אלביט מערכות מדווחת כי מערכת Clearvision של אלביט מערכות הותקנה על מטוס ה- Falcon 5X של דאסו, שטקס הגלילה שלו התקיים אתמול בבורדו שבצרפת. החברה מדווחת כי בבורדו, צרפת, התקיים אתמול אחרי הצהריים טקס הגלילה של מטוס ה- Falcon 5X  מתוצרת דאסו, הנחשב למטוס המנהלים המוביל בעולם במונחי נפח פנים וטווח הטיסה. טווח הטיסה של המטוס עולה על 9000 ק"מ, ובכך מתאפשר למטוס לחבר בין ערים המהוות את יעדי הטיסה המבוקשים ביותר.

על גבי המטוס החדש מותקנת המערכת החדשנית Clearvision™ שפותחה על ידי אלביט מערכות, והמיועדת להגביר את יכולת הראיה של הטייס ובכך להגביר את גמישות התפעול של מטוס הפאלקון ליעדים הסובלים לעיתים קרובות מתנאי מזג אויר מגבילים.

לאחרונה דיווחה אלביט מערכות כי חתמה על הסכם לרכישת חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס סיסטמס בתמורה לסכום של עד 157.9 דולר, בכפוף למספר התאמות. מתוך הסכום הכולל, 117.9 מיליון דולר ישולמו במזומן במועד השלמת העסקה, הצפוי להתרחש ברבעון השלישי של שנת 2015, בכפוף למספר תנאים. סכום נוסף, בהיקף של עד 40 מיליון דולר, ישולם בכפוף ומותנה בביצועים עסקיים עתידיים של החטיבה הנרכשת. חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס מציעה פתרונות המעניקים לכוחות אכיפת חוק וגופי מודיעין כלים ליצירת מודיעין מבוסס תקשורת. ההכנסות של החטיבה בשנת 2014 הסתכמו ברף הגבוה של עשרות מיליוני דולרים.

חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס תירכש על ידי סייברביט בע"מ ("סייברביט"), חברה בת של אלביט מערכות, שהוקמה לאחרונה במטרה לאחד את הפעילויות הקיימות של אלביט מערכות בתחומי מודיעין הסייבר והגנת הסייבר. סייברביט תתמקד בשווקים הצומחים של סייבר הן ממשלתיים והן ליישומים אזרחיים ותמנף את הטכנולוגיות והניסיון המבצעי של אלביט מערכות בתחום הסייבר. עדי דר, סמנכ"ל בכיר באלביט מערכות, מונה למנכ"ל סייברביט. עובדי חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס יעברו לעבוד בסייברביט.

בתגובה לכוונת שר האוצר משה כחלון להקים גוף על לנושא קידום תכנון קרקע חקלאית למגורים שיהיה באחריות משרד האוצר ומנהל התכנון שיצורף אליו ויהיה מעל לוועדות המחוזיות, אומר היום ארז כהן כי מדובר ב"רעיון מעניין".

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "דעתי על רעיון זה מאוד מעורבת. מחד גיסא מדובר בניסיון מעניין לעקוף את הביורוקרטיה והליכי התכנון המייגעים, לקצר הליכים ולרכז במידת האפשר את מירב הסמכויות בידי רשות על אחת לנושאי תכנון שתהיה בעלת הסתכלות ממלכתית כוללת".

ארז כהן: "דבריו של סטנלי פישר על בועת הנדל"ן מהווים בבואה מדהימה לפיאסקו שהוא עצמו יצר"

כהן מציין כי "הצעד מזכיר, במידה מסוימת, את הוללים שהקים אריק שרון בראשית שנות ה-90, בתקופת גל העלייה ההמוני ממדינות חבר העמים. ואכן באותן שנים היתה עלייה דרמטית בהתחלות הבנייה מכ-20 אלף בלבד בשנות ה-80 לממוצע של 80 אלף התחלות לשנה במחצית שנות ה-90. מבחינה זו הרעיון הוא בהחלט מעניין".

"מאידך גיסא", מוסיף כהן, "קיים כאן חשש אמיתי לטוהר מידות, לריכוז יתר של סמכויות בידי רשות אחת, בניגודי אינטרסים מובהקים בין אותה רשות עליונה לבין הועדות המחוזיות, שלא לדבר על הועדות המקומיות, ללחצים מכל הכיוונים, להתפתחות יתר של תופעות דוגמת "מכערים", כלומר כל מיני מתווכים שונים ומשונים, וליצירת מאבקים בלתי פוסקים בין השלטון המרכזי לבין הרשויות המקומיות".

בשורה התחתונה כותב ארז כהן כי מדובר ב"רעיון בהחלט מעניין, אולם חייבים ללוות אותו ב'מרסנים ומאזנים', זאת על מנת שמבחינת הן אפקטיביות, הן טוהר מידות והן אינטרס ציבורי, יעבור בשלום. כמו כן, חשוב לזכור, יהיה צורך במוקדם או במאוחר ליישם סוף סוף את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שהיא היא תביא לקיצור אמיתי של תהליכים ולייעולם".

הנגידה פלוג ושר האוצר כחלון ימנו היום את חברי הועדה להגברת התחרות בבנקים

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, מגיבה אף היא לכוונת כחלון בנושא הגוף לנושא קידום תכנון קרקע חקלאית למגורים ואומרת היום: "זהו עוד פטנט שלא ייצא לפועל , דוגמת רעיונות קודמים שהגו מקבלי ההחלטות ורק סיבכו שלא לצורך את שוק הנדל"ן".

