כיום הפנסיה היא פשוט חיסכון מסובך החשוף למכות רבות בשוק ההון, להפסקות עבודה, להעלאת גיל הפרישה ועוד; לעומת זאת, הפנסיה התקציבית, שכבר אינה רלוונטית לחוסכים צעירים, הבטיחה לעובדים פנסיה בסך 70% משכרם האחרון, בלי סיכונים רבים, בלי הפרשות ובלי כאבי ראש. זו הטענה, אבל במשרד האוצר מציגים תמונה מורכבת יותר.
חוקרי משרד האוצר החליטו לבחון זאת ופירסמו היום, בדו"ח השנתי של הממונה על השכר, מחקר מה צפוי למי שייצאו לפנסיה צוברת. הבסיס של המחקר הוא אזהרות על כך שרמת החיים של דור העובדים הנוכחי במשק, המבוטח בפנסיה צוברת, תצלול עם הפרישה. מדובר על צניחה של כ-40% מהשכר האחרון.
הממצאים של המחקר הנוכחי — של שרי אסיף מאגף השכר, וזאב קריל, לשעבר מאגף הכלכלן הראשי — מראים תמונה אחרת אך נוגעים רק לעובדי המדינה. גם כאן נמצא כי רמת החיים לאחר הפרישה של בעלי פנסיה צוברת צפויה להיות נמוכה מזאת של קודמיהם בפנסיה התקציבית — אבל בפערים נמוכים יותר.
החישוב הוא של ההכנסה לאחר הפרישה כשיעור מההכנסה ערב הפרישה. חישוב ההכנסה לאחר הפרישה התבסס על קצבת הפנסיה, בתוספת קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) של הביטוח הלאומי, נטו. ההכנסה ערב הפרישה חושבה לפי השכר בשנה שלפני הפרישה, כדי להימנע משקלול של מענקי פרישה או דרגות פרישה.
במחקר המקדים נמצא כי בקרב בעלי פנסיה תקציבית בשירות המדינה, שפרשו לגמלאות ב-2016, יחס בין פנסיה לשכר והכנסות נוספות הוא 77%. הנתח העיקרי בהכנסה לאחר הפרישה הוא הפנסיה התקציבית – אבל זו מהווה רק כ-48% מהשכר ברוטו ערב הפרישה, לאחר שמוסיפים לה תשלומים מקופות גמל (המבוססים על הפרשות שמשלמים עובדי המדינה החל ב-1995 על רכיבי שכר שאינם מבוטחים לפנסיה התקציבית).
קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי מגדילה מאוד את היחס בין הפנסיה לשכר הקודם. התרומה שלה תלויה בגובה השכר לפני הפרישה: בקרב רופאים, ששכרם גבוה יחסית, היא מגדילה את היחס מ-47% ל-55% — בשמונה נקודות אחוז; בקרב עובדי שירות המדינה בדירוג המנהלי, היא מקפיצה אותו ב-20 נקודות אחוז, מ-52% ל-72%.
יחס של 71% מהמשכורת
את הפנסיה הצוברת מקבלים עובדים שנקלטו בשירות המדינה מ–2002 ואילך — מאז חסימת ההצטרפות לפנסיה תקציבית. ולכך מתייחס מחקר ההמשך, אלא שסכום הפנסיה הצוברת לא ידוע וספקולטיבי. הסימולציה נעשתה לפי הנחות שונות — למשל על התשואה העתידית של החסכונות (תשואה ריאלית של 4.5% בשנה, והקצאה של אג"ח מיועדות לפי המצב הקיים כיום), על דמי הניהול, ועל עליית השכר של העובדים עד פרישתם.
לפי הסימולציה, לעובדים שהצטרפו לשירות המדינה ב–2002 צפוי יחס של 71%–85% מהמשכורת האחרונה. הטווח נובע מקבוצות העובדים השונות שנבדקו. בכולן, קצבת הפנסיה — שתשולם על ידי קרן הפנסיה, ולא על ידי הממשלה — תהיה בגובה 40%–43% מהשכר לפני הפרישה. בתוספת קצבת הזקנה, ולאחר ניכוי מסים, מורים יגיעו ליחס תחלופה נטו של 71%, עובדי הדירוג המינהלי ל–74%, אחיות ל–78% ורופאים ל–85%.
יחס של 70%, אומרים באוצר, הוא יחס יפה לעומת המצב במדינות OECD העומד על פחות מ-60%. ובכל זאת, עדיין יחס הההכנסה בפנסיה למשכורות לעובדי המדינה יהיה נמוך מזה של בעלי הפנסיה התקציבית. רק רופאים יקבלו יותר בפנסיה צוברת (85%) מאשר בפנסיה תקציבית (71%). הדבר נובע משיעור מס גבוה על השכר לפני הפרישה, בעוד המס על קצבת הפנסיה נמוך.
ללא עבודה רציפה, ללא שינוי בדמי ניהול, ללא משיכת פיצויים
הבעיה המרכזית במחקר שחישוב הפנסיה הצפויה לעובדי המדינה התבסס על הנחות שעבודתם תהיה רצופה בכל הקריירה, שדמי הניהול של החסכונות נמוכים מהממוצע במשק, ששיעור גבוה יחסית מהשכר מבוטח לפנסיה, שהעובד לא ימשוך את פיצויי הפיטורים, ושהשכר יעלה בהתמדה בזכות הסכמים קיבוציים וזחילת השכר האוטומטית – מה שלא רלוונטי למשרות במגזר הפרטי.
כמו כן בעלי פנסיה תקציבית לא נאלצו להפריש משכרם לפנסיה, מה שאיפשר יותר הכנסה פנויה ששימשה גם לחסכונות. בנוסף צופים באוצר שעובדי הפנסיה הצוברת יעבדו שנים רבות יותר.
לפי האוצר, "ניתן לטעון שכדי לערוך השוואה מהימנה יותר, יש להשוות רק בין עובדים עם מספר שנות תעסוקה דומה". אם בודקים רק בעלי פנסיה תקציבית שפרשו לאחר 34 שנים, הפערים גדלים לטובתם: יחס התחלופה נטו של מורים עולה מ–76% ל–84%, ושל עובדי מדינה אקדמאים במדעי החברה והרוח מ–78% ל–84%, למשל".
כדי להימנע מתוספת עלויות למעסיק, ממליצים באוצר להעלות את השכר בתחילת הקריירה ולהוריד את השכר בוותק, כך שזחילת השכר לאורך הקריירה תהיה איטית יחסית והעובד יוכל להפריש יותר לחיסכון. שכר התחלתי גבוה יותר אמור לא רק להגדיל את החיסכון לעת זקנה, אלא גם למשוך עובדים איכותיים יותר למגזר הציבורי.
המשמעות היא שהמצב שבו השכר במגזר הציבורי עולה אוטומטית בקצב מהיר – ללא תלות בפריון או במצוינות – ייעלם מן העולם. "בכוונתנו שכל הסכמי השכר העתידיים ישקפו את זה". קשה לדעת איך יעשו זאת עם התנגדות של ארגוני העובדים הנשלטים על ידי הוותיקים.
לכן באוצר לא מתכוונים לקצץ בשכרם של עובדים ותיקים שכבר מועסקים בשירות המדינה. עם זאת, בטווח הארוך, זאת אמורה להיות תוצאת לוואי של מדיניות המשרד. לפי משרד האוצר גם השכר ההתחלתי יהיה גבוה יותר אך יעלה בקצב איטי יותר, היחס בין המשכורת האחרונה יהיה כבר יותר מ-90%.
