למחשבון מדד המחירים לצרכן

למדד המחירים לצרכן המעודכן

מעודכן ליולי 2018:

• מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביולי 2018, בהשוואה ליוני 2018, ונותר ברמת מדד של 101.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא דיור נותרו אף הם ללא שינוי ברמות מדד של 101.1 ו-100.4 נקודות, בהתאמה. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.9 נקודות.
• עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים 2.5%, תחבורה 0.7% ומזון 0.5%.
• ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה 6.7% ובריאות 0.5%.
• מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.0%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%.
• בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.4%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.2%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.0%.
• מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ירד ב-0.1% בחודש יולי 2018. לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי.
• על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אפריל 2018 – יולי 2018, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן וקצב העלייה השנתי של מדד

שינויים עיקריים בסעיפי הצריכה הראשיים

מזון (ללא ירקות ופירות)

מדד מחירי מזון עלה ב-0.5%.

התייקרו במיוחד: סלטים מוכנים (4.8%), מיצי פירות טבעיים (4.0%), שמנת חמוצה (3.0%), אטריות, ספגטי וכדומה (2.9%), ביסקוויטים, עוגות וכדומה (2.8%), עופות (2.7%), תרכיזים וסירופים (2.6%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (2.5%), דגים טריים (2.5%), טחינה (2.4%), סוכריות וממתקים שונים (2.2%), אורז יבש (1.8%), משקאות קלים תוססים (1.7%), בשר בהמה אחר: כבש וחזיר (1.5%), בשר בקר (1.4%), סירופים ומייפל (1.4%), חלבה לסוגיה (1.3%), בירה לבנה (1.2%) ונקניק, פסטרמה ונקניקיות (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: בירה שחורה (7.0%), גבינות מלוחות (4.1%), ריבה, דבש וכדומה (2.6%), מעדני חלב וגבינה (2.5%), בצק ומוצרי בצק קפואים (2.0%), שימורי דגים ודגים מעובדים (1.4%), לחם מיוחד אחר, כגון: לחם דיאטטי (1.3%), ממרח שוקולד, ריבת חלב וחמאת בוטנים (1.3%), חומץ, חרדל ורטבים (1.3%), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (1.3%), קפה נמס (1.2%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (1.1%), מיונז (1.1%) וביצים רגילות (אחוז אחד).

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-2.0%.

מדד מחירי פירות טריים עלה ב-3.6% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-1.5%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.9%, לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.3%.

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (21.3%), מנגו (20.0% לעומת נובמבר 2017), תפוזים (11.0%), אבטיח (8.3%), לימונים (7.7%), ענבים (5.2%) ודובדבנים (2.3%).

הוזלו במיוחד: שזיפים (10.6%), אפרסקים ונקטרינות (2.8%), מלון (2.6%) ואגסים (1.1%).

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: קולורבי (7.8%), בצל (7.0%), גזר (5.7%), פלפלים (5.3%), צנון וצנונית (4.9%), תפוחי אדמה ובטטות (4.1%), סלק (1.9%), חסה (1.9%), מלפפונים (1.6%), ברוקולי (1.6%), שום (1.2%) וחצילים (1.2%).

הוזלו במיוחד: שעועית טרייה (3.6%), דלעת ודלורית (2.4%), כרובית (2.1%), קלחי תירס (1.8%), ירק עלים (1.7%), עגבניות (אחוז אחד) וכרוב (אחוז אחד).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (3.4%), גרעינים לפיצוח (3.3%), פירות יבשים (1.9%) ושקדים (1.8%).

הוזלו במיוחד: ירקות קפואים (4.8%), אגוזים ופיסטוקים (2.1%) ופירות משומרים (1.2%).

דיור

מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.1%, מדד שכר דירה עלה ב-0.2%; לעומתם מדד הוצאות דיור אחרות, כגון: תיווך, עריכת חוזים וביטוח ירד ב-1.4%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2018, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש יוני 2018. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2018 – יולי 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018.

תחזוקת הדירה

מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.1%.

התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (3.0%), סופגי ריחות ומטהרי אויר (2.4%), אמצעי ניקוי אחרים (1.9%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (1.7%) ושירותי מים וביוב לצריכה ביתית (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (2.2%) וחומרי כביסה אחרים, כגון: סבון כביסה ומרכך כביסה (1.3%).

ריהוט וציוד לבית

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.2%.

הוזלו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (4.4%), נרות ומפיצי ריח (3.7%), מפות ומפיות (3.4%), שטיחים לרצפה (1.9%), כסאות (1.2%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (1.2%), אהילים, נברשות ומנורות שולחן (אחוז אחד).

התייקרו במיוחד: שידות (2.7%), ספריה/כוננית לספרים (2.2%), מדיח כלים (1.8%), אביזרים לציוד חשמלי (1.8%), סירים, מחבתות ותבניות (1.5%) וריהוט לגן ולמרפסת (1.3%).

הלבשה והנעלה

מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-6.7%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.4%.

מדד מחירי הלבשה ירד ב-7.1% ומדד מחירי הנעלה ירד ב-4.6%.

בסעיף הלבשה הוזלו במיוחד: צרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (8.7%), הלבשה עליונה (8.4%), בגדי ספורט והתעמלות (5.3%) והלבשה תחתונה (1.9%).

