מדריכי צרכנות    

ענקיות המזון מעלות מחירים: האם הסל בסופר יתייקר ואיך מתגוננים

איך התייקרות בעולם מגיעה למדף בישראל, מה בפיקוח ומה לא, וכמה זה עלול לעלות למשפחה בשנה

איך התייקרות בעולם מגיעה למדף בישראל, מה בפיקוח ומה לא, וכמה זה עלול לעלות למשפחה בשנה

עגלת קניות בסופרמרקט עם לחם, חלב, ירקות ומוצרי מזון (בעזרת AI)
צילום/איור: נוצר באמצעות Grok (בעזרת AI)

יצרניות המזון הגדולות בעולם מזהירות בימים האחרונים מגל נוסף של העלאות מחירים, על רקע עליית עלויות האנרגיה, השינוע וחומרי הגלם בעקבות המתיחות במזרח התיכון. בישראל, שבה חלק גדול מהמזון והמותגים מיובא או מיוצר מחומרי גלם מיובאים, השאלה שמעסיקה משפחות היא האם הסל בסופר יתייקר שוב, ומה אפשר לעשות כבר עכשיו. מדד המחירים לצרכן אמנם ירד בספטמבר בחצי אחוז, אבל הירידה נבעה בעיקר מטיסות ומלונות, ולא מהמזון, כפי שפורט בידיעה המחירים בספטמבר ירדו בחצי אחוז.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

איך התייקרות בעולם מגיעה למדף בישראל?

הדרך מהמפעל בחו"ל לסופר בישראל עוברת בכמה תחנות. קודם היצרנית הבינלאומית מעלה את המחיר ליבואן או לזכיין המקומי. אחר כך היבואן מעדכן את המחירון לרשתות, והרשתות מחליטות כמה מההתייקרות לגלגל לצרכן. בדרך כלל עוברים כמה שבועות עד כמה חודשים בין ההודעה בעולם לבין השינוי על המדף. גם שער הדולר משפיע: שקל חזק מקזז חלק מההתייקרות, ושקל חלש מגדיל אותה. לכן לא כל העלאה בעולם מגיעה לישראל במלואה, ולא באותו זמן.

האם הפיקוח על המחירים מגן?

רק על חלק קטן מהסל. מוצרי יסוד כמו לחם אחיד, חלב בשקית וחלק ממוצרי החלב נמצאים בפיקוח, ומחירם משתנה רק בהחלטה של הממשלה. רוב המוצרים הממותגים, כמו משקאות, חטיפים, קפה ודגני בוקר, אינם בפיקוח, ושם ההתייקרות יכולה להגיע מהר יותר.

כמה זה יעלה למשפחה? דוגמה מספרית

לדוגמה, נניח שמשפחה מוציאה 3,000 ₪ בחודש על מזון ומוצרי צריכה בסופר. אם מחצית מהסל היא מוצרים ממותגים של יצרנים בינלאומיים ושל יבואנים, ואלה יתייקרו ב-4%, התוספת תהיה 60 ₪ בחודש, כלומר 720 ₪ בשנה. אם ההתייקרות תתפרס על כל הסל, באותו שיעור, מדובר ב-120 ₪ בחודש וב-1,440 ₪ בשנה. השיעורים בדוגמה להמחשה בלבד. כדי לראות עד כמה מחירי המזון משפיעים דווקא על המשפחה שלכם, אפשר להשתמש במחשבון המדד האישי, ולבדוק כמה התייקרו המחירים בתקופה מסוימת במחשבון מדד המחירים לצרכן.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

  • להשוות מחירים בין רשתות. פערי המחירים על אותו סל בין רשתות שונות יכולים להגיע לעשרות אחוזים. אתרי השוואה ואפליקציות מאפשרים לבדוק לפני הקנייה.
  • לעבור למותג פרטי. מוצרי המותג הפרטי של הרשתות זולים בדרך כלל מהמותגים המובילים ופחות חשופים להעלאות של יצרניות בינלאומיות.
  • לקנות מלאי במוצרים יבשים לפני העלאה. כשמתפרסמת העלאה מוכרזת של יצרן, אפשר להקדים קנייה של מוצרים עם חיי מדף ארוכים, בכמות סבירה.
  • לבדוק את מחיר היחידה. מבצעי "1+1" ואריזות חיסכון לא תמיד זולים יותר בחישוב לקילו או לליטר.
  • לבנות תקציב חודשי למזון. מי שקובע יעד ועוקב אחריו מוציא בדרך כלל פחות. אפשר להיעזר במחשבון יעד חיסכון כדי להפוך את החיסכון ליעד מוגדר.

עוד רעיונות להורדת ההוצאות השוטפות מופיעים במדריך הכול יקר לכם? כך תוכלו להפחית את יוקר המחיה, ונתונים על התייקרות הסל בשנים האחרונות מופיעים בידיעה סל הקניות התייקר כמעט בחמישית בארבע שנים.

למה הירידה במדד לא מורגשת בסופר?

מדד המחירים לצרכן הוא ממוצע משוקלל של מאות מוצרים ושירותים, ובהם דיור, תחבורה, נופש, חינוך ותקשורת. כשמחירי הטיסות והמלונות יורדים, המדד הכללי יכול לרדת גם כשמחירי המזון עולים. לכן משפחה שרוב ההוצאה שלה על מזון יכולה להרגיש ייקור גם בחודש שבו המדד ירד. זה בדיוק ההבדל בין המדד הכללי לבין המדד האישי.

מתי משתלם לקנות בכמויות?

קנייה בכמויות חוסכת כסף רק כשהמוצר באמת נצרך לפני שהוא מתקלקל, וכשיש מקום לאחסן אותו. מוצרים כמו אורז, פסטה, שימורים, קפה ומוצרי ניקיון מתאימים לכך. מוצרים טריים, מוצרי חלב ומוצרים שהמחיר שלהם בפיקוח פחות מתאימים. כדאי גם לזכור שכסף שיוצא היום על מלאי לא זמין להוצאות אחרות, ולכן כדאי להגביל את הקנייה מראש לסכום שנקבע.

איך לזהות העלאת מחיר שקטה?

התייקרות לא תמיד נראית כמו מחיר חדש על המדף, ולכן כדאי לעקוב גם אחרי המשקל והכמות. לפעמים המחיר על המדף לא משתנה, אבל האריזה קטנה. כך מוצר של 500 גרם הופך ל-450 גרם באותו מחיר, כלומר התייקרות של כ-11%. הדרך לזהות את זה היא להשוות את המחיר ליחידת מידה, שמופיע על תווית המדף.

ומה עם המע"מ?

שינוי בשיעור המע"מ, אם יוחלט עליו בתקציב 2027, ישפיע על כמעט כל הסל, למעט פירות וירקות טריים שפטורים ממע"מ. אפשר לחשב את ההשפעה במחשבון מע"מ 18%, והרקע מופיע במדריך מס ומע"מ אחרי הבחירות. בשורה התחתונה, אי אפשר לשלוט במחירים בעולם, אבל אפשר לשלוט במה שנכנס לעגלה.