מדריכי השקעות    

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת!

קרדיט: shutterstock

מעודכן ל-05/2022

מה הריבית באיגרות החוב הממשלתיות? מה זה אג"ח קונצרניות? מה עדיף –אג"ח בריבית צמודה או שקלית? (ועוד)

זהירות בועה

האוויר שבתוך בועת איגרות החוב יוצא בשנה האחרונה. איגרות החוב יורדות בשיעור ניכר במקביל להעלאת הריבית במדינות בעולם, בעיקר בארה"ב, ולתחילתו של מהלך דומה בישראל. הסיכון היה ידוע וברור, ועדיין – מאות מיליארדי שקלים הושקעו באיגרות חוב מסוכנות והפסידו. רק לשם המחשה – איגרות חוב שקליות ממשלתיות ל-10 שנים ביטאו ברבעון האחרון של 2021 תשואה אפקטיבית של 1.3%, כעת התשואה היא 2.4%. עליית התשואה נגרמה דרך ירידה של 11% באיגרת החוב. אתם מבינים את המשמעות? משקיעים רצו לקבל 1.3% בשנה במשך 10 שנים והפסידו 11%. זה היה צפוי ועדיין זה כואב. רובכם מרגישים את זה בקרנות נאמנות ובקרנות פנסיה.

השקעה באיגרות חוב נתפסת כהשקעה סולידית, לכולנו יש איגרות חוב – הפנסיה שלנו מפוצצת באיגרות חוב, קרנות הנאמנות מלאות באיגרות חוב. אם תרצו ואם לא – יש לכם איכשהו איגרות חוב. אז נכון, איגרות חוב לרוב הן השקעה סולידית, אבל השאלה אם כעת הן עדיין מסוכנות.

רגע לפני נצלול למושגים ולהבדלים בין כל סוגי איגרות החוב. נתחיל דווקא מהסוף – לאורך שנת 2021 היינו בבועה, כעת האוויר יוצא ממנה, ולא ברור אם זה הסוף. השווקים היום נמצאים במצב של כסף זול שמחפש השקעה וזה מנפח בועות. אין בהכרח קשר בין הסיכון לסיכוי, התשואות שמתבטאות באיגרות החוב היו נמוכות במיוחד ולמרות השיפור בשנה האחרונה, הן עדיין נמוכות. איגרות חוב של המדינה לשנה נסחרו בסוף 2021 בתשואה שלילית, כעת הן בתשואה של כ-0.8%.

גם איגרות חוב של חברות (תלוי כמובן בחברות) נסחרות בריביות נמוכות מאוד – פשוט, יש זרם של ביקוש להשקעות, אין מה לקנות אז קונים את אותן איגרות חוב, וגם כשיש איגרות חוב חדשות הן מונפקות בריבית אפסית – זה מתהפך כי הריבית מתחילה לעלות. למה יש קשר לריבית? ריבית איגרות החוב כאילו צמודה לריבית במשק, ועכשיו, למרות העלאה ראשונה על ידי בנק ישראל, הריבית עדיין אפסית. מתישהו כשהיא תעלה, המשקיעים ידרשו ריבית גבוהה יותר על ההשקעה באג"ח, והתוצאה תהיה ירידה במחירי האג"ח.

הריבית הנמוכה היא האשמה בבועה. ריבית נמוכה יוצרת מחסור באלטרנטיבות השקעה, ואז הכסף מחפש השקעות אחרות – מניות, איגרות חוב ועוד, כשהכסף זורם, במיוחד שהוא כסף שמנוהל על ידי אחרים, הוא מנפח מחירים ויוצר בועות. שוק האג"ח עכשיו לא נורמלי – אין היגיון בגיוסי אג"ח של חברות בינוניות וקטנות ומסוכנות בריבית נמוכה של כמה אחוזים בודדים במקרה הטוב – ראו הוזהרתם!

מה זאת אג"ח?