התייקרו במיוחד: בדים וחומרי עזר לתפירה (1.1%).

בסעיף הנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (5.6%), הנעלה לנשים (5.4%) והנעלה לגברים (3.0%).

בריאות

מדד מחירי בריאות ירד ב-0.5%.

הוזלו במיוחד: שירותי ביטוח בריאות בקופות חולים ובחברות ביטוח (2.1%).

התייקרו במיוחד: משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים (1.6%) ותרופות וצורכי רפואה שונים (אחוז אחד).

חינוך, תרבות ובידור

מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור ירד ב-0.1%.

מדד מחירי שירותי חינוך ירד ב-0.2%, לעומתו מדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-0.1%.

התייקרו במיוחד: ספרי קריאה ועיון (16.3%), כפר נופש, אכסניות ואירוח כפרי (3.6%), כרטיס כניסה למוזיאון (3.2%) ומנוי למועדון ספורט או בריכה (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: קייטנה לילדים (ב-2.7% לעומת אוגוסט 2017), כלי כתיבה וציוד משרדי (2.3%) ומערכות צפייה ושמע (1.4%).

תחבורה ותקשורת

מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.6%.

מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.7%, לעומתו מדד מחירי תקשורת נותר ללא שינוי.

התייקרו במיוחד: הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ (3.2%), נסיעה במונית (2.0%), שיעורי נהיגה, שכירת רכב וכדומה (1.9%) וביטוח רכב (1.1%).

הוזלו במיוחד: דלק ושמנים לכלי רכב (1.7%).

שונות

מדד מחירי שונות עלה ב-0.4%.

התייקרו במיוחד: צורכי רחצה וקוסמטיקה (1.3%) ושעון יד (אחוז אחד).

ראדא מדווחת כי ההכנסותיה ברבעון השני הסתכמו בכ-6.6 מיליון דולר, גידול של 24% בהשוואה להכנסות של כ-5.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

מראדא נמסר כי ההכנסות לשנת 2018 כולה צפויות לעמוד על 27 מיליון דולר.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של ראדא ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-50 אלף דולר, בהשוואה לרווח נקי המיוחס לבעלי המניות של ראדא של כ-495 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון השני של 2018 בכ-2.4 מיליון דולר (36.2% מההכנסות), גידול של 43% בהשוואה לרווח גולמי של כ-1.7 מיליון דולר (31.3% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השני של 2018 בכ-104 אלף דולר בהשוואה לרווח תפעולי של כ-511 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2017. הוצאות התפעול עלו ברבעון השני של 2018 והסתכמו בכ-2.3 מיליון דולר, בהשוואה להוצאות תפעול של כ-1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017. מראדא נמסר כי העלייה נבעה בעיקר מגידול בהוצאות מחקר ופיתוח, בהוצאות מכירה ושיווק ובהוצאות הנהלה וכלליות הקשורות בעיקר לביסוס נוכחותה של ראדא בארה"ב.

דב סלע, מנכ"ל ראדא, מסר לאחר פירסום הדו"חות כי: "אנו מרוצים מאוד מתוצאות הרבעון, במיוחד מהגידול בהכנסות ומהעליה המתמדת בפוטנציאל ההזמנות העתידיות שלנו. בנוסף, ההשקעות שביצענו כחלק מהאסטרטגיה לביסוס נוכחותנו בארה"ב יוצרות עניין גובר בפתרונות המכ"ם שלנו באזור זה. אנו צופים כי הנוכחות שלנו בארה"ב תתרום לצמיחה חזקה בהזמנות ברבעונים הבאים."

סלע המשיך ואמר: "בשנת 2018 אנו מצפים להכנסות בהיקף של כ-27 מיליון דולר, גבוה יותר מההכנסות בשנת 2017, שהייתה אחת השנים החזקות ביותר של ראדא. הגידול המשמעותי בהכנסות החברה בשנת 2017 התבסס על הזמנה משמעותית אחת אותה סיפקנו במחצית השניה של השנה, בעוד שתחזית ההכנסות לשנת 2018 מבוססת על מספר הזמנות שהתקבלו ממגוון של לקוחות. ההזמנות למכ"מים מגיעות הן מלקוחות קיימים והן מלקוחות חדשים, עם פוטנציאל להזמנות המשך בהיקף כספי גבוה משמעותית מהיקף ההזמנות הנוכחי. אנו בהחלט רואים סימנים לכך שראדא מתחילה לממש את הפוטנציאל המשמעותי הטמון בטכנולוגיה המתקדמת והחדשנית שלה בתחום המכ"מים הטקטיים לכוח המתמרן."

ראדא תעשיות אלקטרוניות פועלת בתחום המערכות האלקטרוניות הצבאיות ומתמחה בפיתוח, ייצור, שווק ומכירות של מכ"מים יבשתיים טקטיים לשימושי הגנת כוחות קרקעיים, גבולות ומתקנים אסטרטגיים, ומערכות אוויוניקה (כולל מערכות אינרציאליות) למטוסי קרב וכטב"מ.

אנחנו לא אוהבים בנקים – הבנקים גובים מאיתנו עמלות גבוהות  וריביות מנופחות. הבנקים לכאורה נמצאים בשוק תחרותי, אבל הדוחות שלהם מלמדים שהשוק לא באמת תחרותי, והם – הבנקים…צוחקים כל הדרך אל…הבנק.

