בתחילת יוני פורסם תזכיר חוק של משרד האוצר אשר כלל מספר נושאים ובבהם תוכנית אשר מטרתה לטפל בפרוייקטים שאינם ישימים כלכלית במסלול של הריסה ובניה בתמ"א 38. על פי התכנית אמורה להינתן אפשרות למסלול חדש המעניק זכויות בניה של 350% משטח בניין קיים. כיום מאושרת בדרך כלל תוספת 2.5 קומות.

אבל נראה שההקלה הזאת לא תאושר כל כך מהר. בסופו של דבר התקבלה החלטה לפצל מספר סעיפים מהצעת החוק, שיקודמו בהצעות חוק פרטיות, ולדחות חלק מהסעיפים. מאחר ומושב הכנסת מסתיים בקרוב, נדחו הנושאים הפחות דחופים, ובכללם גם המסלול החדש בתמ"א 38, והם יועברו כנראה במושב הכנסת הבא.

העיקוב בהעברת החוק יוצר מצב של אי וודאות שכן יכולה להיות לה השפעה הן על היזמים והן על בעלי הדירות וכן על בעלי מקצוע נוספים.

למסלול החדש הן תומכים והן מתנגדים. המתנגדים טוענים שהתכנית עלולה לגרום דווקא להפחתה בזכויות במקרים מסויימים. התומכים טוענים כי מדובר בתוכנית שיכולה להפוך פרוייקטים שאים להם היתכנות כלכלית לפרוייקטים רווחיים.

עניין נוסף הקשור בתכנית הוא שלא מדובר בזכויות מוקנות אלא במסלול שיחייב הגשת תכנית מלאה לוועדה המקומית. בפועל, אין וודאות שהרשויות המקומיות יאשרו את התוכניות שיוגשו לה.

יש לציין כי הגדלה משמעותית של הזכויות, כפי שמוצע בתכנית, עלולה להביא לעומסים גדולים על התשתיות ברחובות הקיימים והסמוכים, דבר המעורר חשש הן מצד הרשויות המקומיות והן מצד השכנים.

חשוב לציין שמדובר בהצעת חוק שנמצאת בתחילת הדרך, וגם אם תקודם במושב הכנסת הקרוב, עדיין תצטרך לעבור דיונים בוועדות הכנסת השונות וסביר להניח כי תעבור עוד שינויים רבים.

לפני כשנה הנפיקה קרן הפרייבט אקוויטי פורטיסימו את מניות טלרד בבורסה בתל אביב. ההנפקה התבררה ככשלון. מניות החברה שהונפקו על פי שווי של 335 מליון שקל נסחרת היום לפי שווי של כ-150 מליון שקל, ירידה של מעל ל-50%.

טלרד נטוורקס העוסקת בפיתוח, ייצור, מכירה ותחזוקה של ציוד תקשורת, חתמה, באמצעות מגלקום, חברה בת בבעלות מלאה, על הסכם עם משרד הבטחון לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל, בהיקף כספי של עד כ-60 מיליון ש"ח לשנה.

לא מדובר בהזמנה גדולה אחת אלא, כפי שנמסר בהודעת החברה, העבודות יבוצעו על בסיס הזמנות שיוצאו מעת לעת ובלי התחייבות של משרד הביטחון לניצול הזמנה בהיקף כלשהו.

לחברת טלרד פעילות בשני מגזרים עיקריים. תחום הקמת תשתיות תקשורת ונתונים בישראל וכן אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ-80 מדינות בעולם.

מוקדם יותר השנה דיווחה טלרד על זכיה במספר פרוייקטים בהיקף של כ-15 מיליון דולר בתחום פעילות המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת בפרו.

ברבעון הראשון דיווחה טלרד בדו"חותיה על הכנסות בסך של כ-33 מליון דולר לעומת כ-32 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בישראל חיים היום 1.7 מליון ערבים המהווים כ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל אולם מתברר, שמתוך מעל ל-120 משקי בית אשר נרשמו הוציאו תעודת זכאות להשתתפות במסלול, רק 1000 הם ערבים. יתרה מכך, רק 250 משקי בית ערבים זכו בהגרלות מתוך כל 48 אלף הזוכים.

יכול להיות שהסיבה העיקרית לנונים אלו היא שמתוך 80 אלף הדירות אשר עבור בנייתן שיווקה המדינה קרקעות עד היום, רק 2,500 מיועדות להבנות בישובים ערביים. ד הים נרכשו בישובים ערביים 933 דירות בלבד במסגרת הפרוייקט, מתוך מעל ל-65 אלף בתוכנית כולה.

אבל ייתכן שמיקום הרוב המוחלט של הדירות בישובים יהודיים איננו הסיבה הסיבה היחידה למיעוט המשתתפים והזוכים הערביים בפרוייקט.

סיבה נוספת היא שהדירות המוצעות בפרוייקט הן דירות בבנייה רוויה, רבי קומות. בקרב האוכלוסיה הערבית עדיין נהוג לבנות בתים נמוכים על קרקע השייכת למשפחה. מעט מאד משפחות יבחרו לגור בשכנות למשפחה שאיננה משתייכת לחמולה שלה.

המספר הגדול ביותר של מגרשים ששווקו במסגרת התוכנית בישוב ערבי היה נצרת. לפני יותר משנה שווקו בעיר קרקעות לבניית כ-730 דירות.

באפריל 2017 שווקה בכפר מנדא שבצפון קרקע לבניית כ210 דירות, אך בסופו של דבר נרכש מגרש אחד לבניתן של 32 דירות.

עמותת סיכוי הפועלת לקידום שיוויון בין יהודים לערבים מצביעה על מספר חסמים נוספים למיעוט הערבים המשתתפים בתכנית מחיר למשתכן.

העמותה טוענת כי קיים מחסור במידע נגיש בשפה הערבית, כולל באתר האינטרנט המיועד להוצאת הזכאות, הפועל בעברית בלבד. רישום פיזי ולא מכוון מתאפשר רק במקום אחד, בעיר נצרת. העמותה מציעה לפתוח סניפים נוספים לרישום ולתרגם את האתר לערבית.

עוד טוענת העמותה כי קיימת אי התאמה בית תנאי הסף להשתתפות בתכנית לבין דפוסי הנישואים ורכישת הדיור בחברה הערבית אשר בה נהוג להתחתן רק לאחר רכישת בית או בניית בית. ההרשמה למחיר למשתכן מתאפשרת רק לזוגות נשואים, או לרווקים מעל גיל 35.

כמו כן מציעה העמותה לאפשר לקבוצות להירשם ביחד להגרלות, ולא רק ליחידים, מה שיפתור את הבעיה של התרחקות מהמשפחה וכן מציעה העמותה כי שיעור בני המקום בהגרלות מחיר למשתכן בחברה הערבית יוגדל מ-25% היום ל-50% היום, וזזאת על מנת לאפשר לזוגות הצעירים להשאר בערי וכפרי הולדתם.

מחיר למשתכן – לא מה שחשבתם!

 מחיר למשתכן – אפשר לקבל תעודת זכאות דרך האינטרנט

בית ההשקעות הלמן-אלדובי החל בסבב גיוס נוסף לקרן הציבורית "הלמן-אלדובי P2P" המתמחה בהשקעהבהלוואות בתחום ה- CONSUMER CREDIT באמצעות פלטפורמת ה-P2P בארה"ב. הקרן החלה לפעול ביולי 2017 ועד היום גייסה כ-112 מליון שקל. נכון לסוף יוני, הקרן הניבה למשקיעים תשואה של 7.49% מאז החלה לפעול ו-2.75% מתחילת 2018.

