מעודכן ל-1/2016
מס משלמים בדרך כלל על רווח – הרציונל הבריא הזה עומד בבסיס גביית המיסים, פשוט מאוד – יש לכם רווח, תפרישו חלק מסוים למס הכנסה. אבל מה? – מסיבות שונות ומגוונות יש גם מיסים שהם לא על רווח – מיסים בעת הקנייה! אחד מהם הוא מס רכישה על דירות ונכסים.
המס הזה הוא מדורג ומגיע עד ל-10%. אבל יש הטבות רבות ופטורים משמעותיים שעשויים להקטין בהיקף משמעותי את המס. במדריך זה נתייחס לתנאים שמקלים על רוכשי הדירות בתשלום המס.
למדריך המלא – מס רכישה, ככה זה עובד!
מה זאת דירה יחידה?
נתחיל בהנחה/ הטבה שתלויה במספר הדירות שיש לכם. הדירה צריכה להיות דירה יחידה. בנקודת הזמן של הרכישה זו צריכה להיות הדירה היחידה, תהיה הדירה היחידה, ואז הרוכש ייחשב כבעל דירה יחידה, וכבר נתייחס למשמעות של העובדה הזו.
ומה קורה אם לבעל הדירה (הדירה הנרכשת) יש חלק מדירה אחרת? החוק מתייחס לזה – רוכש הדירה ייחשב כבעל דירה יחידה גם אם יש לו בעלות בחלק מדירה נוספת, אך בתנאי שהחלק הזה אינו עולה על שליש.
רשות המיסים מגדירה את הדירות שהושכר בשכירות מוגנת לפני 1996, כדירות סטנדרטיות שהמהוות חלק מהדירות בכלל של הרוכש, אבל צריך לבדוק סוגיה זו לעומק, מכיוון שמסתבר שיש כל מיני התייחסויות שתלויות בפרמטרים רבים.
אנחנו מתייחסים כאן לרוכש הדירה, אבל חשוב להדגיש שמדברים על רוכש לא מדברים בהכרח על יחיד, אלא על התא המשפחתי שלו – רשות מסים מתייחסת לכל התא המשפחתי, כולל בני זוג וילדים מתחת לגיל 18. המשמעות היא כי אם לבת הזוג (לרבות ידועה בציבור) יש דירה – הרוכש לא ייחשב כבעל דירה יחידה. גם זו סוגיה חשובה במיוחד, כי מה קורה אם זוג שחי בנפרד? לא תמיד זה ברור!
מדרגות מס רכישה
קניתם דירה נוספת ועדיין לא מכרתם את הראשונה?
תקנות המס מתחשבות בכאלו שרכשו דירה כדי לשפר את מצבם ועדיין לא מכרו את הדירה הקיימת. במצב כזה, לא יהיה זה הוגן לגבות מהם מס רכישה מלא, אחרי הכל הם לא קונים דירה להשקעה, אלא דירה משודרגת במטרה למכור את הדירה שלהם. הם עושים זאת כי במקרים רבים, רוכשים דירה מקבלן ונכנסים אליה לאחר מס שנים, ובכלל במקרים רבים מעדיפים האנשים לקנות דירה ורק אז למכור את שלהם.
ולכן, במצב שנקנתה דירה נוספת אבל הרוכש מתחייב למכור אותה בטווח של השנתיים הקרובות, יש הקלה ומתייחסים לכך כאילו מדובר בדירה יחדיה – מדרגות המס זהות לאלה של דירת מגורים יחידה. עד למועד המכירה, יעביר הרוכש לרשות המיסים את מלוא סכום המס, ולאחר המכירה יקבל החזר. ואפשרות שנייה – הרוכש ישלם את סכום המס על דירה יחידה ויהיה חייב לרשות המס באם לא ימכור את הדירה. אבל אז ( אם לא מוכרים את הדירה בטווח של שנתיים) מתווספים לחוב גם קנס, הפרשי הצמדה וריבית.
רכשתם דירה נוספת ואין כוונה למכור את הדירה הקודמת
במקרה כזה, אין הקלות/ הנחות – המס הופך להיות יותר משמעותי (ובהרבה), וחשוב להבין שמדובר בדירה נוספת – זה יכול להיות דירה שנייה, שלישית, רביעית ואפילו יותר. הנה מדרגות המס במצב כזה –
5% – על השווי שעד 1,162,120 שקל.
6% – משווי 1,162,120 ועד 3,486,350 שקל.
7% – משווי 3,486,350 שקל ועד 4,800,605 שקל.
8% – משווי של 4,800,605 שקל ועד 16,002,015 שקל
10% – מעל– 16,002,015 שקל.
אם מדובר בעולה חדש או תושב חוץ, אזי מדרגות המס זהות למס הרכישה בדירה נוספת, גם אם מדובר בדירה יחידה! אלא שאם מדובר בעולה חדש הוא זכאי להקלה במס אם הוא רוכש דירת מגורים או עסק. ההטבה היא חדפעמית ומוגבלת בזמן: משנה לפני העלייה לישראל ועד 7 שנים לאחר העלייה. שיעור המס עד דירה בערך של כ-1.7 מיליון שקל היא 0.5% והמדרגה הבאה בשיעור מס של 5%.
חשוב לציין שיש מעין תכנוני מס שכן לפעמים עדיף לעולה החדש לשלם מס רכיה מלא על הדירה הראשונה ולשמור את ההטבה הגדולה לרכישת דירה גדולה יותר בטווח של עד 7 שנים מיום העלייה.
שיעור נמוך יותר במס רכישה יש גם לנכים, נפגעי פעולות איבה או בן משפחה של חלל צה"ל. אלו ישלמו מס מופחת של 0.5% מסכום העסקה. ההטבה מוגבלת לפעמיים.
עד עכשיו התייחסנו רק לדירות מגורים, אבל יש מס רכישה גם על נכסים אחרים. המס על רכישת נכסים כגון חנות, מגרש, בניין וכו', עלה ל-6% משווי הנכס/ מחיר העסקה. עם זאת, החוק מאפשר לקבל החזר של 1/6 מהמס אם הוא לא נתבע כניכוי במס הכנסה, והרכישה היא של זכות במקרקעין שאפשר לבנות עליה לפחות דירה אחת למגורים והתקבל היתר בניה תוך שנתיים מיום הרכישה.
אם מדובר על נכס שמועבר במתנה לקרוב משפחה כמו בן זוג, הורה, צאצא, בן זוגו, אח או אחות, אזי שיעור המס של המקבל/ רוכש יהיה שליש ממס הרכישה הרגיל בו היה חייב.
עוד הקלות וחריגים במס רכישה – מכירת דירה ללא תמורה מיחיד לבן זוג – פעולה כזו פטורה לחלוטין ממס אם בני הזוג גרים יחד, אבל אם הם גרים ביחד, יהיה עליהם לשלם שליש ממס הרכישה.
העברת נכס בין בני זוג בהליך גירושין היא גם יוצאת מהתקנות הרגילות – פעולה כזו לא נחשבת עסקה במקרקעין ולכן אין עליה מס רכישה. עם זאת, חשוב מאד להקפיד שבהסכם הגירושין יהיה סעיף שמאפשר אותה.
