אחרי תקופה ממושכת שמיטב-דש הובילה את תעשיית קרנות הנאמנות, הפכה הראל, בחודש שעבר למובילה – זו הפעם הראשונה שהראל מובילה את התעשייה. לפני מיטב-דש שלטה חברת פסגות שעכשיו היא במקום הרביעי, אחרי מגדל שוקי הון שעלתה למקום השלישי.
הראל מנהלת קרנות נאמנות בהיקף של 33 מיליארד שקל. מיטב-דש מנהלים באופן עצמאי 32.9 מיליארד שקל. מיטב-דש ספגו מתחילת השנה התכווצות של 5 מיליארד שקל בניהול הכספים בקרנות; בהראל היו פדיונות של 1.1 מיליארד שקל. הסיבה לפדיונות בגופים האלו, ובכלל בתעשיית הקרנות – מימושי ענק בקרנות הכספיות שלא מספקים תשואה, ולמעשה מספקים תשואה שלילית (התשואה עולה על דמי הניהול ברוב הקרנות). המצב הזה נובע מהריבית האפסית (שהמשיכה לרדת בחודש שעבר), והתוצאה כאמור – נטישה של לקוחות. למעשה, כל חברות ניהול הקרנות שהחזיקו בפורטפוליו שלהם קרנות כספיות סבלו מפדיונות וככל שהקרנות האלו היו משמעותיות יותר בהיקפן הן סבלו יותר.
במקום השלישי כאמור נמצאת מגדל שוקי הון שמנהלת 30.8 מיליארד שקל. מגדל הצליחה להגדיל את הגיוסים בחודשים האחרונים בעוד התעשייה ברובה סובלת מפדיונות. מגדל גייסה ברבעון הראשון כ-1.2 מיליארד שקל והיא מנהלת נכון לסוף הרבעון הראשון של 2015 כ-30.8 מיליארד שקל.
במקום הרביעי נמצאת כאמור פסגות. גם פסגות סבלה מפדיונות גדולים בקרנות הכספיות והיא איבדה3 מיליארד שקל כשבסוף הרבעון הראשון היא מנהלת כ-29.8 מיליארד שקל. בקיצור צפוץ בצמרת, ובצפיפות הזו צפויות שינויים מדי חודש.
הגוף הכי צומח ברבעון הראשון של 2015 הוא ילין לפידות – ילין לפידות נהנה משני כיוונים – בראש וראשונה הם לא ניהלו קרן כספית בהיקף משמעותי, ומעבר לכך, הקרנות המסורתיות שלהם מדורגות גבוה (קרנות מעורבות וקרנות אג"ח). כאשר החל גל הפדיונות בקרנות הכספיות, זרמו הכספים משם לאפיקי השקעה מסוכנים יותר, ובעיקר לכל מיני קרנות מעורבות שמספקות למשקיעים אפשרות להרוויח יותר אך עם שיעור גדול יחסית סולידי. ילין לפידות מדורג גבוה בקרנות האלו במערכות הבנקים וזה גרם לו לסזינוק אדיר של 2.2 מיליארד שקל, כשהוא מנהל בסוף הרבעון 21.2 מיליארד שקל.
אגב, הקרנות האלו עלולות להתברר כמלכודת – הרי מדובר בקרנות שחלק מרכזי מההשקה בהן הוא באג"ח; בריבית הנמוכה השוררת כיום, אג"ח הוא מכשיר מאוד מסוכן, אולי יותר מהמניות – כאשר הריבית תתחיל לעלות, אגרות החוב בהתאמה יתחילו לרדת וככל שאגרות החוב עם טווח לפדיון ארוך יותר (ומח"מ – משך חיים ממוצע ארוך יותר), כך ההפסד וירידת הערך באגרות האלו יהיה כואב יותר! ראו הוזהרתם!
הריבית הנמוכה הובילה לפדיונות גדולם בתעודות הפיקדון בהיקף של מעל 5.3 מיליארד שקל. מתחילת השנה נפדו תעודות פיקדון בהיקף של מעל 7.5 מיליארד שקל. במקביל, המשקיעים הפנו כספיהם לאלטרנטיבות השקעה בעלי סיכון גבוה יותר הן באפיקים מנייתיים, והן באפיקים אג"חיים, שהניבו תשואה נאה, לאור העליות החדות במדדים השונים. כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.
לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "בשנת 2015 נמשכת המגמה של הפניית השקעות חדשות לאפיקים מנייתים בחו"ל, כך שבחודש מרץ 2015 הופנו מעל 1 מיליארד ₪ לתעודות על מדדי מניות בחו"ל, ומתחילת השנה הושקעו מעל 2 מיליארד ₪ בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל. יחד עם זאת, למרות העליות בבורסה בתל-אביב, שאף שברה שיאים במדדים, הרי שבחודש מרץ 2015 נפדו כ-23 מיליון ₪ בתעודות על מניות בארץ, ומתחילת השנה נפדו מעל 17 מיליון ₪ מתעודות מניתיות בארץ, מה שממשיך לפגוע במחזורי המסחר בבורסה המקומית".
סולומון ציין כי "שווי הנכסים המנוהלים בשוק תעודות הסל הגיע בחודש החולף לכ-119 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת כ-121.6 מיליארד ₪ שנוהלו בסוף חודש פברואר 2015".
עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בחודש מרץ 2015, הינה כדלקמן: כ-25% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-29.5 מיליארד ₪, מעל 34% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-40.7 מיליארד ₪, כ-19% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של כ-22.8 מיליארד ₪, וכ-15% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של כ-18 מיליארד ₪ (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)."
סולומון ציין כי, בחודש מרץ 2015 כלל מנפיקי תעודות הסל חוו פדיונות גבוהים, בעיקר באפיק של תעודות פיקדון, אולם מתחילת השנה הראל תעודות סל הגיעה לגיוס חיובי של 388 מיליון ₪. מבחינת נתחי השוק, הרי שקסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה מחזיקה ב-29.4% מהשוק, ואחריה נמצאת תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש שמחזיקה ב-29.3% מהשוק. פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.5%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.8% משוק תעודות הסל".
היכנסו כאן למדריך תעודות הפיקדון
מי השחקנים בשוק ההון? מי אתם הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הכסף?
כתבה במסגרת סדרת כתבות שלנו שפורסמה ב-YNET בחינוך פיננסי בשוק ההון
השחקנים בשוק ההון המקומי הם הגופים המוסדיים. הגופים האלו הם חברות הביטוח ובתי ההשקעות שתפסו את מקומת של הבנקים בעקבות וועדת בכר שהייתה אמורה לצמצם את ריכוזיות הבנקים בשוק ההון ולהגביר תחרות, ובפועל ניפחה את חברות הביטוח שרכשו את גופי ניהול ההשקעות מהבנקים (שהיו חייבים למכור).
בין הגופים המוסדיים המובילים כיום נמצאים חברות הביטוח המובילות – מגדל, כלל ביטוח, הראל השקעות, הפניקס ומנורה ולצידם בתי השקעות גדולים כמו מיטב דש, פסגות, אלטשולר שחם ועוד.
הגופים האלו אחראים על רוב המסחר בבורסה, כשעל פי ההערכות מדובר על מעל 70% מהיקף המסחר היומי. הגופים האלו מחזיקים בשורה של פעילויות הקשורות לשוק ההון. הפעילות הבסיסית ביותר היא כמובן ניהול השקעות, אבל ניהול ההשקעות מתחלק לסוגים ומאפיינים שונים. בכל גוף מוסדי נמצא לרוב חברה שמרכזת את פעילות ניהול ההשקעות לזמן ארוך. בחברה הזו מנהלים כספים של לקוחות לזמן ארוך, משמע לפנסיה. המכשירים הפיננסים הרלבנטיים בחברה זו הם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
מה זה גוף מוסדי?
בנוסף מחזיק הגוף המוסדי בחברת ניהול קרנות נאמנות שמנהלת כספים למחזיקים שלרוב רוכשים את הקרנות לטווח הקצר והבינוני. מכשיר השקעה נוסף לטווח הקצר והבינוני הוא תעודות הסל, ומספר גופים מוסדיים מחזיקים גם בפעילות זו של ניהול השקעות, אם כי, ניהול השקעות מסוג זה הוא פאסיבי – המשקיע מקבל את התשואה של המדד עליו עוקבת התעודה, ואין כאן בדומה לקרנות הנאמנות הסטנדרטיות ניהול אקטיבי – בחירה של ניירות ערך ספציפיים על ידי מנהל הקרן כדי לייצר תשואה עודפת.
חברה נוספת שיש ברוב הגופים המוסדיים היא ניהול התיקים. הגופים מחזיקים בחברת ניהול תייקם שמנהלת תיקים לחברות גדולות, גופים ציבוריים ואנשים פרטיים. היתרון בניהול תייקם הוא הקשר בין הלקוח לבין מנהל התיקים שאמור לעדכן אותו על כל שינוי משמעותי בתיק לטוב ולרע; וזמין לענות באופן שוטף על שאלותיו.
חוץ מחברות המנהלות כספים לאחרים, מחזיקים חלק מהגופים המוסדיים בברוקראג' – אותו גוף חבר בורסה שעוסק בתיווך ניירות ערך, ובעצם מקבל את ההוראות מהלקוחות ומעביר אותם לבורסה. פעילות זו תפסה תאוצה בשנים האחרונות וגופים מוסדיים מנסים להתחרות בצורה משמעותית בבנקים דרך הצעת עמלות קניה ומכירה נמוכות במיוחד ללקוחות.
לחלק מהגופים המוסדיים נותרה עדיין פעילות חיתום וליווי הנפקות. פעילות זו אינה בפוקוס של רוב החברות, ובשנים האחרונות ,פעילויות אלו נמכרות. אבל עדיין כאמור ישנם גופים שמחזיקים בחברות חיתום. חיתום זה בעצם סוג של ביטוח – החתם אחראי שההנפקה תצליח, ואם היא לא מצליחה הוא מחויב לרכוש ניירות ערך של החברה המנפיקה. ולכן, החתם חייב להיות מעורה מאוד בשוק, הוא צריך להציג את החברה המנפיקה לשוק, ולהבין לאן נושבות הרוחות מבחינת הגופם המוסדיים ואיזה שווי נראה להם הוגן וראוי. הוא צריך למצוא את שביל הזהב כך שהחברה עצמה תהיה מרוצה, אך מנגד גם המשקיעים המוסדיים שרוכשים בהנפקה יצליחו להפיק רווח.