הלמן-אלדובי P2P היא קרן ציבורית לא סחירה הפועלת על פי תשקיף ותחת ממשל תאגידי ציבורי, הכולל בין השאר, פרסום דו"חות כספיים רבעוניים ושנתיים ופרסום דוחות חודשיים על ביצועי הקרן באתר הדיווחים של הרשות לניירות ערך.

רוצה לדעת יותר על קרנות P2P? – קרא כאן

הקרן של הלמן אלדובי משקיעה בכ-2,000 הלוואות צרכניות בארה"ב. שווי ההשקעה הממוצע עומד על כ-12.6 אלף דולר והמח"מ הממוצע של ההלוואות עומד על כ-19 חודשים. ממוצע הריבית בו ניתנו ההלוואות עומד על כ-14.5%.

קרן נוספת בתחום הלוואות ה-P2P הוקמה גם על ידי אי.בי.אי והיא נקראת IBI CCF. מדובר בקרן המשקיעה בהלוואות לצרכנים דרך זירות מסחר מקוונות. הקרן של איביאי קונה ומחזיקה אלפי הלוואות של צרכנים בדרוג אשראי גבוה, עם תזרים מזומנים שוטף. קרן זו, בניגוד לקרן של הלמן אלדובי, איננה מיועדת לציבור הרחב אלא לגופים גדולים ומוסדיים.

על פי התשקיף, תיק ההלוואות שהקרן משקיעה בו שואף לפזר את תיק ההלוואות בפיזור דומה לזה של הפלטפורמות באמצעותן היא משקיעה – PROSPER ו-LENDING CLUB, שתי פלטפורמות ה-P2P הגדולות בארה"ב, שאינן פתוחות להשקעות ישירות של משקיעים ישראליים או משקיעים מחוץ לארה"ב.

השקעה בתחום האשראי הצרכני באמצעות פלטפורמות P2P  הפכה לנפוצה בקרב גופים מוסדיים וקרנות גידור אמריקאיות לאור האפשרות הטמונה בהן להינות מתשואה גבוהה יותר מזו שניתן להשיג במוצרי השקעה רגילים אחרים, במיוחד על רגע סביבת הריבית הנמוכה ששוררת בעולם היום.

(עוד) יום חג יחול היום לחובבי השופינג באינטרנט. מבצע הקניות הענק של אמזון, פריים דיי, ייצא לדרך בשעה 22:00 שעון ישראל ויימשך 36 שעות (באמזון גרמניה ואיטליה ב-17:00 ובבריטניה, צרפת וספרד ב-18:00 שעון ישראל).  המבצע מיועד ללקוחות הרשומים לשירות הפריים של אמזון וכן לנרשמים חדשים לשירות.

במבצעי הפריים דיי שערכה אמזון בשנים שעברו, המחירים של 70% מהמוצרים היו זולים יותר מהמחירים שהוצעו בבלק פריידי, וחלקם במחיר זהה לזה שבבלק פריידי, שנחשב לחג הקניות הגדול ביותר ברשת. אפשר לצפות שגם השנה נחזה במחירים נמוכים במיוחד.

ישראלים רבים שרשומים כבר או שירשמו היום יוכלו להינות ממספר גדול של מוצרים אשר נמכרים על ידי אמזון עצמה, שיש אפשרות לשלוח אותם לישראל ולהם מוצג מחיר סופי הכולל עלות משלוח עד הבית, תשלום המיסים וכו'. במידה והמוצר לא נשלח לארץ, קיימת אפשרות להשתמש בשרותי אחת מחברות המשלוחים כמו USHOPS, SHIPITO וכו'.

שימו לב. לא כדאי לשלם בשקלים באמזון. אמזון גובה עמלה של 6.5% על ההמרה. עדיף לשלם בדולרים ואז תשלמו לפי שער ההמרה של חברות האשראי שהוא נמוך יותר – 2.5%-3.5%.

דבר נוסף שיש לשים לב אליו הוא הבדלי המתחים במכשירי החשמל בין ארה"ב לאירופה. לכן, אם אתם מתכוונים לקנות משהו שמתחבר לחשמל עדיף לכם לקנות אותו מחנות אמזון באירופה.

למי שעדיין לא רשום למנוי פריים, שעלותו כ-13$ בחודש, יש אפשרות להצטרף למועדון למשך 30 יום ללא עלות. אפשר לבטל את המנוי לאחר סיום המבצע. הניתוק אינו כרוך בשום עלות מצדכם. ככה פשוט. אפשר לחשוב שהמציאו את הטריק הזה במיוחד לישראלים.

טיפים נוספים:

באתר אמזון גרמניה ניתן להחליף לשפההאנגלית דרך התפריט הראשי

אל תשתוללו. בסופו של דבר תצטרכו לשלם על מה שתקנו.

תעשו שיעורי בית. גם לאחר הנחה יכול להיות שתוכלו למצוא את המוצר במחיר זול יותר במקום אחר

שימו לב לעלות המשלוח והמיסים. יכול להיות שהמחיר מפתה אבל בסופו של חשבון יוצא יקר שהקניה יקרה יותר מאשר בארץ

חג שמח!

בלאק פריידי 2019 – המדריך: מה כדאי לכם לקנות ואיפה?

יום הרווקים הסיני – מה כדאי לכם לקנות ואיפה?

התפרסמו תוצאות הרישום להגרלה החמישית של תוכנית מחיר למשתכן. להגרלה נרשמו 17,000 משקי בית. ההגרלה תתבצע בחודש הקרוב ותוצאותיה אמורות להתפרסם ב-31 ביולי 2018 ואז יקבלו 4,268 מהנרשמים את הבשורה כי זכו בהגרלה. 14 אלף הנרשמים הנותרים יאלצו לנסות את מזלם בהגרלות הבאות, אם לא יתייאשו בדרך.

מבין הנרשמים להגרלה הקרובה – 3,372 מסדרה א', 10,597 מסדרה ב', ו-3,183 מסדרה ג'. מתוך הנרשמים 4,049 משקי בית מוגדרים כבני המקום.

הדירות שהוצעו בהגרלה הזו ייבנו ב-16 ישובים אשר את חלקם ניתן להגדיר כאזורי ביקוש כגון: רעננה, קרית אונו, רמת-גן. מספר הדירות הגדול ביותר – 930 – יבנה בקרית אונו ועליהן יתמודדו 8,132 משקי בית בהגרלה. סיכוי של 1 ל-9 לזכות בדירה. באשקלון ייבנו 834 דירות שעליהן יתמודדו 2,252 משקי בית. סיכוי של 1 ל-3. לא רע.

מספר הנרשמים הגדול ביותר יחסית למספר הדירות שיוגרלו היה ברעננה. מספר הנרשמים גדול פי 34 ממספר הדירות המוצעות. 4,128 משקי בית יתמודדו על הזכות לרכוש את אחת מ-122 הדירות שייבנו במסגרת הפרוייקט.

18 שנים לאחר שיצאה לדרך, אושרה סופית התכנית לבנית 2,700 דירות, במסגרת פרוייקט פינוי בינוי במתחם ההסתדרות בגבעתיים.