"שומה על קברניטי המדינה להבין שבשוק חופשי ובמדינה מודרנית צריך לתת לכוחות השוק לפעול ולא לנסות בכוח לכפות עליהם מדיניות שלא תצלח. נהפוך הוא. כחלון צריך היה להעניק לעיריות והרשויות המקומיות כמה שיותר אוטונומיה, לעודד קידום תכניות בניין עיר ותכניות מגירה שייצאו מן הכוח אל הפועל ולהשתמש בפתרונות יצירתיים בשיתוף עם הרשויות המקומיות, הועדות המחוזיות והמקומיות דוגמת תכניות להתחדשות עירונית כוללת, ובמיוחד בערים הממוקמות באיזור הביקוש, שרק הן יוכלו באמת לייצר את מאות אלפי יחידות הדיור שמדינת ישראל תזדקק להן במהלך השנים הקרובות, ובכלל. לצערי אני צופה שתכנית הקמת מנהלת העל לנושא תכנון קרקע תביא רק לבוקה ומבולקה, לכאוס תכנוני, תעורר אינספור התנגדויות ועד מהרה תחזור לעולם שכולו טוב", כותבת דגני.

בנק ישראל מדווח הבוקר (ד') כי  שר האוצר, משה כחלון ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ימנו היום את חברי הועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים. בראש הועדה יעמוד דרור שטרום.

בראשית מאי דווח כי שר האוצר המיועד מר משה כחלון ונגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג נפגשו בבנק ישראל בירושלים לפגישת עבודה ראשונה, וסיכמו כי "לאחר הקמת הממשלה תוקם ועדה שתבחן דרכים לקידום התחרות באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, ובכלל זה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים". בנוסף מסר בנק ישראל כי "בישיבה סוכם להמשיך ולשמר את הקשר ואת שיתוף הפעולה, החיוני להצלחת המדיניות הכלכלית".

שר האוצר כחלון מיישם את מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל

כזכור, מאז תחילת מערכת הבחירות מבטיח כחלון כי "יעשה לבנקים את אשר עשה לשוק הסלולר בישראל", ובין היתר המהלכים כוללים הפרדה של חברות האשראי מהבנקים. בהיוודע תוצאות הבחירות בחודש מרץ, נרשמו ירידות במניות הבנקים בעקבות האמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא עשוי לייעד לכחלון את תיק האוצר.

השבוע נכחה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בכנס האגודה הישראלית לכלכלה בנושא "הפריון בישראל – המפתח לעליית רמת החיים – מבט לאחור והסתכלות קדימה". ד"ר קרנית פלוג פתחה את דבריה ואמרה כי המדיניות המקרו כלכלית מביאה למיצוי פוטנציאל הצמיחה בטווח הקצר. התוצר הפוטנציאלי נקבע על בסיס ההשקעה במנועי הצמיחה שזרענו שנים רבות קודם לכן. עלינו למקד את המדיניות ארוכת הטווח במאמץ לפרוץ את חסם הפריון, למען הבטחת צמיחה מכלילה ובת קיימא, שגשוג, ורמת חיים ראויה. בהמשך דבריה ציינה פלוג כי למרות גידול בתשומת העבודה, פער התוצר בינינו לבין המדינות המפותחות איננו נסגר. הוא תוצאה של מלאי הון נמוך והשקעה נמוכה, תשתיות ירודות, השקעה ממשלתית לא מספקת במחקר ופיתוח, וסביבה עסקית לא יעילה.

הנגידה פלוג הזהירה כי "המגמות הצפויות בסחר העולמי, בצמיחה העולמית, בדמוגרפיה, ובהתפתחות ההון האנושי, יקטינו את צמיחת המשק הישראלי בעשורים הבאים. התכנסות של שיעורי התעסוקה בקרב הציבור הערבי והחרדי, ושל דפוסי ההשכלה הרלוונטיים בקרב הציבור החרדי, יוכלו להפחית את מידת הפגיעה בתוצר לנפש וברמת החיים".

קרן הנאמנות אלומות (4C) מניות יתר ו- SMALL CAP (מספר קרן: 5126339) הופכת להיות אלומות (4D) סקטורים עולמי. כן, ממניות יתר הקרן הופכת להיות מתמחה בשווקים העולמיים. במקביל לשינוי דמי הניהול יירדו מ-1.35% ל-0.7%.

ולמה השינוי הזה? אולי באלומות לא מאמינים ביתר, אולי באלומוות רוצים למחוק את ההיסטוריה של הקרן הזו, אולי באלומות מאמינים מאוד בהשקעות גלובליות. כך או אחרת, הנה מדיניות ההשקעות לאחר השינוי:

1. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים למניות הנסחרות בחו"ל, באמצעות חשיפה למוצרי מדדים על סקטורים שונים כגון, אך לא רק: פיננסים, בריאות, תעשייה, סחורות, אנרגיה ותקשורת.
2. שיעור חשיפת הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
3. שיעור חשיפת נכסי הקרן למניות לא יעלה, על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
4. שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^ לא יעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
5. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל יכול שיעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.
6. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.

אנליסט קרנות נאמנות ממזגת שתי קרנות אג"ח –  קרן הנאמנות "אנליסט (2C)(!) המירים וקונצרנים + 30% – קרן נאמנות" (מספר קרן: 5101274) (הקרן הנקלטת) תמוזג לתוך קרן הנאמנות "אנליסט (2C) אג"ח חברות + 30%- קרן נאמנות" (מספר קרן: 5120894) (הקרן הקולטת).

מנהל הקרן העביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, והמיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת. כתוצאה מהמיזוג, לא חל שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת.

כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת קיבל במועד המיזוג יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת. במועד המיזוג פקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ואין לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת בוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן עוד לפדותן.

בהתאם לאישור שהתקבל מרשות המיסים בישראל בדבר תוכנית המיזוג, המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת פטורה ממס רווחי הון.