הגופים המוסדיים הם אלו שמנהלים לרובנו את הכסף; הם אלו שפועלים באופן שוטף בבורסה, והם אלו שמזיזים ניירות ערך למעלה ולמטה.
בנוסף יש את המשקיעים הפרטיים, שלמרות שהם בהיקף כספי קטן משמעותית מהגופים המוסדיים, הנתח שלהם במחזורים הולך וגדל עם השנים. משקיעים פרטיים שמשקיעים ישירות בבורסה, אמורים להבין את נבכי הבורסה, להכיר את ניירות הערך השונים, ולנתח את מצב החברה וניירות הערך מועמדים להשקעה. לא כל אחד יכול, צריך להשקיע בזה זמן ומחשבה. היתרון הגדול של ההשקעה באופן עצמאי היא שליטה על תיק ההשקעות בכל רגע נתון, לצד חיסכון בדמי הניהול לעומת האלטרנטיבה של ניהול דרך קרן נאמנות, תעודות סל או בניהול תיקים.
קרנות הנאמנות – הראל (0B)(!) אג"ח (מספר קרן: 5101654) והראל (0A)(!) אג"ח חברות ממוקדת (מספר קרן: 5107453), מתמזגות. מנהל קרנות הנאמנות של הראל דיווח כי המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 19/04/2015,
בכוונת מנהל הקרן למזג את הראל (0B)(!) אג"ח (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך הראל (0A)(!) אג"ח חברות ממוקדת (להלן: "הקרן הקולטת") (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").
הקרן הנקלטת תמוזג לתוך הקרן הקולטת. מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ.
הנאמן של הקרנות המתמזגות, קסלמן וקסלמן פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, יפקח על המיזוג.
במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.
הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.
סיבת המיזוג, מסבירים בהראל היא לאפשר ניהול מאוחד על ידי מנהל הקרן של הקרנות המתמזגות, אשר עיקר השקעותיהן באגרות חוב קונצרניות.
הקרן הממוזגת תפעל על פי המדיניות של הקרן הקולטת; הנה הפרטים על הקולטת – מדיניות, חשיפה, דמי ניהול ועוד –
(א)(1) החשיפה לאגרות חוב המפורטות להלן, כולן או חלקן, לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(א) אגרות חוב קונצרניות המדורגות על ידי חברה מדרגת בדירוג BBB מינוס, או בדירוג מקביל לו או בדירוג גבוה ממנו;
(ב) אגרות חוב כאמור בס"ק (א)(1)(א) לסעיף זה לעיל אשר דירוגן ירד מתחת לדירוג BBB מינוס, או דירוג מקביל לו, לאחר שהקרן היתה חשופה אליהן, וזאת במשך תקופה של 10 ימי חישוב מחירים בקרן לאחר היום בו הוגש דו"ח בדבר ירידת דירוגן.
מובהר בזה, כי החשיפה לאגרות החוב המפורטות לעיל עשויה לכלול חשיפה לתעודות פיקדון.
(2) לא תהייה בקרן חשיפה למניות.
(3) החשיפה למטבע חוץ לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(4) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- 0% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(5) הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.
כפוף לאמור לעיל ולהוראות כל דין רשאי מנהל הקרן להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת
(האמור בס"ק (א) לסעיף זה לעיל כפוף לס"ק (ב) לסעיף זה להלן).
(ב) חריגה של השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות של הקרן לא תחשב כהפרת החובה להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות זו, אם נתקיימו התנאים הקבועים בדין או בהוראות רשות ניירות ערך לפיהם לא יראו בחריגה זו הפרת הוראות הדין.
דמי הניהול בקרן הקולטת (בדומה לדמי הניהול בקרן הנקלטת) – 1.56%.
שווי נכסי הקרן הקולטת – כ=120 מיליון שקל ובקרן הנקלטת כ-60 מיליון שקל. הקרנות די קרובות אחת לשנייה, אבל לא בדיוק. בהראל מסבירים ומדגישים את ההבדלים בין הקרנות –
במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת נכללים הסעיפים המפורטים להלן, אשר אינם נכללים במדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
(א) לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב קונצרניות.
(ב) החשיפה לאגרות חוב לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(ג) שיעור החשיפה של הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(ד) הקרן עשויה ליצור חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה.
כמו כן, קיימים הבדלים במאפיינים של הקרנות –
(א) פרופיל החשיפה למטבע חוץ של הקרן הקולטת הינו: A, ואילו פרופיל החשיפה למטבע חוץ של הקרן הנקלטת הינו: B.
(ב) השכר המירבי של מנהל הקרן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו בקרן הנקלטת: 4% מהשווי האמור.
(ג) השכר המירבי של הנאמן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 0.09% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו בקרן הנקלטת: 0.1% מהשווי האמור.
(ד) שיעור החשיפה לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות דירקטוריון מנהל הקרן, נכון ליום 30/03/2015, בקרן הקולטת הינו: 2.75% ובקרן הנקלטת: 1.78%.
מיטב דש מפרסמים היום סיכום נכסים קרנות חודשי, גיוסים ופדיונות לחודש מרץ 2015: סך הפדיונות במרץ הסתכם ב-3.6 מיליארד שקל; מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-5 מיליארד שקל
הקרנות הכספיות ממשיכות לאבד גובה. כך עולה מסקירה של מיטב דש על סיכום נכסים קרנות חודשי, גיוסים ופדיונות לחודש מרץ 2015: סך הפדיונות במרץ הסתכם ב-3.6 מיליארד שקל; מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-5 מיליארד שקל. מגמת הפדיונות בקרנות הכספיות החלה לפני כשבועיים במקביל לדיווח על הפחתת הריבית. בריבית כה נמוכה אין הגיון למשקיעים להחזיק בקרנות הכספיות – העמלות שהם משלמים לרבות דמי הניהול עולים על התשואה שהקרן הזו מסוגלת לעשות. זה לא בכל הקרנות הכספיות, ישנן קרנות כספיות שבהן הופחתו דמי הניהול בצורה דרמטית. זה אולי גם לא יימשך זמן מאוד רב (למרות שאי אפשר לדעת כמה זמן תשרור ריבית כל כך נמוכה), אבל מה שברור זה שנכון לעכשיו מחזיקים בקרנות כספיות סופגים הפסדים. בהסתייגות, כאמור שלא מדובר בקרן כספית שהפחיתה דרמטית את דמי הניהול, וגם אז, מדובר על שתואה אפסית (תשואה נטו של אולי כמה מאיות בודדות! – במקרה הטוב!)
על כל פנים, מיטב-דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המסורתיות (קרנות אג"חהסתכם בסוף חודש מרץ ב-18.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש מרץ נרשמו גיוסים בסך כ-23 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות של מיטב דש ב-432 מיליון שקל.
מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות הכספיות של הבית הסתכם בסוף חודש מרץ ב-11.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש מרץ נרשמו פדיונות בסך כ-3.9 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות הכספיות של מיטב דש ב-5.2 מיליארד שקל.
מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המחקות הסתכם בסוף חודש מרץ ב-2.5 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש מרץ נרשמו גיוסים בסך כ-293 מיליון שקל בקרנות המחקות. מתחילת 2015 הסתכמו הגיוסים בקרנות המחקות של מיטב דש ב-660 מיליון שקל. קרנות מחקות, רק נזכיר, הן קרנות שעוקבות אחרי מדדים – יש קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות (מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ועוד) ויש קרנות מחקות שעוקבות אחרי סחורות, מט"ח, אגרות חוב (מדדי אגרות חוב לרבות כל סוגי התל-בונדים).
הקרן המגייסת ביותר בחודש מרץ היא תכלית TTF 10/90,אשר גייסה 100 מיליון ₪. הקרן הפודה ביותר במרץ היא מיטב פק"מ נזיל, ממנה נפדו 1.327 מיליארד ₪.
כלכלני הבנק מפרסמים סקירת מאקרו: "הנתונים החיוביים משוק העבודה בשילוב עם ריביות נמוכות בראיה היסטורית והמשך המגמה של ירידת מחירים, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזק את מעמדה כמנוע צמיחה יציב של המשק, בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל"
שיעור האבטלה במשק ירד בחודש פברואר ל-5.3% לעומת 5.6% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות) – שיעור נמוך בראייה היסטורית. בגילאי העבודה "העיקריים" (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), עמד שיעור האבטלה על 4.8%, ללא שינוי מהחודש הקודם. כך כותבים כלכלני לאומי בסקירת מאקרו שמפרסם היום הבנק.
בלאומי מציינים כי למעשה, מאז חודש יולי 2013 ניתן להבחין ב"ירידת מדרגה" של ממש בשיעור האבטלה בקבוצת גילאים זו. שיעור האבטלה החודשי הממוצע עמד מאז ועד היום על 5.1%, נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע של השנה וחצי שקדמו (5.8%), כפי שניתן לראות בתרשים. תמונה דומה מתקבלת גם מבחינה של שיעור האבטלה הכללי (לגילאי 15 ומעלה). מגמה זו מתחדדת על רקע העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה שחלה באותה תקופה, אשר באה לידי ביטוי גם בעלייה מתמשכת במספר המועסקים. למרות ההאטה שחלה בקצב קליטת המועסקים בתחילת השנה, שיעור השינוי השנתי הממוצע בגילאי 25-64, עומד על 2.6% – גבוה יותר מקצב גידול האוכלוסייה. דהיינו, לאורך התקופה נרשמה כניסה של עובדים נוספים שלא היו חלק מכוח העבודה אל תוך מעגל העבודה, זאת מעבר לשיעור הגידול הטבעי של האוכלוסיה.