המתחם בו יתבצע הפרוייקט הוא בשטח של כ-100 דונם אשר נמצאים בין רחובות ההסתדרות ואדמית ממזרח, דרך יצחק רבין מצפון, דרך אלוף שדה מדרום ורחוב המאבק ממערב. בשטח נמצאים כרגע 40 מבני שיכון טוריים בני 2-4 קומות שבהם כ-900 דירות. הבניינים האלו יהרסו ובמקומם יוקמו 18 מגדלי מגורים בני 25-35 קומות, אשר יכילו כ-2700 דירות. חלק קטן ממבני השיכון לא יהרסו, ישומרו, וישמשו בשכונה המתחדשת לצרכי ציבור כגון גני ילדים, מעונות יום, מתנ"ס' דיור מוגן ועוד.

על פי התוכנית, 20% מהדירות בפרוייקט החדש יהיו קטנות יחסית, עד 63 מ"ר, 40% יהיו בנות כ-100 מ"ר, ושטח יתרת הדירות ייקבע על ידי מבקש ההיתר. תמהיל זה של סוגי דירות יאפשר מענה לרוכשים עם העדפות ואפשרויות שונות.

11 יזמים כבר נמצאים בהתקשרויות מקדמיות עם בעלי הדירות במתחם, ועל פי התכנית ייבנה כל אחד מהם מתחם קטן. על פי התכנית, רחוב המאבק הנמצא ממערב למתחם, יהפוך לציר עירוני ראשי והבניינים במפלס הקרקע שבו ייועדו למסחר.

התכנית גובלת עם מתחם כורזין שגם הוא אושר לאחרונה ובסמיכות לשתי תחנות של הרכבת הקלה. הקו הסגול שיעבור לאורך דרך אלוף שדה, בחלק הדרומי של התוכנית והקו הצהוב שיעבור לאורך דרך יצחק רבין, בצפונה של התוכנית.

בעבר קמו קבוצות אשר התנגדו לתכנית שהתקבלה. טענתם היא שהתכנית מעמיסה על האזור וכן שהיה צריך לשים דגש בתכנון המתחם על בנייה צפוה פחות ונמוכה יותר.

פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת

פינוי בינוי – פוטנציאל של 900 אלף דירות

"חלק מהבנקים לא מפקחים מספיק על פעילות הנגזרים של חדרי המסחר שלהם" – כותבים אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ביחס לביקורת שעשו בחדרי המסחר של הבנקים.  אבל, למרות זאת, בהשוואה עולמית, מסבירה המפקחת – ד"ר חדוה בר, מצבנו טוב.

לאחרונה, פרסמה רשות ניירות, תוצאות בדיקה בזירות המסחר של החברות המפוקחות, ועכשיו בנק ישראל מפרסם בדיקה על חדרי המסחר בנגזרים של הבנקים – בשורה התחתונה הבנקים בישראל כמכלול מקבלים ציון טוב, אבל באופן ספציפי מדווחים בבנק ישראל כי יש בנקים שלא מפקחים כראוי אחרי פעילות הנגזרים הזו, פעילות מסוכנת שעלולה לגרום להפסדים כבדים לבנקים בגלל – הפסדים של לקוחות, טעויות של לקוחות, הונאות, מעילות ועוד.

 ניתוח הנתונים

מניתוח הממצאים העיקריים בדוחות ביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא פעילות בחדרי עסקאות בתחום נגזרים הנסחרים מעבר לדלפק עולים הנקודות הבאות:

•  פעילות הנגזרים בחדרי עסקאות של הבנקים מבוצעת עבור לקוחותיהם ועבור עצמם, והיא מהווה כלי חשוב לחברות עסקיות ולבנקים לגידור סיכונים- כגון סיכונים כנגד שינויים בשערי מטבעות או שינויים בריביות. לעיתים היא גם משמשת לקוחות להפיק רווחים מתנודות במחירים בשוק, כלומר לפעילות ספקולטיבית.
• הפעילות בחדרי עסקאות בכלל ובמכשירים נגזרים בפרט הינה פעילות מורכבת ודינמית מאוד, ובאופן טבעי מהווה מוקד סיכון גבוה.
• בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לקיים בקרות הדוקות, גם ברמה יומית ותוך יומית, וניהול סיכונים בלתי תלוי, ומקפיד לבצע באופן שוטף ביקורות ובדיקות בהיבטי סיכון שונים הכרוכים בפעילות זו.
• בסקירה זו נציג את עיקרי פעילות הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות בתחום זה. סקירה זו, בדומה לסקירות קודמות שפורסמו במהלך השנה האחרונה, נועדה להאיר לציבור חלק מפעילות הביקורת ופעילות פיקוח נוספת שמבצע הפיקוח על הבנקים אל מול המערכת הבנקאית באופן שוטף.
• הבדיקות של הפיקוח על הבנקים העלו שככלל היקפי הפעילות של הבנקים בישראל בתחום הנגזרים הינם נמוכים יחסית ורמת חשיפתם לסיכוני שוק בפעילות בנגזרים הינה ברמה שאינה גבוהה. בהיבטים אלה הם מיישמים מדיניות שמרנית וזהירה יותר משל בנקים גדולים רבים בחו"ל.
• עם זאת, מערכי הניטור והבקרה של חלק מהבנקים הישראלים על הפעילות אינם הדוקים במידה מספקת, בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים. סיכונים אלה כוללים בין היתר סיכון להפסדים כתוצאה מטעויות אפשריות של סוחרים, מנהלים ועובדים אחרים ביחידות הבקרה על הפעילות, וסיכון להפסדים ממעילות, הונאות והתנהגות לא אתית של עובדים.
• בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים פועל באופן אינטנסיבי במגוון הכלים שברשותו לחיזוק הבקרות ולצמצום הסיכונים התפעוליים והאחרים הגלומים בפעילות כפי שהיא מתנהלת כיום.

מבוא

הפעילות בחדרי עסקאות של בנקים הינה פעילות מורכבת ודינמית מאוד, אשר מתאפיינת בביצוע נפח גבוה מאוד של עסקאות בפרקי זמן קצרים. באופן טבעי פעילות זו מהווה מוקד סיכון גבוה, והפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לקיים בקרות הדוקות וניהול סיכונים בלתי תלוי, ומקפיד לבצע באופן שוטף ביקורות ובדיקות בהיבטי סיכון שונים הכרוכים בפעילות זו.

לפעילות בתחום הנגזרים יש חשיבות רבה מבחינת הלקוחות, ובעיקר היכולת של חברות עסקיות לגדר ודרך כך לצמצם את החשיפה לסיכונים פיננסיים כגון שינויים בשערי-חליפין, שינויים בריביות בשווקים, שינויים במחירי חומרי הגלם, שינויים בשערי מניות ועוד. פעילות בנגזרים מאפשרת גם לגופים מוסדיים שמנהלים את החיסכון הפנסיוני של הציבור להשקיע חלק מהכספים בחו"ל, ובמקביל לגדר את ההשקעה כנגד סיכוני שערי חליפין. כמו כן, פעילות בנגזרים מאפשרת לבנק לבצע את תפקידו כמתווך פיננסי שמגשר בין פיקדונות הציבור שהנם לטווח קצר לאשראי שניתן לטווח יותר ארוך. בנוסף לאמור התועלת של פעילות הנגזרים למשק מתבטאת בתרומתה לפיתוחו של שוק כספים והון נזיל. עם זאת, לצד יתרונות אלו, גלומים בפעילות סיכונים מסוגים שונים ללקוחות ולבנק – סיכון להפסדים בגין תנודות בשווקים (סיכוני שוק וסיכוני אשראי), וסיכוני מעילות והונאות- שמתאפשרים לנוכח המורכבות הרבה בפעילות האמורה.