המצב של הבנקים מעולם לא היה טוב יותר – הדוחות ברבעון השני מלמדים שהרווחים בשיא. בהתאמה גם מחירי המניות בשיא, והשיאים האלו על חשבוננו… הרווחים של הבנקים, וחשוב להבין את זה, הם ההפסדים שלנו.

אבל רגע, איפה הפיקוח על הבנקים? איפה המבוגר האחראי שיגיד להם – סטופ. הפיקוח על הבנקים עושה קולות שהוא נאבק על העמלות שלנו ופותח את השוק לתחרות. בפועל, לא קורה הרבה.

הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בן טובת הצרכנים ליציבות של הבנקים. אבל, במשך שנים, לא באמת סופרים את הציבור ודואגים בעיקר ליציבות של הבנקים. כך גם המפקחת הוכחית ד"ר חדוה בר. חבל.

ואיך דואגים לזה? לא מכניסים תחרות אמיתית וגם לא פוגעים משמעותית בעמלות. כן, נשמע מוזר, אבל המסקנה שלי (ולא רק שלי) שהמשימה העיקרית של הפיקוח על הבנקים היא לדאוג לרווחים של הבנקים.

אומרים לנו שהיציבות של הבנקים חשובה כי אם בנק יתמוטט, אז אוי ואבוי לנו. אלא שיש מרחק גדול בין המצב הנוכחי בו בנקים מייצרים תשואה של 10% על ההון (הלוואי על כולנו), לבין התמוטטות. אפשר להרוויח פחות ולהישאר בחיים.

פוינטר ( PNTR), ספקית של שירותי טלמטיקה ופתרונות לניהול ציי רכב,  דיווחה על הכנסות בסך 19.7 מיליון דולר, ברבעון השני – בדומה לרבעון מקביל ב-2017.  הרווח התפעולי הסתכם ב-2.8 מיליון דולר (14% מההכנסות),  בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

גם הרווח הנקי נותר בדומה לרבעון מקביל – 1.9 מיליון דולר.

הנהלת החברה מדווחת כי מספר המנויים הגיע לכ-271,000, גידול של 13% ב-12 החודשים האחרונים.

"תוצאות הרבעון השני היו טובות עבור פוינטר", אמר דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר  – " על אף סביבת מטבעות מאתגרת, הצלחנו להציג שיעור רווחיות דו-ספרתי, שימרנו את ביצועי הרווחיות וגדלנו במונחי מטבע מקומי. במהלך הרבעון המשכנו לפתח את יכולותינו בתחום התנהגות נהג, ואנו משקיעים במערכת הלמידה האלגוריתמית שלנו. אנו בונים פלטפורמה אשר תרתום את התנהגות הנהג למתן שירותים ומוצרים יעילים וחסכוניים יותר ללקוחותינו. אנו מזהים בשווקים שלנו יותר ויותר הזדמנויות, בייחוד ביבשת אמריקה, ואנו בעמדה מצוינת לניצול הזדמנויות אלו".

דגשים לרבעון השני של שנת 2018 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2017:

ההכנסות משירותים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-13.1 מיליון דולר, גידול של 2% בהשוואה להכנסות של 12.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות משירותים נבע בעיקר מהגידול בבסיס המנויים. במונחי מטבע מקומי צמחו ההכנסות ב-8%.

ההכנסות ממוצרים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-6.6 מיליון דולר, קיטון בהשוואה להכנסות של 7.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

שער החליפין השפיע השפעה שלילית על כלל הכנסות הרבעון השני של 2018 בהיקף של כ-1 מיליון דולר; השפעת שער החליפין על הרווח התפעולי הייתה בהיקף של כ-0.1 מיליון דולר.

פוינטר  פועלת בשוק ניהול המשאבים הניידים (MRM) עם מיקוד  בתחום הרכב המקושר (Connected Car). הפלטפורמה של פוינטר, המבוססת ענן ופועלת על בסיס תוכנה כשירות (SAAS), אוגרת מידע בזמן אמת ונתונים מהמשאבים הניידים של ארגונים – מהנהגים, הדרכים, תחומי העניין, רשת הלוגיסטיקה, הרכבים, נגררים, מכולות ומטענים.

מגל מערכות בטחון (MAGS) שבשליטת פימי, פרסמה תוצאות כספיות טובות לרבעון השני של השנה.  החברה רשמה גידול משמעותי בהכנסות  שהסתכמו בכ-25.3 מיליון דולר, צמיחה של 91% ביחס לאשתקד ו-47% ביחס לרבעון הקודם.

בשיחת וועידה שנערכה לאחר פרסום התוצאות אמר מנכ"ל החברה, ירון דרור,  כי עדיין מוקדם מדי להתחייב למספרים אבל בהחלט יכול לאמר ששנת 2018 תהיה חזקה יותר מ-2017. בהתייחסו למזומנים שנמצאים בקופתה אמר דרור כי החברה מתכוונת לנצל אותם לרכישות נוספות של טכנולוגיות וחברות אשר יסייעו לצמיחתה של מגל.