להערכת כלכלני לאומי, נתונים חיוביים אלו, המעידים על מגמה ולא על תופעה קצרת טווח, מצביעים על חוסנו של שוק העבודה ובולטים לאור החולשה היחסית בפעילות הכלכלית במשק באותה התקופה. מדובר בתופעה מתמשכת אשר, לכאורה, אינה עולה בקנה אחד עם התיאוריה הכלכלית. בהקשר זה, מציין בנק ישראל בדו"ח לסיכום שנת 2014 (פורסם ב-31.3.15) את הגורמים הבאים כהסברים אפשריים לתופעה: הגמישות בשוק העבודה, שבאה לידי ביטוי בירידה בשעות העבודה למועסק ובעלייה מתונה בלבד בשכר הריאלי, ממתנת את השפעתה של ההאטה בפעילות הכלכלית במשק על התעסוקה; התרחבות ההשכלה וצעדי מדיניות שננקטו בשנים האחרונות – מהווים גורמים ארוכי טווח המשפיעים לחיוב על היצע העבודה; שיפור בתהליך ההתאמה בין העובדים למעסיקים, מקצר את תהליך חיפוש העבודה ותורם לירידת האבטלה.
לסיכום, לאור התפתחויות אלו, בלאומי מעריכים כי שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.6% (בממוצע) לעומת 5.8% ב-2014. בנוסף, נדגיש כי הנתונים החיוביים משוק העבודה בשילוב עם ריביות נמוכות בראיה היסטורית והמשך המגמה של ירידת מחירים, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזק את מעמדה כמנוע צמיחה יציב של המשק, בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל.
לאומי מצייניים כי בחינת נתוני התעסוקה לפי היקפי עבודה בחודש פברואר 2015 (היקף עבודה בדרך כלל, נתונים מנוכי עונתיות) מעידה כי, בהשוואה לחודש הקודם, חלה עלייה של כעשרת אלפים מועסקים שעבדו במשרה מלאה לרמה של 2.8 מיליוני מועסקים – רמת שיא מאז תחילת סקר כוח האדם הנוכחי (ינואר 2012). לעומת זאת, באותה תקופה חלה עלייה של כשלושת אלפים מועסקים במשרה חלקית לרמה כוללת של כ-796 אלפי מועסקים. שיעור המועסקים במשרה מלאה נותר יציב בפברואר וממשיך לעמוד על 77.9%, בעוד שיעור המועסקים במשרה חלקית עומד על 22.1%.
בחינת נתוני המגמה מלמדת כי העלייה במשרות המלאות על חשבון המשרות החלקיות החלה בחודש אוקטובר אשתקד, כפי שניתן לראות בתרשים. מגמה זו מתיישבת ואף מחזקת את הנתונים החיוביים שפורסמו לאחרונה משוק העבודה. שכן לא זו בלבד שמספר המועסקים נמצא בעלייה מתמדת, אלא שמרביתם נקלטים בחודשים האחרונים כעובדים במשרה מלאה. דבר המעיד אף הוא על חוסנו של שוק העבודה.
על פי כלכלני לאומי, התפתחויות אלה, הכוללות מגמות של עלייה בהיקף המועסקים במשרה מלאה לצד ירידה בהיקף המועסקים במשרה חלקית, בשילוב עם יתר הנתונים החיוביים משוק העבודה, מצביעות על שיפור במצבם של משקי הבית ועל כן צפויות לתמוך בגידול בביקושים המקומיים וכפועל יוצא מכך גם בהתאוששות בפעילות הכלכלית במשק.
בנוסף מציינים כלכלני לאומי כי הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש פברואר 2015 בשיעור ריאלי של 1.1% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). עלייה זו חלה לאחר ארבעה חודשים רצופים של ירידה. בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעידה כי מגמת ההאטה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי שאפיינה את החודשים האחרונים, נבלמה לעת עתה. סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 5.6% בחודש פברואר השנה בהשוואה לחודש פברואר אשתקד, לאחר עלייה מתונה יותר של 4.5% בחודש ינואר. נציין כי למרות ההתאוששות בקצב הגידול, מדובר עדיין בעלייה בשיעור נמוך מהממוצע הרב שנתי, כך שיש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשינוי מגמה.
עיקר העלייה בחודש פברואר נבעה מעלייה חדה ברכישות של שירותים ומוצרים אחרים בהובלת דלק, חשמל וגז; לצד עלייה ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות; ועלייה מתונה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה). מנגד, ירידה חלה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה) על רקע ירידה חדה ברכישות מוצרי הלבשה והנעלה.
בלאומי מציינים כי הנתונים החיוביים משוק העבודה לצד סביבה של ריביות נמוכות ומחירים במגמת ירידה מתמשכת, בשילוב עם עלייה בציפיותיהם של משקי הבית לתקופה הקרובה, מעידים על שיפור במצבם הכלכלי. על כן, עשויים להשפיע באופן חיובי גם על הפעילות בכרטיסי האשראי בחודשים הבאים ולתמוך בהמשך מגמת ההתאוששות.
בנק ישראל מפרסם את נתוני התפתחות החוב במשק בחודשים ינואר-פברואר 2015: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בחודש ינואר בכ-1.6% לרמה של כ-826 מיליארדי ש"ח, גידול חודשי משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות
יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכ-1.8 מיליארדי ש"ח (0.4%) ועמדה בסוף החודש על כ-440 מיליארדים. יתרות החוב לדיור ושלא לדיור עלו בשיעור דומה של כ-0.4%. כך עולה מנתוני בנק ישראל בנושא התפתחות החוב במשק בחודשים ינואר-פברואר 2015. יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בחודש ינואר בכ-1.6% לרמה של כ-826 מיליארדי ש"ח, גידול חודשי משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות.
מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי יתרת החוב של משקי הבית גדלה בחודש ינואר בכ-1.8 מיליארדי ש"ח (0.4%) לרמה של כ-440 מיליארדים. יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית עלתה בכמיליארד ש"ח ועמדה בסוף ינואר על כ-304 מיליארדים. בחודש פברואר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4.6 מיליארדי ש"ח, דומה לנתון בחודש הקודם.
בחודש ינואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ש"ח (1.6%) לרמה של כ-826 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי בסכום של כ-9.1 מיליארדים, גיוס משמעותי בהשוואה לפירעונות נטו בשנתיים האחרונות. בנוסף נרשמו גיוסי חוב נטו באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות, אג"ח לא סחיר בישראל והלוואות מחו"ל. העלייה ביתרה נבעה גם מהשפעת פיחות השקל מול הדולר. הגידול ביתרה קוזז במקצת בפירעונות נטו של אג"ח סחיר בישראל ומהשפעת ירידה של מדד המחירים לצרכן בכ-0.9% שהקטין את השווי של החוב הצמוד למדד.
בחודש פברואר הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-2.7 מיליארדי ש"ח, כולן בהנפקות של אג"ח סחיר; זהה לממוצע הגיוסים בשניים עשר החודשים האחרונים.
נתוני בנק ישראל מתייחסים לעלויות החוב במשק: הפער בין הריבית על האשראי הבנקאי החדש שניתן והריבית על הפיקדונות במגזר הצמוד למדד התרחב בכ-0.02 נק' אחוז בחודש ינואר לעומת החודש הקודם, כתוצאה מעלייה גבוהה יותר בריבית על האשראי הצמוד השולי מאשר העלייה בריבית על הפיקדונות.
המרווח בין תשואת מדד אג"ח החברות הצמוד, תל בונד 60, לבין תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בחודשים ינואר-פברואר לרמה של כ-1.77 נק' אחוז. בחודש פברואר הריבית על משכנתאות חדשות לא צמודות (ריבית משתנה) ירדה בכ-0.06 נק' אחוז. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד (ריבית קבועה) נותרה ללא שינוי.
דוד זקן, המפקח על הבנקים: "טיפול הוגן ויעיל בתלונות הציבור הוא מרכיב חיוני להבטחת אמון הציבור במערכת הבנקאית"
היום (ב') נכנסת לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא טיפול בפניות הציבור . ההוראה מחייבת את התאגידים הבנקאיים לטפל בתלונות לקוחותיהם באופן אפקטיבי וזאת באמצעות הסדרת המעמד, האחריות והתפקיד של נציבי תלונות לקוחות בתאגידים בנקאיים ושל המערכים הכפופים להם, ומטרתה היא להבטיח טיפול הוגן ויעיל של תאגידים בנקאיים בתלונות של לקוחותיהם, ולשמור על רמת הגינות גבוהה ביחסים שבין הבנקים ולקוחותיהם.
ההוראה קובעת, בין השאר, הסדרים בתחומים הבאים: המעמד והתפקיד של נציב תלונות הציבור בתאגיד הבנקאי ושל פונקציה ייעודית האחראית לטיפול בתלונות הציבור; הטיפול בתלונות הציבור לרבות מסגרות הזמן (45 ימים), תוכן ואיכות התשובות שיינתנו ללקוח; הפקת לקחים מליקויים מהותיים מטיפול בתלונות; דיווח מפורט לדירקטוריון, להנהלה, לציבור ולפיקוח על הבנקים.
אם תלונת הלקוח לא טופלה על ידי התאגיד הבנקאי, לשביעות רצונו של הלקוח , או לא זכתה לתשובה כלל בתוך פרק הזמן שנקבע, או שהלקוח מלין על מהות התשובה, עומדת בפניו האפשרות לפנות לפיקוח על הבנקים בבקשה לבדיקת המקרה. מאחר שהניסיון מלמד כי את מרבית התלונות ניתן לפתור באופן יעיל יותר באמצעות נציב תלונות פנימי וכדי שהיחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים תשים דגש בטיפול בתלונות בעלות אופי מהותי אשר משליכות על לקוחות רבים, נקבע כי מיצוי הליך הבירור בתאגיד הבנקאי (אשר מוגבל כאמור בזמן) הינו תנאי מוקדם להגשת תלונה לפיקוח על הבנקים.
הפיקוח על הבנקים יוסיף ויפעיל את מגוון סמכויותיו לצורך פיקוח ובקרה אחר אופן טיפולם של תאגידים בנקאיים בתלונות לקוחות, לרבות בדיקת תלונות פרטניות, ניתוח דיווחים, הפקת לקחים מערכתיים ופרסום נתונים.
דוד זקן, המפקח על הבנקים: "טיפול הוגן ויעיל בתלונות הציבור הוא מרכיב חיוני להבטחת אמון הציבור במערכת הבנקאית. אני מצפה שיישומם של צעדים אלה ישפר את השירות הניתן לציבור על ידי המערכת הבנקאית, ובכלל זה יביא לפתרון מהיר ויעיל של מחלוקות בין הבנקים ולקוחותיהם."
