fbpx
חדשות

אקסלנס: מה הביא לקריסת התשואות באג"ח הממשלתיות?

מעודכן ל-07/2021

חשש מפני הוואריאנט דלתא, דאגה מ"התקררות" הכלכלה אחרי שיא של ביקוש, שינוי כיוון של הפד, ועוד – הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מנסה להתחקות אחר הטריגר שהוביל לירידה הדרמטית בתשואות

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מסביר בסקירתו היומית את מגוון הסיבות האפשריות לקריסת התשואות האחרונה באג"ח הממשלתיות – ואלה הגורמים האפשריים שהוא מציע:

חשש מפני זן הדלתא של הקורונה – תמיכה בחשש הזה ביטאה בסוף השבוע גם נשיאת הפד בסן-פרנססיקו.

חשש גובר מהתקררות הכלכלה – לדבריו של כהנוביץ, הדאגה היא מנסיגה לאחר התפוגגות הביקוש המתפרץ והתמריצים הממשלתיים. והוא מוסיף כי "תמיכה בחשש הזה קיבלנו למשל בשבוע שעבר בפרסומי סקרי מנהלי הרכש בענפי השירותים בסין ובארצות הברית, וחזרה של הבנק המרכזי בסין להקלה מוניטרית"|.

דינאמיקה של ביקוש והיצע בשוק האג"ח – עודף עולמי מתמשך וגדל בחיסכון. כהנוביץ מסביר כי "שווי המשקל של הריבית הריאלית נותר נמוך, דהיינו בריבית גבוהה ממנה הכלכלה לא יכולה לקיים תעסוקה מלאה וכל ניסיון להעלות אותה מתגלה ככזה שמוביל להאטה". מה שמקשר לטענתו להסבר הבא:

שינוי כיוון של הפד – כהנוביץ מזכיר כי חלק גדול ממהלך ירידת התשואות הגיע מאז שהפד החל לאותת על העלאות ריבית באופק ועל מוכנות לדון בעיתוי המתאים להפחתת קצב רכישות האג"ח. לגבי סעיף זה תוהה הכלכלן הראשי של בית ההשקעות: האם מדובר בטעות במדיניות?

לחץ משוק הריפו – בסוף חודש יולי תחזור לתוקף תקרת החוב בארצות הברית ולכן מופעל לחץ על האוצר האמריקאי להקטין את יתרת המזומנים שלו. המשמעות היא הזרמת נזילות אל הבנקים דרך מתקן הריפו ההפוך (RRP), מה שהציף אותם במאות מיליארדי דולרים שמצאו את דרכם גם לשוק האג"ח.

התקררות ציפיות האינפלציה – לדברי כהנוביץ, ההתקררות הנמשכת בציפיות האינפלציה לא בהכרח קשורה לחשש מהאטה, כפי שמשתקף גם בשוק המניות שממשיך לעלות, אלא ייתכן למשל מהערכות שמחירי הסחורות וצווארי הבקבוק יצליחו להיפתר מוקדם יותר, או כתוצאה מרפורמות, כמו כאלה שקידם בסוף השבוע הנשיא ביידן.

כהנוביץ מסכם כי "לא משנה מה היה הטריגר הגורם שהקצין את הלחץ, הייתה סגירת פוזיציות שורט רחבה. בהקשר הזה כלכלני מורגן סטנלי מעריכים כי למחזיקי הפוזיציות הללו יש לקנות השבוע אג"ח אמריקאיות בעוד 95 מיליארד דולר".

מהלכים ברחבי העולם

עוד בסקירה: סין חזרה להרחבה מוניטרית, כשהפחיתה ביום שישי את יחס הרזרבה - אינדיקציות להאטה בסין, בהן כזכור ההפתעה המשמעותית כלפי מטה בסקר מנהלי הרכש בענפי השירותים בסין, על רקע מחסור בחומרי גלם ובעיות הובלה הובילו ביום שישי את קובעי המדיניות בסין לחזור ולהקל את התנאים המוניטריים. כהנוביץ מצטט את פרשני בלומברג שכתבו "בייג'ינג מעניקה לבנקים המרכזיים בעולם שיעור בצרות שעלולות להגיע אליהם, לאחר שהקפיצה הגדולה שלאחר הקורונה תתפוגג".

הוא מעיר עוד כי "סין מדגימה למשקיעים גם את המשקל היורד לסוגיית האינפלציה בקביעת המדיניות ועד כמה העלאת ריבית לא הולכת להיות טיול קליל". ומציין כי נראה שגם חברי הפד בארצות הברית עשויים להיות מוכנים להתקפל בקלות מהתחזיות לשתי העלאות ריבית ב-2023:

 

 

 

חברי פד חוזרים להתבטא בצורה "יונית" - לאחר שתחזיות הריבית האחרונות שלהם (ה-Dots) נתפסו "ניציות", כשתיארו צפי לשתי העלאות ריבית ב-2023 (לעומת תחזית קודמת להעלאה אחת), נשיאת שלוחת הפד בסן פרנסיסקו, מארי דאלי, אמרה בסוף השבוע בראיון ל-FT, כי אחד הסיכונים הגדולים לכלכלה הוא להכריז מוקדם מדי ניצחון על הקורונה. לטענתה לא עברנו את הקורונה אלא עברנו בקורונה. כלומר רומזת שלא צריך למהר בקיפול רכישות האג"ח.

בהמשך כהנוביץ מתייחס לאפשרות של דפלציה למרות עלייה במחירי הסחורות – ומציין כי: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חתם בסוף השבוע על צו מינהלי שמטרתו קידום תחרות בכלכלת ארה"ב והפחתת מחירים. הצו צפוי בין היתר להוריד את מחירי האינטרנט. המתנגדים טוענים בין היתר שלמרות כוונותיו הטובות ההשפעה עשויה דווקא לגרום להעלאת מחירים, עקב דרישות תאימות חדשות ושינוי מבנה העלויות. בסופו של דבר, שוקי המניות צלחו את כוונותיהם הטובות, הוא כותב ומוסיף – עוד כוונות טובות הגיעו מהמדינות הגדולות:

שרי אוצר של 20 המדינות הגדולות מארה"ב ואירופה (G20) אישרו אתמול עסקת מיסים בינלאומית והעריכו שיצליחו לאשר אותה פוליטית במדינותיהם. עם זאת לעסקה עדיין כיסי התנגדות גדולים בין היתר במדינות מתעוררות ומדינות קטנות כמו אירלנד, אסטוניה והונגריה שמסכלות את האישור באירופה. שרי האוצר שלהן האשימו את ההסכם כ"הורג את התחרות בין מדינות".  להמחשה, זה כמו שתל אביב תאסור על קריית-גת להציע מס נמוך יותר כדי למשוך אליה חברות. החלק השני של ההסכם נועד לגרום לחברות רב לאומיות לשלם יותר במקומות בהן הן פועלות (במקום במקום שמשרדיה הראשיים נמצאים), פה כבר יש כיסי התנגדות בתוך ארצות הברית עצמה, במיוחד בקרב רפובליקניים, אך גם בקרב לא מעט דמוקרטיים. גורם מקורב אמר לבלומברג כי ההסכם כנראה לא ייושם לפני 2023. 2023? השנה ששמו עליה כל כך הרבה. עד אז אלוהים גדול... – מסכם כהנוביץ.

אקסלנס: השקל התחזק ברבעון השני; המוצרים המיובאים התייקרו

 

 

 

 

 

 

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

    קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


    על המחבר

    ענת גלעד

    ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
    הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

    השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות