידוד ההשקעות. כמוכן קיימת הטבה להחזרה של רווחים של חברות אמריקאיות לארה"ב. מנגד, באירופה דראגי הודיע על מדיניות של tapering  - צמצום היקף רכישות האג"ח על ידי ה- ECB. בשני האזורים ארה"ב ואירופה, הנתונים הכלכליים היו חזקים יחסית והפתיעו לטובה. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה גם באירופה – 0.9%, וגם בארה"ב – 1.5%".

אז מה הביא להיחלשות הדולר ולמה הוא צפוי להערכתם להמשיך ולהיות חלש? ובכן, בלידר מסבירים כי ההיחלשות  בפרט לקראת סוף השנה נובעת מהלחץ הבסיסי להתחזקות היורו על חשבון הדולר וגן לפערי הגירעונות בין אירופה לארה"ב - "חשוב לזכור שקיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו: אירופה נהנית מעודף בחשבון השוטף של 3.1% תוצר, מול גרעון בחשבון השוטף של 2.5% בארה"ב. כלומר קיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו והיחלשות הדולר.

"השווקים מודאגים מ- deficits twin .התוכנית של טראמפ צפויה להגדיל את הגרעון התקציבי באופן משמעותי ב-1 עד 1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. עלייה בגרעון התקציבי צפויה לתרום לגידול בגרעון במאזן התשלומים. המשק האמריקאי נמצא בניצול מלא של גורמי ייצור ולכן הורדת מסים לא בהכרח תביא לגידול מהיר בפעילות בארה"ב, אלא צפויה להביא לגידול ביבוא כדי לספק את תוספת הביקושים המקומיים".

כלכלני בנק לאומי סבורים  ששער החליפין של הדולר נמוך מדי - "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי, "התרחבות זו ממתנת את הלחץ לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".

דצמבר 2017 - אלכס זבז'בסקי כלכלן המאקרו של מיטב דש בראיון מיוחד להון - "השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל.  והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה  - ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי. דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות: צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל. לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח" (לראיון המלא)

נובמבר 2017כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, כותבים בסקירתם השבועית כי להערכתם "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני- ארוך. זאת בשל ציפיותינו לגידול בפערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם."מפרסומים עולה כי ישראל צפויה להיכנס למדד האג"ח הממשלתיות WGBI של בורסת לונדון בתקופה הקרובה וייתכן שכבר בדצמבר. למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות על המטבע הישראלי באופן ישיר ועל ציפיות האינפלציה באופן עקיף. מדובר בהרחבה של מדד אג"ח ממשלתיות עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 23 מדינות ומשמש מדד ייחוס מקובל. הכניסה למדד היוקרתי עשויה להשפיע בשני אופנים משמעותיים על שוק ההון המקומי:  מצד אחד ייתכנו ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות (על פי הערכות ביקושים בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר), שיכניסו הון זר לישראל דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל דבר שעלול להכביד על האינפלציה ובכך גם ינמיך את סיכויי העלאת הריבית בארץ בטווח הקרוב" מסבירה אברהם. זאת, על רקע "פרסום פרוטוקול הפד אשר חבריו חוששים מהאינפלציה הנמוכה, מה שמוביל להערכות כי תיתכנה פחות העלאות ריבית במהלך 2018 מכפי שהעריכו עד כה".

בנוסף, מציינת אברהם "אנו מעלים את החשיפה המנייתית המומלצת בתיק המייצג מ- 18% ל- 22% ובתיק הספקולטיבי מ- 36% ל- 40% על חשבון אפיק מזומן, בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל. זאת על רקע המשך השיפור בנתוני המאקרו בעולם ותוצאות חיוביות של הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. וסביבת ריביות נמוכה יחסית אשר צפויה להימשך בארץ ובעולם, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי המהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת כחלק מהתיק בהתאם לאהבת הסיכון".

מדריך השקעה במט"ח

האם הכסף שלכם מושקע בהתאם לרמת הסיכון המתאימה לכם? לבדיקת ההשקעות הפיננסיות שלכם – מלאו פרטים (ללא התחייבות וללא עלות!)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות