מדריכי השקעות

הדולר - לאן?

הדולר  לאן? בכתבה המתעדכנת הזו, ננסה לעקוב אחרי מומחים, פרשנים, אנליסטים וכלכלנים שמספקים תחזית על שוק המט"ח 

יוני 2018 - הדולר מתחזק מול השקל - נסחר סביב 3.65 שקל לדולר, והאנליסטים והכלכלנים מסבירים את העלייה "יש פה סיפור עולמי וסיפור מקומי". אומר רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי של קסם קרנותנאמנות  ו-ETF מקבוצת אקסלנס, "הסיפור העולמי הוא שהדולר נמצא במהלך של התחזקות מול שורה ארוכה של מטבעות מובילים בעולם – כמו האירו, הין היפני, הפרנק השוויצרי ועוד. הסיבה העיקרית לכך היא תהליך עליית הריבית בארה"ב.

"ברמה המקומית, מכיוון שהריבית על הדולר עולה ואילו הריבית על השקל לא עלתה, המצב שנוצר הוא שעלויות הגידור כיום הן 2.6% ברמה שנתית, מה שמוריד משמעותית את כדאיות ביצוע הגידור. יש לכך השפעה גם על מגמת הגידורים של הגופים המוסדיים. אם אין גידורים, לא מוכרים דולרים.  אחרי הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות תזוזה לכיוון של עלייה בחשיפות למטבע בשל העלייה בעלויות הגידור.

"ברמה המקומית נוצרו והתרחבו  פערי הריביות הריאליים. נוצר מצב שבו פער הריביות הריאלי, הכולל גם את השפעת האינפלציה בנוסף לריביות הנומינליות, התרחב משמעותית לטובת הדולר. גורם שלישי ברמה המקומית הוא הגירעון המסחרי שהגיע במאי לרמת שיא. אחרי המון שנים, עברנו לעודף יבוא ביחס ליצוא: היצוא נחלש - בעיקר תרופות ורכיבי אלקטרוניקה - ומצד שני יש יציבות ואף עלייה קלה ביבוא, כתוצאה מצריכה פרטית חזקה, מעליית השכר בישראל וגורמים נוספים.

"לגבי ההמשך, יכולת חיזוי של שערי חליפין היא מורכבת מאוד, אבל אם מתייחסים לתיאוריות הכלכליות, כל הסימנים מעידים שהשקל צריך להמשיך להיחלש מול הדולר בטווח הבינוני". (להרחבה בדהמרקר)

כלכלני לאומי שוקי הון: "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם בהמשך שנת 2018, מה שמקטין במידה מסויימת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית משמעותית בתיק ההשקעות, באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל. זאת, בעיקר בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. יש לבחון בכל תיק השקעות מהי החשיפה המטבעית הרצויה, ולהשתמש בגידורי מטבע על פי הצורך, על מנת שלא לחרוג מחשיפה זו".

בועז אילון, תטא בית השקעות, מספק תחזית טכנית לשער הדולר : "המצב שנוצר מספק אפשרות לתיקון מעלה בשער הדולר שעשוי להגיע עד 3.75 אבל אל תתבלבלו, רוב הסיכויים הם שכל עלייה היא זמנית ותיקון בלבד למגמה היורדת. הסימנים שמגדילים את סיכויי הירידה הם: המגמה ארוכת הטווח שבה יורד שער הדולר משער 5 בשנת 2002; שבירה מטה של המשולש המתכנס ארוך הטווח; שבירת שפל נמוך יותר מזה של 2014 שהיה 3.41;  הנתונים האובייקטיביים הם שנוצר עודף של דולרים בארץ בגלל ריבוי הנפקות של חברות ישראליות לחברות מחו"ל שמכניסה מיליארדי דולרים לישראלים;  הריבית הדולרית הגבוהה ומאמצי בנק ישראל לחזק את הדולר ממתנים מאוד את הירידה אבל אין בכוחם להפוך את הכיוון ארוך הטווח; לפיכך התחזית היא אפשרות להתחזקות זמנית נוספת עשעויה להגיע עד 3.75 שלני המשך ירידה. היעד לשער הדולר הוא 3.2 עד אמצע 2019".

