הצרות של אירופה גדלות מיום ליום. הצרה הגדולה ביותר היא החלטתה של רוסיה לעצור את הזרמת הגז ליבשת, בתגובה לסנקציות שהטילו עליה מדינות המערב בעקבות פלישתה לאוקראינה בפברואר.
בשעה שהחורף האירופי כבר מעבר לפינה ובאין אלטרנטיבות אמיתיות אחרות, הודיעה החברה הרוסית גזפרום על עצירה לתקופה בלתי מוגבלת של הזרמת הגז לאירופה. הודעת החברה באה שעות ספורות לאחר ששבע המדינות המתועשות (ה-G-7) הודיעו כי הגיעו להסכמה על יישום מנגנון לקביעת מחיר גג לנפט הרוסי על מנת לפגוע ביכולתה של רוסיה לממן את המלחמה באוקראינה. גזפרום הסבירה את הצעד בצורך לבצע תיקוני תחזוקה בצינור נורדסטרים 1 שמזרים את הגז, אך ברור כי מדובר בעיקר בצעד פוליטי שנועד להלחיץ את האירופאים.
כיפופי הידיים האחרונים הם רק עליית מדרגה נוספת לאחר תקופה ארוכה של איומים הדדיים בסנקציות, שכללו הקפאה וצמצום של הזרמת הגז, עד עצירה מוחלטת כעת כאמור.
המחסור בגז באירופה גרם בחודשים האחרונים לזינוק חד במחיריו, שהגביר מאוד את ההתפרצות האינפלציונית ביבשת, לצד עלייה במחירי המזון. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט הראה אינפלציית שיא של 9.1%. זוהי הפעם התשיעית ברציפות שבה נשבר שיא האינפלציה בגוש האירו, מאז החלה לטפס בנובמבר 2021.
הבנק האירופי המרכזי (ECB), בראשות כריסטין לגארד, התמהמה בתגובתו להאצת האינפלציה, והעלה את הריבית מרמתה האפסית לראשונה רק בחודש יולי, הרבה אחרי הפדרל ריזרב האמריקאי וגם אחרי בנק ישראל. פירוש הדבר הוא שעל מנת לנסות לרסן את האינפלציה כעת, הבנק המרכזי נדרש להעלות את הריבית באופן חד יותר ומהיר יותר. העלאות ריבית חדות ומהירות עלולות לחנוק את הפעילות הכלכלית ולדרדר את כלכלות גוש האירו למיתון, בעוד המחירים כנראה ימשיכו לטפס. מצב דברים כזה נקרא סטגפלציה, וההיחלצות ממנו קשה ומורכבת במיוחד.
אם עד לאחרונה צפו כלכלנים כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית ב-0.5% בישיבתו בחודש ספטמבר, כעת הקונסנזוס מדבר כבר על העלאה בשיעור של 0.75%.
האירו, המטבע המשותף למדינות הגוש, לא נשאר אדיש לאירועים, ומאבד גובה באופן קבוע, כאשר לאחרונה אף נחלש אל מתחת לנקודת השוויון עם הדולר, והוא נסחר כעת ברמה של 98 סנט.
על רקע ההתפתחויות האחרונות, צופים כלכלנים כי גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, עלולה להיכנס למיתון. 60% מצריכת הגז במדינה מגיעים מהגז הרוסי, כך שההשפעה על ההוצאה הצרכנית צפויה להיות משמעותית במיוחד בגלל עליית המחירים.
ואם הכלכלה המובילה מגמגמת, מצבן של החברות האחרות בגוש, בעיקר של החשודות המיידיות איטליה ויוון, בוודאי לא יהיה יותר טוב.