בסקירה זו נציג את עיקרי פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום זה, את התובנות שלנו ואת המגמות הפיקוחיות בתחום זה, כפי שעולות בין היתר מביקורות שביצע הפיקוח על הבנקים בתחום במספר בנקים במהלך השנים. סקירה זו, בדומה לסקירות קודמות שפורסמו במהלך השנה האחרונה, נועדה להאיר חלק מפעילות הביקורת ופעילות פיקוח נוספת שמבצע הפיקוח על הבנקים אל מול המערכת הבנקאית באופן שוטף.

 רקע

המשבר הפיננסי הגלובלי בשנת 2008 חשף את הסיכונים ואת הרגישות הרבה של בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים בפעילות במכשירים נגזרים מעבר לדלפק (קרי, שאינם נסחרים בבורסה אלא מבוצעים בהתקשרות בין הצדדים לעסקה). מאז אירעו בעולם מספר מקרים שבהם כתוצאה מפעילות במכשירים נגזרים נגרמו למוסדות פיננסיים הפסדים כבדים ביותר, ונמחיש בכמה אירועים בולטים: ההפסד שנגרם לחברת הביטוח AIG בגין כתיבת נגזרי אשראי באופן שחשף את החברה להפסד בהסתברות שנראתה בזמנו זניחה אבל התממשה בזמן המשבר העולמי; אירוע "הלווייתן" מלונדון בבנק J.P MORGAN שבמהלכו הצליחו סוחרים לקשור את הבנק לפוזיציות עתק בנגזרים, תוך חשיפתו לסיכונים ניכרים, אשר הוערכו בחסר בזמן אמת והוצגו באופן מוטעה לדירקטוריון ולציבור; והמניפולציות בשערי הלייבור ושערי החליפין אשר תואמו על-ידי סוחרים בבנקים מובילים בעולם, תוך ניצול פיקוח לקוי על פעולתם, ואשר בגינם הוטלו על אותם מוסדות קנסות עתק.

אירועים אלו שהתממשו בעולם הביאו להפקת לקחים ולשינויים מהותיים ברגולציה העולמית בתחום הפעילות בנגזרים ובמערכות הבקרה והניהול שבהן מתבצעת הפעילות. דוגמה בולטת לרגולציה החדשה כאמור היא מסמך משותף של בנקים מרכזיים ומשתתפים בשוק מהמדינות המפותחות ברחבי העולם, אשר פורסם בשנת 2017 תחת השם FX Global Code, ואשר מפרט את הפרקטיקה המיטבית לגבי ההתנהלות בחדרי עסקאות מט"ח, החל מאתיקה וממשל תאגידי וכלה באופן ביצוע העסקות והניטור עליהן. נעיר כי הפיקוח על הבנקים מבצע בימים אלה סקר פערים אל מול העקרונות המתוארים במסמך, במטרה לקדם את המערכת הבנקאית הישראלית ליישום העקרונות המפורטים בו, בשינויים המחויבים.

פעילות נגזרים במערכת הבנקאית בישראל ביחס לעולם

היקף החשיפה של הבנקים בישראל לפעילות נגזרים עבור לקוחותיהם ועבור עצמם נמוך ביחס לנהוג בעולם. במיוחד, הבנקים הישראלים פועלים בהיקפים נמוכים מאוד בנגזרי אשראי (כדוגמת CDS), מהם נגרמו הפסדים רבים לבנקים בעולם במשבר ולאחריו. יחד עם זאת, בשנים האחרונות היקף הפעילות בנגזרים במערכת הבנקאית בישראל עלה באופן משמעותי[1]. הגידול האמור נבע בעיקרו מהצורך של פירמות עסקיות ושל משקיעים מוסדיים (בראשם קופות גמל ופנסיה), אשר הגדילו בשנים האחרונות באופן משמעותי את השקעותיהם בחו"ל, לגדר את סיכוני המטבע והריבית הכרוכים בהשקעות אלה. גידור אשר מתבצע באמצעות עסקאות בנגזרי מט"ח וריבית עם הבנקים ומהווה אמצעי חשוב לצמצום הפסדים אפשריים ללקוחות.

הבדיקות של הפיקוח על הבנקים העלו שככלל המדיניות של הבנקים בישראל היא להיחשף לסיכוני שוק בפעילות בנגזרים ברמה שאינה גבוהה. מדיניות זו שמרנית וזהירה יותר משל בנקים גדולים רבים בחו"ל והיא משפיעה לחיוב באופן משמעותי על פרופיל הסיכונים הכולל של הבנקים הישראליים, שהנו נמוך יותר מאלה של מקביליהם בעולם. מצד שני, וכנראה שבמידה רבה כתוצאה מכך, הבנקים הישראלים נוטים להשקיע הרבה פחות במערכות ניהול ובקרה מתקדמות בתחום חדרי עסקות ופעילות נגזרים בפרט. פועל יוצא מכך הוא שבזמן שרמת סיכוני השוק היזומה הינה נמוכה יחסית, רמת הסיכונים התפעוליים בפועל הינה גבוהה. סיכונים תפעוליים אלה כוללים בעיקר סיכון לכשלים שונים כתוצאה ממגוון טעויות אפשריות (למשל טעויות בתום לב של סוחרים, עקב מורכבות גבוהה של הפעילות והאינטנסיביות שבה פועלים חדרי עסקות), לרבות טעויות בחישוב החשיפות בפועל והחשיפות הפוטנציאליות, וסיכונים להפסדים ממעילות, הונאות והתנהגות לא אתית של עובדים ומנהלים, כפי שאירעו בשנים האחרונות במספר מקרים בעולם וגם בחדרי עסקות של גופים חוץ-בנקאיים בישראל.

סיכונים אלה עלולים לגרום להפסדים משמעותיים לבנק, ולכן הפיקוח על הבנקים ביצע ביקורות מעמיקות של פעילות הבנקים בחדרי עסקות והנחה בבדיקות אלה את הבנקים השונים לפעול לצמצומם, כל אחד בהתאם למאפייני הפעילות שלו ובהתאם לנקודות התורפה שהתגלו במערכי הבקרה, הפיקוח והשליטה שלו.

פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום מסחר במכשירים נגזרים

מעבר למעקב השוטף אשר הפיקוח על הבנקים מבצע אחר התפתחויות ואירועים מהותיים בכל אחד מהבנקים, ובהמשך לביקורות משנים קודמות בנושא זה, הפיקוח ביצע בין השנים 2013 ועד 2017  סדרה של 7 ביקורות ייעודיות בבנקים השונים בתחום פעילות בנגזרים בחדרי העסקאות.

בנוסף, הפיקוח הוציא בשנת 2017 הוראה לבנקים בדבר ניהול סיכון אשראי הטמון בפעילות מסחר של לקוחות במכשירים נגזרים וניירות ערך. ההוראה מגדירה דרישות חדשות שמטרתן צמצום החשיפה של הבנקים לסיכונים מפעילות זו. כמו כן, הפיקוח העלה בפני הנהלות הבנקים את המודעות לגבי הצורך לפעול לצמצום הסיכונים התפעוליים והאחרים הגלומים בפעילות בחדרי העסקות כפי שהיא מתנהלת כיום, והחל לבצע  סקר פערים מערכתי לגבי התנהגות בחדרי עסקאות, אל מול הפרקטיקות המיטביות שפורטו במסמך ה-FX code שכאמור פורסם בשנת 2017.