נתחיל בכך שאיגרת חוב היא הלוואה. כן, המושג הלכאורה מפחיד הזה "איגרת חוב" הוא בסה"כ חוב/הלוואה. בהלוואה סטנדרטית יש את מי שנותן את ההלוואה (לרוב בנק) ואת מי שמקבל הלוואה (לדוגמה – אדם פרטי שצריך כסף לרכישת מכונית/ שיפוץ בית וכו').

באיגרת חוב זה מעט שונה – החברות הן אלו שצריכות הלוואה ואז הן פונות לבורסה ומנפיקות איגרות חוב. הן בעצם מציעות איגרות חוב לציבור, והציבור (לרוב דרך הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף שלנו) רוכש את איגרות החוב. כלומר, החברה קיבלה הלוואה מהציבור! להבדיל מהלוואה סטנדרטית – אין כאן בנק, אלא ציבור שנותן הלוואה לחברה.

מרגע שגיוס החוב בבורסה הושלם, איגרות החוב נסחרות בשוק – הן יכולות לעלות ויכולות כמובן גם לרדת. ננסה כאן להסביר מה משפיע על איגרות החוב, למה התדמית החיובית שלהן כנכס סולידי אינה בהכרח נכונה, ונעמוד על ההבדלים בין כל סוגי איגרות החוב – איגרות חוב ממשלתיות לעומת איגרות חוב קונצרניות; ואיגרות חוב צמודות לעומת שקליות. נדגיש כאן את הדברים שחשוב לדעת בקשר לאיגרות חוב הנסחרות בבורסה, לרבות היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי האג"ח השונים ושיעור המס שנשלם עבור המוצרים השונים.

איגרות חוב נהנות מתדמית של אפיק השקעה סולידי ובטוח, אבל הן לא תמיד כאלה. כולנו משקיעים במוצר זה באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו, אבל לא תמיד מכירים ומבינים מה ההבדלים בין הסוגים השונים.

איגרת חוב היא כאמור הלוואה. למעשה, מדובר על נייר ערך (נייר הנסחר בבורסה) המקנה למי שמחזיק בו את הזכות לקבל ריביות ותשלומים על הסכום אותו השקיע, בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. מבחינת המשקיע, מדובר במעין הלוואה שהוא נותן למדינה או לחברה עסקית. לכל איגרת יש מספר תנאים המגדירים את האופן בו יתוגמל המשקיע. לכל איגרת יש מועד פדיון – המועד (תאריך) בו האיגרת ניתנת לפדיון ככסף מזומן. מועד הפדיון של איגרת מאפשר למשקיעים או לרוכשים לדעת מתי ולאורך כמה זמן תשולם ריבית על האיגרת. התשואה לפדיון היא התשואה השנתית אותה יקבל המשקיע אם יחזיק את האג"ח עד מועד הפדיון שלה.

ונדגים – נניח שחברה הנפיקה איגרת חוב לשנתיים בהיקף של 100 מיליון שקל. תנאי האיגרת – ריבית שקלית של 5% בשנה המשולמת בכל שנה. קרן האיגרת נפרעת בסוף התקופה. אזי, החברה בפועל תשלם את הריבית בכל סוף שנה – 5 מיליון שקל אחרי שנה ראשונה, ו-5 מיליון שקל בסוף שנה שנייה. הקרן – 100 מיליון שקל ייפרעו בסוף התקופה, כלומר אחרי שנתיים.

ומזווית המחזיק באיגרת – הוא יקבל (תלוי בסכום שרכש) – 5% מההשקעה אחרי שנה (ריבית), סכום זהה אחרי שנתיים (בגין הריבית) וסכום ההשקעה באיגרת אחרי שנתיים. נמחיש במספרים – אם המשקיע רכש איגרות חוב בהנפקה בסכום של 100 אלף שקל, אזי הוא יקבל 5 אלף שקל אחרי שנה (5% ריבית על השקעה של 100 אלף שקל); סכום זהה בתום שנתיים; וסך של 100 אלף שקל (סכום ההשקעה) אחרי שנתיים.