מידע אודות היחידה לפניות הציבור, דרכי הטיפול בתלונות ופרטי ההתקשרות של הנציבים בתאגידים הבנקאיים ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל. אנו ממליצים לעיין במדריכים הצרכניים באתר האינטרנט של בנק ישראל, הכוללים מידע במגוון נושאים בתחום היחסים של הבנק והלקוח.
התשואה של קופות גמל בחודש מרץ הגיעה ל-0.6% – כך עולה מבדיקה של בית ההשקעות מיטב דש. במיטב שחוקרים את התעשייה מקרוב מעריכים כי זו תהיה בערך התשואה של הקופות וקרנות ההשתלמות הגדולות, כשמתנד התשואות של התעשייה כולה יהיה בין 0.2% ל-1%.
בבית ההשקעות מעריכים את תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.
עליות השערים באפיק המנייתי בארץ ובחו"ל (אירופה ויפן) והעליות באג"ח הממשלתי השקלי בארץ (בעיקר הארוך) פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש. מנגד, ירידות השערים באפיק המנייתי בארה"ב, ירידות השערים באפיק הקונצרני בארץ, ירידות השערים באפיק הממשלתי הצמוד והתחזקות השקל מול האירו מיתנו את העליות החודש.
בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים חדות במרבית המדדים: מדד ת"א 25 עלה ב-7.1%, מדד ת"א 100 עלה ב-5.5%, מדד ת"א 75 ירד ב-0.9% ומדד יתר 50 עלה ב-3.6%.
בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת : בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-2.0%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.4% ומדד הנאסד"ק ירד ב-1.7%. באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-5.6%, ה-Eurostoxx 50 עלה ב-3.4% וה-CAC הצרפתי עלה ב-2.5%. ביפן נרשמה מגמה חיובית והניקיי עלה בשיעור של 2.2%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.
באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה מעורבת. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים: מדד התל בונד 20 ירד ב-1.1%, מדד התל בונד 40 ירד ב-0.9% ומדד התל בונד 60 ירד ב-1.0%. אגרות החוב הלא מדורגות עלו ב-0.5%.
מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד בשיעור של 0.1%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מצביעה על ירידות שערים, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.3%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו ב-0.9%, והאג"חים לטווח של 10–5 שנים ירדו ב-1.3%, רק אגרות החוב לטווחים ארוכים מאוד עלו.
מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-0.4%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים נותרו ללא שינוי והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-1.0%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מברך את כל בית ישראל על כניסתה לתוקף של הפעימה הראשונה בהעלאת שכר המינימום. מהיום יעלה השכר המינימלי ב-350 שקלים ויעמוד על 4,650 שקלים".
הבוקר (יום ד', 1 באפריל) נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה בהליך העלאת שכר המינימום בישראל, אותו יזמה ההסתדרות.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס הבוקר לנושא, ואמר "אני מברך את כל בית ישראל על כניסתה לתוקף של הפעימה הראשונה בהעלאת שכר המינימום. מהיום יעלה השכר המינימלי ב-350 שקלים ויעמוד על 4,650 שקלים".
ניסנקורן מבטיח כי "עד סוף 2017 הוא ימשיך ויטפס כפי שהבטחנו, עד שיגיע ל-5,300 שקלים – 1,000 שקלים יותר מכפי שהיה עד עתה. בשורת ההעלאה היא חשובה עבור החברה הישראלית ובייחוד עבור 700 אלף עובדות ועובדים המשתייכים למעגל העוני, שיתחילו כבר מהמשכורת הבאה להרגיש את השינוי ולזכות לפרנסה מכבדת יותר".
בנוסף ציין ניסנקורן כי "ההסתדרות, כארגון החברתי הגדול ביותר, תמשיך ותפעל ולצמצום הפערים החברתיים. זוהי חובתנו כתנועה חברתית, לא ננוח ולא נשקוט עד אשר נביא לשוויון חברתי וכלכלי ולמיגורן של תופעות העסקה פוגעניות במשק".
הקבוצה קיבלה אישור רגולטורי לפעול בישראל בתחום ביטוח האשראי; בכך יתאפשר לחברות מקומיות ליהנות מהמומחיות של Coface בגידור סיכוני אשראי ומניעתם וזאת בנוסף לשירותי איסוף מידע
קבוצת Coface העולמית הודיע הכי היא נכנסת לפעול בתחום ביטוחי האשראי בישראל. זאת לאחר שקיבלה לאחרונה אישור רגולטורי לפעול בתחום. בראש השלוחה הישראלית יעמוד כרמינה מנדולה, בעל נסיון של 23 שנים בתחום הפיננסים, הנהלת חשבונות, תכנוני מס וניהול סיכונים. בתפקידו האחרון, בטרם הצבתו כמנהל השלוחה בישראל (Country Manager), מנדולה כיהן כ-CFO של אזור הים תיכוני, המזרח התיכון ואפריקה של Coface.
קבוצת Coface , הינה מובילה עולמית בתחום ביטוח האשראי ומציעה לחברות ברחבי העולם פתרונות כדי להגן עליהן מפני הסיכון של פשיטת רגל אפשרית של לקוחותיהן, הן בשוק המקומי בו הם פועלים והן בשווקי יצוא.
