מעבודת מחקר של כלכלה אורבנית שנעשתה בשיתוף מכון מילקן ועמותת מרחב אשר הוצגה בפני בכירי משרד השיכון, בהם מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו, עולה כי עלות הקמת התשתיות לדירות בבנייה חדשה בשולי העיר, גדולה לאין שיעור לעומת ההשקעה הנדרשת בהקמת תשתיות במקרים של בנייה באזורים מבונים.
במסגרת העבודה, חושבו עלויות ההקמה של כלל התשתיות הדרושות לכל סביבת מגורים, ובהן מוסדות ציבור, חשמל, מים, ביוב, כבישים ושטחים ציבוריים פתוחים. מההשוואה עולה כי בעוד שעלות כל אלה מסתכמת לכ–153 אלף שקל לכל יחידת דיור שנבנית, הרי שבניית מתחם מגורים בשטח בנוי תביא לעלות של קצת יותר מ–38 אלף שקל ליחידה לשם הקמת התשתיות הנדרשות. זאת בשל העובדה שבשטחים בנויים אין צורך בהקמת כלל התשתיות מאפס, ובמקרים רבים נדרשת לכל היותר הרחבה ושיפור של תשתיות קיימות. בסך הכל מגיע פער העלות לכ–115 אלף שקל לכל יחידה. מדובר בפער עצום בהתחשב בעובדה שכיום משווקים לא פעם שטחי קרקע לבניית אלפי יחידות דיור בבת אחת, כמו במסגרת מכרזי הסכמי הגג. לפי חישוב זה אם כן, צפויה עלות הקמת תשתיות למתחם של 1,000 דירות חדשות, שייבנו בשטח פתוח בשולי העיר, להיות 153 מיליון שקל, בעוד שאם היו מוסדות התכנון מתכוונים לבצע את אותה תוספת יחידות באמצעות פרויקטים של פינוי־בינוי בתחומי העיר, היתה עלות התשתית 38 מיליון שקל בלבד, כך שבסך הכל היו נחסכים 115 מיליון שקל.
בחינת רכיבי העלות מעלה כי עיקר הבדלי העלויות נעוץ במה שמכונה "פיתוח כללי", ועיקרו סלילת כבישים, הקמת שטחים ציבוריים פתוחים, הקמת תשתיות מים וניקוז ועבודות עפר ותאורה. כל אלה מסתכמים בכ–115 אלף שקל בממוצע ליחידה בבנייה בשטח פתוח, לעומת כ–21 אלף שקל ליחידה בבנייה באזור מבונה. פער נוסף נרשם בגזרת הקמת מוסדות הציבור ומבני החינוך, כשבאזורים חדשים עולה הקמת אלה כ–34 אלף שקל לדירה בממוצע, ואילו באזורים מבונים העלות הממוצעת היא 9,000 שקל לדירה.