להלן מחירי הפדיון ליום 31/05/2015 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:

שם הקרן                                                                             מחיר הפדיון ערב המיזוג

אנליסט (2C)(!) המירים וקונצרנים + 30% – קרן נאמנות                        227.40

אנליסט (2C) אג"ח חברות + 30%- קרן נאמנות                                  743.54

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן:

כל יחידה בקרן אנליסט (2C)(!) המירים וקונצרנים + 30% – קרן נאמנות מקנה למחזיק בה 0.3058343 יחידות בקרן אנליסט (2C) אג"ח חברות + 30% – קרן נאמנות.

באנליסט מפרטים את מדיניות ההשקעה של הקרן  – " למען הסדר הטוב, להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת נכון למועד פרסום דיווח מיידי זה:

1. שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שלא הונפקו ע"י המדינה או בערבותה ולשטרי הון לרבות אג"ח ושטרי הון הניתנים להמרה במניות – כל עוד הם לא במסלול המנייתי – לא תפחת בכל עת מ- 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
2. שיעור חשיפת נכסי הקרן למניות לא יעלה בכל עת, בערכו המוחלט, על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
3. שיעור חשיפת נכסי הקרן למט"ח לא יעלה בכל עת, בערכו המוחלט, על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
4. שיעור החשיפה האפשרי של הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה^ לא יעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
5. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
6. יתרת נכסי הקרן תושקע עפ"י שיקול דעתו של מנהל הקרן".

דמי הניהול של שתי הקרנות – 1.9% בשנה כך שאין פגיעה במחזיקים בקרן הנקלטת.

סלקום בצרות, זה לא חדש. תוכניתו של כחלון, עוד כשהיה שר התקשורת להילחם במחירי הסלולאר דרך הגברת התחרות, אמנם הצליחה – אנחנו הצרכנים משלמים פחות, אבל התוכנית הזו שלחה את סלקום ופרטנר לקרשים. החברות איבדו 80% מרווחיהם ומחיר מניותיהן צנח (וזו לא טעות) קרוב ל-90% מהשיא!

הפרשנות שלנו פורסמה ב-YNET

האם הן הגיעו לתחתית. קשה לנבא, מה שברור שהתוצאות העסקיות עלולות להמשיך ולהידרדר, וייתכן שהחברות ידווחו על הפסד תוך כדי תזרים שלילי כבר ברבעון הקרוב. אך אם וכאשר זה יקרה, בעלי החוב של סלקום המסתכמים בכ-2.9 מיליארד שקל (נטו) עלולים להיות בבעיה. זה עדיין לא נראה בשוק.

סלקום – איך היא תשרת את החוב?

מחירי אגרות החוב לא מבטאים חשש וחרדה מהבאות. אולם, נראה כי ההודעה מהיום על הנפקת הזכויות בהיקף של 150 מיליון עד 200 מיליון שקל לצד גיוסים מהירים בחודשים האחרונים של חוב בסך 400 מיליון שקל נועדו שלא להיכנס לאזור המסוכן ושלא להיתפס על ידי השוק ככאלו שאולי קיים חשש לגבי החזר חובם.

ההודעה על הנפקת הזכויות נועדה לחזק את מאזן החברה והיא יכולה להתפרש כהבעת אמון מצד הבעלים. אך מנגד, הדבר עלול להתפרש כפתרון מהיר של סלקום להיפגש עם מזומנים. הנפקות זכויות הן בעצם פנייה לבעלי המניות בהצעה לרכוש מניות נוספות בחברה. הנפקות כאלו שמגובות על ידי בעלי השליטה נעשות מהר שרוכש אף הוא את כמות המניות הנדרשת על מנת לשמר את אותם אחוזי השליטה שהיו לפני הנפקת הזכויות. לרוב הנפקת הזכויות בנויות כלכלית כך שהסיכוי שהן לא יצליחו קטן מאוד

שאלה אם הסכום הזה יספיק בשעה שהעסק עצמו ממשיך לדעוך? האם הסכום הזה, ומצב המזומנים והחובות בחברה בכלל, יאפשר לה להגשים את מטרותיה. השקעותיה של סלקום TV לצד השקת חבילות מלאות ומוצרים נוספים בשנה האחרונה זה נחמד, אבל המהלכים אלו דורשים השקעה משמעותית. על רקע זה, התקשרה סלקום בהסכם הלוואה עם שני משקיעים מוסדיים ומלווים. לפי ההסכם המלווים הסכימו להעמיד לחברה שתי הלוואות נדחות בסך כולל של 400 מיליון שקל.

 מה הפתרון בתחום התקשורת – אולי מיזוגים?

מצבה של פרטנר לא יותר טוב, גם היא מאבדת גובה לצד צורך במזומנים גם לפירעון החוב וגם למימוש השקעות והחדרה של מוצרים חדשים. גם היא דיווחה היום על כוונתה לגייס הון וחוב – היא פרסמה תשקיף מדף שנותן לה אפשרות לגייס יחסית מהר. החברות הללו שהיו פעם רווחיות מאוד והיו סוג של פרות מזומנים (תשאלו את נוחי דנקנר), עלולות להפוך לגרעוניות, עלולות אפילו שלא להחזיר את החובות. זה נשמע תסריט דמיוני, אנחנו ממש עוד לא שם, אבל כמה רבעונים חלשים נוספים ומעבר להפסד, ואתם תראו את מחירי האגרות חוב משדרים מצוקה.

הפתרון, כך נראה נמצא ברגולציה הפוכה – מי שלקח את כוחן יכול להחזיר להן. איך? דרך החלשת התחרות, דרך החלשת בזק, דרך אישור ודחיפה למיזוגים בתחום התקשורת.

המסחר במניות בתל-אביב במאי התאפיין במגמה מעורבת במדדים המובילים. כך עולה מסיכום חודש מאי 2015 שמפרסמת היום נורית דרור ממחלקת המחקר של הבורסה. נרשמה מגמה מעורבת במדדי המניות; מדד ת"א-נפט וגז זינק החודש בכ-12%; ירידות שערים באג"ח ממשלתי צמוד מדד; נרשמו מחזורי מסחר ערים באיגרות חוב.