תובנות עיקריות מדוחות הביקורת

בבדיקות שנערכו הושם דגש על אופן הניהול והבקרה שהבנק מבצע על הפעילות בחדרי העסקות. הבדיקות בחנו האם חלוקת האחריות הארגונית בבנק נאותה- לדוגמא, האם קיימת בקרה מקצועית שוטפת בלתי תלויה על פעילות הסוחרים בחדרי העסקאות; האם קיימת מעורבות אפקטיבית של חטיבת ניהול סיכונים (כ"קו הגנה שני"); האם הגורמים הרלוונטיים[2] מבינים ברמה הנדרשת לתפקידם את הסיכונים הגלומים בפעילות; האם הם מאתגרים את המודלים ואת המידע עליו הם מסתמכים; האם מערך המגבלות, הסמכויות והדיווחים על פעילות המסחר בחדרי עסקות הוא מקיף ותואם לתיאבון הסיכון של הבנק; האם הבנק מאתר התפתחויות ואירועים במועד התרחשותן, מדווח עליהן באופן נאות ומטפל בהן במהירות הנדרשת למניעת היווצרות הפסדים מהותיים.

להלן מפורטות חלק מהתובנות המרכזיות שהבדיקות הללו העלו.

חשוב להדגיש שהבדיקות נעשו בבנקים שונים, בנקודות זמן שונות, הנושאים הנבדקים אינם אחידים וגם הממצאים, במהותם ובעוצמתם, שונים בין בנק לבנק. עם זאת, לצורך הכנת תמונת המצב ריכזנו להלן את המאפיינים העיקריים שחזרו בכמה בנקים ואשר לפיכך לדעתנו משקפים ככלל את מצב המערכת, גם אם לא את המצב של בנק זה או אחר.

 חישוב גודל החשיפות לסיכונים וקביעת מגבלות לחשיפות המירביות 

חיוני לוודא שחישוב החשיפות נעשה באופן שלם, אמין ומדויק. לנוכח מורכבות הפעילות בחדרי העסקות, הבנקים בארץ, כבעולם, מתבססים על מודלים סטטיסטיים שונים לצורך חישוב גודל החשיפות לסיכונים הגלומים בפעילות ורגישותם לשינויים שונים. השימוש במודלים מורכבים לצורך זה הינו בלתי נמנע, אך יוצר כשלעצמו סיכונים חדשים. למשל, סיכון שההנחות שבבסיס המודל יהיו לא מדויקות, או שיהיו לא רלבנטיות לשינויים גדולים, כך שהמודל לא יעריך באופן אמין את ההשפעה של אירועים חמורים על הבנק.

הביקורות העלו שבחלק מהבנקים נדרש חיזוק ושדרוג של איכות המודלים המשמשים לניהול הסיכונים בפעילות. נדרש חיזוק של התיקוף המקצועי הבלתי תלוי, אשר לפי הוראות המפקח על הבנקים יש לבצע על המודלים שהבנקים מפעילים, ונדרש לקבוע מגבלות נוספות על הפעילות בהינתן תרחישים של שינויים קיצוניים בשערי מטבע, בשיעורי הריבית והתנודתיות (סטיות תקן). להמחשה, בדיקות בבנק מסוים העלו שתרחישי קיצון על הפעילות בחדר עסקאות אינם מבוצעים באופן שוטף, כך שלא נעשה בהם שימוש בקבלת ההחלטות השוטפת, וכן שהמודל עליו הוא מסתמך למדידת הסיכונים אינו מקובל, ונדרש לבצע בו שינויים מהותיים.  הבנקים נדרשו לשפר את המדידה ולקבוע מגבלות מתאימות.

 ניתוח וניטור שוטף של הרווח מפעילות חדר העסקות 

אחת הבקרות המשמעותיות אחר הפעילות בחדר עסקאות היא ניתוח שיטתי של הרווחיות שלו וסבירותו. ניתוח זה מחייב קודם כל ביצוע מדידה אמינה ותכופה של הרווח, על בסיס יומי, וביצוע מעקב אחר המתאם בין הרווח שנוצר ובין רמת הסיכון של הפעילות, כפי שהיא עולה מהדיווחים ומהמערכות. מעקב כזה חיוני על מנת לוודא שהפעילות המתבצעת בפועל בחדר העסקות תואמת את אופי הפעילות המתוכנן, ועל מנת לאתר התפתחויות חריגות או סיכונים גדולים, שכן אי התאמה מהותית יכולה להיגרם מקיום חשיפות לא מדווחות או מהערכה לא נכונה של רמת הסיכון.

בביקורות שבוצעו עלה כי בחלק מהבנקים נדרש שיפור באופן המדידה והניתוח של מקורות הרווח שחדר העסקות מפיק, נדרש שיפור בבדיקת המתאם בין הרווח האמור לרמת הסיכון המדווחת ונדרש שיפור בביצוע ההתאמות בין דיווחי הרווחיות במערכות השונות, למשל מול הרווחיות המדווחת בדוחות הכספיים. להמחשה, בדיקות בבנק מסוים העלו כי אין ביכולתו להבחין בין רווחיות שהפיק מפעילות לקוחות לבין רווחיות שהפיק מנטילת פוזיציות שוק, כאשר באותו בנק נמצא כי מתבצע מעקב אחר הרווח לעומת היעדים בתכנית העבודה, אך כלל לא מתבצעת התאמה בין הרווח לבין הסיכון שנלקח. במקרים אלה נדרשו הבנקים לתקן את החולשות שנמצאו ולשפר את יכולות המעקב והניתוח של מקורות הרווחיות.

פעילות ספקולטיבית של לקוחות 

חלק מרכזי מהפעילות בחדרי עסקות נעשית בעבור לקוחות הבנק. על פי רוב, לקוחות פועלים בנגזרים על מנת לגדר סיכוני מטבע, או ריבית שנוצרים בפעילותם העסקית ובדרך זו לצמצם את הסיכונים באותן חברות. לצד זאת, קיימים גם לקוחות אשר פועלים בנגזרים על מנת להפיק רווחים מתנודות במחירים (להלן – פעילות ספקולטיבית).

מכיוון שאופי פעילות זו חושף את אותם הלקוחות לסיכון גבוה, הפיקוח על הבנקים דרש בעבר מהבנקים לקיים מנגנוני בקרה מתאימים ושוטפים אשר יצמצמו את הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לבנק מפעילותם של הלקוחות. כך, פעילות זו צריכה להיות מנוטרת באופן יומי וככל שנוצר ללקוח הפסד יש לוודא שהביטחונות הנזילים שלו מספקים לכיסוי ההפסד, ואם לא – לדרוש ביטחונות נזילים נוספים (margin-call) או לסגור את החשיפה (close out).

עם זאת, בדיקות שנערכו בשנת 2017 העלו שני מקרים שבהם בנקים אפשרו פעילות ספקולטיבית של לקוחות מול חדרי עסקאות, מבלי לקיים מנגנון שמגדר באופן אפקטיבי את ההפסד המירבי ומבלי לקבל מהם ביטחונות נזילים. בשני המקרים הפיקוח וידא הפסקת הפעילות האמורה. במקרה שלישי, הורה הפיקוח לבנק אשר אפשר ללקוח אשר סוחר לחשבון עצמו בניירות ערך ובנגזרים בהיקפים גדולים, לצמצם את החשיפה ללקוח עד שיבצע שדרוג במערכי הבקרה והמעקב אחר פעילות הלקוח. 