אם בני זוג הרוכשים דירה כשלאחד יש דירה נוספת ולשני לא , אזי, כל אחד מהם ישלם לפי מדרגות מס הרכישה המתאימות לו לפי שווי הדירה כולה, חלקי שניים. לא ממש הגיוני, אבל זה החוק!
מנהל קרן הנאמנות הראל (4D) מניות REIT מחלקת (מספר קרן: 5120985) מודיע כי ביום 06/04/2015 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות כדלקמן: היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום (היום הקובע): 31/03/2015.
שיעור התשלום: %1.5 מהערך הנקוב של היחידה.
קרן הראל מניותREIT הוקמה לפני כחודשיים . הקרן הוגדרה כקרן נאמנות מנייתית – החשיפה למניות הנסחרות מחוץ לישראל המסווגות על ידי מערכת בלומברג בענף Real Estate) REITS Investment Trust) לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
הדיבידנד המחולק מהווה כ-1.5% ממחיר היחידה.
האוצר מנסה כבר תקופה ממושכת לטפל בבעיית החשבונות המוקפאים בפנסיה, אבל בפועל שוב דבר משמעותי לא קורה. אולי עכשיו בהובלתה של דורית סלינגר, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר יצליח לכפות על חברות הביטוח, הברוקרים שמחזיקים בגופי הפנסיה, לאתר את המחזיקים.
סלינגר מחייבת את הגופים המנהלים את הפנסיות לפעול לאיתור ואיחוד חשבונות לא פעילים של החוסך, שמצטרף אליהם. כלומר, אם לחוסך היתה פנסיה במקום אחר ואפילו באותו המקום, ועכשיו הוא פותח פנסיה חדשה (ואולי אפילו לא מודע לפנסיה הקודמת), אזי הגוף המנהל צריך לאחד בין הפנסיה הקודמת לפנסיה הנוכחית.
איתור כספים בקופות הגמל ובפנסיה – לא להתעצל, זה הכסף שלכם – לבדוק!
ההוראות החדשות מעוגנות במסגרת חוזר – הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל, של אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון. החוזר, כך מעדכנים באגף – "מסדיר אפשרות להעביר כספים אגב הצטרפותו של עמית, מקרן פנסיה בה העמית במעמד לא פעיל לקרן הפנסיה אליה העמית מצטרף. מטרת הסדרת התהליך היא להבטיח את שמירת רציפות זכויות הביטוח של העמית במעבר בין מקומות עבודה וריכוז חסכונותיו בקרן פנסיה אחת.
"בעת צירוף עמית חדש למעמד חוסך פעיל, יורשה האחרון לבקש מהקרן המקבלת (הקרן שאליה הוא מצטרף ושאליה יפריש את החיסכון שלו באופן חודשי) להעביר כספים ששייכים לו, מקרנות פנסיה שבהן הוא עמית לא פעיל.
"הקרן המקבלת תפעל לאיתור ואיסוף כל הכספים הללו. זאת, בהליך פשוט מאוד מבחינת החוסך, שיידרש לסמן את האפשרות הזו בטופס ההצטרפות. גם עמית שמצטרף לקרן כחלק מקבוצה ובאמצעות המעסיק, ומבלי שהוא ממלא טופס הצטרפות, יוכל לבקש זאת מהקרן המקבלת, שתידרש לפעול בהתאם".
חשבונות הפנסיה הלא פעילים (רדומים/ מוקפאים) מסתכמים בכ-1.8 מיליון, ובהם מנוהלים סכום אדיר של כ-25 מיליארד שקל. החשבונות האלו נוצרו תוך כדי תנועה – החלפת מקומות עבודה, החלפת סוכן ביטוח ועוד. מספר החשבונות בכלל קרוב ל-4 מיליון והמשמעות היא שכמעט חצי הם חשבונות לא פעילים, ומכאן שסביר מאוד שלבעלי החשבונות הפעילים יש חשבונות רדומים.
ולמה בעצם לאתר את החשבונות האלו? ראשית, כי אנשים אולי לא מודעים שיש להם כסף במקום מסוים, ושנית כי בחשבונות הלא פעילים נהוג לגבות דמי ניהול גבוהים, ובהנחה שיש חשבון פעיל אזי הזכויות הביטוחיות של החשבון הרדום/ לא פעיל, נפגמות.
ערן צחי מבית ההשקעות אינפיניטי שואל "מדוע בעצם משקיעים באג"ח הנושא תשואה שלילית?", וסבור כי "בעיית התשואה השלילית לא שמורה רק למשקיע הסולידי מעבר לים, גם בישראל נוצר מצב בו המשקיע הסולידי נאלץ להתמודד עם בעיה דומה"
בית ההשקעות "אינפיניטי" מפרסם סקירה ובה התייחסות להשפעת שיעור הריבית על אפיקי ההשקעה.
"המציאות עולה על כל דמיון", כותב ערן צחי, אנליסט בכיר באינפיניטי ומוסיף – "במקרים מסוים היא אף גוברת על השכל הישר. קיימות דוגמאות רבות למקרים שונים ומשונים שימחישו את הרעיון הנ"ל. אחת הדוגמאות הרלוונטיות לכוחה של המציאות הלא נתפסת בעולם ההשקעות בימים אלו, היא הריבית השלילית המונהגת בגוש האירו", כותבים באינפיניטי.
באינפיניטי מסבירים באמצעות דוגמה: "נניח שאתם הולכים לבנק כדי להפקיד סכום כסף פנוי באפיק השקעה סולידי. יועץ ההשקעות מקבל את פניכם בחיוך רחב שלא מסגיר את פישרו האמיתי ואת הבשורה שהוא מתכוון לבשר לכם מיד. אתם מתיישבים מולו ומבקשים שיציג בפניכם את אפשרויות ההשקעה השונות. 'ההצעה האטרקטיבית ביותר שאני יכול להציע לכם..', הוא אומר בחיוך מנומס, '…היא שתפקידו היום 101 יורו באג"ח ממשלת גרמניה ובעוד שנה תקבלו בחזרה 100 יורו בלבד'".
"אתם חושבים לעצמכם: לא די בכך שהריבית אפסית, בנוסף עלי לשלם קנס על כך שאני מפקיד את מיטב כספי? התשובה היא: כן! אכן המציאות עולה על כל דמיון". ערן צחי כותב בסקירתו, כי על אף שברגע הראשון ההצעה של אותו יועץ נשמעה לא הגיונית בעליל ונראה כי מדובר בהצעה לא אטרקטיבית, הרי מדוע שמישהו בעל שכל ישר יקבל החלטה להפסיד כסף על השקעה?".
באינפיניטי מוסיפים כי "קשה להאמין אבל הערכות הן שכ-3 טריליון דולר מושקעים בעולם באגרות חוב המגלמות תשואות שליליות ברמות כאלו ואחרות. ובכן, איך הדבר קורה? בפועל, כאשר מנפיק, חברה או מדינה, מעוניין למכור אג"ח הוא ישאף לשלם קופון נמוך ככל הניתן ואילו המשקיעים הרוכשים את האג"ח יבקשו באופן רציונאלי ומוצדק קופון גבוה ככל שניתן. כמובן שבסופו של דבר המחיר נקבע בהתאם לעיקרון שיווי המשקל של היצע וביקוש. אם כך, כיצד נוצר מצב שבו התשואה הופכת לשלילית? מדוע בעצם משקיעים באג"ח הנושא תשואה שלילית?".