בנוסף מציינת הבורסה כי בחודש מאי "קבוצת אורון" ביצעה הנפקה ראשונית (IPO), ראשונה השנה בבורסה;  חברות הביומד "ביונדווקס" ו"מדיגוס" החלו להסחר במקביל גם בנאסד"ק; חברת הנדל"ן "מויניאן" גייסה 1.4 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח הגדולה ביותר של חברה חדשה בבורסה ; תעודות סל ראשונות על מדד BlueStar Israel Global; הציבור ממשיך למכור תעודות מטבע ולפדות קרנות כספיות.

הבורסה מדווחת כי בשוק תעודות הסל הונפקו בחודש שעבר ארבע תעודות סל חדשות: שתי  תעודות סל ראשונות על מדד BlueStar Israel Global – המדד מחושב ע"י S&P וכולל כיום 114 מניות ישראליות או זרות בעלות פעילות נרחבת בישראל. שתי תעודות מנוטרלות מטבע על מדדי מניות באירופה.

הציבור מעדיף תעודות סל של מניות בינלאומיות על פני ישראליות – בעיקר של מדדי מניות בארה"ב

הבורסה מדווחת כי כיום נסחרות בבורסה 629 תעודות סל, ביניהן 23 תעודות מטבע.  מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות שהסתכם בכ-410 מיליון שקל במאי, היה נמוך בכ-9% מהמחזור בחודש הקודם. מחזור המסחר היומי בתעודות סל אלה הסתכם בכ-480 מיליון שקל  בממוצע מתחילת השנה, גבוה בכ-30% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת. המחזור בתעודות סל על מדדי מניות היווה כ-30% מהמחזור הכולל במניות במאי וכ-34%  בממוצע מתחילת השנה, לעומת כ-30% בממוצע בשנת 2014.

מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי אג"ח וסחורות ובתעודות מטבע הסתכם בכ-380 מיליון שקל במאי בדומה למחזור בחודש הקודם. מחזור המסחר היומי בתעודות סל אלה הסתכם בכ-410 מיליון שקל  בממוצע מתחילת השנה, גבוה בכ-40% מהמחזור הממוצע בשנה הקודמת.  המחזור בתעודות סל על מדדי אג"ח וסחורות היווה כ-33% מהמחזור הכולל באג"ח לא-ממשלתיות במאי וגם בממוצע מתחילת 2015, לעומת  כ-28% בממוצע בשנת 2014.

המשקיעים לוקחים פסק זמן: הקרנות המסורתיות רושמות החודש פדיון ראשון מאז דצמבר 2014

הציבור מכר במאי תעודות מטבע ("תעודות פיקדון") בסך כ-1.8 מיליארד שקל נטו, ובסיכום מתחילת השנה מכר הציבור תעודות מטבע בסך של כ-10 מיליארד שקל נטו, וזאת לאחר שבסיכום שנת 2014 רכש תעודות מטבע בסך כ-1.2 מיליארד שקל נטו.

במאי רכש הציבור תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים בסך כ-0.2 מיליארד שקל נטו, וזאת לאחר רכישות נטו בסך כ-2 מיליארד שקל בשליש הראשון של 2015, ורכישות ענק בסך כ-7.4 מיליארד שקל נטו בסיכום שנת 2014.  הציבור רכש תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בסך כ-0.2 מיליארד שקל נטו במאי, ובסך כ-0.5 מיליארד שקל נטו מתחילת השנה, וזאת לאחר מכירות נטו בסך כ-1.2 מיליארד שקל בסיכום שנת 2014. במאי מכר הציבור תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים בסך כ-0.3 מיליארד שקל נטו, לאחר רכישות בסך כ-1.9 מיליארד שקל נטו בשליש הראשון של השנה, ורכישות בסך כ-4.1 מיליארד שקל נטו בכל שנת 2014.

קרנות הנאמנות בחודש מאי

בקרנות האג"ח שבלטו בשנת 2014 ביצירות נטו בסכום ענק של כ-28 מיליארד שקל, התמתנו במאי היצירות והסתכמו בכ-0.4 מיליארד שקל בלבד, לאחר יצירות בסך כ-9.4 מיליארד שקל נטו בשליש הראשון של השנה. בקרנות הכספיות הסתכמו הפדיונות בכ-2.3 מיליארד שקל נטו במאי ובסך כ-20.5 מיליארד שקל מתחילת השנה, לאחר פדיונות נטו בסך כ-7.4 מיליארד שקל בסיכום שנת 2014.

בקרנות המנייתיות נרשמו במאי יצירות נטו בסך כ-0.2 מיליארד שקל. סך היצירות בקרנות אלה מתחילת 2015 מגיע לכ-0.7 מיליארד שקל נטו, לאחר פדיונות בסך כ-0.3 מיליארד שקל נטו בשנת 2014. בקרנות השקליות התגברו הפדיונות במאי והסתכמו בכ-0.8 מיליארד שקל נטו, פי שניים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בקרנות אלה בכ-1.6 מיליארד שקל נטו, לאחר פדיונות נטו בסך כ-2.1 מיליארד שקל בשנת 2014.

בקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל התמתנו היצירות והסתכמו בכ-0.2 מיליארד שקל נטו במאי, ובכ-4.5 מיליארד שקל נטו מתחילת השנה, לאחר יצירות נטו בסך כ-8.3 מיליארד שקל בכל שנת 2014.

"בעת הזו, הנושאים העיקריים שאנחנו צריכים להתמקד בהם כוללים: שינוי ושיפור מבנה הבורסה ושיתוף פעולה עם בורסות זרות, יצירת תשתית אטרקטיבית לתעשיית היי-טק מקומית שמייצרת ופועלת בישראל, עידוד הנפקות IPOs, עידוד עסקים קטנים ובינוניים, תיעול כספי המשקיעים המוסדיים למימון פעילות עסקית תומכת צמיחה בישראל, שינוי מבנה הרגולציה", כך אמר הבוקר יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר בפתח הדברים שנשא בוועידת שוק ההון של "גלובס" לשנת 2015.