כאמור לעיל, לצד ביקורת ואכיפה ברמה פרטנית במקרים כאמור במהלך שנת 2017 הפיקוח על הבנקים עיגן את הדרישות הללו של טיפול בלקוחות העוסקים בפעילות ספקולטיבית בהוראת ניהול בנקאי תקין חדשה שמחייבת את כל הבנקים בפעילותם בתחום הנגזרים. 

מעקב אחר ערוצי תקשורת עם הלקוחות

בשנים האחרונות, לרבות בגין אירועים אשר צוינו בפתיח, עלתה בעולם החשיבות של ביצוע ניטור אפקטיבי אחר התקשורת שמתנהלת בין הסוחרים בחדר העסקות ובין לקוחות וגורמים אחרים, לרבות תקשורת טרם ביצוע ההתקשרות, במטרה לצמצם סיכוני מעילות והונאות. גופים פיננסיים בעולם משקיעים מאמצים רבים בהטמעת ובהפעלת כלים מתקדמים אשר יאפשרו זאת.

בביקורות שנערכו נמצא כי המערכות הטכנולוגיות לניטור הפעילות בבנקים הישראליים הינן חלקיות וגם המערכות המופעלות בחלק מהבנקים במידה רבה אינן אפקטיביות. למשל, במקרים מסוימים עלה כי זירות שיח מסוימות כלל לא נוטרו וקווי טלפון מסוימים אף לא הוקלטו באופן שמאפשר ניטור בדיעבד של פעילות סוחרים. זאת בעת שכלים מתקדמים מאפשרים למשל איתור והצפת שיחות לפי מילות מפתח לאיתור התנהלות פוטנציאלית בעייתית של סוחרים.

נציין כי נושא זה הינו מורכב במיוחד לנוכח היבטים משפטיים, בעיקר מכח הגנת הפרטיות, בניטור שבשגרה אחר חלק מערוצי התקשורת של עובדים (כגון: מכשירים סלולריים). עדיין, מעבר לתיקון הליקויים שנמצאו, הפיקוח מעודד את הבנקים לעשות שימוש בכלי ניטור טכנולוגיים מתקדמים. לאחר השלמת סקר הפערים המערכתי אל מול הסטנדרטים המקובלים בעולם, כפי שצויין בפתיח, הפיקוח יבחן את הדרכים להמשך קידום ניטור אפקטיבי אחר ערוצי התקשורת השונים.

מעורבות פונקציית ניהול הסיכונים והציות הבלתי תלויה

הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לפעול בשלושה קווי הגנה (ראה הערת שוליים 2). תפקיד קו ההגנה השני, אשר כולל את פונקציית ניהול הסיכונים והציות, הוא לוודא קיום מערך בקרה אפקטיבי ולאתגר מקצועית ובאופן בלתי תלוי את הגורמים העסקיים (המהווים את קו ההגנה הראשון בניהול ובקרת הסיכונים). בחלק מהבנקים שנבדקו עלה כי הבקרה העיקרית נעשית ע"י החדר האמצעי (Middle office), הכפוף ארגונית לחטיבה העסקית, בדומה לחדר העסקות, וכי מעורבות פונקציות ניהול הסיכונים והציות (הקו השני) והשפעתן על הנעשה בחדר הינה דלה ונעשית מרחוק. בין היתר עלה למשל שבחלק מהבנקים פונקציות אלה נאלצות להסתמך על דיווחי הבקרים בחטיבות העסקיות, וזאת בהיעדר גישה ישירה ועצמאית למערכות. עמדת הפיקוח היא שלנוכח אופי הפעילות המיוחד של חדר העסקות, תנאי לפיקוח אפקטיבי ולהבנת הסוגיות והסיכונים היא נוכחות שוטפת ומקרוב. במקרים אלו נדרשו הבנקים הרלוונטיים להגביר מעורבות פונקציות הסיכונים והציות, בבקרת פעילות חדרי עסקאות.

אתיקה

כפי שצוין בפתיח, בעולם התממשו בשנים האחרונות מספר אירועי הפסד גדולים כתוצאה מפעילות לא אתית מצד סוחרים בחדרי עסקות. כדי לוודא שאירועים כאלו לא יקרו בישראל יש חשיבות רבה להתוויה של קוד אתי ייעודי בתחום הפעילות בחדרי עסקאות ולהטמעה אפקטיבית שלו. זאת, בנוסף לבקרה שוטפת כאמור.

הבדיקות העלו כי הגדרת המותר והאסור בפעילות בחדרי עסקאות בחלק מהבנקים אינה מפורטת דיה בקוד האתי הקיים או בנהליו ואינה מותאמת לפעילויות המורכבות המתבצעות בהם.

במקרים אלה הבנקים נדרשו לחידוד הקוד האתי והכללים, להגביר המודעות של הסוחרים והבקרים להתנהגויות פסולות ולוודא קיום סנקציות אפקטיביות לפי העניין.

מערך הדיווחים להנהלה הבכירה ולדירקטוריון

קיומו של מערך דיווחים אפקטיבי על פעילות חדר העסקאות לגורמי ההנהלה הבכירה והדירקטוריון חיוני על מנת לוודא פיקוח אפקטיבי על הפעילות וקבלת החלטות הולמת לנוכח התפתחויות ואירועים. האמור מחייב הצגה בהירה, מקיפה ובתדירות מתאימה של מדדים מתאימים אשר נבחרו בקפידה בהתאם לאופי ורמות הפעילות בכל בנק. מכיוון שכאמור חלק מהותי מהסיכון בפעילות חדר העסקות הוא תפעולי, וככזה אינו נוח לכימות, הקמת מערך דיווח אפקטיבי הינו אתגר מקצועי מורכב.

אכן הבדיקות בנושא העלו חולשות בחלק מהבנקים באיכות הדיווח, למשל בחלקם האינדיקטורים לסיכון (Key Risk Indicators) לא הוגדרו באופן שלם, וגם במקומות שבהם הוגדרו לא היה דיווח על רמתם.

בעקבות הבדיקות שנערכו הבנקים הרלוונטיים הונחו לשפר את המדיניות והנהלים ואת איכות מערך הדיווחים, באופן שיגרום להם להוות בסיס טוב יותר למעקב ולקבלת החלטות מושכלות של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה. בנוסף, בנקים אשר לא קיימו ניתוח ודיון בהפקת הלקחים מאירועי הכשל המשמעותיים בעולם, נדרשו לעשות זאת בהקדם. 

[1] הגידול בשנים 2013-2017 בהיקף הפעילות במונחי סכום נקוב עמד על שיעור שנתי של כ- 7%  (מ-1,684 טריליון ₪ ב-12/12 ל-2,387 טריליון ₪ ב-12/17).

[2] מערכים אלה כוללים את הדירקטוריון וועדותיו, ההנהלה הבכירה, החטיבה האחראית לחדר העסקות, חדר העסקות עצמו, החדר האמצעי לבקרה (Middle office), החדר העורפי (Back office), פונקציית ניהול הסיכונים והציות ופונקציית הביקורת הפנימית. במונחים מעולם ניהול הסיכונים, מהוות היחידות הכפופות לחטיבה המבצעת את הפעילות את קו ההגנה הראשון, פונקציית ניהול הסיכונים והציות, בהיותה בלתי תלויה בחטיבה המבצעת, מהווה את קו ההגנה השני ופונקציית הביקורת הפנימית את קו ההגנה השלישי, אשר תפקידו לבדוק את תפקוד שני קווי ההגנה הקודמים.