"על פניו נראה כי מדובר בהשקעה גרועה, אבל לכל משקיע סיבותיו שלו. סיבות אפשריות: משקיע בארה"ב שמעוניין להיות חשוף למטבע היורו מתוך הנחה כי שערו יתחזק מול הדולר, לא יטעה אם יחליט לרכוש אג"ח ריבונית אירופאית כיוון שבמונחים דולריים הוא עשוי להרוויח מעצם התחזקות האירו מול הדולר, בתוך כך שהוא "מחנה" את כספו באפיק סולידי יחסית. השאלה המתבקשת אם כך מדוע לא להמיר את הכסף למזומן ולשמור עליו? התשובה הקצרה והעניינית לכך היא שלהחזיק כסף במזומן, גם אם הוא "יושב" בחשבון העו"ש, עדיין מגולם בכך סיכון, על כן, אם משקיע סביר מעוניין לתת למישהו לשמור לו על המזומן, יתכן ויהיה בטוח יותר שהכסף ישמר בידי מדינה אירופאית חזקה על פני בנק מסחרי מקומי. אם להתייחס למשקיע המוסדי הממוצע שרוצה ביטחון ככל הניתן למיליארדי הדולרים שהוא מנהל עבור העמיתים, הוא לא יכול להרשות לעצמו להותיר את הכסף בחשבון בנק במזומן, כיוון שבנקים אינם מבוטחים במידה מספקת. כדי לסבר את האוזן, נציין כי בארה"ב לאחר המשבר העולמי הונהג חוק פדראלי אשר מחייב את הבנקים המסחריים לבטח חשבונות פרטיים עד סכום של 250 אלף דולר בלבד", כותבים באינפיניטי.
באינפיניטי מסכמים, כי "בעיית התשואה השלילית לא שמורה רק למשקיע הסולידי מעבר לים, גם בישראל נוצר מצב בו המשקיע הסולידי נאלץ להתמודד עם בעיה דומה. מאז שבנק ישראל הוריד את הריבית במשק לשפל חסר תקדים, נוצר מצב בו אפיקי השקעה מסוימים הפכו בין לילה ללא אטרקטיביים ביחס לפיקדון בבנק. כך לדוגמא, השקעה בקרן כספית מגלמת בתוכה הפסד כספי מובטח, שכן הריבית הנמוכה בתוספת עמלת ההפצה של הבנקים ודמי הניהול של הקרן מגלמים תשואה שלילית למי שיחליט להשקיע כספו באפיק זה".
מה זה גידור? מי עושה את זה? ומה רומז לנו, מהלך הגידור של האוצר על חלק מהחוב הדולרי?
אנחנו נתקלים הרבה במילה גידור – חברות מגדרות את החשיפה במט"ח; משקיעים מגדרים את הסיכון; והאוצר מגדר את החוב הדולרי שלו. לאחרונה, נמסר כי יחידת ניהול החוב באגף החשבת הכללית במשרד האוצר ביצעה עסקת גידור מסוג דולר-שקל. העסקה הזו היתה ביום בו הדולר צנח ב-2.3% והיא היתה הראשונה השנה, בהמשך לעסקאות גידור בסך 1 מיליארד דולר בשנת 2014.
מה זה אומר? מה בעצם עשו באוצר? נתחיל דווקא מהסוף , מהמטרה והתוצאה של המהלך – האוצר בעצם קיבע את שער הדולר בחלק מהחובות הצמודים לדולר (היקף עסקת הגידור לא נמסר). נניח רק לצורך הדגמה שלמדינה יש חוב דולרי של 1 מיליארד דולר. החוב הזה כמובן צמוד לדולר, ככל שהדולר חלש יותר כך היקף החוב נמוך יותר וההיפך. האינטרס של המדינה (בהקשר של החוב) הוא שהדולר יהיה נמוך. אם להערכת האוצר הדולר ירד לשער נמוך, ניתן לקבע את השער ואז אם הדולר יחזור לעלות, זה לא ישפיע על היקף החוב. באותו יום בו ירד הדולר ב-2.3% ל-3.92 שקל, באוצר (יחידת החוב) העריכו שזה שער נמוך והם העדיפו לקבע את החוב לשער הזה, לנטרל סיכון ולצמצם את החשיפה לדולר.
הדרך לעשות גידור מגוונת. את החוב האמור – 1 מיליארד דולר אפשר לגדר בעסקאות עתידיות שנקראות עסקאות פורווארד ועסקאות החלף שנקראות עסקאות סוואפ. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. אפשר גם לפעול דרך אופציות וחוזים עתידיים (שכוללים את הפורוארווד והסוואפ ונוספים). הרעיון פועל כך – החוב של ה-1 מיליארד דולר אמור (להדגמה בלבד) להיפרע בעוד שנה. כלומר עוד שנה האוצר צריך לשלם למחזיקי החוב הזרים 1 מיליארד דולר. בשקלים החוב הזה היה כמה ימים לפני ביצוע עסקת ההגנה/ הגידור מעל 4 מיליארד שקל (הדולר היה מעל 4 שקלים), ולפתע פתאום החוב ירד ל-3.92 מיליארד שקל (שער דולר של 3.92 שקל ).
באוצר מעריכים שזה "מחיר קניה", הם רוצים לקבע את המחיר הזה, אז הם עושים עסקה שבה הם קונים דולרים בעוד שנה (ביום פדיון האג"ח) לפי המחיר הנוכחי (בתוספת של שברירי אחוז בגלל הריבית), ורק לשם המחשה – נעשית עסקה מול בנק זר לרכוש 1 מיליארד דולר עוד שנה בדיוק ב-3.92 שקל לדולר (בפועל זה כאמור עשוי להיות במחיר מעט גבוה יותר בגלל הריבית).
במילים אחרות, באוצר בעצם מקבעים את החוב השקלי ל-3.92 מיליארד שקל. עוד שנה הם יצטרכו לשלם למחזיקי החוב 1 מיליארד דולר, אך מנגד הם גם קונים 1 מיליארד דולר במחיר קבוע מראש, כך שכל התנודתיות בטווח של שנה לא משפיעה עליהם. נמשיך את הדוגמה – נניח שהדולר עלה ל-4.5 שקל. אז עוד שנה החוב גדל ל-4.5 מיליארד שקל – האוצר בעצם הפסיד בגלל עליית הדולר (580 מיליון שקל – ההפרש בין החוב 3.92 מיליארד שקל לחוב עוד שנה). אך בזכות הגידור, הרי שמול ההפסד המקורי יש רווח זהה (580 מיליון שקל – האוצר קונה מיליארד דולר לפי 3.92 שקל לדולר, אך הם שווים 4.5 מיליארד שקל). ההפסד מתקזז מול הרווח, ההגנה מושלמת.
ומה הגידור בעצם אומר לנו? אולי באוצר מאמינים שהדולר יעלה, אולי הם פשוט מעדיפים מעין חוב שקלי על חוב דולרי; אולי פשוט הם מעוניינים לשנות את תמהיל החוב. הם לא מספרים לנו, אבל אם היקף הגידורים יעלה זה עשוי להיות רמז עבה לגבי הערכתם את כיוון הדולר.
בבית ההשקעות מגיבים הבוקר להחלטה להותיר את הריבית על כנה, וכותבים כי "הבעיה של הבנק הוא יצירת הציפיות הגבוהות , שלא נותרו בעקבות ההערכה של HSBC"
בבית ההשקעות אקסלנס מגיבים להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה, וכותבים כי "בניגוד להודעת ריבית חודש מרץ שהיתה יונית במיוחד, בהודעת הריבית לחודש אפריל החליטו בבנק ישראל לצנן את ציפיות המשקיעים ולקחת שני צעדים אחורה, בעיקר ביחסם כלפי הצורך בהמשך הפיחות בשער השקל. אמנם, פיחות שערו של השקל עודנו עומד בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות בבנק, אך נראה כי תגובת המשקיעים ביום חמישי וביום ראשון לאפשרות של ריבית שלילית ואולי אף הרחבה כמותית בהמשך, הכניסו את אנשי הבנק ללחץ".
באקסלנס כותבים: "רק אתמול פרסמנו קטעים מההודעה קודמת , המאותתים בבירור כי הורדת הריבית האחרונה נעשתה כדי להשיג את הפיחות המיוחל וכי בבנק מצדיקים שימוש בריבית שלילית כדי להחליש את המטבע כפי שעשו במדינות נוספות בעולם".
"בהודעה הנוכחית לא ניתן כל אזכור העוסק בשימוש בריביות שליליות בעולם מתוך רצון למנוע התחזקות של המטבע המקומי. גם לא כדי להתמודד עם האינפלציה הנמוכה למרות שישראל מצויה היום עמוק בדפלציה. אגב בהקשר של האינפלציה בבנק בחרו להתעלם הפעם ממדד חודש פברואר , שיצא ברמה של 0.7%, הרבה מתחת לציפיות הקונצנזוס, זאת לעומת דגש נרחב בהודעה הקודמת ששמו על מדד חודש ינואר שהפתיע לרעה", כותבים באקסלנס.
בנוסף כותבים כלכלני אקסלנס כי "עוד בהקשר היחס כלפי שער החליפין , ובניגוד לנאמר בהחלטה הקודמת, בבנק החליטו שלא להתייחס להשפעותיו השליליות של התיסוף על היצוא ועל מוצרי היבוא, זאת על אף פרסום הנתון שדיווח על ירידה ביצוא בין החודשים דצמבר – פברואר ועל אף המשך הירידה במדד המחירים לצרכן. נציין שאפילו נתון האינפלציה הנמוך שהתקבל בחודש פברואר לא הוזכר כאחד מהגורמים העיקריים להחלטה, בניגוד להודעת הריבית לחודש מרץ אז הבליטו את המדד הנמוך שפורסם לחודש ינואר.
להערכת אקסלנס, "לבנק ישראל לא היתה ברירה (ואנחנו לא מתכוונים לכך שהריבית נותרה במקום אלה להודעה הצוננת לעומת ההודעה הקודמת), אומנם ריבית שלילית להערכתנו עומדת על הפרק ולפי דפוס פעולותיו בשנה האחרונה אנחנו מניחים ששע"ח הוא עדיין המניע העיקרי למדיניות המוניטרית".
באקסלנס סבורים כי "הבעיה של הבנק הוא יצירת הציפיות הגבוהות, שלא נותרו בעקבות הערכה של HSBC (אלה שחושבים כך פשוט הוזים), אלא בעקבות ההודעה המאוד יונית ומאוד מכוונת לשע"ח מחודש שעבר וכמובן פעולותיו של הבנק המרכזי בשנתיים האחרונות שכוונו בעיקר להשגת פיחות תוך התעלמות מוחלטת מהסי וכ נים בשוק הדיור והאשראי".
"במידה והבנק היה מוריד את הריבית לשלילית, הוא היה יוצר ציפיות של עוד – ציפיות להרחבה כמותית שהרי כיצד ניתן להחליש את המטבע אם גם ריבית שלילית לא עוזרת? מנגד הרחבה כמותית תוריד את תשואות האג"ח הארוכות בחדות, אפילו הציפיות יעשו את העבודה, מה שרק יפמפם עוד יותר את המחירים בשוק הנדל"ן ואת התמחורים בשוק האשראי", כותבים אקסלנס.
המדד, שפותח על ידי חברת BlueStar מניו-יורק, יכלול 57 מניות ויוכל להוות נכס בסיס לתעודות סל וקרנות מחקות
הבורסה לניירות ערך חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Indexes BlueStar, חברת מחקר מניו-יורק העוסקת בחישוב מדדים בינלאומיים.
במסגרת שיתוף הפעולה, תפתח BlueStar את מדד TA-BigiTech, אשר יכלול 57 מניות של חברות הייטק ישראליות או כאלו הקשורות לישראל, הנסחרות בתל אביב, בניו-יורק ובלונדון, כמו גם חברות דואליות הנסחרות בשני השווקים. בין חברות המדד: אמדוקס, צ'ק פוינט, מובילאיי, ומלאנוקס. שווי השוק של החברות הכלולות במדד הינו כ- 75מיליארד דולר.
זהו מדד ראשון הכולל חברות הייטק ישראליות הנסחרות במספר שווקים, והוא יוכל להוות נכס בסיס לתעודות סל וקרנות מחקות בישראל ובחו"ל.
לישראל שם עולמי בכל הנוגע לחדשנות ותרומה לתעשיית הטכנולוגיה והביומד העולמית, והיא ידועה בעולם כאומת הסטארט-אפ. אלו מביאים להתעניינות של משקיעים ברחבי העולם בהשקעה בחברות הייטק ישראליות הנסחרות בבורסות השונות. השקעה באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות שיעקבו אחר מדד TA-BigiTech תאפשר למשקיעים ישראלים וזרים להיחשף לחברות הייטק ישראליות וליהנות מפוטנציאל הצמיחה שלהן. בנוסף, הנפקת תעודות סל ומעקב של קרנות מחקות אחר המדד, עשויה לתרום לסחירות של המניות הכלולות בו.
שיתוף הפעולה הנו נדבך נוסף להמשך יישום המלצות ועדת המו"פ לקידום חברות ההייטק הישראליות, ומהווה חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה. במסגרת זו, פועלת הבורסה לשינוי חקיקה במטרה לעודד הנפקה של חברות מחקר ופיתוח, ביצוע אנליזה באנגלית על חברות טכנולוגיה ועוד.
סטיבן שונפלד, מייסד BlueStar ומנהל ההשקעות הראשי של החברה אמר כי "לאור העניין הגובר בחברות ההייטק הישראליות מצד משקיעים גלובליים, פיתחנו את מדד ה-BIGITech, וזאת על מנת לספק חשיפה רחבה, עמוקה ומלאה לחברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות הנסחרות ברחבי העולם. אנו נרגשים לאחד כוחות עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב ביצירתTA-BIGITech . מעורבותה של הבורסה העשירה את המתודולוגיה שלנו ושילובה בוועדה המייעצת של מדד BlueStar, המסייעת בניהול TA-BIGITechצפויה לתרום לנו רבות. אנו מעריכים כי תעודות סל וקרנות מחקות שיעקבו אחר המדד יונפקו בקרוב וישמשו משקיעים מישראל ומרחבי העולם".