האוזר ציין כי "במדינת ישראל, אוהבים יזמים ומצליחנים ואולם רווח היא מילת גנאי. יזם בשוק ההון הוא טייקון שמרוויח ע"ח הציבור. אנחנו צריכים לשנות את השיח הציבורי. תעשיית הפיננסים צריכה להתאים עצמה לתנאי השוק המשתנים, אחרת נקבל בורסה מדולדלת, שוק הון לא תחרותי שיוביל לעליית מחירים ויפגע בציבור. צריך לשנות תפיסה אצל החברות, היזמים ובעלי השליטה – בעלי מניות מיעוט הם שותפים, דירקטורים צריכים להפגין עצמאות, חברות צריכות להיות זהירות בנטילת סיכונים מיותרים, מינופים גבוהים מידי, להימנע מחלוקת דיווידנדים המבוססים על מניפולציות חשבונאיות ולא על רווחים כלכליים, לקשור שכר לתוצאות עסקיות וכן הלאה".

"אך לא פחות חשוב מכך, לגבי הציבור, די לפופוליזם, די לדה-לגיטמציה של יזמים מצליחים; הצלחה עסקית היא לטובת כלל המשק. לגבי הרגולטורים, הממשלה והכנסת, די לבירוקרטיה, די לאווירה האנטי עסקית. צריך לאזן בין רגולציה חסרה ובעייתית למשקיעים לבין רגולציה עודפת מעיקה על הפעילות העסקית של החברות".

"השבוע צוטט ראש הממשלה כשהוא אומר שנילחם בעודף הרגולציה במשק בגרזנים. אני מייחס חשיבות לאמירה זו. היא חשובה לכלל התחומים והיא משמעותית לא פחות כשמדובר ברגולציה על שוק ההון. גל הרגולציה מאז משבר 2008 אולי הרחיק לכת. במידה רבה ב"זכותם" של השחקנים בשוק ההון: אלה שהגזימו בשכר, מינפו עצמם לדעת ואת החברות שהובילו, חילקו דיווידנדים גבוהים מדי ועוד. למרות זאת, אני סבור שככל שהרגולציה הכבידה ידה על הגופים המפוקחים, יש מקום לשקול הקלות רגולטוריות, כפי שרשות ני"ע עושה מאז שנת 2012", אמר האוזר.

"לפני למעלה מ- 3 שנים, במסגרת מפת הדרכים שהצבתי בתחילת דרכי כיו"ר הרשות, ביצענו שורה של הקלות רגולטוריות על הגופים המפוקחים, על החברות הציבוריות בניסיון להסיר חסמי כניסה וחסמי סחירות מחברות ציבוריות ומחברות פוטנציאליות להיות ציבוריות. אני סבור שהתפקיד שלנו כמדינה היא לאתר את הכשלים והקשיים של החברות הללו לגדול ולצמוח בשוק המקומי. ככל שקשיים וחסמים אלה קשורים ברגולציה ובבירוקרטיה עלינו לעשות הכל, כמדינה, כדי לשמר את החברות הללו בישראל. ככל שמדובר בקשיי מימון שגורמות לחברות הטכנולוגיה להמכר ולעזוב את ישראל. אנחנו ברשות ניירות ערך פועלים כבר היום, באמצעות שורה של צעדים שנועדו להפוך את שוק ההון הישראלי, והבורסה בפרט, כמקור גיוס רלבנטי ומרכזי לחברות אלה", הוסיף יו"ר הרשות לני"ע.

"הרשות שוקדת בימים אלה על פרוייקט עידוד IPO, שעיקרו הוא  ביצוע התאמות בדין ובסביבה הכללית האופפת הנפקה לראשונה של הון לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה כאפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. אלו בתורן יעודדו צמיחה מקרו-כלכלית, לרבות יצירת מקומות עבודה במשק. כל זאת, מבלי לגרוע משמירה על עניינם של ציבור המשקיעים, כאשר משטר הגילוי והמשטר התאגידי יוותרו ברובם על כנם.
מדובר במעין jobs act ישראלי שמטרתו היא לעודד בדיוק את החברות האלה וכוללת שורה של הקלות בכל המישורים – בתחום הדיווח והממשל התאגידי שיקלו על החברות  אלה בחמש שנים הראשונות לחייהן כחברות ציבוריות. הקלות אלו יאפשרו לחברות הבוחרות לראשונה להצטרף לשוק ההון הישראלי להנות מתקופת הסתגלות, אשר במהלכה יוכלו להפנים וללמוד את כללי שוק ההון באופן הדרגתי. ההקלות צפויות להינתן לשיעור קטן יחסית מכלל החברות הציבוריות במשך בכל נקודת זמן (חברות -שהנפיקו לראשונה בחמש השנית האחרונות) ולכן אינן צפויות לפגוע בסטנדרט ההתנהגות הכללי הנהוג בשוק ובאיכות ההגנה לציבור המשקיעים.  אנו סבורים כי גידול בהנפקות הון לראשונה יוכל בתורו לסייע בעידוד צמיחה מקרו-כלכלית ובהקצאת מקורות יעילה במשק", הוסיף האוזר.

בנוסף אמר יו"ר הרשות לני"ע: "כחלק מפעילות הרשות לעידוד שוק ההון, העברנו את תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שיאפשר מכירה של קרנות זרות בישראל. התקנות של החוק ממתינות להבאתן לכנסת ואנו מקווים כי השלמת התקנת התקנות תושלם במהרה. העובדה כי שוק הקרנות בישראל ייחשף לתחרות מחו"ל היא חשובה, הן בשל ההיבט הצרכני שלה אך לא פחות בשל העובדה שכניסת גופים זרים לישראל תסייע בשכלול השוק, במחקר, באנליזה, ותתרום לגלובליזציה של שוק ההון המקומי ולפיתוחו."