הרווח התפעולי הסתכם ב-2.1 מיליון דולר בהשוואה להפסד של 1.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

הרווח הנקי הסתכם ב-1.7 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של 3.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. ה-EBITDA הסתכם ב-2.6 מיליון דולר, 10.2% מההכנסות.

נכון ל-30 ביוני 2018, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 45.4 מיליון דולר או 1.97 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2017. הקיטון במזומן נובע בעיקר מהשקעה בהון חוזר לצורך פעולות התנעה של פרויקטים חדשים.

כמו כן, זהו הרבעון הראשון במסגרתו כוללת מגל בדוחותיה את תוצאותיה הכספיות המלאות של החברה הבת (55%) ECS BAZ אותה רכשה לאחרונה.

התרומה המרכזית של ECS  הינה דרך קשרי לקוחות והטכנולוגיה, ברמת ההשפעה על הדוחות הכספיים ההשפעה אינה מהותית

השאלה הגדולה ביחס לתוצאות הרבעון היא – האם השיפר הדרמטי  בהכנסות יימשך גם בעתיד או שמדובר על רבעון חריג? מהחברה נמסר כי בגלל המרכיב הפרוייקטלי בתמהיל ההכנסות של החברה, ההסתכלות היא בטווחי זמן ארוכים מרבעון בודד. תוצאות הרבעון הנוכחי מראים שיפור משמעותי אל מול הרבעון המקביל בשנה שעברה, שהיה חלש בעיקר בשל ההאטה בשוק הצפון אמריקני. חשוב להדגיש כי הרבעון השני הוא השלישי ברצף שהחברה מציגה שיפור אל מול התקופה המקבילה ועל כן ניתן לדבר על מגמת שיפור בתוצאות העסקיות.

נתון קריטי במגל הוא צבר ההזמנות שלה ומהחברה נמסר כי  צבר הזמנות שלה ברמה גבוהה ביחס לרמות הצבר שהיו בשנים האחרונות.

עוד מוסרים במגל כי תמהיל ההכנסות של מגל מצביע על כך שהחברה אינה רק חברת hardware – מגזר הוידיאו והסייבר הינו מגזר מבוסס פיתוח ושיווק רישיונות תוכנה ואנליטיקה למערכי הוידיאו. כמו כן, מגזר המוצר – PIDS – מבוסס על טכנולוגיות של סנסורים חכמים, שהופכים את הברזלים מתוחכמים ובעלי יכולת מתן מענה. ההשקעה של החברה במו"פ באופן אבסולוטי וביחס למחזור הינה בסדרי גודל של חברות טכנולוגיה עילית. כמו כן, החברה מתכוונת לנצל את עודף המוזמנים שיש בידיה לצורך רכישות בעלות מאפיינים טכנולוגיים.  

בהתייחסו לתוצאות, אמר דרור שרון, מנכ"ל במגל: "הרבעון הנוכחי מצוין מבחינת מגל בכל ההיבטים, עם צמיחה אורגנית חזקה בהכנסות ושיפור בכל מדדי הרווחיות ביחס לאשתקד. ההכנסות שלנו גדלו בזכות צבר ההזמנות המשמעותי שבנינו, אשר ממשיך לשמור על איתנות. מגל ממוצבת היטב להצלחה בשנת 2018

"התרשמתי מאוד ממה שראיתי מאז שהצטרפתי למגל בחודש יוני. מגל היא חברה עם מהנדסים ועובדים מצוינים, וטכנולוגיה מובילת שוק. אני מזהה בחברה פוטנציאל משמעותי לצמיחה, מאחר והטכנולוגיה והפתרונות שלנו ממשיכים לתת מענה לצורך הגובר בשווקי האבטחה וה-HLS. אני מתרגש ומצפה לפעול להצמחת החברה במהלך הרבעונים והשנים הבאות."

"פרטנר פרסמה תוצאות חלשות לרבעון, אך בהתאם לצפי שלנו". כך כותב היום גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, בעקבות תוצאות הרבעון השני. דטנר טוען כי בדו"ח מספר נקודות חיוביות אשר יתמכו במניה בעתיד  למרות הירידה של 32% ב-EBITDA .

בשורה התחתונה, כותבים כלכלני לאומי, תוצאות הרבעון מראים כי פרטנר מתמודדת לא רע עם האתגרים של שוק התקשורת. להערכתם היא הצליחה לגייס כמות מכובדת של מנויי טלוויזיה, וגם מגדילה את מנויי הפוסט פייד בסלולר, וזאת תוך שמירה על רמת ההוצאות וחוב נמוך.  

בתחום הסלולאר, מספר המנויים ירד ב-32 אלף, ירידה משמעותית גדולה יותר בהשוואה לרבעונים הקודמים, מה שניתן להסביר על ידי כניסת אקספון לשוק באפריל. עם זאת, מספר מנויי הפוסט פייד המשיך לעלות, וגדל ב 9  אלף.

ה-ARPU ירד בשקל אחד בהשוואה לרבעון הקודם, אם כי החברה מדווחת כי הירידה נבעה מהפרשה חד פעמית. ה-ARPU המתואם עמד על 59 שקל, עלייה של שקל מול הרבעון הקודם. ההכנסות משירותי סלולר בנטרול הפרשה זו ירדו 6% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר ברבעון הראשון הם ירדו ב-4.7%. לדעת כלכלני לאומי מדובר בתוצאה סבירה בהתחשב בכניסת אקספון לשוק.

