fbpx
חדשות

אקסלנס: השקל התחזק ברבעון השני; המוצרים המיובאים התייקרו

אמיר כהנוביץ' הכלכלן הראשי של אקסלנס
מעודכן ל-06/2021

ההיחלשות של השקל מול הדולר ברבעון הראשון ב-3.9%, מסבירה לחצי אינפלציה מיובאת הכלכלן הראשי: "לא פלא ששוק האג"ח בישראל מגיב לאחרונה במתאם גבוה יותר לשינויים בשע"ח מאשר לתשואות האג"ח האמריקאיות"

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מפרסם הבוקר את סקירתו ובה הוא מתייחס בין היתר למעמדו של השקל מול סל המטבעות.

לנוכח פרסום מדד מחירי היבוא לישראל, כהנוביץ מציין כי ברבעון הראשון מחירי היבוא של מוצרים לצריכה שוטפת (הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית) עלו ב-0.8%, בעיקר בשל התייקרות כלי בית ב-1.7%. מחירי מוצרי בני קיימא עלו ב-1.2%, בעיקר בשל עליית מחירי כלי תחבורה ב-2.6%.

כהנוביץ מסביר כי מדובר בשינוי במונחי דולר ולכן ההיחלשות של השקל מול הדולר ברבעון הראשון ב-3.9%, מסבירה יותר לחצי אינפלציה מיובאת מכל שאר ההסברים (סחורות, הובלה, ביקוש מתפרץ...). לדבריו, לא פלא אם כן, ששוק האג"ח בישראל מגיב לאחרונה במתאם גבוה יותר לשינויים בשע"ח מאשר לתשואות האג"ח האמריקאיות. ברבעון השני (עד כה) השקל החזיר כמעט את כל ההיחלשות שלו מהרבעון הראשון ולמעשה מול סל המטבעות הוא חזק היום מכפי שהיה בסוף הרבעון הראשון. כהנוביץ מוסיף כי אם מגמה זו תימשך, היא עשויה לגרום לבנק ישראל להיות מהאחרונים בעולם שיחשבו על חזרה להעלאות ריבית.

בשבוע שעבר העלו את הריבית במקסיקו, הונגריה וצ'כיה, בהמשך להעלאות מוקדמות יותר השנה בברזיל, טורקיה ורוסיה. כהנוביץ מציין בסקירה כי המכנה המשותף של רוב המדינות הללו הוא גירעון בחשבון השוטף ב-2020 (למעט מקסיקו וצ'כיה). כלומר אלה מדינות שחוששות בעיקר מחולשת המטבע המקומי, כשישראל לדבריו "בכלל לא שם".

 

בהסתכלות בינלאומית, בסקירה מצוין כי בשלושת החודשים האחרונים התשואות בארצות הברית זוחלות מטה, כשמדי פעם התפתחויות מסוימות כמו נתון אינפלציה גבוה, נתון תעסוקה חיובי או אמירה "נצית" של אחד מחברי הפד דוחפת אותן לעליה לזמן קצר.

מגמת ירידת התשואות מתאימה לנתונים על כך ששיא קצב הצמיחה מאחורינו, אך ביום חמישי האחרון הציג הנשיא ביידן הסכם דו-מפלגתי על מסגרת להכפלת ההוצאות על תחבורה ותשתיות בשמונה השנים הקרובות – שעל פניו עשוי ליצר נרטיב חדש של האצה בצמיחה ולהצדיק מהלך משמעותי של עליית תשואות. אלא שפריצת התשואות שהגיעה בסוף השבוע (העשר מעל 1.5%) הגיעה רק למחרת, ביום שישי מהשעה 16:00. כלומר, הסיפור של ביידן והתשתיות לא היה זה שהניע את מהלך עליית התשואות.

כהנוביץ מוסיף כי כלכלנים בארצות הברית מסבירים שמהסכמה על מסגרת תקציב ועד הסכמה על מה מוציאים קיים פער גדול, וכן שמדובר במסגרת נמוכה משמעותית מזאת שהציג ביידן בתחילת השנה ושחלוקה שלה ל-8 שנים הופכת אותה לנחמדה. בנוסף, ביידן לא מתכוון להגדיל את מסגרת הגירעון, כך שלא מדובר בסיפור חדש של הוצאה ציבורית.

הקפיצה בתשואות ביום שישי הגיעה מעט אחרי פרסום נתון אינפלציה (PCE) בארצות הברית, הליבה הגבוהה מזה 30 שנה - 3.4%. אלא שגם הנתון הזה מתקשה להסביר את הקפיצה בתשואות, כשלא רק שהוא לא הפתיע למעלה, אלא שחלקים ממנו אף הפתיעו כלפי מטה. למעשה, גם נתונים אחרים שפורסמו ביום שישי הפתיעו ברובם כלפי מטה והמשיכו לתמוך בנרטיב שקצב הצמיחה החל לרדת, בניהם בלטו סקר הצרכנים של אונ' מישיגן שתיאר ירידה מפתיעה במצב הנוכחי, הוצאות הצרכנים תיארו קיפאון מפתיע והכנסות משקי הבית בירידה.

לדבריו של כהנוביץ, הסבר אחר עשוי להיות העלייה הבולטת במחיר הנפט, ל-74 דולר, שמיוחס למלאי היורד בארצות הברית ולהצהרה של ממשלת ארצות הברית הסותרת את ההצהרה האיראנית הקודמת, לפיה ארצות הברית הסכימה להסיר את כל הסנקציות הקשורות לנפט גולמי איראני. ועדיין, גם מחיר הנפט העולה הוא לא הסבר מושלם, כך שקשה להסיק עד כמה עליית התשואות בשישי היא תנודתיות או שינוי כיוון.

 

 

 

 

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

    קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


    על המחבר

    ענת גלעד

    ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
    הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

    השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות