מדריכי השקעות    

לקראת 2018: "המצב בסין יכול להיות טריגר לירידות בשווקים הפיננסים"

מעודכן ל-03/2018

 מערכת הון יצאה לפגוש את אלכס זבז'נסקי ממיטב דש כדי לשמוע מה הוא חושב על שנת 2018.  אז לפני שנספק לכם את הראיון המלא, הנה כמה תובנות –

זביז'נסקי סבור שאגרות החוב הקונצרניות מסוכנות – לא כולן, אבל כמכלול מדובר באפיק שהוא סבור שצריך להיות בו בחשיפה נמוכה יחסית. עם זאת, שוק המניותלהערכתו לא עושה סימנים של חולשה.

כששאלנו אותו מה עלול להיות הטריגר לירידות הוא  מנה שלושה, אבל סייג: "אף פעם לא יודעים באמת מה הטריגר לירידות, אלא רק לאחר הירידות, ובכל מקרה לדעתי אנחנו לא נמצאים במצב שהיה ב-2008, לא רואה תרחיש של ירידות חריפות בשווקים". ובכל זאת, אלכס – מהם הגורמים שעלולים לעורר משבר בשווקים?

"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר  בשווקים"

"שלושה גורמים יכולים לגרום למשבר בשווקים" – אומר אלכס ומוסיף – ארה"ב נמצאת בצמיחה יחסית גבוהה כבר כמה שנים, השוק שם יקר וזה מעלה סיכון להתחממות יתר בכלכלה, משם לאינפלציה, עלייה בריבית, שחיקה ברווחיות החברות ופגיעה בשוק המניות.  הסיכון הזה אגב עלה עם הרפורמה במס בארה"ב, שאמורה לתת דחיפה נוספת לשווקים ולכלכלה.

"סין – ההתפתחויות בסין בהחלט עלולות לגרום שינוי מגמה בשווקים. סין נמצאת במצב של חובות גדולים מאוד, שהתנפחו מאוד מאז המשבר הכלכלי ב-2008. הממשלה הסינית דחפה למשק שם הרבה מאוד כסף, מה שיצר הרבה עיוותים, חובות רעים ושוק נדל"ן מנופח. הסינים מתחילים לאותת שהם רוצים לטפל בזה, הם מפחדים שאחרת זה ייגמר במשבר. כלכלת סין כל כך גדולה כיום בנוף העולמי, שמספיק שתרד קצת כמות הכסף שנכנסת לשם – וכולם ירגישו את זה.

"אירועים פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מלחמות, מתיחות פוליטית וצבאית, כפי שראינו ב-2017 בצפון קוריאה ועם רוסיה. יש מספיק סיבות שעלולות להצית אירועים כאלה".

משבר כזה לא עלול להוביל לקריסה מוחלטת בשווקים?

"לא,לא.  אלה לא אירועים שאמורים לגרום קריסה מוחלטת, אבל אני חייב לסייג.   קריסה מוחלטת בדרך כלל מתרחשת כאשר אף אחד לא מצפה לה או צופה אותה.אי אפשר לצפות קריסה מוחלטת.  אם אני בודק טריגרים שיכולים לגרום לקריסה, לדוגמא מצב שוק הנדל"ן בארצות הברית ערב נפילת השווקים ב-2008 – אני לא מזהה כיום שוק ספקולטיבי כל כך, שנמצא ברמות מחירים כה גבוהות שאם יתפוצץ יגרום לכל העולם לרדת למטה. אני לא רואה טריגר כזה על השולחן, אבל כפי שציינתי, אלה דברים שקשה מאוד לחזות אותם. מבין שלוש הנקודות , שלושת הגורמים שיכולים לגרום למשבר  אני חושב שהעניין של סין הוא המשמעותי ביותר".

מדברים בארה"ב על אשראי צרכני גבוה – בלי כיסוי. זו לא בועה?

"אני חושב שדווקא המצב הפיננסי של הצרכן האמריקני השתפר מאוד בשנים האחרונות וזה בלט גם בשנה החולפת. יש לו הרבה פחות חובות ביחס להכנסה. בהלוואות סטודנטים ובהלוואות לרכב כן יש סימני בועה, אבל צריך להזכיר בהקשר הזה שבהלוואות לסטודנטים אנשים חייבים כסף בעיקר לממשלה ולא לבנקים, כך שהסיכון לנפילת בנקים נמוך יחסית.

"בשוק ההלוואות לרכב אמנם יש כמובן לווים לא טובים, שיתקשו להחזיר כסף, אבל זה לא משתווה מבחינת סדרי הגודל למה שהיה בשוק הסאב-פריים. גם הרגולטורים הפעם לא קפאו על השמרים, הרבו בחקיקה וחיזקו את הבנקים, גם באירופה אגב. לכן, נראה כי הסיכוי למשבר קשה כיום קטן יחסית. מה שכן צריך לציין, שאם חלילה יתרחש משבר, אין כיום נשק לטפל בו: הריביות ברמה מאוד נמוכה בכל העולם והבנקים המרכזיים יתקשו לתת מענה ראוי למשברים".