כלכלני לידר שוקי הון מעריכים פיחות עונתי בקיץ - "שע"ח של השקל פוחת ב-0.45% בשבוע הראשון של חודש יוני לאחר ייסוף של 2.6% בחודש מאי. מה עשוי להביא להתחדשות מגמת הפיחות המתון בחודשים הקרובים? ירידה בעודף בחשבון השוטף: ביום רביעי הקרוב הלמ"ס תפרסם את נתוני מאזן התשלומים לרבעון ראשון. לפי נתוני היבוא והיצוא ברבעון ראשון (גם סחורות וגם שירותים) של נתוני החשבונאות הלאומיים, צפויה ירידה חדה בעודף בחשבון השוטף ברבעון ראשון, בפרט בשל הזינוק ביבוא מכוניות ברבעון זה. לאחר עודף של 2.6 מיליארד דולר ברבעון אחרון של 2017 ,העודף ברבעון ראשון  עלול לרדת ל-1.2-1.5 מיליארד דולר בלבד (תחזית שלנו).

"עונתיות בחודשי הקיץ? בחודשי הקיץ קיים גידול בביקוש למט"ח על ידי ישראלים בשל עונת הנסיעות לחו"ל. בדקנו מה קרה לשע"ח של השקל בחודשים יולי-ספטמבר משנת 2011 ועד 2017 . בממוצע השקל פוחת ב-1.4% מול סל המטבעות. בחודשי הקיץ תוספת התיירים הישראלים אשר נוסעים לחו"ל מגיעה ל-0.9-1  מיליון איש (תוספת על הממוצע של יתר החודשים). בהנחה שכל תייר מוציא כ-1.5 אלף דולר לטיול בחו"ל (כולל עלות טיסות לחברות תעופה זרות) מדובר בתוספת ביקוש למט"ח של 1.5 מיליארד דולר. במקביל, לפי נתוני הלמ"ס, אין גידול עונתי של תיירים מחו"ל לישראל בחודשי הקיץ".

UBS בתחזית גלובלית על הדולר ושערי המט"ח - " האירו יהיה חזק מול הדולר. האירו יעמוד להערכתנו ברמה של 1.25 דולר בסוף השנה, כלומר מכאן הוא צפוי להתחזק מול הדולר ב-5%-6%. הליש"ט תתחזק יותר מול הדולר. הליש"ט תגיע לרמה של 1.42 דולר ולאחר מכן תמשיך להתחזק ל-1.48 דולר לליש"ט, כלומר להערכתו - התחזקות של 10%-12%. הסיבה לכך, היא שנתוני המאקרו הטובים שמגיעים מאירופה לא מגולמים בתוך המחירים היחסיים של המטבעות, אבל הנתונים בארה"ב כן מגולמים במחירים כך שמהבחינה הזאת עדיף להתמקד במטבעות אירופים. הדולר חזק מדי ביחס למטבעות האחרים".

מאי 2018 - בחודשיים האחרונים הדולר שינה כיוון ועלה (סוף סוף) כשהוא נושק ל-3.6 שקל לדולר. מדובר בעלייה של כ-6% בחודשיים, ורוב האנליסטים/ כלכלנים סבורים שהדולר ימשיך לעלות, אם כי בקצב נמוך משמעותית. בלידר שוקי הון מעריכים שהדולר ייסחר בעוד שנה מהיום במחיר של 3.7 שקל לדולר. כלומר, הדולר יתחזק, אך באופן מתון להערכתם.

מארס 2018 - בפברואר השקל חזר להתחזק והדולר ירד ל-3.4 שקל. הסיבה העיקרית - המלצות של כלכלנים רבים להשקיע בשקל.  בבנקי ההשקעות -  מריל לינץ' ומורגן סטנלי כותבים בסקירה שלהם לרכוש שקלים (ולמכור דולרים) - "אל תנסו לעמוד נגד הרוח, בנק ישראל לא יעצור את התחזקות השקל", כותבים האנליסטים של  בנק אוף אמריקה מריל לינץ' למשקיעים. "לבנק ישראל נוח עם רמות שערי החליפין, ולא צפוי המשך התערבות אגרסיבי", כותבים במורגן סטנלי. הסקירות האלו פורסמו לאחר מפגש של נציגי הבנקים הזרים עם אנשי בנק ישראל, כך שזה ככל הנראה המסר שעבר, אם כי מדובר כמובן במסר בעייתי שאינו הקו הרגיל של בנק ישראל. כך או אחרת, המלחמות של בנק ישראל הם לעג לרש. הבנק רוכש דולרים בשנים האחרונות בהיקפים מטורפים ואין לזה בסופו של דבר שום השפעה על המסחר, הדולר עולה כאשר בנק ישראל רוכש וחוזר מיד למחיר הקודם כשבנק ישראל יוצא מהתמונה.