במגזר התקשורת הנייחת הציגה החברה גידול של 9% בהשוואה לרבעון המקביל, וזאת בשל הגידול במנויי טלוויזיה. החברה דיווחה על 83 אלף מנויי טלוויזיה בסוף הרבעון. היא גם מדווחת על מעל 100 אלף מנויים נכון להיום, כאשר מדובר בגידול בקצב הגיוס. כמו כן, פרטנר מדווחת כי היא הגיעה למעל 170 אלף בתי אב עם התשתית הקווית שלה, אך לא מספקת נתונים על מספר המנויים.

הכנסות ציוד סך הכל עמדו על 177 מיליון שקל, גידול בהשוואה למכירות של 159 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך ירידה בהשוואה לשני הרבעונים האחרונים. לדעת כלכלני לאומי מדובר בתוצאה חלשה. שיעור הרווח הגולמי ממכירות הציוד עמד על 20.9%, בדומה לרמה שהחברה הציגה בשני הרבעונים הקודמים.

לטענת דטנר, גם בצד ההוצאות יש בדו"ח של פרטנר הפתעות טובות. למרות ההוצאות הכבדות שכרוכות בשירות הטלוויזיה (כוח אדם, תוכן, תמסורת, שיווק, ותשלום לנטפליקס), הוצאות המזומן (בנטרול סכום חד פעמי של 8 מיליון שקל) עמדו על 484 מיליון שקל, גידול של 2.5% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל, וירידה של 14 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הקודם.

ההשקעות היו יחסית נמוכות ברבעון, ועמדו על 98 מיליון שקל, עלייה של 20 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל, אך עדיין מרשים בהתחשב בהשקעות הכרוכות בפרויקט הסיבים של החברה.

חברת רפק סיימה את הרבעון השני של 2018 ברווח נקי של כ-15.5 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של כ-10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח נובע מהכנסות מימון נטו בסך של כ-15.7 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון השני של 2018, לעומת הוצאות מימון בהיקף של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות המימון נבעו משינויים בשווי הוגן של נגזרים, שרכשה החברה לצורך הגנה על השקעותיה בפרוייקטי תחנות הכוח.

רפק מדווחת כי הכנסותיה ברבעון הראשון עמדו על כ-87.1 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-41.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול במכירות נזקף לטובת העובדה שהחל מהרבעון הראשון של שנת 2018 מאחדת רפק בדו"חותיה הכספיים את חברת אלמור, שמניותיה הונפקו בבורסה בתל-אביב, וזאת בעקבות הפיכתה לבעלת שליטה בה.

ההכנסות בתחום תשתיות החשמל, הכוללות את הכנסות קבוצת אלמור, הסתכמו ברבעון השני בכ-52 מיליון שקל, לעומת כ-51.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום הסחר, הכוללות את חברת ג'נרל מהנדסים ודטה טק, הסתכמו ברבעון השני בכ-31.7 מיליון שקל, לעומת כ-39.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הקיטון בהכנסות נובע בחלקו מהפסקת פעילות חברת  TNN וקיטון בהכנסות דטה טק.

ההכנסות בתחום הייצוג והייעוץ ברבעון השני עלו בכ-43% והסתכמו בכ-3.2 מיליון שקל, לעומת כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול בהכנסות נובע מגידול במכירות בשקלים וגידול בעמלות שהתקבלו.

באשר לתחום ייצור החשמל, הכולל את חברת רפק אנרגיה וכן את חברות הפרויקט המחזיקות בתחנות הכוח, יצוין כי ההכנסות והרווח התפעולי של תחנות הכוח טרם מוצגים במגזר זה, מאחר והחברה נמצאת בשלב ההקמה של תחנות הכוח, שמסווגות בדוחות הכספיים כרכוש קבוע עד לשלב ההפעלה.

הרווח הגולמי של רפק ברבעון השני של 2018 עלה בכ-104% לכ-17 מיליון שקל, לעומת  כ-8.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי ברבעון השני של 2018 טיפס לכ-2.47 מיליון שקל, לעומת כ-0.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.  

רפק תקשורת ותשתיות, שבניהולו של רוני אורן, הינה חברת אחזקות אשר פועלת באמצעות מספר חברות בנות בעיקר בתחום התשתיות. בנוסף עוסקת החברה בייעוץ וייצוג כסוכנת וכמפיצה בתחום הביטחוני. בתקופה האחרונה, נמסר מהחברה, היא מתמקדת בתחום של תחנות כוח לייצור חשמל.

המימון נבעו משינויים בשווי הוגן של נגזרים, שרכשה החברה לצורך הגנה על השקעותיה בפרוייקטי תחנות הכוח.

אייסקיור מדיקל מדווחת על מכירות בסך של כ-1.76 מיליון שקל במחצית הראשונה לעומת כ-1.6 מליון שקל במחצית הראשונה של 2017.

מהדו"ח עולה כי במכירת המערכות נרשמה ירדה.  החברה מכרה מערכות בסך של כ-0.67 מיליון שקל לעומת כ-0.8 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017. מנגד, במכירות המחטים חלה עליה והן הסתכמו בכמליון שקל לעומת כ-0.64 מליון שקל במחצית הראשונה של 2017מאייסקיור נמסר כי צבר ההזמנות של החברה עומד על 600 אלף שקל.