בדוגמה הזו מדובר על משקיע שרוכש בהנפקה ומחכה עד לפדיון של האיגרת, אבל בינתיים האיגרת כאמור יכולה לעלות ולרדת. למה היא עולה? למה היא יורדת? הנה ההסברים, וכללי המסחר באיגרות חוב:

הכלל המרכזי במסחר באיגרות חוב הוא פשוט – ככל שהסיכון גבוה יותר כך התשואה גבוהה יותר ובמילים פשוטות – המשקיעים יכולים לקבל תשואה נמוכה אבל בסיכון קטן, ואם הם מעוניינים להגדיל את התשואה, הם בהתאמה יגדילו את הסיכון. ניתן להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות שהן בהגדרה פחות מסוכנות (המדינה עומדת מאחורי חובותיה יותר מאשר כל פירמה עסקית) ולקבל תשואה של 0.1% בשנה, וניתן להשקיע באיגרות חוב של חברת נדל"ן ממונפת עם חובות גדולים ובהתאמה מסוכנת יותר, ולקבל תשואה גבוהה יותר, כי ככל שהחברה מסוכנת יותר, ויש פחות ביטחון ביכולתה להחזיר את החוב כך גם התשואה בהתאמה תהיה גבוהה יותר.

נתונים חשובים בבדיקה של איגרות חוב 

– מחיר האיגרת: לכל איגרת יש מחיר (שער), המחושב לפי ערך ראשוני של 100 אגורות. ככל שהמחיר של האיגרת נמוך יותר התשואה השנתית תהיה גבוהה יותר, ולהיפך.

– הריבית הנקובה: הקופון שנקבע מראש ומגדיר עבור המשקיע את התשלומים העתידיים שיקבל בנוסף לקרן (סכום הכסף הבסיסי אותו השקיע). ככל שהריבית גבוהה יותר וכל שאר התנאים זהים, התשואה תהיה גבוהה יותר.

– אורך חיי האיגרת: ככל שהאיגרת לתקופה ממושכת יותר, כך היא מסוכנת יותר. יש הבדל גדול בין איגרת חוב לשנה לבין איגרת חוב לטווח של 10 שנים. אם אנחנו נותנים הלוואה אנחנו חשופים יותר (מצבנו מסוכן יותר) כאשר ההלוואה היא לזמן ארוך. מהטעם הזה, אנחנו נדרוש ריבית גבוהה יותר לאיגרות חוב ארוכות. אגב, זה בדיוק כמו בהלוואות/משכנתאות – רוצים משכנתא לזמן ארוך יותר? תשלמו ריבית גבוהה יותר! על כל פנים, התשואה/הריבית של האיגרת תלויה גם בסוג ההצמדה.

מה משפיע על מחיר האיגרת? ההשפעות על מחיר האיגרת קשורות בנתוני המקרו (נתוני הכלכלה בכלל) ונתוני המיקרו (מצבה של פירמה ספציפית שגייסה איגרות חוב). נתון המקרו המשפיע ביותר הוא ריבית בנק ישראל. כאשר הריבית עולה, ההשקעה באיגרת אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוהה יותר ומחיר האיגרת יירד בהתאם. איך ולמה זה קורה?

הנה הדגמה – נניח שאנחנו משקיעים באיגרת שהתשואה עליה היא 5%. מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105 (הערך בפדיון). אם במהלך התקופה ריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10% , אזי ברור שמחיר האיגרת לא יישאר וישקף תשואה של 5% כפי שביטא קודם, אלא תשואה גבוהה יותר. אחרי הכל,  ריבית בנק ישראל היא הבסיס לריבית באיגרות חוב, וכשהריבית הזו עולה אז הריבית באיגרות החוב עולה.