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל - "הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל. בסיכום 2017 העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-10.5 מיליארד דולר (כ‑3 אחוזים מהתוצר), עודף משמעותי, אך ירידה לעומת השנתיים הקודמות. להערכתנו, במהלך הרבעונים הקרובים העודף בחשבון השוטף כאחוז מהתוצר צפוי להמשיך ולרדת בקצב מתון. אך הוא צפוי לחזור ולהתרחב במהלך השנתיים הבאות בעקבות הגידול הצפוי ביצוא הגז הטבעי ובשל ההשקעות הקודמות (והחדשות) של אינטל בישראל שיגדילו את היצוא. לכן, הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בחוזקו של השקל".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בחמישי ובשישי (תחילת מארס) לא נקבע שער יציג של בנק ישראל על רקע העובדה שבנק ישראל לא נמצא במסחר והיו גורמים שניצלו את העובדה הזאת ומכרו מט"ח בהיקפים גדולים, חלקם גם ספקולנטים. היצעי מט"ח גדולים נרשמו מצד אחד והמעבר השני בנק ישראל הוריד את היקפי ההתערבות שלו בשוק המט"ח בצורה דרמטית. אם בנק ישראל לא ירכוש 2-3 מיליארד דולר בחודש, אזי יירשמו בכל חודש היצעי מט"ח בהיקף זה שאין מי שיספוג אותם בשוק.

"נכון לעכשיו יש עיוותי שוק ובנק ישראל ער לעניין העובדה הזאת. אם הדולר מבצע מהלך התחזקות אל עבר 1.21 דולר לאירו ובאותו הזמן שהדולר מתחזק בעולם הוא נופל מול השקל, אז ברור שיש כאן עיוות ופועלים שחקנים כנראה זרים. בנק ישראל יהיה חייב להתערב במסחר ובצורה עקבית, אחרת נחזור לרמות השפל של  2008 כשהדולר נסחר בשער של 3.22 שקלים. מפרסומים שונים עולה כי בנק ישראל העביר בפגישה עם בנקים זרים מסר כי הוא אינו מתכוון להתערב בשוק המט"ח בצורה משמעותית ולפיכך החליטו אותם בנקים שהשקל לפני מהלך התחזקות. אנחנו ממשיכים להעריך שעודפי מט"ח גדולים יביאו להמשך התחזקות השקל, אולם בנק ישראל ששומר על מדיניות חסויה ורוצה לייצר אי וודאות, לא בהכרח יחשוף את הקלפים שלו וייתן לכוחות השוק לדרדר את שער הדולר לשפל במהירות.

"להערכתנו בנק ישראל מגדיל את שיעור יתרות המט"ח ביחס לתמ"ג. ברור שבנק ישראל לא יוכל לשנות מגמה גלובלית, אבל הוא כן יכול להתערב כשיש עיוותי שוק וכשהוא מזהה שיש גורמים אינטרסנטים".

פברואר 2018 - אמיר כהנוביץ' מנהל מחלקת מאקרו של אקסלנס סבור שהדולר בכיוון מעלה - "השקל הפך בחודש האחרון למטבע הנחלש בעולם וזה יותר מסוכן מה'מתחזק בעולם'", אומר כהנוביץ' ומוסיף - "המשקיעים בורחים מהשקל, גם על רקע התדרדרות המצב הביטחוני. רואים את זה בחודש האחרון - השקל נחלש בחודש הזה מול היורו ב-5.0% ומול הדולר ב-3.6%,וזה התעצם בשבוע האחרון. בנק ישראל רוכב על ההיחלשות ומנסה לנכס אותה לרכישות המט"ח שלו שעד כה לא ממש הוכיחו את עצמן. בחודש ינואר יתרות המט"ח שלו גדלו מ-113 מיליארד ל-117.6 מיליארד. נראה שבנק ישראל היה צריך כמה F-16 בתחמושת המוניטרית שלו , יותר אפקטיבי ובטוח יותר זול. אנחנו לא נותנים הנחות לגבי שינויים עתידיים בשערי החליפין ומתייחסים אליהן כגורם סיכון, כך גם לגבי ציפיות האינפלציה. את סיכון היחלשות השקל לצמודים מוטב לנהל באמצעות פיזור ההשקעה למט"ח. היחלשות השקל מסוכנת במיוחד לתעשיית ההייטק שמתחרה על מהנדסים בשוק הבינלאומי ועלולה לחוות 'בריחת מוחות'".