לדברי יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, "מדינת ישראל מובילה בתחום ההייטק, ואנו פועלים לקידום ההייטק הישראלי ולעידוד משקיעים זרים להשקעה בחברות ישראליות, באופן העולה בקנה אחד עם התכנית האסטרטגית של הבורסה ועם המלצות ועדת המו"פ. המדד החדש חשוב במיוחד על רקע העלייה בהשקעות פאסיביות בעולם, והוא מאפשר למשקיעים זרים גישה נוחה לחברות הייטק ישראליות הנסחרות בשווקים שונים. אנו מעריכים כי המדד והמוצרים השונים שיעקבו אחריו, יסייעו לצמיחתן של חברות הייטק ישראליות, כמו גם לחשיפתה של הבורסה וחברות הנסחרות בה למשקיעים בחו"ל, ובכך יתרמו למשק כולו".
ג'וזף גרינקורן, מומחה השקעות בוול סטריט ומנכ"ל מוריס גרופ: היורו עשוי לרדת מתחת ל-4 שקלים; התחזקות הדולר משקפת את האיתנות של המשק האמריקני מול השווקים האחרים בעולם
כבר לפני שלוש שנים היו אנליסטים וכלכלנים שחזו שהדולר יגיע ל-5 שקלים. הם טעו, וצריך ללמוד מזה – הנבואה לא ניתנה לבני האדם; אנחנו יכולים להעריך, לצפות, לבדוק תרחישים סבירים, אבל בסופו של דבר זו רק תחזית – אז קחו את התחזיות בערבון מוגבל, ועדיין חשוב להבהיר – יש כלכלנים ואנליסטים שקרובים בתחזיות שלהם יותר מאחרים וזה בזכות הניתוח שלהם. אז הם לא נביאים אך חשוב להבין על מה הם מסתמכים כדי להבין על מה שערי המט"ח נשענים ובהתאמה לנסות להעריך את כיוון הדולר, אם כי, כאמור, זה ממש לא פשוט, במיוחד במט"ח שמושפע מאלפי פרמטרים.
אז נתחיל בכלים – במדריכים הבאים תוכלו לקבל כלים – איך משקיעים בדולר, איפה כדאי, מהם דמי הניהול ועוד, ובהמשך נתייחס למר גרינקורן שחושב כבר תקופה ארוכה שהדולר יעלה ביחס לשקל.
גרינקורן מנתח ועוקב אחרי המט"ח כבר שנים רבות, והוא מתייחס בסקירותיו ליחס בין הדולר שקל. טענתו המרכזית היא שעל המשקיעים בישראל להיות מוכנים למצב שבו הדולר האמריקני יחצה את רף 5 השקלים, רף שלא ראה השקל-דולר מאז שנת 2002 אז הגיע לשיא כל הזמנים – 5.01 שקל לדולר. הוא מסביר שלמרות שזה נראה רחוק, מדובר כאן בתיקון מתמשך שמתבטא בהתחזקות של הדולר מול כלל סל המטבעות העולמי בכלל ומול השקל בפרט. ג'וזף גרינקורן הוא מנכ"ל מוריס גרופ ומומחה השקעות בוול סטריט.
גרינקורן ציין כי השוק הישראלי נמצא בטווח הביניים בין השוק האמריקני המתאושש לשוק האירופי שממשיך להציג חולשה בולטת מול שווקים מרכזיים אחרים ביניהם גם אסיה. גרינקורן מעריך כי לאור התנאים הנוכחיים בשוק, לא יהיה מפתיע לראות את האירו נחלש גם אל מתחת לרמת מחיר של דולר אחד לאירו, וכך נוכל לראות בישראל את האירו נחלש עמוק מתחת לרמה של 4 שקל לאירו.
עוד מעריך גרינקורן כי סביבת הריבית הנמוכה תמשיך לשרור בשוק האמריקאי. סביבת ריבית נמוכה, יחד עם חוזק מהותי של השוק האמריקני לעומת שווקים אחרים, יובילו משקיעים להמשיך ולהשקיע בני"ע ונכסים שערכם נקוב בדולר אמריקני. בכל מקרה, עלייה של הריבית בארה"ב לא תהווה שינוי מהותי לשוק האמריקני שצפוי יהיה להמשיך ולהציג עוצמה מהותית לעומת השווקים האחרים בעולם.
על פי בנק ישראל, את האצת הצמיחה ב-2016 צפויים להוביל ההשקעה והיצוא. ההשקעה ב-2016 תושפע מהשקעה של חברה גדולה (שתיזקף, רובה ככולה, ליבוא מכונות וציוד), וכן מהתרחבותה הצפויה של הבנייה למגורים בהמשך השנה
בנק ישראל מעריך כי התוצר ב-2015 צפוי לצמוח ב-3.2%, ללא שינוי מהתחזית הקודמת. בסקירה כלכלית שפורסמה ביחד עם הודעת הריבית נכתב כי הגידול החד שנרשם בצריכה הפרטית ב-2014 מבטא, בין היתר, הקדמה של רכישת מכוניות על רקע המיסוי הירוק שנכנס לתוקף בתחילת 2015. צריכה זו גם תרמה לצמיחה ב-2014, היות שהמיסוי על מכוניות גבוה והוא נרשם כתוצר. לפיכך צפוי תיקון מסוים בתחילת 2015. למרות זאת אנו מותירים את תחזית הצמיחה ל-2015 ללא שינוי, בשל כמה התפתחויות אחרות שתרומתן לצמיחה חיובית: מחירי נפט נמוכים מהצפוי, אינפלציה נמוכה מהצפוי (שאותה מסבירים בעיקר גורמי היצע), נתונים חזקים יותר משוק העבודה, וריבית נמוכה יחסית להערכתנו הקודמת.
תחזית הצמיחה ל-2016 עודכנה ל-3.5%, בהשוואה לתחזית של 3.0% מדצמבר. את האצת הצמיחה ב-2016 צפויים להוביל ההשקעה והיצוא. ההשקעה ב-2016 תושפע מהשקעה של חברה גדולה (שתיזקף, רובה ככולה, ליבוא מכונות וציוד), וכן מהתרחבותה הצפויה של הבנייה למגורים בהמשך השנה. באשר ליצוא, קצב צמיחתו צפוי להאיץ ב-2016, במקביל להאצה הצפויה ביבוא של המדינות המפותחות.
במהלך המחצית הראשונה של 2015 צפויה הממשלה לעבוד ללא תקציב מאושר. בתחזית הקודמת הערכנו כי הצריכה הציבורית תגדל ב-2015 ב-4.1%, תוך חריגה מתקרת ההוצאה, בהתאם להצעת הממשלה. אולם כעת נראה שלא תהיה חריגה כזו, ובהתאם לכך אנו מעדכנים ל-2.2% את קצב הגידול הריאלי של הצריכה הציבורית ב-2015. לשינוי זה בהערכה יש השפעה גם על 2016 – ללא חריגה ב-2015, משמעות העמידה בכלל ההוצאה ב-2016 היא שהצריכה הציבורית תגדל בקצב של 1.9% באותה השנה (לעומת 0% בתחזית הקודמת).
