התוספת שאושרה במסגרת עדכון מסגרת ההוצאה לשנת 2020, כוללת 3 מיליארד שקל לביטחון, 2.9 מיליארד לכיסוי התחייבויות הממשלה וכ-940 מיליון שקלים ליישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי לשנת 2020, זאת בהיעדר תקציב מדינה לשנה זו.
לאחר התוספת, יעמוד סך כל התקציב לשנת 2020 על 410.8 מיליארד שקל, שמורכבים מ-399.8 מיליארד שקל מתקציב שנת 2019, בתוספת 11 מיליארד השקלים שאושרו במסגרת תוכנית הפעולה הממשלתית.
תוספת 11 מיליארד השקלים מיועדת לצרכים הבאים: 3 מיליארד שקלים למשרד הביטחון, כ-2.9 מיליארד שקלים עבור הוצאות מחויבות של הממשלה, בהן הסכמי ייצוב מול קופות החולים, המשך תוכניות משרד החינוך, פיתוח תשתיות תחבורה, ותקציב השכלה גבוהה. כמיליארד שקלים תוספת למשרדי הממשלה – בהתאם לתוכניות עבודה שונות של המשרדים, כ-940 מיליון שקל מענק חד פעמי לאוכלוסיית הנכים, כ-940 מיליון שקלים ליישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. כ-710 מיליון שקל לתמיכות במשרדי הממשלה השונים, כ-500 מיליון שקל להמשך תוכניות חינוכיות במשרד החינוך, כ-380 מיליון שקל להעלאת יהודי הפלאשמורה, כ-300 מיליון למענקים לרשויות המקומיות, לתמרוץ דיור ופיתוח הרשויות, וכ-200 מיליון שקל ליישום מגוון החלטות ממשלה – פיתוח אזור ים המלח, הקמת מרכזי חוסן, סיוע ליושבי עוטף עזה, תוכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסיים ולפרויקט "דרך חדשה".
מסגרת התקציב כוללת כ-90 מיליון שקל לתקצוב החינוך המיוחד שבזרם החינוך המוכר שאינו רשמי – לאור דרישות חברי ועדת הכספים ולאחר מאבק שארך חודשים ארוכים, סוכם עם האוצר על תקצוב ילדי החינוך המיוחד במוכש"ר, במסגרת התוספת לתקציב 2020.
הנושא נידון פעמים רבות בוועדת הכספים, ובמהלך הדיונים עלה כי אנשי חינוך רבים במוכש"ר, זוכים לשכר חלקי בלבד והמערכת כולה סובלת ממחסור גדול בתקציב ומתקשה לתפקד.
במהלך הדיון הציגו מספר חברי ועדה תוכניות ושימושים שונים שלא תוקצבו בבסיס התקציב לשנת 2019 ולא קיבלו מענה גם בתוספת התקציבית שאושרה היום. בנוסף עלו טענות מצד חברי ועדה, כי הפירוט שהעביר משרד האוצר בטרם הדיון אינו מספיק, למרות מספר הרחבות שבוצעו בו לבקשת ועדת הכספים. חברי הוועדה המתנגדים קראו שלא לאשר את התוספת עד לקבלת פירוט רחב הרבה יותר, ברמת התוכניות הספציפיות שלהן מיועדים הכספים. בנוסף ביקרו מספר חברי כנסת שימושים שונים שכוללים ההסכמים הפוליטיים.
מ"מ ראש אגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, טען כי ניתן היה להתכנס לתקציב של 405 עד 406 מיליון שקל בלבד. לדבריו, ההרחבה שאושרה לדרישת הכנסת, אפשרה מתן מענה לצרכים נוספים, אך עם זאת, יש פעולות רבות שעדיין לא מתוקצבות בהיעדר תקציב מדינה מאושר.
בנוגע לטענות על חוסר שקיפות בייעודי התקציב, השיב: "אנחנו מביאים פירוט מאוד מאוד מדוקדק. לוח הזמנים נקבע בצורה מאוד דחוקה, וניסינו לענות על כל מה שאפשר במסגרת היכולות שלנו".
גרדוס הציג את הערכת האוצר כי בהנחה שהיציאה מהמשבר תחל באמצע השנה הבאה, הגרעון כאחוז מהתוצר יעמוד על 13.4% ב-2020, על 9.5% ב-2021, על 5.7% ב-22, ועל 5.3% ב-23.