החדשות על וריאנט הקורונה החדש אומיקרון ועל פוטנציאל הדבקה גבוה תפסו את השווקים הגלובליים בהפתעה והובילו ל-risk-off מהיר בשווקים. בשבועות הקרובים צפויה התבהרות מסוימת סביב מידת ההדבקה ואופי התחלואה, וייתכן שתקופה זו תתאפיין בעלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת שמגיעה מרמות נמוכות. עם זאת, עוצמת הירידות עד כה לא צפויה לשנות את תפיסת הפד בנוגע להאצת צמצום הרכישות, ולשם כך נדרשת הידרדרות משמעותית יותר בשווקים. כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI בסקירת המאקרו השבועית.
לדבריו, פרמיית הסיכון, בפרט בארה"ב, נעה סביב החלק התחתון של הטווח המאפיין אותה בעשור האחרון. לעומת זאת בשווקים באירופה ובאסיה התמחור פחות חריג, שכן בניגוד לארה"ב, לאורך השנה האחרונה נרשמה ברובם ירידת מדרגה ברמות המכפילים, ואילו בארה"ב הם נותרו גבוהים מאוד, בין היתר, בהשפעת מניות הטכנולוגיה.
עם זאת, אומרים באי.בי.אי, אחד הלקחים החשובים מהתפתחות הווריאנט הנוכחי מתקשר עם ההמלצה של קרן המטבע בסקירה שנתית האחרונה שקראה להעדיף את מתן החיסונים בתפוצה רחבה ככל הניתן, עם דגש על משקים מתפתחים, על פני מתן מנת הבוסטר במדינות המפותחות, וזאת כדי לשפר את מצבם ובנוסף למנוע ככל הניתן התפתחות של וריאנטים נוספים. בהיבט זה, אפריקה בולטת לרעה עם שיעור התחסנות נמוך, של כ-7% בלבד בחיסון מלא, וזאת כולל רמת חיסון גבוהה יותר בדרום אפריקה (של כ-24%). במידה והלקחים מהסיבוב הנוכחי יופקו, ומדיניות החיסונים תהפוך לגלובלית, הרי שהדבר יוכל להוביל לשיפור משמעותי וממושך יותר במצב הבריאותי, ומכאן גם לתוואי התאוששות רציף יותר של הפעילות הכלכלית.
מבחינת האינפלציה, התמונה עשויה להיות מעט יותר מורכבת, שכן ההשפעה קצרת הטווח צפויה להיות ממתנת, בעיקר דרך התמסורת של מחירי האנרגיה ומחירי התיירות. לעומת זאת, במידה והמצב הבריאותי יחריף, הרי שהדבר יכול להוביל להתארכות השיבושים בשרשרת האספקה. בניגוד לשנה החולפת, נקודת המוצא היא של אינפלציה גבוהה יותר ומרווח ביטחון מצומצם לבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות המרחיבה, בפרט בארה"ב ובחלק לא מבוטל של המשקים המתעוררים שכבר נמצאים במחזור העלאות ריבית.
הסיכון העיקרי – שינוי במדיניות המוניטרית של ארה"ב
במבט רחב יותר ניראה כי הסיכון העיקרי לשווקים ממשיך להגיע מצד שינוי במדיניות המוניטארית על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה בארה"ב. זאת בתחשב בכך שהעולם ערוך טוב יותר להתמודד עם המגיפה ובנוסף יצרניות החיסונים מצהירות על צפי לייצור מהיר יחסית של חיסון מעודכן לווריאנט החדש.
עוצמת התיקון שנרשמה בסוף השבוע בפני עצמה לא תוביל לשינוי תפיסה מצד הפד, מכיוון שבמכלול הדברים התנאים הפיננסיים עדיין נוחים מאוד, גם לאחר הירידות בסוף השבוע האחרון בשוקי המניות ופתיחת מרווחי האשראי. הירידות בשווקים בשבוע החולף הובילו לעלייה קלה בלבד בפרמיית הסיכון הנתפסת, והיא עדיין נמצאת ברמות נמוכות יחסית, ובעלת פוטנציאל לעליית מדרגה עד להתבהרות בנוגע למידת הפגיעה מצד הווריאנט החדש.