האינפלציה והריבית: להערכתנו, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון הראשון של 2016 יעמוד על 1.1%. במהלך 2015 צפויים המחירים לרדת ב-0.1%. ירידה זו מגלמת, בין השאר, את ירידת מחירי הדלקים ואת השפעתה של הוזלת החשמל והמים בתחילת השנה. אנו צופים שקצב עליית המחירים יגיע בחודשים הקרובים לרמה העקבית עם הגבול התחתון של יעד האינפלציה, ולכן בתחילת 2016 תיכנס האינפלציה של ארבעת הרבעונים האחרונים לתחום היעד.
להערכת חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 0.1% עד סוף 2015 ולהתחיל לעלות ב-2016. אנו מעריכים שהוועדה המוניטרית תותיר את הריבית ברבעונים הקרובים ברמתה הנמוכה, כדי להוסיף ולתמוך בפעילות ובחזרת האינפלציה אל סביבתו של מרכז היעד.בעקבות הפחתת הריבית למארס ל-0.1%, התוואי הצפוי של הריבית ב-2015 נמוך מזה שפורסם בתחזית הקודמת.
בהודעת הבנק נמסר כי ההחלטה עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית
בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי. לאחרונה היו הערכות כי הבנק יוריד את הריבית. בנק ההשקעות HSBC סבר שהבנק יוריד את הריבית לריבית שלילית ובמקביל יחל בהרחבה כמותית (לרבות רכישת אגרות חוב).
בפועל, הבנק הותיר את הריבית על 0.1% שגם כך היא ריבית נמוכה מאוד.
בהודעת הבנק נמסר כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
חינוך פיננסי – על מניות, אגרות חוב, תעודות סל, קרנות נאמנות, אופציות ועוד; מה המכשיר ההשקעה הפופולארי ביותר? ומה המכשיר המסוכן ביותר?
המדריך פורסם ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות מבוא בחינוך פיננסי
בבורסה לניירות ערך נסחרים סוגים שונים של מכשירי השקעה. המכשיר הנמכר ביותר בבורסה הוא אגרות חוב, אבל המוצר הפופולארי ביותר (ולרוב גם המעניין יותר) הוא המניות שהן גם מסוכנות יותר ומנגד יש בהן גם סיכוי גדול יותר להרוויח. ישנם ניירות ערך נוספים – אופציות, תעודות סל, וקרנות נאמנות. נתחיל במניות
מניה היא שטר בעלות על חלק מחברה, המאפשרת מעין שותפות גם עם בחלק יחסית קטן, בחברה. המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. המניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה.
לאחר שחברה מנפיקה לראשונה בבורסה, נקבע שער המניה בשוק לפי נקודת המפגש בין מוכרים וקונים, כאשר ככלל, כאשר החברה בכיוון נכון – מגדילה הכנסות, רווחים, מתפתחת בשווקים שלה ויש לה פוטנציאל זה אמור להתבטא לטובה במחיר מנייתה וההיפך – כאשר חברה מאכזבת, התוצאות שלה חלשות , ויש הרעה בפעילותה, ולא רואים את ההתאוששות, זה אמור להתבטא לשלילה במחיר מנייתה. אבל, צריך לזכור, לשוק ההון חוקים משלו, ויש הרבה יוצאים מהכלל – מחיר המניות נקבעים בהסתמך על אוסף רב של פרמטרים שאינם רק נתונים תוצאתיים או פוטנציאל, כך שלא בהכרח תוצאות טובות מביאות לעלייה במחיר המניה וההיפך (הרחבה על הגורמים המשפיעים על מחיר המניה בטור הבא).
מחיר המניה בשוק קובע למעשה את שווי השוק של החברה ומכאן חשיבותו הגדולה – שווי שוק של חברה מוגדר כמספר המניות שלה כפול מחיר המניה. לדוגמה – לחברה יש 3 מיליון מניות במחיר של 6 שקלים למניה – שווי השוק שלה – 18 מיליון שקל; אם אחרי חודש מחיר המניה עולה ל-10 שקלים – שווי השוק שלה בהתאמה עולה ל- 30 מיליון שקל.
בבורסה המקומית יש מעל 500 חברות נסחרות – השווי של החברות הקטנות ביותר הוא מיליוני שקלים בודדים; השווי של החברה הגדולה בבורסה – טבע, מעל 230 מיליארד שקל.
אגרות חוב – אחראיות על רוב המסחר בבורסה
לצד המניות נסחרות כאמור גם אגרות החוב. המסחר בהן עולה על המסחר במניות, והן מהוות למעשה את מכשיר ההשקעה הפופולארי על הגופים המוסדיים (קופות הגמל, קרנות הנאמנות, קרנות הפנסיה ועוד).
איגרת חוב היא סוג של הלוואה/ חוב . החברות מנפיקות אגרות חוב לציבור המחזיקים שהופך בעצם לנושה של החברה (בדומה לבנק). החברה מתחייבת במסגרת תשקיף להחזיר את הכסף בתוספת ריבית, כאשר בתשקיך מציגה החברה את סוג האיגרת – האיגרת יכולה להיות שקלית ואז המחזיק מקבל ריבית שנקובה בתשקיף (ללא הצמדה), האיגרת יכולה להיות צמודה למדד ואז המחזיק מקבל ריבית צמודה למדד, ובכלל האיגרת צמודה למדד (עלייה במדד מעלה את ערך האיגרת) והיא יכולה להיות גם צמודה לדולר (כיום פחות נפוץ להנפיק אגרות חוב כאלו ).
בבורסה קיימים שני סוגים של מנפיקי וסוגי אגרות חוב – אגרות חוב קונצרניות שהונפקו על ידי החברות (גיוסי כספים של החברות) ואגרות חוב ממשלתיות – אגרות חוב שהממשלה הנפיקה (המשמשות לתקציב שוטף ולמימון הגירעון).
המסחר באגרות חוב מושפע מנתוני מקרו לצד נתוני מיקור (באם מדובר באגרות חוב קונצרניות) ובראש וראשונה הריבית של בנק ישראל – כאשר הריבית עולה אז ההשקעה באגרות חוב אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוה יותר, ובהתאמה מחיר האיגרת יירד! (הרחבה בטורים הבאים).
מכשיר נוסף שקיים בבורסה הוא המק"מ ("מלווה קצר מועד"). מדובר למעשה באיגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה – כלומר אגרת שקלית.
קיימות אגרות חוב נוספות בבורסה – אגרות חוב להמרה, שבנוסף להיותן אגרות חוב לכל דבר ועניין, מספקות למחזיקים אפשרות להמיר את אגרות החוב למניות – סוג של הטבה למשקיעים שעשויה להניב להם תשואה נאה.