אייסקיור מדיקל פיתחה טכנולוגיה לטיפול בגידולים שפירים וסרטניים בשד ובאיברים אחרים באמצעות הקפאת הגידול בטיפול בצורה זעיר פולשנית פרסמה את התוצאות הכספיות.

אייל שמיר, מנכ"ל אייסקיור מדיקל אמר לאחר פרסום הדו"ח: "אנו סוגרים מחצית ראשונה מוצלחת של 2018, תוך עליה בהכנסות ובניית צבר הזמנות. אנו מציינים אבן דרך חשובה גם בישראל וצפויים להתחיל בטיפולים מסחריים בגידולים בשד ובכליות. אנו מקדמים מאמצים שיווקיים ורגולטורים מתוך מטרה לשמר את מגמת הצמיחה שלנו, תוך יצירת ערך לבעלי המניות של אייסקיור".

במקביל לפרסום הדוחות הכספיים, החברה פרסמה כי היא צפויה להתחיל בפעילות מסחרית בישראל, במסגרת טיפולים בגידולים שפירים בשד וגידולים סרטניים בכליות, באמצעות מערכת ProSense שפיתחה, בביה"ח הפרטי 'אלישע' שבחיפה. ההפצה המסחרית בישראל תבוצע על ידי חברת 'דיוק מדיקל סולושנס'.

הטיפולים בשד יבוצעו על ידי ד"ר רפי קליין – כירורג שד ראשי בביה"ח אלישע ובבי"ח רמב"ם, במרפאתו שבביה"ח אלישע, עבור מטופלות עם גידולים שפירים מסוג פיברואדנומה בקוטר של עד 5 ס"מ, כחלופה לניתוח. בהמשך, בכוונת ביה"ח לבצע טיפולים גם במטופלות עם גידולים סרטניים בשד. הטיפולים בכליות יבוצעו על ידי פרופ' עופר נתיב – מנהל מחלקת אורולוגיה בביה"ח בני ציון ובביה"ח אלישע, ועל ידי ד"ר רוברט שכנר – רדיולוג התערבותי ראשי בביה"ח בני ציון ובביה"ח אלישע.

הטיפול ב-ProSense מבוסס על מערכת המזרימה חנקן נוזלי במעגל סגור, ומקפיאה באמצעות מחט ייחודית שפיתחה אייסקיור, גידולים ממאירים ושפירים, תוך שמירה על הרקמות הבריאות בסביבת הגידול וחיסול הגידול כולו. הטיפול בגידולים בשד מבוצע בגישה זעיר-פולשנית, המאפשרת התאוששות מהירה וללא צלקות. הוא נמשך כ-20 עד 40 דקות בקליניקה רפואית, ללא ניתוח, אשפוז או תפרים וללא שינוי בצורתו או נפחו של השד, כך שלאחר הטיפול חוזרת האישה במהירות לפעילות יומיומית, והמעקב אחר הנגע דומה למעקב לאחר הסרה ניתוחית.

ההתחממות הגלובאלית מסייעת לתדיראן. העליה במספר המזגנים שנמכרו הביאו לגידול של כ-27 מיליון שקל במכירות של תדיראן הולדינגס שהסתכמו בכ-234.5 מיליון שקל לעומת כ-207.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, עליה של 12.9%.

הוצאות אחרות של 6.7 מיליון שקל ברבעון השני שנבעו מרישום הפחתה לירידת ערך בגין השקעה של הקבוצה בחברת עין ורד ב-2014 הביאו לירידה ברווח שהסתכם ברבעון השני בכ- 15.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 24.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 שבו נרשמו הכנסות אחרות של 3.2 מיליון שקל שנבעו מרווח כתוצאה מעלייה לשליטה בחברת תדיראן אסקו-טק. בנטרול גורמים חד פעמיים הרווח הנקי של הקבוצה עלה ב-4.4%.

ה-EBITDA הסתכם בכ-29.5 מיליון שקל לעומת כ-29.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, קיטון של 1.1%. שיעור ה- EBITDA ברבעון השני של שנת 2018 עמד על כ- 12.6% בהשוואה ל- 14.4% ברבעון השני של שנת 2017. הקיטון ב- EBITDA נבע מהכנסה חד פעמית בגין עליה לשליטה באסקו-טק ברבעון המקביל. בנטרול הכנסה זו עלה ה- EBITDA ברבעון השני ב-10.7%.

תדיראן הולדינגס הודיעה כי תחלק דיבידנד של 11 מיליון שקל. במהלך הרבעון הראשון חילקה החברה דיבידנד בסך 20 מיליון שקל.

משה ממרוד, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה אמר לאחר פירסום הדו"חות כי: " אנו ממשיכים לממש את אסטרטגיית הקבוצה לפעול בכל הסגמנטים של מיזוג האוויר, תוך מתן מענה אופטימלי לצרכי לקוחותינו.