אתה לא חושב שיש בועה בשווקים הפיננסיים?

"לא הייתי קורא לזה בועה, בטח שלא באופן כללי ועל כל השווקים. יש תחומים מסוימים, ניירות מסוימים, שכן יקרים מדי ואפשר לקרוא להם בועה, אבל צריך לזכור שהעליות הללו מבוססות על שיפור בכלכלה העולמית בשנה האחרונה, על עלייה ברווחיות של החברות, על אופטימיות יותר גדולה ועל גידול בהשקעות של החברות ובהתאמה גידול ברווחים של החברות,  כך שלהגיד שלעליות הללו אין בסיס בכלל? לא הייתי אומר את זה. אבל כן הייתי אומר שי ש תחומים שצריכים להיות פחות חשופים עליהם, למשל תחום הנאג"ח הקונצרניות".

ובכל זאת, הדעה הרווחת היא שהמחיירם בשווקים הפיננסים לא זולים – גם בשוקי המניות וגם בשוקי האג"ח?

"נכון, המחירים בשווקים הפיננסים לא זולים, נדרשת גישה זהירה לתיק ההשקעות. המשקיע צריך לבחור חשיפה תיק בהתאם ליכולת שלו לסבול הפסדים. אבל, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות מחוץ לשווקים. אם ניקח לדוגמא את תחום הטכנולוגיה, נכון שלפי התמחור הסטנדרטי של לקחת רווחים עתידיים ולנסות לראות כמה זה שווה היום – החברות יקרות. אבל בואו נזכור שאנחנו בתקופה של מהפכה טכנולוגית, הדברים משתנים בצורה קיצונית, הענפים משתנים בצורה קיצונית. כל מיני פיתוחים כמו רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית, נכנסים לתוך המודל העסקי של החברות ומשנים אותו. קשה מאוד לתמחר מה שיקרה בעוד שנה-שנתיים-שלוש, בוודאי שבעוד עשר שנים מהיום. לכן, הייתי ממשיך להיות חשוף לתחום הטכנולוגיה".

 

מהם הם לדעתך האפיקים שכדאי לברוח ב-2018?

"אנחנו תלויים מאוד במה שיקרה בעולם, אלא אם כן יקרה בישראל אירוע משנה תחזיות. מבחינת שוק המניות, הקשר שלנו לעולם חזק והדוק, אולם מבחינת האג"ח הקונצרניות קצת התפצלנו: השוק שלנו מתנהג פחות בזהירות, יש עליות שערים והנפקות. והמחירים אצלנו קצת יותר יקרים.

"אם הייתי צריך לסמן תחום, אפיק שבו הייתי נזהר במסחר בישראל, זה זה תחום אגרות החוב הקונצרניות. זה לא אומר שלא צריך להיות בתחום הזה, אלא שכדאי להיות בו בצורה יותר שקולה וזהירה. באופן קטגורי, הייתי נזהר יותר ב-2018 באפיק אגרות החוב, הייתי הולך לאפיק הזה במשקל נמוך יחסית בתיק, גם בארץ וגם בחו"ל.

"אנחנו נמצאים במצב של צמיחה משתפרת. נראה גם קצת עלייה  באינפלציה, לא בטוח שבישראל, אבל בארצות הברית ואולי גם במקומות אחרים. הבנקים המרכזיים בחו"ל מתחילים לזוז עם הריבית:  ראינו כמה העלאות ריבית בארה"ב, ראינו גם בקנדה וזה יימשך ב-2018. זו לא סביבה נוחה לאגרות חוב וצריך לזכור גם שתשואות האג"ח ברמה מאוד נמוכה, כך שפוטנציאל הרווח שלהן לא סימטרי מול פוטנציאל ההפסד".

האם יש מניות או סחורות ספציפיות, שאתם רואים בהן פוטנציאל גדול?

"המשקיעים צריכים לשים דגש על חברות הצמיחה. אלו בדרך כלל חברות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה ומוצרים בני קיימא עם צמיחה מחזורית. אלה התחומים שאמורים להניב רווחים עודפים. בארה"ב, על רקע הרפורמה במס שעומדת לעבור כנראה, עדיף להיות מוטה למניות בתוך ארה"ב כי שם נמצאות החברות שמשלמות מס גבוה ואמורות לקבל, כתוצאה מהרפורמה, את ההטבה הכי גדולה מבחינת שיעורי המס. מבחינה גיאוגרפית, מעניין במיוחד להיות חשופים לאירופה ויפן, ארה"ב אולי כבר קצת יקרה, שם מומלץ להיות יותר זהירים".

מה יקרה לשקל-דולר ב-2018?

"השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל.  והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה  – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי.

"דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות:

  1. צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו.
  2. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל.
  3. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל.

"לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח".

לרפורמה של טראמפ יש סיכוי להשפיע על תחומי המט"ח?