אגרות החוב מהוות את עיקר הנכסים של הציבור ומהוות את עיקר המסחר בבורסה. נגענו כאן בקצה, ממש בבסיס, יש אבחנה גדולה לסוג אגרת החוב – של המדינה, של חברה, ואם של חברה איזה סוג של חברה, יש חשיבות לסוג הריבית, להצמדה על האגרת, וכמובן שיש חשיבות גדולה למועד פירעון ההלוואה. כאן תמצאו כל מה שצריך לדעת על אגרות חוב
תעודות סל – עוקבות אחרי המדדים
תעודות סל הן מכשירים פיננסיים העוקבים אחר מדדי מניות, אג"ח , סחורות (זהב, כסף, נפט), ועוד. התעודות מאפשרות למשקיעים לרכוש "סל" סחיר של ניירות ערך הכלולים במדדים, וכך "להיצמד" לביצועי המדדים בקלות ובעלות נמוכה. המכשיר הזה טוב למי שלא מחפש תשואה עודפת, אלא להשיג את תשואת המדד – למשל, מי שמעוניין להשקיע במניות הכבדות , יכול להשקיע ישירות במניות אלו, או לקנות תעודה שמחזיקה בסל מניות המרכיב את מדד ת"א 25 – המניות המובילות בבורסה המקומית. התעודה עצמה מפזרת את השקעותיה לפי משקולות הסל, ואז למעשה, יש התאמה מלאה בין מחיר התעודה ובין השינוי שבסל. בדרך הזו המשקיע מקבל את תשואת המדד, ובמקרים רבים המשקיעים מעדיפים זאת, גם בגלל שלאורך זמן מנהלי ההשקעות מתקשים לספק תשואה עודפת שעולה על המדד עצמו. על היתרונות והחסרונות של תעודות הסל תוכלו לקרוא כאן
לצד תעודות הסל, ישנן קרנות נאמנות שלהבדיל מתעודות הסל אינן נסחרות באופן שוטף בבורסה (וזה אחד מחסרונן העיקרי). קרן נאמנות הינה מכשיר פיננסי המאפשר להשקיע בניירות ערך באמצעות השתתפות בתיק השקעות המנוהל במשותף עבור המשקיעים בקרן בידי חברה לניהול קרנות ("מנהל קרן"). רוב קרנות הנאמנות הן מכשירים אקטיביים/ מנוהלים – מנהל הקרן בוחר במה להשקיע בהמשך לניתוחים כלכליים שנעשים בבית. קרנות הנאמנות הן עולם מגוון ורחב מאוד – למידע על סוגי הקרנות, דמי הניהול בקרנות ועוד – קראו כאן.
חלק חשוב וגדול בתוך תעשיית הקרנות הוא הקרנות המחקות. הקרנות האלו הן ייצור כלאיים של קרנות נאמנות ותעודות סל. הן עוקבות אחרי מדדים בדומה לתעודות סל, אבל במהות הן עדיין קרנות נאמנות. אז מה הן בעצם, ומתי הן עשויות להוות אפיק השקעה רלבנטי – אתם מוזמנים לקרוא כאן
מה הן אופציות ונגזרים?
בנוסף נסחרים בבורסה נגזרים שונים. נגזרים הינם מכשירים פיננסיים שמחירם נגזר מנכס אחר, הנקרא "נכס הבסיס". לדוגמה, מחירם של נגזרים על מדד ת"א-25 מבוסס, בין היתר, על ערך מדד זה במהלך המסחר בבורסה. בבורסה נסחרים נגזרים שונים – אופציות על מניות – למשל אופציות על מניית כיל. האופציה היא זכות לשלם, בפרק זמן מסוים, תשלום מסוים ולקבל את מחיר המניה. התשלום הראשון הוא קניית האופציה עצמה (הזכות עצמה) והתשלום השני הוא תשלום כדי לרכוש את מחיר המניה; והנה המחשה – מניית כימיקלים לישראל נסחרת ב-28 שקלים. נניח שיש אופציה שמחירה 6 שקלים והתנאים שלה הם אלו – תקופת המימוש שנה, תוספת המימוש 25 שקל. המשמעות היא שמי שקונה את האופציה ב-6 שקלים מקבל למשך שנה זכות לשלם 25 שקל ולקבל את המניה.
על פניו מדובר בעסקה לא טובה, כי האופציה ליום העסקה שווה 3 שקל (3 שקל ועוד תוספת מימוש של 25 שקלים שווים את מחיר המניה 28 שקלים). אבל בפועל, זו עשויה להיות עסקה טובה מאוד – מכיוון שהסיכון האבסולוטי של מחזיק האופציה נמוך יותר (החשיפה שלו היא 6 שקלים ולא 28 שקלים) , ומכיוון שיש אפסייד לאופציה שנובע מהמינוף ומהזמן – כלומר מחזיק האופציה מוכן לשלם יותר מ-3 שקלים (מוכן לשלם פרמיה) בגלל שיש כאן זמן שבמהלכו המניה יכולה לעלות ואז האופציה תעלה יותר.
נניח לדוגמה שמחיר המניה יעלה ל-40 שקלים, במצב כזה האופציה תעלה לפחות ל-15 שקלים (כי אם משלמים תוספת מימוש של 25 מקבלים מניה ששווה 40 שקל). ומכאן, שהאופציה עלתה פי שתיים בעוד שהמניה עלתה ב-43% (מ-28 ל-40 שקל).
התשובה היא לא! אין קסמים כאלו לאורך זמן ואת זה צריך לזכור ולשנן היטב, והנה אולי התשובה בצורה מוחשית – רשות ניירות ערך חושדת שנעשתה הונאת פונזי בחברת יוטרייד.
איך מתחילים להשקיע/ לסחור בשיטת האלגוטריידינג? באיזה תחום האלגוטריידינג הכי מומלץ? מה התשואות שהניב התחום הזה בשנה האחרונה?
אבל רגע לפני, חשוב מאוד להדגיש – לאלגוטריידינג יתרונות משמעותיים לרבות מסחר מהיר (ממוחשב) ולא אמוציונלי (רובוטים), אבל מי שמנהל את כספו דרך חברות אלגוטריידינג כפוף בעצם לניהול של אותו גוף, ותלוי בניהול, ביצוע ואכות האנשים המנהלים באותה פירמה. ומסתבר על פי התביעות הרבות של לקוחות – תביעות על הפסדים גדולים, תביעות על קבלת הכסף באיחור, שיש תקלות ובעיות טכניות וניהוליות בחלק מהחברות האלו – ולכן, למרות שאלגוטריידינג היא שיטה לגיטימית צריך לבדוק טוב טוב איפה ואיך עושים את זה.
מכונות האלגוטריידינג בבורסה המקומית עדיין בחיתולים. המערכות האלו שבעצם סוחרות באופן אוטומטי על פי אלגוריתם מסוים הולכות ותופסות נתח גדל בשוקי הפורקס בעולם וגם בשוקי המניות בעולם, אבל בבורסה המקומית עדיין המסחר האוטומטי לא מקיף את כל סוגי וגדלי המניות.
