ביטוח מדריכי דירה ומשכנתא

ביטוח מפני שריפות - האם אתם מבוטחים, ואיך לבטח?

מעודכן ל-06/2017

 

ביטוח מפני שריפות: הנושא הבוער על סדר היום-  אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים לא פשוטים , עם גל של הצתות ושריפות מצפון ועד לדרום. בזמן שהכבאים פועלים ימים כלילות במטרה להתגבר על נזקי האש ולמנוע את הפגיעה במשאבי הטבע, ברכוש וכמובן בחיי אדם, אנשים רבים מתפללים שהאש לא תגיע לבית שלהם. למרות המאמצים האדירים כבר היו שריפות שהגיעו למבנים, סיכון שצריך לזכור שקיים תמיד עקב סיבות מגוונות: קצרים ופגמים אחרים במערכת החשמל, מכשירי חשמל תקולים, רשלנות של בעלי המבנה (למשל השארת תנור חימום דלוק במשך שעות ארוכות) וכן הלאה.

רבים, במיוחד בימים בוערים אלה, רוצים לדעת איזו התייחסות יש לנושא השריפות בביטוחים שהם רכשו לנכס החשוב שלהם, בעיקר ביטוח הדירה.

גלובס - המדינה לחברות הביטוח - פצו ללא דיחוי את נפגעי השריפות, וזאת עוד בטרם נקבע אם מדובר בהצתות. המטרה - שהאזרחים לא ייפלו בין הכיסאות; רשות המיסים תפצה את חברות הביטוח במקרה של הצתה מכוונת

הביטוחים שמעניקים כיסוי מפני שריפות

הכיסוי הביטוחי עבור נזקי אש נכלל, אפילו באופן אינטגרלי, בביטוחי הרכוש שלנו. במקרה של דירות, הוא אמור להיות חלק מפוליסת ביטוח המבנה, שמרכיבה את ביטוח הדירה (מדריך מקיף על ביטוח הדירה תמצאו כאן). במילים אחרות: כאשר השריפה מביאה לפגיעה משמעותית בחלקים הקבועים של המבנה, דוגמת הקירות, הדלתות, החלונות וכן הלאה, אמור הביטוח להעניק פיצוי כספי נכבד אם נסיבות השריפה עומדות בקנה אחד עם התנאים להפעלת הביטוח בפוליסה (וזה נושא מורכב, כפי שתראו בהמשך). כך גם במידה שהפגיעה היא בתכולת הדירה שנכללה בביטוח התכולה, כי הרי לא כל פריט הנמצא בדירה הוא אכן מבוטח. בכל מקרה, גובה הפיצוי הוא בהתאם לחומרת הנזק – נדרש שהסכום לא יעבור את גובה הפיצוי המקסימלי המוגדר בפוליסה – כפי שהוא מוערך על ידי שמאים שמוזמנים על ידי חברת הביטוח. יש מקרים בהם חברות הביטוח מערימות קשיים אלה או אחרים מאחר והן לא ששות לשלם פיצויים בסכומי עתק, אבל זה כבר סיפור אחר. הביטוח במהות שלו כן אמור להעניק פיצוי, ולכן מרגע השריפה עליכם לברר על אפשרות ההפעלה שלו.

ביטוח אחר שאמור להעניק מענה במצבים מהסוג הזה הוא ביטוח המבנה הנרכש כתנאי לקבלת המשכנתא, ונועד למצבים של נזק למבנה (יש רבים שמסתפקים בביטוח הזה לצורך כיסוי המבנה שלהם ולא רוכשים ביטוח נפרד למבנה או לתכולה). הבעיה העיקרית עם הפוליסות האלה היא שיש בהן פעמים רבות פער בין הערך הריאלי של הנכס לבין הערך שהוגדר לו בפוליסה, כאשר זו נרכשה במסגרת המשכנתא שלקחה לפני מספר שנים (בין השאר בגלל עליית המחירים הדרסטית בתחום הדיור בשנים האחרונות). גם אם מקבלים סכום כסף על פי ביטוח המבנה, עלולים לגלות שלמרבה הצער הוא לא מספיק כדי לכסות את הנזק שנגרם, ובטח ובטח שלא כדי להקים את המבנה מחדש. זאת ועוד, הביטוח שנרכש במסגרת לקיחת המשכנתא לא כולל התייחסות לתכולה, כך שמי שמתבסס עליו בלבד מגלה שאין לו למעשה כיסוי לפגיעה בתכולה החשובה לו – רהיטים, מוצרי חשמל, מסמכים חשובים וכדומה.

אם יש בנמצא ביטוח עסק, יכול להיות שיהיו פיצויים אחרים שניתן יהיה לקבל: בעיקר עבור אובדן ההכנסות כתוצאה מהשבתת מקום הפעילות. סעיף של אובדן הכנסות לא קיים בפוליסות הביטוח הסטנדרטיות, ולכן המענה שהן מספקות הוא מעט מוגבל במקרה של בעלי עסקים העובדים בנכס שנפגע. עוד סוגיה שתורמת למורכבות היא שיש בבתים משותפים אזורים שלא בהכרח יהיו מבוטחים – אלו הם כמובן החלקים המשותפים של המבנה, למשל הלובי, המחסן, המעלית וכן הלאה. חלקים אלה נופלים אל בין הכסאות אם כל אחד מדיירי המבנה רוכש ביטוח לנכס שלו, ואם הדיירים לא רוכשים ביטוח בית משותף שכן אמור לספק מענה.