החל מתחילת השנה, אנו מפתחים את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה, מתוך מטרה לייצר מקור רווח נוסף, על רקע מזג האוויר החם השורר בעולם, ובין היתר, במדינות שעד לפני שנים אחדות נחשבו למדינות בעלות מזג אויר נוח. אנו מאמינים כי הביקוש המאמיר למיזוג אויר בעולם, בשילוב עם היכולות הגבוהות בתחומי ייצור, הנדסה ופיתוח של הקבוצה, פותח בפנינו הזדמנות מצוינת בשוק הבינלאומי.

לאור האיתנות הפיננסית ויכולת ייצור המזומנים של הקבוצה אנו ממשיכים לבחון הזדמנויות לצמיחה מתוך מטרה להמשיך וליצור ערך מתמשך עבור בעלי המניות של הקבוצה".

תדיראן הולדינגס פועלת בתחום היבוא, ייצור, שיווק, הפצה, ומכירה של מזגני אוויר ומערכות מיזוג אוויר לשוק הביתי, המסחרי והתעשייתי, בעיקר תחת המותגים Tadiran, Amcor ו- Toshiba, וכן במתן שירותי אחריות ותחזוקה למוצרים אלו. כמו כן, עוסקת הקבוצה בפתרונות בתחום ההתייעלות האנרגטית. בנוסף, לחברה פעילות בתחום יבוא ושיווק מוצרי חשמל 'לבנים' ו- 'קטנים' תחת מותגים בבעלותה כגון Tadiran, Amcor ו- Crystal.

קנאביקס, חברה ישראלית המתמחה בהתאמה אישית וטיוב טיפולים בקנאביס רפואי עבור חולי סרטן, ושמניותיה נסחרות בבורסת ה-OTC חתמה על הסכם שיתוף פעולה 'ארול גרו טק'  (Eroll Grow Tech), גם היא חברה ישראלית, שפיתחה מערכת טכנולוגית אוטומטית ראשונה מסוגה בעולם לגידול קנאביס, ומחזיקה ברישיון מו"פ לתחום הקנאביס ממשרד הבריאות.

קנאבקיס הוקמה ב-2012 על-ידי מדענים ישראלים מתחומי הסרטן והביולוגיה  המולקולרית. המייסדים המשותפים ד"ר אייל בלן, המדען הראשי, ואיתמר בורוכוב, המנכ"ל. ב-2014 מוזגה קנאביקס לתוך שלד בורסאי אמריקאי. החברה נסחרת בשווי שוק של כ-90 דולר ובשער של 74 סנט למניה. בשנת 2016 עוד ניתן היה לקנות את המניה ב-5 סנט. באוקטובר אותה השנה, כשההתעניינות בתחום גברה רשמה המניה זינוק חד ושערה אף עמד מאז על 4 דולר למניה בפברואר 2017.

מקנאביקס נמסר כי שתי החברות יפעלו לפיתוח מערכת טכנולוגית ביתית אוטומטית ראשונה מסוגה בעולם, לגידול עצמי ביתי ומבוקר של קנאביס באיכות רפואית. זאת, על ידי יצירת תנאי מעבדה לגידול הצמח, ללא צורך בידע חקלאי מצד המטופל, ללא כימיקלים וללא מגע יד אדם לאורך כל תהליך הייצור – החל משלב הגידול ועד ייבוש הצמח לשם קבלת המוצר הסופי לשימוש אישי. המערכת תנוהל ותבוקר על ידי אלגוריתם אינטליגנציה מלאכותית (AI), ותנוטר על ידי אפליקציית סמארטפון, באמצעות טכנולוגיה המשמשת כיום בהצלחה את סידו לצרכי גידול קנאביס לא-רפואי. פיתוח האבטיפוס הרפואי הביתי יחל ברבעון הראשון של 2019.

על פי תנאי העסקה, קאנביקס תרכוש מניות רגילות של סידו בהיקף של עד 20%, ותקבל מסידו תגמולים של 500 אלף דולר לפחות, ועד ל-8 מיליון דולר בשנת 2019. סידו תקבל הקצאה שטר ערבון על מיליון מניות קנאביקס במחיר של 2 דולר למניה לתקופה של שנה אחת. שתי החברות מתכוונות לפתח בהמשך מוצר המבוסס על טכנולוגיה זו, ואשר יאפשר לבצע רבייה של צמחים בהיקף נרחב לצרכים תעשייתיים.

החברה מוסרת כי ממצאים ראשוניים מניסויים פרה-קליניים, שערכה קנאביקס בשיתוף חוקרים מובילים בישראל ובעולם בתחום האונקולוגיה והפתולוגיה, מעלים כי קיים קשר בין התאמת תרכובת הקנאבינואידים עם סוג הסרטן, לבין השפעתה של תרכובת זו על התא הסרטני, ואף גרימה למותו על ידי אפופטוזיס. טכנולוגיית החברה תאפשר לרופא להתאים לחולה את תרכובת הקנאביס המתאימה לו, ובכך לממש את מלוא הפוטנציאל של קנאביס רפואי בטיפול בסרטן.

ההכנסות של חילן ברבעון השני הסתכמו בכ-396.4 מיליון שקל, לעומת כ-330.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-11.7% הנובע מצמיחה במרבית מגזרי הפעילות.

הרווח של חילן הסתכם בכ-24.8 מיליון שקל (שיעור של כ-6.7% מההכנסות), ברבעון המקביל ב-2017 נרשם רווח דומה והוא היווה כ-7.4% מסך ההכנסות. בתקופה המקבילה ב-2017 היו לחילן הכנסות מימון והכנסות מסים חד-פעמיות.