בנק ישראל בדק האם תמרור הזהרה שמציבה הרשות בפני המשקיעים, גורם להם לשנות את הטעמים. בשפה המקצועית/ אקדמית מדובר על – בחינת בולטות הסיכון וזרמי ההשקעות בקרנות הנאמנות בישראל וזאת בהמשך להוספת סימן הקריאה לקרנות נאמנות מסוימות (מסוכנות).

ב-2010 דרש הרגולטור בישראל להוסיף סימן קריאה מוסגר – (!) – לשמותיהן של חלק מקרנות הנאמנות מתוך מטרה להבליט את הסיכון בהן. בעקבות שינוי חזותי קל זה ירדו זרמי ההשקעות לקרנות אלה באופן משמעותי, הן סטטיסטית והן כלכלית, יחסית לזרמים לקרנות האחרות. בקיצור הציבור ברח מהן – אבל האם זה הציבור והאם זו התוצאה הרצויה? הציבור ברח מהן כי יועצי ההשקעות בבנקים נמנעו מלהשקיע בהן – למה הם צריכים לקחת סיכון? אם רשות ניירות ערך אומרת מסוכן, אז יועצי ההשקעות (ובצדק מבחינתם) לא יתקרבו למוצר הזה – אם הקרן הזו תעלה, אף אחד לא יהלל אותם (אולי כמה לקוחות), ואם הקרן תניב תשואת חסר יבואו אליהם בטענות – "למה המלצתם על קרן מסוכנת?". אז הבחירה של היועצים ברורה וטבעית, גם אתם ככל הנראה הייתם בוחרים כך.

הבעיה עם הבחירה הזו שהיא פחדנית ולא לוקחת סיכונים – מי אמר שלא צריך לקחת סיכונים? סיכונים זה לא בהכרח רע. סיכונים צריכים להילקח בידיעה ובהבנת גודל הסיכון, אבל סיכון הולך יחד עם סיכוי. ככל שהסיכון גדול יותר כך גם הסיכוי לרווח גבוה יותר. אין כאן טוב או לא טוב, נכון או לא נכון – יש משוואה שוטה של סיכון וסיכוי. ברגע שהיועץ בבנק לקח לכם את האפשרות הזו הוא בעצם חיסל אפיק השקעה מסויים – מסוכן אבל עם יכולת תשואה נאה – זה מה שהרגולטור רצה? לחסל את הקרנות האלו, או לגרום להם להיות פחות מסוכנות? לא בטוח.

כך או אחרת, מבדיקת בנק ישראל עולה כי  רגולציה שמתמקדת בהצגת המידע יכולה להשפיע על התנהגות המשקיעים, לפחות בטווח הקצר, גם אם היא אינה מטילה מגבלות על הגופים הפיננסיים או מרחיבה את המידע שעליהם לגלות לציבור. הממצאים רלוונטיים לרפורמות רגולטוריות שונות בישראל ובעולם, בפרט לאלה שמתמקדות בסימון כדי להביא למודעות הציבור סיכונים במוצרים פיננסיים.

שימו לב לנתונים הבאים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מדד מחירי דיור עלה ב-0.5%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יוני 2018, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש מאי 2018. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2018 – מאי 2018.

כמו כן, מדווחת הלמ"ס כי נרשמה יציבות במדד מחירי הדירות ועלייה קלה במדד מחירי הדירות החדשות – מדד מחירי הדירות היה ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם, ובהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד מדובר בירידה מינורית של 0.1%.  מדד הדירות החדשות, עלה בשיעור 0.9%, בהמשך לעלייה של 1.6% בחודש הקודם.

הלמ"ס מספקים מידע לפי אזורים –  במחוזות ירושלים, תל אביב ודרום נרשמה, במחירי הדירות, עלייה בשיעור 0.6%, 0.2% ו-0.9% בהתאמה. מנגד, במחוזות צפון, חיפה ומרכז נרשמה ירידה בשיעור 0.4%, 0.1% ו-0.7% בהתאמה.

מחשבון מדד הדיור

מחשבון שכר הדירה

מדד המחירים לצרכן בחודש יולי עלה ב-0.1%

• מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% ביוני 2018, בהשוואה למאי 2018, והגיע לרמת מדד של 101.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות נותר ללא שינוי ברמת מדד של 101.1 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירדו ב-0.1% כל אחד והגיעו לרמות מדד של 100.4 ו-100.8 נקודות, בהתאמה.
• עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים 7.5%, תחבורה 0.7% ומזון 0.5%.
• ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה 6.4%, פירות טריים 3.2%, תרבות ובידור ושונות 0.8% כל אחד.
• מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.0%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.7%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%.
• בשנים עשר החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.3%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.0%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.8%.
• מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי בחודש יוני 2018. לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות ירד ב-0.2% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות ירד ב-0.3%.
• על פי נתוני המגמה לתקופה שבין מרץ 2018 – יוני 2018, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.9%. לעומתם, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%.

קבוצות מוצרים ושירותים שהשפיעו באופן ניכר על המדד בחודש זה:

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מזון (ללא ירקות ופירות)

מדד מחירי מזון עלה ב-0.5%.

התייקרו במיוחד: מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (6.9%), שמנת מתוקה, שמנת לבישול וקצפות (5.8%), גבינה (4.2%), בירה שחורה (3.9%), בשר חזיר (3.3%), מוצרי בצק (3.2%), לחם מיוחד אחר, כגון: לחם דיאטטי (2.8%), סלטים מוכנים (2.0%), בשר בקר קפוא (1.9%), חלב (1.7%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (1.6%), דגים מעובדים (1.6%), טחינה (1.6%), ממרח שוקולד, ריבת חלב וחמאת בוטנים (1.5%), מעדני חלב וגבינה (1.3%), דגן ומוצרי דגן (1.2%), יינות (1.2%) ואבקות מרק ותבשילים מוכנים (1.2%).

הוזלו במיוחד: מיצי פירות טבעיים (2.9%), דבש (2.1%), שוקולד (1.5%), ביסקוויטים, עוגות וכדומה (1.3%), חלקים פנימיים של בקר (1.3%), גלידות ושלגונים (1.3%), עופות (1.2%), נקניק, פסטרמה ונקניקיות (1.2%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (1.1%), תה (1.1%) וקקאו (1.1%).

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-1.9%.

מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-7.5%, לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-3.2%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.6%, לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-0.2%.

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: עגבניות (31.8%), כרוב (18.9%), כרובית (13.5%), קולורבי (12.1%), ברוקולי (8.7%), חסה (5.1%), תפוחי אדמה ובטטות (4.8%), סלק (4.5%), פלפלים (3.5%), גזר (3.5%), בצל (2.6%), ירקות לתיבול (1.9%), דלעת ודלורית (1.8%), פטריות טריות (1.6%) וקלחי תירס (1.2%).

הוזלו במיוחד: חצילים (2.8%), ירק עלים (1.6%), נבטים (1.6%), קישואים (1.4%) ושעועית טרייה (1.2%).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: ענבים (32.0%), בננות (13.4%), אפרסקים ונקטרינות (8.3%) ומשמש (7.2%).