כלכלני בנק לאומי מצפים להמשך הפיחות - "השקל הוסיף להיחלש מול הדולר על רקע התחזקות הדולר בעולם ופוחת בכ-2% מול הדולר. ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בזירה המקומית עשויות להביא לפיחות נוסף של השקל בטווח המיידי".

ינואר 2018 -  רוני גיטלין, מנהל מסחר בזירת עסקאות ומט"ח בבנק לאומי, מדגיש כי - "שער הדולר ברמה קריטית בפרספקטיבה היסטורית. בעשר השנים האחרונות זו הייתה נקודת שפל ממנה השער עלה. זה קרה כבר פעמיים: ב-2011 וב-2014. בשנת 2008, שער הדולר ירד אפילו ל-3.20 שקל לדולר – הרמה הנמוכה מאז 1997. ב-2011 לאחר הירידה ל-3.40 שקל לדולר, החל הדולר לטפס עד שהגיע ל-4.1 שקל לדולר; ב-2014 הדולר עלה עד שהגיע לרמה של 4.05 שקל לדולר, והשאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עכשיו. אם הדולר יתחיל לעלות כפי שקרה בעבר, הוא בהחלט יכול לטפס לרמות גבוהות בהרבה מהשער הנוכחי. אם הגורמים הרלוונטיים לא יצליחו לשמור על הרמה והדולר יפרוץ למטה, אנחנו יכולים לראות את הדולר מגיע לשפל של 3.20 שקל לדולר. שער כזה טוב אמנם ליבואנים ולרוכשי המוצרים מחו"ל, אבל מדובר בפגיעה קשה לתעשיית הייצוא הישראלית".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים אומר במקביל להמשך הירידה בדולר - "על רקע הציפייה למהלכים מצד הבנק המרכזי האירופאי שאשר יתמכו בהעלאת ריבית האירו ובנתונים הכלכליים החיוביים בגוש האירו, נחלש הדולר אל מול האירו. בזירה המקומית, היחלשות הדולר בעולם, בתקופה בה רושם המטבע האמריקאי רמות שפל של 3.5 שנים מול השקל, תרמה לצלילת שער הדולר לעבר רמת 3.405 שקלים לשקל. ייסוף השקל גורם לפגיעה ישירה במשק הישראלי, כאשר חברות מתקשות להתחרות בייבוא זול, ומנגד, נאלצות להתמודד עם ייצוא בתנאי נחותים, בזמן שערך התמורה השקלית לייצוא הולך ויורד מיום ליום.

לשער הדולר היציג, ומחשבון הצמדה

"חברות רבות גידרו את התחייבותן המטבעית באמצעות עסקאות עתידיות, אחרי שרכשו את הדולר ברמות של 3.5 שקלים ולמעלה מכך. חברות אלה נדרשות להמציא ביטחונות לבנקים, כנגד עסקאות ההגנה. בהיעדר ביטחונות ועל רקע הייסוף החד המתמשך, שער הדולר-שקל מתקרב לסף המדרון התלול אשר עשוי להביא אותו במהירות לעבר רמת 3.2 שקלים ואף פחות מכך. במשרד האוצר ובבנק ישראל המבוגר האחראי כנראה נרדם בשמירה, ושכח את מחויבותו לשמירה על תנאי סחר נוחים לתעשייה המקומית, לצד, הבטחת עתיד התעסוקה במשק. ברמות שערים של 3.2, כאשר עלות מהנדס תוכנה התייקרה בתוך שנה ביותר מ-20% רק בגלל השינוי בשער החליפין וזאת עוד מבלי להתחשב בעליית השכר במשק, הרי בכך נעלם או נמחק יתרון משמעותי שהיה בהעסקת אנשי תוכנה ישראלים.

"בבנק ישראל בחרו להתעלם לחלוטין מהמתרחש בשוק המטבע המקומי, שכן, מדיווחי בנק ישראל שפורסמו רק בשבוע האחרון, למדנו כי בנק ישראל לא רכש דולרים במסגרת המדיניות לקיזוז השפעת הגז במהלך הרבעון הרביעי, ואלו בדצמבר, כאשר שער הדולר קרס חדות, בחר בנק ישראל לרכוש רק 100 מיליון דולר בלבד, סכום פחות מהיקף הרכישות בבוקר יום מסחר של ברוקר ישראלי. הניסוי שבנק ישראל והאוצר מבצעים על הגב המשק יצליח, אבל התעשייה תקרוס".