בנוסף, גם לאחר הירידה החדה והחריגה במחיר הנפט של כ-10 דולר ביום המסחר האחרון, הציפיות לאינפלציה בארה"ב אמנם ירדו לאורך העקום אך נותרו גבוהות יחסית, סביב 3.3% לשנתיים ומעט נמוך מ-3% ל-5 שנים. בישראל, השפעת מחיר הנפט באה לידי ביטוי בירידת מחירי הדלקים בכ-4% בדצמבר, מה שצפוי להוביל את מדד דצמבר לירידה קלה של 0.1% לעומת הערכה קודמת ליציבות. חשוב לציין כי ההשפעה של הירידה החדה ביום ו' האחרון על עדכון מחירי הדלקים הייתה מתונה יחסית, כך שלצורך החישוב לדצמבר, מחיר הנפט (ברנט) עמד ב-5 ימי המסחר האחרונים על כ-80 דולר, כך שאם המחיר ינוע סביב הרמות הנוכחיות 74-75 דולר לחבית, הרי שבינואר תירשם ירידה נוספת במחירי הדלקים.
עד להחלטת הריבית בארה"ב באמצע דצמבר, צפויה התבהרות מסוימת סביב מידת ההדבקה ואופי התחלואה. במידה והתמונה לא תסתמן כחריפה במיוחד, סביר שהמגמה השלילית בשווקים תיבלם, כך שהדגש יחזור למישור הכלכלי והמשמעות תהיה האצה של תוכנית הרכישות של הפד במהלך הרבעון הראשון של השנה. לעומת זאת, במידה והמגמה השלילית בשווקים תחריף תוך חשש לפגיעה רחבה יותר בפעילות, סביר שהפד ימשיך עם הקצב הנוכחי לפחות עד ההחלטה בחודש ינואר.
צפי להמשך סגירת פערים בתשואות השקליות הארוכות
מבחינת השוק המקומי, החלטת הריבית האחרונה הייתה "יונית" למדיי וחידדה עוד יותר את הפער בין המדיניות המוניטארית בישראל לזו שבארה"ב. הגישה ה"יונית" בהודעת הריבית בלטה בהשמטת ההערכה כי מגמת העלייה באינפלציה נמשכה. בנוסף, הועדה ציינה כי המשקים בהם נרשמה העלאת ריבית מתאפיינים באינפלציה גבוהה מהיעד ואילו המצב בישראל שונה הן מבחינת האינפלציה והציפיות, והן מבחינת ההערכה לירידה בקצב האינפלציה מתחת למרכז היעד בשנה הקרובה. בכך רמזה הועדה, בין השורות, כי הציפיות לשינוי בריבית בישראל מוקדמות מדי.
באי.בי.אי מעריכים כי כדי שהריבית תעלה סביבת האינפלציה (בפועל וציפיות) נדרשת להיות בסביבת מרכז היעד במהלך המחצית השנייה של השנה, וזאת כאשר ברקע התנאים הפיננסיים בעולם מאפשרים את המשך מחזור העלאת הריבית, בפרט בארה"ב. כמו כן, ככל שהפד ייאלץ לנקוט קו ניצי יותר, פוטנציאל העלאת הריבית בישראל יירד, שכן סביר שככל שהפד יתקדם עם הצמצום המוניטארי תהיה לכך השפעה שלילית על השווקים הפיננסיים ועל מחירי הסחורות, כלומר התפתחות שתצנן את סביבת האינפלציה ואת הציפיות להמשך העלאת ריבית.
לפיכך, אם עד לאחרונה הציפיות לשינוי בריבית בישראל עקבו אחר אלו שבארה"ב (לפחות בשוק ה-SWAP, שכן בשוק האג"ח התוואי הנגזר לכל אורך הדרך היה מתון באופן ניכר), הרי שלאחר ההפתעה כלי מטה במדד אוקטובר והתחזקות השקל, נרשמה ירידה ניכרת בציפיות להעלאת ריבית בשוק ה-SWAP, ואילו בשוק האג"ח התשואות הקצרות שבו לגלם צפי ליציבות בריבית.
ירידה בציפיות להעלאת הריבית מלווה בדרך כלל בהיתללות של עקום האג"ח, אך השוק האמריקאי ממשיך לשקף תרחיש שבו העלאת ריבית, גם אם בקצב מעט מתון יותר, תוביל להאטה ולכן העקום ממשיך להשתטח. מבחינת השוק המקומי, התלילות גבוהה באופן ניכר מזו שבארה"ב ובגרמניה, כך שירידת התשואות המהירה שנרשמה לאחרונה לכל אורך העקום לוותה בירידה קלה בתלילות. מכיוון שהתלילות (30-2) עדיין גבוהה ונעה סביב 200 נ"ב, ובהתחשב בכך שאיגרות החוב לטווח הקצר חזרו לרמות (0.11%) שמשקפות יציבות בריבית לפרק זמן ממושך, עיקר הפוטנציאל של סגירת פערי התשואות והתלילות ביחס לעולם טמון להערכת אי.בי.אי בהמשך ירידת התשואות ל-30 שנה.