הקבוצה, המעסיקה כ-4,440 עובדים, סיימה את שנת 2014 עם מחזור עסקי של 1.441 מיליארד יורו. כיום פועלת Coface ב-98 מדינות בצורה ישירה ובלתי-ישירה כשהיא מבטחת עסקאות של כ-40,000 חברות בלמעלה מ-200 מדינות בעולם. בכל רבעון מפרסמת Coface הערכות סיכון ל-160 מדינות המבוססות על הידע הייחודי שיש לחברה על מוסר התשלומים במדינות אשר מגיע מ-350 המומחים הממוקמים קרוב ללקוחות החברה. בצרפת Coface מנהלת את הערבויות הציבוריות לייצוא מטעם המדינה.
הרישיון שקיבלה הקבוצה לפעול בישראל מאפשר ל- Cofaceלהרחיב ולהנגיש את פתרונות ביטוח האשראי שלה לחברות ישראליות וזאת ישירות וביתר קלות. ובכך לאפשר לחברות הישראליות ליהנות מהמומחיות של Coface בגידור סיכוני אשראי ומניעתם במסגרת עסקאות מסחריות. בנוסף, Coface תעמיד לרשות החברות הישראליות שירותי מידע וניתוח כמו גם גישה לרשת הנטוורק הגדולה בעולם של ביטוח אשראי. בכך שמה לה Coface למטרה לחזק את נוכחותה בשוק הישראלי ולהרחיב את תמיכתה בחברות הישראליות ככל שהן מתעצמות ומתפתחות. עד כה פעלה החברה בישראל בתחום המידע העסקי באמצעות חברת המידע העסקי הגדולה BDI-Coface.
בהתייחסו לתחילת הפעילות בישראל אמר ז'אן-מארק פילו, מנכ"ל Coface העולמית: "העסקים הישראלים השכילו ומיטיבים להתמודד עם התנודות בכלכלה העולמית והם נמצאים היום במצב פיננסי בריא. הניסיון שיש ל-Coface עם גביית החוב בישראל הוא חיובי. לשוק הישראלי יש פוטנציאל עסקי חזק, העבודה הישירה מול לקוחותינו בביטוח האשראי תאפשר לנו לתת מענה קרוב ומותאם יותר לקהל לקוחותינו הישראלי. הידע שלנו על השוק המקומי, יחד עם נוכחות בינלאומית נרחבת, מגוון מוצרים חדשניים וערוצי הפצה וניהול סיכונים זהירים, יאפשרו לנו לתרום לפיתוח העסקי והמסחרי של חברות ישראליות מקומיות, ללא קשר לגודלן".
בשנה שעברה Coface העולמית החלה לפעול בתחום ביטוח האשראי בקולומביה (ינואר 2014) ובמרוקו (דצמבר 2014). כמו כן, החברה גם פתחה סניפים מסחריים בפיליפינים ובקזחסטן וחתמה על שותפות מסחרית בסרביה.
עם חתימת ההסכם מצטרף אוצר החייל לבנקים שבהסדר הנפקה עם חברת Cal ובהם דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי–טפחות, מרכנתיל, איגוד, יהב ובנק ירושלים
בנק אוצר החייל מקבוצת הבינלאומי וחברת Cal חתמו על הסכם להנפקה משותפת של כרטיסי אשראי ויזה ודיינרס ללקוחות הבנק . ההסכם כולל את כל הסדרי התפעול ומתן השירותים על ידי Cal לכרטיסים שיונפקו על ידה ויופצו על ידי בנק אוצר החייל ללקוחותיו.
עם חתימת ההסכם מצטרף אוצר החייל לבנקים שבהסדר הנפקה עם חברת Cal ובהם דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי–טפחות, מרכנתיל, איגוד, יהב ובנק ירושלים .
בטקס חתימת ההסכם שנערך במעמד מנכ"ל כאל ומנכ"ל אוצר החייל ציין דורון ספיר מנכ"ל Cal: " אנו שמחים על כך שבנק אוצר החייל בחר בCal- כשותף להנפקת כרטיסי אשראי ללקוחות הבנק. מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי לשתי החברות המצביע יותר מכל על אמון הבנק ביכולות ובאטרקטיביות המוצרים המתקדמים ש- Cal מציעה. אנו צופים כי ההסכם יתרום באופן משמעותי להגדלת נתח השוק של מחזיקי כרטיס Cal ובטוחים כי יניב הצלחה לשני הצדדים".
קובי מלכין, מנכ"ל בנק אוצר החייל אמר כי: " שתוף הפעולה עם חברת כאל משתלב באסטרטגיה של אוצר החייל. כאל הינה מותג מוביל בשוק כרטיסי האשראי הבינלאומיים ושיווק כרטיסי ויזה ודיינרס באוצר החייל , בנוסף למותגי ישראכרט, יאפשר ללקוחות הבנק ליהנות ממגוון כרטיסים רחב, מאפשרויות חדשות של הטבות לבחור את הכרטיס המתאים להם ביותר . אנו מאמינים שמהלך זה יעניק ערך מוסף חשוב ללקוחותינו ונדבך נוסף בשירותים ובמוצרים שאוצר החייל מציע ללקוחותיו".