כללכני לידר שוקי הון בגישה אחרת. למרות שרבים סבורים שהדולר יעלה לעומת השקל, בלידר סבורים שעוד שנה מחירו יהיה 3.48 שקל - עלייה זניחה ביחס למחיר הנוכחי.  "בשנת 2017 היורו התחזק ב-16% מול הדולר, זאת למרות שלוש העלאות ריבית הפד מעבר לציפיות השוק בתחילת השנה. בנוסף, בניגוד לכישלונות האחרים של טראמפ בשינוי מדיניות כגון בתחום ביטוח הבריאות וביטול Obamacare", מדגישים כלכלני לידר, "טראמפ הצליח להעביר רפורמה יחסית משמעותית בתחום הורדת המסים על הסקטור העסקי ועידוד ההשקעות. כמוכן קיימת הטבה להחזרה של רווחים של חברות אמריקאיות לארה"ב. מנגד, באירופה דראגי הודיע על מדיניות של tapering  - צמצום היקף רכישות האג"ח על ידי ה- ECB. בשני האזורים ארה"ב ואירופה, הנתונים הכלכליים היו חזקים יחסית והפתיעו לטובה. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה גם באירופה – 0.9%, וגם בארה"ב – 1.5%".

אז מה הביא להיחלשות הדולר ולמה הוא צפוי להערכתם להמשיך ולהיות חלש? ובכן, בלידר מסבירים כי ההיחלשות  בפרט לקראת סוף השנה נובעת מהלחץ הבסיסי להתחזקות היורו על חשבון הדולר וגן לפערי הגירעונות בין אירופה לארה"ב - "חשוב לזכור שקיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו: אירופה נהנית מעודף בחשבון השוטף של 3.1% תוצר, מול גרעון בחשבון השוטף של 2.5% בארה"ב. כלומר קיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו והיחלשות הדולר.

"השווקים מודאגים מ- deficits twin .התוכנית של טראמפ צפויה להגדיל את הגרעון התקציבי באופן משמעותי ב-1 עד 1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. עלייה בגרעון התקציבי צפויה לתרום לגידול בגרעון במאזן התשלומים. המשק האמריקאי נמצא בניצול מלא של גורמי ייצור ולכן הורדת מסים לא בהכרח תביא לגידול מהיר בפעילות בארה"ב, אלא צפויה להביא לגידול ביבוא כדי לספק את תוספת הביקושים המקומיים".

כלכלני בנק לאומי סבורים  ששער החליפין של הדולר נמוך מדי - "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי, "התרחבות זו ממתנת את הלחץ לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".

דצמבר 2017 - אלכס זבז'בסקי כלכלן המאקרו של מיטב דש בראיון מיוחד להון - "השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל.  והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה  - ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי. דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות: צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל. לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח" (לראיון המלא)

נובמבר 2017כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, כותבים בסקירתם השבועית כי להערכתם "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני- ארוך. זאת בשל ציפיותינו לגידול בפערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם."מפרסומים עולה כי ישראל צפויה להיכנס למדד האג"ח הממשלתיות WGBI של בורסת לונדון בתקופה הקרובה וייתכן שכבר בדצמבר. למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות על המטבע הישראלי באופן ישיר ועל ציפיות האינפלציה באופן עקיף. מדובר בהרחבה של מדד אג"ח ממשלתיות עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 23 מדינות ומשמש מדד ייחוס מקובל. הכניסה למדד היוקרתי עשויה להשפיע בשני אופנים משמעותיים על שוק ההון המקומי:  מצד אחד ייתכנו ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות (על פי הערכות ביקושים בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר), שיכניסו הון זר לישראל דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל דבר שעלול להכביד על האינפלציה ובכך גם ינמיך את סיכויי העלאת הריבית בארץ בטווח הקרוב" מסבירה אברהם. זאת, על רקע "פרסום פרוטוקול הפד אשר חבריו חוששים מהאינפלציה הנמוכה, מה שמוביל להערכות כי תיתכנה פחות העלאות ריבית במהלך 2018 מכפי שהעריכו עד כה".

בנוסף, מציינת אברהם "אנו מעלים את החשיפה המנייתית המומלצת בתיק המייצג מ- 18% ל- 22% ובתיק הספקולטיבי מ- 36% ל- 40% על חשבון אפיק מזומן, בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל. זאת על רקע המשך השיפור בנתוני המאקרו בעולם ותוצאות חיוביות של הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. וסביבת ריביות נמוכה יחסית אשר צפויה להימשך בארץ ובעולם, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי המהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת כחלק מהתיק בהתאם לאהבת הסיכון".

מדריך השקעה במט"ח

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

תגובה 1

שינוי גודל גופנים
ניגודיות