האוזר ציין כי "פתרון משמעותי נוסף שיקל על קידום הבורסה הוא שינוי מבנה הבעלות בבורסה. צריך לשים לב שלא מדובר בשינוי של מבנה ארגוני של הבורסה אלא במהלך דרמטי שישנה את התנהלותה של הבורסה לחלוטין. במהלך שני העשורים האחרונים, עברו מרבית הבורסות בעולם במדינות המפותחות והמתפתחות כאחד, תהליך שבמסגרתו זנחו את מודל השותפות לטובת מבני בעלות חדשים.  מבני הבעלות שאומצו אינם זהים והם מושפעים מהסביבה הכלכלית והמשפטית, כמו גם ממגבלות שנבעו מהצורך להגיע למתווה מוסכם עם הבעלים הקודמים. יחד עם זאת, מאפיין מרכזי משותף למבני הבעלות החדשים הינו הפיכת הבורסה לעסק כלכלי למטרות רווח. שינוי מבנה הבעלות של הבורסות ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח נבע, בין היתר, מהצורך ליצור מבנה בעלות שמתמרץ את חברי הבורסה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית ועם התעצמות התחרותיות מצד בורסות אחרות, ואשר יקל על קיום שיתוף פעולה בין בורסות (בין היתר באמצעות קשרי בעלות) לשם יצירה וניצול של יתרונות לגודל".

"בורסות בעולם אשר זנחו את המודל של אגודה שיתופית ועברו למודל של פעילות למטרת רווח הצליחו לשפר פרמטרים חשובים בפעילותם ובהם: ממשל תאגידי ראוי, יותר שקיפות,  אטרקטיביות, יעילות, סחירות, נגישות להון ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות ועם משקיעים. אני סבור ששינוי מבנה הבעלות עשוי להביא ליישום מהיר וטבעי של פעולות לרבות המלצות וועדה זו אשר יגבירו את האטרקטיביות והתחרותיות של הבורסה בסביבה המקומית והגלובלית.  אין לי ספק ששינוי מבנה הבורסה הכרחי גם לצורך שיתופי פעולה אפשריים עם בורסות זרות, שיתוף פעולה שיכול להועיל לשוק המקומי ובהחלט ניתן לראות שיש עניין גם מצד בורסות באירופה וגם מצד בורסות בארה"ב.  חלק מעודף הרגולציה שעליו מדובר בשוק ההון נובע גם ממבנה הפיקוח של שוק ההון, ומהעובדה שקיימים מכשירים דומים ופעילויות דומות תחת פיקוחם של רגולטורים שונים המיישמים את דיסציפלינות הפיקוח השונות ביחס לאותה פעילות. מקרים מסוג זה מובילים לעיתים לרגולציה "כפולה" שאינה בהכרח מתיישבת זו עם זו ועלולה להביא דווקא לנטל רגולטורי נוסף על הגופים המפוקחים, או לארביטראז' רגולטורי שחושף את הציבור עליו מבקשים המפקחים להגן, ובמקרים מסוימים אולי גם את המשק כולו, לסיכונים מיותרים (לרבות סיכונים מערכתיים)", אמר פרופ' האוזר.

בנוסף אמר האוזר: "לפני כחודשיים קיימנו דיון בשולחן עגול לגבי מבנה הפיקוח. נראה שיש קונצזוס לגבי הצורך לשנות את מבנה הפיקוח. שינוי מבנה הפיקוח מחייב כללי משחק פשוטים יותר שמונעים ארביטראג' רגולטורי או חפיפה בין חוקים שונים של רגולטורים. לצורך זאת, אני סבור שנדרש רגולטור שמתמקד בכל הנושאים שקשורים להגנת הצרכן ורגולטור אחר שממונה על כלל הנושאים שקשורים ביציבות. אן נעשה זאת, המעמסה והכפילות שקיימים היום לא יתקיימו יותר, והשוק ישחק במגרש פשוט יותר ושיוויוני יותר, מה שיקל משמעותית בעומס הרגולטורי. מעבר לכל האמור, אני חושב שלא ניתן להתעלם מהעובדה שנוצרה בישראל, בשנים האחרונות, אווירה אנטי עסקית. אני אומר את זה בצער משום שהאוירה הזו פוגעת בחברות הציבוריות, בשוק ההון, במשק כולו, בכולנו. אם ננתח את הסיבות לאוירה האנטי עסקית האלה נמצא בוודאות כמה סיבות טובות והראשונה שבהן שהתנהלות החברות הביאה עליהן את הרגולציה המוגברת ובכללן: עסקות עם בעלי שליטה, שכר מופקע בכמה מן החברות, מינוף מוגזם, דיווידנדים מוגזמים שמעיקים על החברה ועוד. כל אלה מכעיסים ופוגעים באמון הציבור. אבל, במעט חברות יחסית. רוב החברות הציבוריות במדינת ישראל מתנהלות בצורה ראויה, שקולה, אחראית והדירקטוריונים עושים עבודה ראויה. וכך קורה שמספר קטן של תפוחים רקובים מכפישים את כל הסל, וכל יתר החברות סובלות מתדמית שדבקה בחברות הציבוריות ולא בצדק".