ה- EBITDA ברבעון השני הסתכמה בכ-40 מיליון שקל (המהווה כ-10.8% מסך ההכנסות), לעומת כ-35.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 (המהווה כ-10.8% מסך ההכנסות), גידול של כ-13.3%.

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-35.1 מיליון שקל (שיעור של כ-9.5% מההכנסות) לעומת כ-30.4 מיליון שקל (שיעור של כ-9.2% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-15.6%.

אבי באום, יו"ר קבוצת חילן מסר לאחר פרסום הדו"ות כי: "מגזר שכר ומשאבי אנוש ממשיך להציג תוצאות חיוביות המתבטאות בצמיחה בהכנסות וברווח התפעולי כתוצאה מקליטת לקוחות חדשים ומהרחבת פעילות של לקוחות קיימים למודולים נוספים. הרחבת הפעילות ללקוחות קיימים, הינה פועל יוצא של השקעות רבות בפיתוחים טכנולוגיים שאנו עושים על בסיס שוטף ומתמשך.

"במגזר פתרונות עסקיים נמשכת מגמת הצמיחה ברבעון השני של שנת 2018 ונרשם גידול דו ספרתי בהכנסות וברווח התפעולי. עולם הדיגיטל הפך להיות חלק בלתי נפרד מהסביבה העסקית, דבר המייצר עבור נס הזדמנויות חדירה לסקטורים רבים ובפרט בסקטור הפיננסי ובסקטור הבריאות אשר עוברים מהפכה כחלק מהשינוי המתרחש. הפתרונות שאנו מביאים כחלק מייעול תהליכים ושיפור ביצועים מציפים ערך רב ללקוחותינו.

"מגזר תשתיות מחשוב מציג צמיחה דו ספרתית בהכנסות ובשורת הרווח התפעולי, כחלק מהמאמצים והמיקוד בפעילות העסקית. אנו נמשיך לפעול בדרך בה אנו נוקטים בתקופה האחרונה וזאת לאחר האתגרים שחווינו במהלך השנה האחרונה.

"התנודתיות בשער החליפין של הדולר ושינוי בתמהיל ההכנסות השפיע על תוצאות מגזר שיווק מוצרי תוכנה. אנו מתבוננים על מגזר זה ברמה השנתית כחלק מהשפעה עונתית של הביקושים המגיעים למוצרי התוכנה השונים ושוקדים בכדי לעמוד ביעדים אותם הצבנו.

"אנו נמשיך ונפעל לעמוד במטרות אותן הצבנו בפנינו ובכדי להמשיך ולהציף ערך ולהביא פתרונות יצירתיים על ידי הענקת מעטפת שירות ופתרונות תוכנה במסגרת ה-ONE STOP SHOP שאנו מציעים ללקוחותינו תוך חיזוק הקשר השוטף והמשך מגמת הצמיחה והרווחיות בחברה".

קבוצת דיסקונט הרוויחה ברבעון השני כ-423 מיליון שקל, לעומת 272 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של 55.5%. הרווח הזה משקף תשואה להון של 11% גידול לעומת 7.5% ברבעון המקביל ב-2017.

מדיסקונט נמסר כי השיפור ברווחיות התאפשר כתוצאה מעלייה בשיעור של כ-9% בהכנסות מריבית נטו, שהסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל. סך כל ההכנסות עלו בשיעור של כ- 11% בהשוואה לרבעון המקביל, בעיקר מגידול בפעילות השוטפת. סך כל ההוצאות עלו בשיעור של 7.5% בתקופה זו, בעיקר כתוצאה מהפרשה למענקים עתידיים תלויי תשואה, ומגידול בהוצאות תפעוליות בכאל.

תיק האשראי של דיסקונט עמד בסוף הרבעון השני על כ-156.5 מיליארד שקל, עליה של 5.2% מתחילת השנה. מגזר המשכנתאות המשיך לגדול ברבעון האחרון בשיעור של 12% בהשוואה לרבעון המקביל. ההוצאות בגין הפסדי אשראי קטנו בשיעור של 38.9% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו ב-129 מיליון שקל, המהווים 0.33% בחישוב שנתי מהאשראי לציבור.

יחס ההון העצמי רובד 1 בסוף הרבעון עמד על 9.8%, יחס כיסוי הנזילות עמד על 135% ויחס העמד על 6.8%. נתונים אלו מבססים את איתנותו של הבנק ומאפשרים המשך צמיחה גם בעתיד. לאור תוצאות הרבעון, המשך

דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 10% מהרווח הנקי.

לפני כחודש, הבנק פנה ליו"ר דירקטוריון בנק דקסיה, בבקשה לקיים בחינה לגיבוש מתווה לרכישת כל מניות בנק דקסיה על ידי הבנק, ומיזוגו עם בנק מרכנתיל מקבוצת דיסקונט. מהבנק נמסר כי בכוונתו הבנק הגיש בימים הקרובים הצעה בלתי מחייבת בנוגע למבנה העסקה לרכישת מניות דקסיה ולתמורה המוצעת.

במקביל לדוח הכספי מיישמת הנההלת הבנק תוכנית התייעלות במסגרתה יפרשו 200 עובדים.