עלייה בריבית הנדרשת על ידי המשקיעים מתבטאת בירידת מחיר באיגרות החוב. מחיר האג"ח עשוי לרדת לכ-95 אגורות כדי לבטא תשואה לפדיון (עוד שנה) של לפחות 10% (מ-95 אגורות ל-105 בסוף תקופה גלומה תשואה של מעל 10%). בפועל, זה עלול לרדת משמעותית יותר, שכן ריבית בנק ישראל היא הבסיס לריבית באג"ח ועליה מתווספת ריבית שתלויה כבר במנפיק וסיכוניו (הרחבה בהמשך).

המסקנה מההדגמה היא שכשהתשואה עולה כתוצאה מעלייה בריבית מחיר האג"ח יורד! וכמובן שזה גם פועל הפוך – אם ריבית בנק ישראל יורדת, אז המחיר של האיגרת יעלה!

מעבר לנתוני מקרו ובעיקר ריבית, איגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים – מצב החברה המנפיקה, הסיכון של החברה, המינוף הפיננסי של החברה, הרווחים והתזרימים של החברה. כל הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה למחזר ולשרת את החובות שלה, ובהתאמה זה משפיע על איגרות החוב שלה. ככל שהסיכון גדול יותר, המשקיעים באיגרות החוב ידרשו תשואה גבוהה יותר, וההיפך – כאשר הסיכון קטן גם התשואה שתידרש תקטן.

חמישה סוגי אג"ח הנסחרות בבורסה

מק"מ (מלווה קצר מועד)

זהו למעשה מכשיר פיננסי שיכול להוות תחליף לפיקדונות בנקאיים קצרי מועד. מכשיר זה, המונפק על ידי בנק ישראל, מאפשר פיקדון לתקופה קצרה בטווח של שלושה חודשים עד שנה. הנפקת המק"מ נערכת בימי שלישי בשבוע והפדיון שלו ביום רביעי בשבוע. הנפקת המק"מ נעשית באמצעות מכרז על התשואה.

יתרון: נזילות גבוהה. לכן מכשיר זה מתאים למי שיש ברשותו סכומי כסף נמוכים להשקעה או למי שצריך להשקיע במכשיר עם נזילות גבוהה ורמת סיכון נמוכה.

חיסרון: בתקופה של ריביות נמוכות הכדאיות של השקעה במכשיר שכזה מאוד נמוכה כי התשואה בפועל יכולה להיות אף שלילית. חיסרון נוסף הוא העלויות שיש לשלם – עלות קנייה ומכירה שגם אם הן נמוכות (וכאן תמיד אפשר וצריך להתמקח עם הבנק) מדובר בסדר גודל של 0.05% בקנייה ובמכירה.

תקופת חיסכון: קצרה

מיסוי: 15% מהרווח הנומינלי

דוגמה – נניח שבנק ישראל מנפיק עכשיו מק"מ לשנה (פירעון בעוד שנה) – הבנק בעצם פונה לציבור במכרז כשהציבור מציע מחיר מסוים עבור המק"מ, בידיעה שבסוף התקופה (בעוד שנה) המחיר יהיה 1 שקל. אם לצורך הדוגמה המחיר נקבע על 99.5 אגורות – אזי הרווח על פני התקופה הוא 0.5 אגורות, ואם נתרגם לאחוזים זה גם באזור 0.5% – זו רק דוגמה, אבל אלו בערך הריביות שמקבלים היום במק"מ.

 

אג"ח ממשלתית שקלית (לשעבר שחר) 

איגרות חוב ממשלתיות שקליות בעלות ריבית קבועה שאינן צמודות למדד ומעניקות ריבית קבועה המשולמת אחת לשנה עד למועד הפירעון שנקבע מראש לאותה סדרה.