תנאי חשוב מאוד לכך שהאלגו יוכל לפעול הוא נזילות והיקפי מסחר גדולים – במניות הגדולות כאן (ת"א 100) זה מתקיים – אמנם לא בכל המניות ולא בכל יום, אבל בגדול מאוד במניות האלו אכן יש אפשרות למכונות האוטומטיות לפעול, ובפועל יש ברובן מסחר אוטומטי. אבל, בשאר השוק – 400 חברות נוספות (פחות או יותר), מאות ואלפי אגרות חוב – אין מסחר אוטומטי.
המקום הכי פופולארי למכונות האלגו לפעול הוא שוק המט"ח והחוזים העתידיים על מטבעות, סחורות ומדדים. בשוק הזה, מעבר להיותו נזיל מאוד, החיכוך הוא אפסי – כלומר, אין כמעט עמלות שוטפות על רכישה ומכירה של מט"ח ולכן ניתן לעשות הרבה מאוד פעולות. אסטרטגיה מרכזית של המכונות האוטומטיות היא לפעול בהתאם לנוסחה שמבוססת על ניתוח טכני ובה יש צורך לעשות מספר רב של פעולות כשכל פעולה מבטאת רווח קטן.
הכי קל להפעיל שיטה כזו במסחר במט"ח. "השוק הפיננסי הגדול ביותר בעולם, עם היקפי מסחר אדירים פי כמה מהיקף המסחר בכל הבורסות בארצות הברית גם יחד הוא שוק המט"ח", אומר רואי קוזין, האנליסט של יוטרייד, בית השקעות שמנהל ללקוחותיו תיקי השקעות בשיטת האלגוטריידינג. קוזין מדגיש שלצד המטבע שבו עיקר המסחר – הדולר, המט"ח מורכב מסוגי מטבעות שונים וברבים מהם יש מסחר מאוד משמעותי. "למעשה, המסחר במט”ח/ פורקס", מוסיף קוזין, "פועל על עיקרון פשוט של רכישת מטבע אחד, על פי שער חליפין שנקבע. כשהמחיר של המטבע שקנינו עולה, הרווחנו, ולהיפך. עקרונות המסחר פשוטים יחסית להבנה לתפעול כאשר עלינו לקבוע את כמות הכסף שנרצה להשקיע.
"מכאן ואילך – יש להתמקד בשלושה שלבים: טריגר כניסה לעסקה, ניהול הפוזיציה וטריגר יציאה מהעסקה. התוצאות שהשגנו ללקוחותינו מעידות על הידע הרב שצברנו ויכולתה של התוכנה שפיתחנו".
למדריך אלגו טריידינג – מה זה? ואיך עושים מזה כסף?
ביוטרייד מציגים תיקי השקעות שונים (בסיסי, פרימיום, פלטינום) שהניבו תשואות מרשימות בשנה האחרונה, תשואות שמנצחות את השוק (את מדדי הייחוס בשוק/ הבנצ'מרק) – על פי פרסומי החברה, תיק ההשקעות הבסיסי הניב תשואה של 12.6%; תיק ההשקעות פרימיום הניב תשואה של 5.7% ותיק ההשקעות פלטינום הניב תשואה של 154%.
כן, המכונה מנצחת את האדם ויש לזה כמה סיבות טובות – המחשב פועל באופן סימלוטני – הוא רואה הכל באופן מיידי ויכול לבצע במקביל כמה הוראות. הסוחר/ המשקיע לא מסוגל לעכל את כמות האינפורמציה כפי שמעכל המחשב ובטח שלא יכול לפעול סימלוטנית. יתרון נוסף של המסחר האוטומטי הוא נטרול הרגשות – במקרים רבים הסוחר/ המשקיע לא מסוגל למכור בהפסד (ומחכה שהפוזיציה תהפוך לרווחית), ובמקרים אחרים המשקיע/ סוחר "מתאהב " בפוזיציה. המחשב מנטרל את הרגשות – הוא פועל לפי נוסחה מסוימת והמבחן הגדול הוא האם הנוסחה עובדת, כאשר באופן שוטף הנוסחה משתכללת.
"האלגוריתם יוזם הוראות קנייה ומכירה בהתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות וכדומה, המועברות לביצוע ללא הפעלת שיקול דעת נוסף או התערבות אדם", אומר קוזין ומוסיף , "מסחר אלגוריתמי נמצא בשימוש יומיומי על ידי גופים מוסדיים שונים בארץ ובעולם, קרנות גידור עולמיות, קרנות נאמנות ובתי השקעות מתמחים נוספים, ובהדרגה – גם אצל סוחרים מקצועיים עצמאיים. המסחר דרך המחשב באופן אוטומטי מתבטא בכמה גישות – גישה של הרבה פעולות (תדירות רבה של פעולות) עם רווח קטן, ומנגד מספר מועט יותר של פעולות עם רווח גדול".
אבל צריך לזכור, לצד היתרונות הרבים, עדיין יש לנו – בני האדם, יתרון – אנחנו יודעים להבין ולנתח מצבים שמערכות האלגו לא יכולות ויודעים לנתח. אירועים מסוימים מעין חד פעמיים שמתרחשים בעולם, כמו החלטות חריגות של נגידים בבנקים מרכזיים, החלטות של ממשלות לפחת את המטבע, לתסף את המטבע, לצאת מההצמדה לגוש האירו ועוד, לא נמצאות ב"ראש" של מערכת האלגו, היא לא יודעת לנתח מצבים כאלו. בני האדם מבינים את ההודעה/ ההחלטה ובהתאם מעריכים את ההשפעה על נכסים שונים (ניירות ערך, מט"ח ועוד)
המטרה היא להגיע למצב שבו המחשב לומד את כל האפשרויות הקיימות ויודע להגיב עליהן. במצב כזה, לכאורה (ורק לכאורה) המערכת תדע "לעשות כסף" כל הזמן. האם זה הגיוני, האם זה אפשרי?
"זה היעד", אומר קוזין, "אך הגוף שימצא את האלגוריתם הזה יהפוך באם ישמור על סודיות המערכת שלו, לגוף העולמי המוביל. בינתיים, לא נמצא האלגוריתם המושלם להשקעה בטוחה ומערכות מסחר אוטומטיות חשופות אף הן, כמו כל משקיע, לסיכוני השווקים. למעשה, יש משתנים שונים כמו משתנים גיאו-פוליטיים, משתנים בריבית ובשערי חליפין, תנודתיות ספציפיות בניירות ובמט"ח, ומשתנים אחרים, שחלקם לא הוגדר מראש למחשב האוטומטי – אי אפשר לכסות את כל האירועים, ולכן אין מערכת מושלמת".
ועדיין, קוזין סבור שהיתרונות עולים משמעותית על החסרונות – "ההתמחות בתחום האלגוטריידינג, נצברת על ידי הרצת אלגוריתמים שונים על תיקים מדומים ובדיקתם לאורך זמן. האלגוריתם שמעניקים תוצאות טובות עוברים ניתוח ושכלול מתמיד עד שהם הופכים להיות כלי קבוע במסגרת המסחר שמוצע ללקוחות. בשלב זה, המפתחים מחפשים נוסחאות יעילות באפיקים סולידיים ואפשר לומר שהיעד הזה ברובו הושג, כאשר בהתאמה אנחנו לרוב ממליצים ללקוחות חדשים לנסות את האלגוטריידינג, אבל באופן סולידי, בצורה סולידית ובהיקף סולידי".