התייקרו במיוחד: לימונים (24.5%), שזיפים (20.7% לעומת נובמבר 2017), דובדבנים (19.0% לעומת יולי 2017), תפוזים (12.9%), אבוקדו (10.5%), קיווי (7.6%), אגסים (7.1%), אבטיח (4.8%) ותפוחי עץ (2.4%).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות קפואים אחרים, כגון: אפונה וגזר (5.1%) ופירות יבשים (1.9%).

הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (2.5%), גרעינים לפיצוח (2.4%), שקדים (2.1%), בוטנים (1.6%) וזיתים (1.2%).

דיור

מדד מחירי דיור עלה ב-0.5%.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יוני 2018, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש מאי 2018. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2018 – מאי 2018.

תחזוקת הדירה

מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.1%.

התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (1.7%), חומרי כביסה אחרים, כגון: סבון כביסה ומרכך כביסה (1.4%), גז (1.3%) וצרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (3.9%), אבקות ונוזלי כביסה (2.3%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (1.4%) ומוצרי חיטוי והדברה (1.1%

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדדי מחירי תשומות – יוני 2018:

• עליה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למגורים יוני 2018
• אין שינוי במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ביוני 2018
• אין שינוי במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ביוני 2018
• עליה של 0.6% במדד מחירי תשומה בחקלאות ביוני 2018
• עליה של 0.8% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה ביוני 2018
• עליה של 1% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות ביוני 2018
• עליה של 0.9% במדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ביוני 2018

עלייה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ביוני 2018

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש יוני 2018 ב-0.1% והגיע ל-112.6 נקודות לעומת 112.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.1%.

ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑2.7% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.2%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-2.4% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים

בחודש יוני 2018 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי.

נמשכת מגמת הירידה במחירי ברזל לבנייה (ב-1.4%) ורשתות ברזל (ב-1.0%). כמו כן ירדו מחירי חצץ (ב-0.7%).

לעומת זאת עלו מחירי מוצרים לכיבוי אש (ב-2.7%), מחיצות מתועשות (ב-2.1%), מגופים ומדי מים (ב-1.2%) ועץ לבניה (ב-0.8%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות

מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש יוני 2018 ב-0.7% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-0.1%.

שכר עבודה

מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יוני 2018 ב-0.3%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה

בכל המדדים של פרקי הבנייה בחודש יוני 2018 נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

אין שינוי במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ביוני 2018

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים נותר בחודש יוני 2018 ללא שינוי ועמד על 106.9 נקודות (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות).

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש יוני 2018, יש לציין עלית מחירים של 2.4% בפרק רכיבים טרומיים. 

לעומת זאת ירד המדד לפרק רכיבים מתועשים ב-0.6%.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

אין שינוי במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור בחודש יוני 2018

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור נותר בחודש יוני 2018  ללא שינוי ועמד על 123.2 נקודות (על בסיס ינואר 2010 =100.0 נקודות).

מדד מחירי תשומה בסלילה ללא גישור ירד בחודש יוני 2018 ב-0.2%.

ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017) עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ב-4.1% והמדד ללא גישור עלה ב-2.7% באותה תקופה.

חומרים

בחודש יוני 2018 נרשמו עליות מחירים בולטות במיוחד במחירי רמזורים (ב-11.4%), תערובות אספלט (ב-2.1%), קורות ומקטעים לגשרים (ב-1.4%), ובמחירי חול לסוגיו ויריעות HDPE (ב-0.9% כל אחד).

לעומת זאת, ירדו מחירי חומרי מחצבה אחרים כגון: שברי אבן, פסולת מחצבה וכד' (ב-5.1%), מצע א', מצע ב', מצע ג' – סה"כ (ב-1.4%) מוטות ורשתות פלדה ואביזרי מתכת שונים (ב-1.3%), אגו"ם (ב-1.1%) ומחירי שלטים ותמרורים (ב-0.5%).

 שכירת ציוד

סעיף שכירת ציוד ירד ב-0.2%.

שכר עבודה

שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור, לפי פרקי עבודה

מבין השינויים במדדים של פרקי הסלילה בחודש יוני 2018 יש לציין במיוחד עליות מחירים של 1.7% בפרק שכבות אספלטיות.

לעומת זאת, נרשמו ירידות מחירים של  1.3% בכל אחד מהפרקים עבודות עפר וקירות תמך מקרקע משוריינת, 0.8% בפרק עבודות ביסוס עמוק.

בשאר פרקי הסלילה והגישור נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 0.6% במדד מחירי תשומה בחקלאות ביוני 2018

מדד מחירי תשומה בענף החקלאות עלה בחודש יוני 2018 ב-0.6% והגיע ל-176.7 נקודות לעומת 175.7 נקודות בחודש קודם (הבסיס: ממוצע 2000=100 נקודות).

ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017) עלה מדד מחירי תשומה בחקלאות ב-5.1% והמדד ללא שכר עבודה עלה ב-4.9%.

מדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה ב-0.9% ומדד מחירי תשומות בגידולים צמחיים עלה ב-0.3%.

בחודש יוני 2018 עלו מחירי דלק, שמנים וחשמל ב-2.4%, מספוא לבעלי חיים ב-1.5%, דמי חכירה ב-0.5%, דשנים וזבלים וחומרי אריזה ואריזות ב-0.4% כל אחד ושירותים וטרינריים ותרופות, מיסים ואגרות ושונות (הנהלת חשבונות, שירותי משרד, צורכי משרד וכו') ב-0.2% כל אחד.

לעומת זאת, ירדו מחירי אפרוחים ב-0.6%, חומרי בנייה למבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים ב-0.2% וזרעים פקעות ושתילים ומכונות, רכב, ציוד, חלפים וכלי עבודה ב-0.1% כל אחד.

מחירי חומרי הדברה, מים, עלות עבודה שכירה, הובלה שכורה וביטוח נותרו בחודש יוני 2018 ללא שינוי.

תרשים 7.- מדד מחירי תשומה בחקלאות – אחוזי שינוי במדדים נבחרים

עלייה של 0.8% במדד מחירי תשומה באוטובוסים לכלל האוכלוסייה ביוני 2018

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה עלה בחודש יוני 2018 ב-0.8% והגיע ל-140.6 נקודות לעומת 139.5 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ינואר 2007=100.0 נקודות).

ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2018 לעומת יוני 2017), עלה מדד זה ב- 8.4%.

בחודש יוני 2018 עלו מחירי דלק, שמנים ונוזלי קירור ב-3.1%, שונות (הנהלת חשבונות, הוצאות משפטיות וכו') ב-0.2% ומיסים, אגרות, רשיונות וביטוח ב-0.1%.

לעומת זאת, ירדו מחירי רכב ב-1.0%, חלפים, תיקונים ושיפוצי רכב ב-0.6% וחומרים, ציוד וכלי עבודה ב-0.1%.

מחירי אחזקת מבנים והוצאות משרדיות נותרו ללא שינוי.

מחירי התמורה למשרות שכיר עלו ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות עלה בחודש יוני 2018 ב-1.0% והגיע ל-155.2 נקודות לעומת 153.6 נקודות בחודש קודם (הבסיס ינואר 2007=100.0 נקודות)

מדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ציבוריים

מדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ציבוריים עלה בחודש יוני 2018 ב-0.9% והגיע ל-144.2 נקודות לעומת 142.9 נקודות בחודש קודם (על בסיס ינואר 2008=100 נקודות).