האוזר הדגיש: "אני נגד האווירה האנטי עסקית הזו. אני נגד העליהום על יזמים ומצליחנים. יש להם תפקיד חשוב בכלכלה ותרומה לתעסוקה וצמיחה. צריך לפעול לעידוד אווירה עסקית ויצרנית בכל מגזרי הפעילות ובכל החברות משום שהחברות הציבוריות הן ליבו של שוק ההון ומנוע הצמיחה של המשק. אני בטוח שיחד בשיתוף פעולה של הרגולטורים, הממשלה, החברות הציבוריות, היזמים החדשים והבורסה – שוק ההון שלנו יתפתח עוד הרבה".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר היום כי: "האשראי למשקי הבית המשיך לצמוח בקצב מהיר; ב-12 החודשים האחרונים עד מרץ גדל האשראי למשקי הבית בכ-8 אחוזים. גידול מרשים עוד יותר של כ- 14 אחוזים נרשם באשראי של משקי הבית ללא דיור. במגזר העסקי הגידול מתון הרבה יותר וב-12 החודשים האחרונים עד מרץ גדל האשראי ב-3 אחוזים בלבד. להערכתנו, יתכן שהפער משקף מצב שבו הציבור לא מפנים את סיכון הריבית כמו המגזר העסקי".

הראל פיננסים מציינים כי האינדיקטורים הכלכליים האחרונים שפורסמו בארץ היו מעורבים: סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירדו ב-1.3 אחוזים באפריל לעומת מרץ (על פי נתונים מנוכי עונתיות), לאחר עלייה חדה של 4 אחוזים ברבעון הראשון של השנה.

פדיון רשתות השיווק רשם אף הוא ירידה של 2.7 אחוזים באפריל, ובדומה, פדיון רשתות השיווק בתחום המזון ירד ב-2.6 אחוזים. על אף ניכוי העונתיות, ייתכן וחלק מהירידה ברכישות בכרטיסי אשראי ובפדיון רשתות השיווק, מוסבר על ידי הגידול החד שנרשם בחודש מרץ סביב חג הפסח.

בנוסף מציינים הראל פיננסים כי הציפיות לאינפלציה ירדו במתינות לכל אורך העקום, זה השבוע השני. הציפי שלנו למדד יוני ירד מ-0.3 ל-0.2 אחוז בעקבות התחזקות השקל והעצירה בעליית מחירי הדלק. התחזית לחודש מאי נשארה ללא שינוי – עליה של 0.2 אחוז. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים 1.2 אחוז. ירידה נרשמה גם ביצוא השירותים בחודש מרץ, מינוס 1.7 אחוזים, כאשר שירותי התיירות רשמו ירידה של 1.6 אחוזים, ויצוא שירותים אחרים, הכוללים בעיקר את חברות ההזנק, ירד בכ-2.3 אחוזים.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, השיקה היום את "קו הצדק הפנסיוני" שמאפשר לעובדים להעביר מידע על מעסיקים הפוגעים בזכות לבחור מוצר פנסיוני. העברת המידע שמתאפשרת באופן אנונימי, תסייע לממונה על שוק ההון לאתר מעסיקים וסוכנים העוברים על החוק.מדובר במילים פשוטות במלשינון דומה לזה שיש במס הכנסה ומאפשר לאזרחי להתלונן ולדווח על העלמות מס של אחרים.

החוק קובע כי כל עובד רשאי לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שלו. הזכות הבסיסית והחיונית של בחירת מוצר מאפשרת לעובד להתמקח על דמי הניהול, למקסם את החיסכון הפנסיוני שלו ולהתאים לעצמו את המוצר הטוב ביותר עבורו. שלילת זכות הבחירה, כולל מניעת הטבת דמי הניהול שהשיג העובד, היא פגיעה חמורה שכן משמעותה פגיעה בקצבת הזקנה בעת פרישה.

מדריכים בנושא חיסכון פנסיוני

הממונה רואה בחומרה פגיעה של מעסיקים בזכותם של עובדים להשיג קצבת זקנה ראויה ולבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני באופן חופשי. בכוונתה למצות את הדין עם מעסיקים שמפרים את הוראות החוק. דינו של העבריין עלול להיות מאסר או קנס בסך של כ-1.8 מיליון ש"ח.

מפניות שהגיעו לממונה על שוק ההון עולה כי מעסיקים מפרים את הוראות החוק ושוללים מעובדיהם את זכות הבחירה המגיעה להם לפי חוק. מקרה נפוץ להפרת החוק הוא כאשר מעסיק מאפשר לעובדיו לבחור חיסכון פנסיוני רק מתוך רשימת חברות שאיתן עובד הסוכן של המעסיק.

אגף שוק ההון מצפה כי עובד שנמנעה ממנו זכות הבחירה יעביר מידע ל"קו הצדק הפנסיוני" בטלפון *3002 או באמצעות אתר האינטרנט של משרד האוצר.

לא למשוך את הפיצויים; אלא אם אין ברירה!

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "אגף שוק ההון נחוש לסייע לעובדים למצות את זכויותיהם. לכן, האגף יגביר את האכיפה על מעסיקים במטרה לאפשר לעובדים להשיג פנסיה ראויה. שיתוף הפעולה של המעסיקים נדרש לשמירה על זכויות העובדים".

קישור לקו הצדק הפנסיוני: http://mof.gov.il/hon/Pages/RedMail.aspx

המשקיעים לוקחים פסק זמן – הקרנות המסורתיות רושמות החודש פדיון ראשון מאז דצמבר 2014. כך עולה מסיכום חודש מאי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות שמפרסם היום מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש.  הקרנות המסורתיות המנוהלות סיימו את חודש מאי עם פדיונות של כ-0.55 מיליארד ₪. למרות זאת, המשקיעים לא ניתבו את כספם לקרנות הכספיות, שהן "חוף המבטחים" של המשקיעים בתקופות של מימושים ואף משכו מהן החודש סכום של יותר מ-2.3 מיליארד ₪.