"יכול להיות מצב שבו חברות אמריקניות המתלבטות איפה להקים מפעל חדש, בארה"ב או בישראל, יעדיפו עכשיו את ארה"ב, בהנחה ששיעורי המס מאוד דומים. זה אכן יכול להקטין את שטף הדולרים שזרם אל המשק הישראלי בכל מיני השקעות".

בראייה גלובלית, מדובר על טריליוני דולרים שיחזרו הביתה לארה"ב. מה יקרה?

"אם הכספים האלה לא יושבים בחו"ל בדולרים, אז החברות שמחזירות אותם הביתה יכולות לקנות דולרים ולחזק את הדולר. מעבר לכך, עולה השאלה: מה יעשו החברות עם הכסף, אחרי שיחזירו אותו לארה"ב וישלמו מס בשיעור מופחת? מהניסיון של אמצע שנות האלפיים, הכסף הלך בעיקר לתשלומי דיבידנד ורכישה בחזרה (BUY BACK), ופחות מכך להשקעות. אם לא ייעשו התאמות בחקיקה שידחפו חברות להשקיע, אני חושש שהכסף הזה פשוט יתפזר בין בעלי המניות ורובו לא  יגיע לפעילות כלכלית ריאלית".

הביטקוין – זו אכן בועה שתתפוצץ?

"אי אפשר להתייחס היום למחיר הביטקוין ולהגיד אם זו בועה או לא בועה, כי אין שום קנה מידה שמבטא איזה שווי של מדינה או חברה. עם זאת, ההתנהגות של מחיר הביטקוין – עלייה של עשרות אחוזים ביום ואלפי אחוזים בכמה חודשים –  היא התנהגות מאוד לא בריאה. האם בסופו של דבר השער יתייצב ונראה פעילות אמיתית יוצאת מהתחום הזה, לא סתם ניפוח שערים – קשה לי להגיד כרגע. אני קצת  סקפטי בעניין זה ולכן גם למשקיעים כדאי לקחת את העניינים מה שנקרא בפינצטה ולא לשים שם חסכונות".

מבחינה זו, גם הדולר הוא מטבע בלי כיסוי?

"לא, מאחורי הדולר עומדת הכלכלה האמריקנית. מאחורי הביטקוין אין איזו יישות שאנחנו יכולים להצביע עליה. צריך להגיד: בינתיים, ההבטחות של הביטקוין לא מתקיימות. הביטקוין היה אמור להיות כסף, להחליף את מערכת התשלומים הקיימת ולהחליף את מערכת העברת הכספים שפועלת כיום במערכת הפיננסית ומייצרת לה רווחים עצומים. אבל, כרגע, לקנות עם ביטקוין משהו זה יכול להיות רק למטרת יחסי ציבור, כי אף אחד לא ישתמש במטבע שיכול לזוז 20% או 30% ביום, כדי לקנות כוס קפה.

"העברות כספים בין המדינות? גם פה יש בעיה, כי הטכנולוגיה של הביטקוין לא כל כך זולה ולא כל כך מהירה. בינתיים, המתחרים של הביטקוין במערכת הפיננסית המסורתית פועלים במרץ והעלויות של העברת כספים הצטמקו ב-25% בחמש השנים האחרונות".

איזה קצב צמיחה נראה בישראל ב-2018?

"כמעט כל המדינות בעולם צמחו ב-2017 בקצב גבוה יותר מאשר ב-2016. בישראל תהיה כנראה צמיחה יותר נמוכה ויש לזה כמה סיבות: קודם כל, שוק הנדל"ן שקפא. כמו כן, בישראל הייתה גאות בהלוואות בשוק הפרטי ובדרך כלל אחרי תקופה כזו יש האטה ורואים פיגורים בהחזר ההלוואות. הסיבה השלישית היא ייצוא הסחורות, שסובל מהשקל החזק.

"אני מניח שב-2018 נראה עוד האטה בצמיחה בישראל, בהשוואה לשנה שעברה. לא מדברים על משבר או מיתון, אבל כן על האטה בצמיחה. מבחינת הריבית, אנחנו לא רואים התעוררות באינפלציה והשקל ממשיך להיות חזק, כך שלבנק ישראל אין שום סיבה להתחיל להעלות ריבית, בטח כשהצמיחה הולכת להיות יותר נמוכה. לכן, כרגע נראה שבנק ישראל יכול להגיע למשבר, שאני לא יודע מתי הוא יקרה, עם אותה ריבית אפסית – וזו גם בעיה".

 איך אתה רואה את 2018 בשוק המניות הישראלי?

"כפי שאמרתי: בשוק המניות כאן אני מצפה לשוק חיובי יחסית, אבל צריך להדגיש: הרמות גבוהות וצריך להיזהר לא לקחת חשיפות גבוהות. בשוק אגרות החוב בישראל בכלל, ובפרט הקונצרניות, הייתי נזהר ומקפיד על משקל נמוך בתיק, סלקטיביות גבוהה והרבה שיקול דעת".

https://www.hon.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98/