יתרון: נכון למצב הקיים היום של ריבית אפסית, נראה שאין יתרון משמעותי בהשקעה שכזו. עם זאת, בהינתן שהאלטרנטיבות השקעה גם לא מפתות בלשון המעטה, האופציה הזו דווקא מקובלת בגופים המוסדיים (הגופים שמנהלים לנו את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וכו')

חיסרון: מעבר לריבית הנמוכה, הרי שבגלל העובדה שמדובר בריבית קבועה שאינה צמודה בתקופה של ריבית נמוכה ואינפלציה נמוכה אין יתרון גם כשמדובר בחיסכון לטווח הרחוק.

תקופת חיסכון: בין שנה ל-20 שנה

מיסוי: 15% מהרווח הריאלי

דוגמה – אג"ח מדינה לא צמוד ריבית קבועה; מח"מ – 10 שנים; ריבית שנתית נקובה ריבית שנתית כיום/תשואה אפקטיבית שנתית  –  2.4%, תשואה נטו כ-2%. התשואה מבטאת את הריבית הנמוכה ששוררת כיום בשווקים. כאמור בסוף 2021 התשואה האפקטיבית היתה 1.3%.

  

אג"ח ממשלתית צמודה (לשעבר גליל)

אג"ח ממשלתית צמודה למדד בריבית קבועה המשולמת אחת לשנה , עד למועד הפירעון. הפרשי ההצמדה משולמים עם פירעון האג"ח.

יתרון: כשהאינפלציה גבוהה או שיש הערכות על עלייה במדד המחירים לצרכן, מכשיר זה עשוי להתאים למי שרוצה לשמור על הערך הריאלי של הכסף. במקרה של ריבית אפסית ואינפלציה שלילית הסיכוי לרווח בהשקעה לטווח ארוך, כאשר הריבית והמדד יחזרו לעלות, גדולה יותר מאפיקים אחרים.

חיסרון: במקרה של אינפלציה שלילית התשואה בהתאמה תפחת.

תקופת חיסכון: לכל סדרה מועד פירעון שונה

מיסוי: 25% על הרווח הריאלי

 

אג"ח ממשלתית משתנה (גילון)

באיגרת זו התשואה נקבעת כתמהיל של תשואת המק"מים לתקופה של 12 חודשים. הריבית משולמת אחת לרבעון.

יתרון: בהתחשב בריבית האפסית, קיים סיכוי שהמרווח שבו תיסחר האג"ח לאורך השנים הבאות ביחס לתשואה המשוקללת של מק"מ לשנה יניב תשואה עודפת על פני מכשירים אחרים.

חיסרון: במקרה שהריבית האפסית תישאר כזו בשנים הקרובות, הרי שהשקעה בממשלתי משתנה לטווח קצר תניב תשואה נמוכה מאוד. בנוסף, השקעה באג"ח בריבית משתנה דורשת תחכום גבוה יותר, דבר שהופך את ההשקעה להשקעה עם סיכון גבוה.

תקופת חיסכון: עד 10 שנים.

מיסוי: 15% מהרווח הנומינלי

 

אג"ח קונצרנית

איגרת חוב שמונפקת על ידי קונצרנים וגופים שונים לציבור, להבדיל מאיגרות החוב הממשלתיות שמונפקות על ידי האוצר ובנק ישראל.

באמצעות אג"ח זו אותן חברות מונפקות מגייסות חלק ממקורות האשראי שלהן. הנפקה בריבית נמוכה מתרחשת לרוב בחברות יציבות ואיתנות פיננסית. הנפקה בריבית גבוהה מתרחשת לרוב בחברות בעלות סיכון עסקי גבוה.

יתרון: יכולת ליהנות מרווחים גבוהים ביחס לריביות בשוק.

חיסרון: סיכון גדול. גובה הסיכון נקבע בהתאם לחוזק הפיננסי של החברה או החברות הנסחרות באותה איגרת ובהתאם להיקף החובות של החברה/ות והקדימות להעברת תשלומי האיגרת. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את היבט המס

מיסוי: 25% מהרווח הריאלי.

מדריכים קשורים

השקעה במק"מ

מדריך השקעה במניות

השקעה בקרנות נאמנות 

 

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

 

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

 

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?