על פי סקירת מיטב דש, המשקיעים מבינים, כי פוטנציאל התשואה בקרנות אג"ח מוגבל מאוד ביחס לסיכון הגלום בו, ולכן מגדילים חשיפה למניות: מחד, פדיונות של כ-1.1 מיליארד ₪ מקרנות שקליות ואג"ח מדינה, ומנגד – גיוסים של כ-0.7 מיליארד ₪ בקרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית וקרנות מניות בארץ ובחו"ל. הקרנות המחקות רשמו החודש גיוסים של כ-0.5 מיליארד ₪, בהובלת קרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל  וקרנות מחקות על מדדי אג"ח כללי. מתחילת השנה הקרנות המסורתיות גייסו כ-13.2 מיליארד ₪ המתחלקים לכ-7 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות ו כ-6.2 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

רוב הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר באפריל הן קרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית

מיטב דש מציינים בסקירתם כי חודש מאי הסתיים בעליות שערים במדדי המניות בארץ ובארה"ב, לעומת ירידות  במדדי אג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה ובמדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני בארץ. בעקבות המימושים ברוב מדדי האג"ח.  בסיכום חודשי, המשקיעים ניתבו את חלק מכספיהם לקרנות מנייתיות , או לקרנות עם חשיפה מנייתית כלשהי. כתוצאה מכך, הקרנות המסורתיות איבדו החודש כ-80 מיליון ₪ והתרכזו בעיקר בקרנות השקליות, בקרנות אג"ח מדינה ובקרנות אג"ח קונצרני.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתיתת, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-670 מיליון ₪- צניחה של כ-75% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ביותר מ-7.4 מיליארד ₪.

הקרנות המסורתיות – גיוס של 60 מיליון שקל בשבוע החולף

עליות שערים במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה של עד כ-2.6%. לעומת זאת, מדד ת"א 75 עלה ב-0.2% בלבד. הקרנות המנייתיות סיכמו את חודש מאי עם גיוסים של כ-340 מיליון ₪-ירידה של כ-50% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-120 מיליון וקרנות מניות בישראל רשמו החודש גיוסים של כ-220 מיליון ₪. מתחילת השנה הקרנות המנייתיותת גייסו כ-2.5 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות חודש של מימושים: מדד ממשלתי כללי ירד החודש ב-1.4% בהובלת מדד ממשלתי שקלי לטווח ארוך שצנח החודש ב-2.1%. עקב כך, קרנות אג"ח מדינה איבדו החודש החודש כרבע מיליארד ₪-לעומת גיוס של 1.25 מיליארד ₪ בחודש הקודם. מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה עדיין בגיוס חיובי מרשים של כ-4.35 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש מימושים קלים – מדדי התל-בונד 20,40,60 סיכמו את חודש מאי עם תשואה שלילית של עד כ-0.2% בניגוד למדד קונצרני כללי שעלה ב-0.1%. בעקבות הירידות הקלות שנרשמו באפיק החודש, חלה עלייה קלה בקצב הפדיונות של קרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם הנאמדים בכ-165 מיליון ₪ במאי ו כ-2 מיליארד ₪ מתחילת שנה.

המשקיעים נוטשים את האפיק השקלי הסולידי –התשואות השליליות שנרשמו החודש במדדי אג"ח ממשלתי שקלי בכל הטווחים, ופוטנציאל עתידי נמוך לתשואה ביחס לסיכון, הביאו לכך שהמשקיעים הוציאו החודש כ-3.1 מיליארד ₪ מהאפיק השקלי, המתחלקים ל-2.3 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות ו כ-0.8 מיליארד ₪ בקרנות השקליות.

קרנות אג"ח בחו"ל סבלו החודש מצניחה של 75% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם, זאת, על רקע הירידות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה במאי. בסיכום חודשי קרנות אג"ח בחו"ל גייסו כ-150 מיליון ₪, המסתכמים לכ-2.75 מיליארד ₪ מתחילת השנה.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-31.05.15 כ-260.5 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-227.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-33.4 מיליארד ₪.

עובדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה יקיימו הבוקר אסיפת הסברה. העובדים קוראים לחתירה מהירה לחתימה על הסכם קיבוצי שיסדיר את תנאי העסקתם, כשברקע התקדמות במגעים למכירת בעלת השליטה הפניקס. יו"ר הוועד: "נדמה כי הן ההנהלה והן בעלי השליטה לא מעריכים מספיק את תרומתם של העובדים להצלחת החברה, ועם זאת אין בכוונתנו להשלים".

600 עובדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה יחלו הבוקר (ג') בצעדים ארגוניים ויקיימו בשעה 10:00 אסיפת הסברה במשרדי החברה בפתח תקווה. בזמן זה לא תתקיים קבלת קהל ולא יינתן מענה טלפוני ללקוחות החברה. עובדי אקסלנס נשואה התאגדו בהסתדרות בחודש מאי אשתקד, ומאז מנהלים מול הנהלת החברה משא ומתן להסכם קיבוצי.

ההחלטה על קיום אסיפת ההסברה היום התקבלה כשברקע הדיווחים על התקדמות משמעותית במגעים למכירת חברת הביטוח הפניקס, בעלת השליטה באקסלנס נשואה. העובדים מוחים על ההתקדמות האיטית במשא ומתן להסכם קיבוצי שיסדיר את זכויותיהם, וקוראים לחתירה מהירה לחתימה על ההסכם, וזאת בייחוד לאור המכירה הקרובה של הפניקס. העובדים אף מבקשים לנהל מו"מ על חלוקת מענק מפירות המכירה, במקרה שזו אכן תצא לפועל.

אבי ג'אנה, יו"ר ועד העובדים באקסלנס נשואה, אמר: "מזה כשנה אנו באים במו"מ עם ההנהלה ועדיין ההסכם אינו נראה באופק. לאורך כל הדרך התנהלנו באחריות ובזהירות וזאת מתוך ניסיון להגיע להבנות בהידברות. נדמה כי הן הנהלת החברה והן בעלי השליטה לא מעריכים מספיק את תרומתם של העובדים להצלחת החברה, ועם זאת אין בכוונתנו להשלים".