המסע (הדי ארוך) לקבלת הכספים

במצב התקין, לאחר יצירת הקשר עם חברת הביטוח יתחיל תהליך המימוש של התביעה. החברה תשלח חוקר שריפות במטרה ללמוד על הסיבות לנזק, ולצד זה שמאי שיעריך את חומרת הנזק עבור המבנה או התכולה. הבדיקה שהם יעשו היא מקיפה, וכוללת בחינה של המבנה מ-א' ועד ת', תחקור של הנפשות הפועלות, גביית עדויות ראייה, צילום המבנה וכן הלאה. בהמשך לכך אנשיה יבחנו היטב את הדו''ח של מכבי האש או המשטרה, אם יש כזה דו''ח. התוצאה הסופית היא חוות דעת שתועבר לחברת הביטוח. האחרונה תבדוק לפני קבלת ההחלטה את סעיפי הפוליסה הספציפית, ותחליט בנושא לכאן או לכאן. אל תצפו להליך פשוט וגם לא מהיר, כאשר פעמים רבות נדרש להמתין חודשים ארוכים או אפילו שנים לקבלת הפיצויים, אם בכלל. החברות מצידן מספקות פעמים רבות "תירוצים", במטרה לצמצם את הפיצוי שהן נותנות.

חשוב לזכור שמכיוון שחברת הביטוח היא ששולחת את החוקרים והשמאים, יכול להיות שיהיה להם אינטרס ברור "לייצג" את החברות האלה ולבטא את האינטרסים שלהן. התוצאה האפשרית היא חוות דעת שלא הולכת לקראתם של בעלי הדירה, למשל מבחינת גובה הנזק – ההערכה עלולה להיות נמוכה מאשר הנזק שנגרם בפועל, ומכאן שהיציאה מהבור הכלכלי שנגרם בעקבות הנזק הופכת למורכבת יותר. אם אתם סבורים שההערכה לא עושה אתכם חסד, אתם יכולים להזמין בעלי מקצוע מטעמכם, שיספקו חוות דעת נוספת. העלות של העסקת בעלי המקצוע אמנם חלה עליכם במצב הזה, אבל זה עשוי להביא לכך שתקבלו בסוף התהליך פיצוי גדול יותר על הנזק.

ה-שאלה שצריכה להישאל: מה מקור השריפה?

שימו לב שמעבר לגובה הנזק שנגרם, בכל המקרים נדרש לשאול מה הגורם שלו, שאלה שהתשובה לה אמורה להשפיע על השאלה האם תקבלו פיצויים. הסיבה היא ששאלת האחריות או הגורם לשריפה משפיעה על הבדיקה האם ניתן לפגיעה כיסוי במסגרת הפוליסה, או אפילו אם יש גורמים אחרים שיכולים לשאת בנזק. כאן בדיוק נדרש לשאול האם השריפות מוגדרות כאירועי הצתה על רקע לאומני, כלומר מעשי טרור, סוגיה שבה עוסקים רבות בעת האחרונה. התמונה ברגע זה הופכת למורכבת עוד יותר. מנקודת המבט של חברות הביטוח, התקווה – אם אפשר לקרוא לה ככה – היא שההצתות יוגדרו כמעשי טרור. הסיבה היא שבפוליסות הסטנדרטיות של ביטוח דירה, אין התייחסות ממשית לסוגיית הנזק למבנה הנגרם כתוצאה מאירועי טרור, או נזקי מלחמה. הפוליסות של חברות הביטוח מפצות במקרה של נזקי טבע בעיקר, או אפילו באופן בלעדי, ולכן עשויות להערים הרבה מאד קשיים. ייתכן מצב בו חברת הביטוח תטען שהיא לא שאמורה להעניק את הפיצוי על הפגיעה בנכס, מכיוון שהוא לא עומד בקנה אחד עם התנאים למימוש הפוליסה המפורטים בהסכם שנחתם עם הלקוח. כמובן שיש פוליסות רחבות שכן מעניקות מענה מהבחינה הזו, למשל פוליסות כל הסיכונים או הרחבות של פוליסות סטנדרטיות שיכללו כיסוי מפני מעשי טרור.

עצם ההגדרה של הצתה כאירוע טרור משמעותית גם מבחינת הפיצויים שיכולה להעניק מדינת ישראל, או ליתר דיוק קרן הפיצויים של רשות המיסים. מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת שהמדינה היא שמתערבת במקרים אלה ומספקת את המענה שחברות הביטוח, כאמור, לא ממש נותנות – זאת במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ''א - 1961. תפקיד הקרן, שסכום הכספים בה מוערך בכ-8.3 מיליארד שקלים, הוא להעניק פיצוי לנזקים הנגרמים למבנים כתוצאה ממבצע צבאי ו/או פעולת איבה. כדי שיינתן הפיצוי לאנשים שביתם נפגעו נדרש להוכיח בכל מאת האחוזים שאכן הייתה כאן הצתה, וחשוב לא פחות – שההצתה נעשתה על רקע לאומני. יש הטוענים שזו הסיבה שהרשויות במדינה לא ממהרות להכריז על אירועי הצתות כמעשי טרור, מה שעשוי לחייב אותן להעניק את הפיצוי על הנזק הישיר או אפילו העקיף (פגיעה בעסקים בעקבות השריפה, למשל). אם מתבוננים באסון הכרמל שהתרחש ב-2010, אפשר לראות מצב די נדיר בו הוחלט להעניק פיצויים על ידי המדינה לבעלי בתים ולעסקים שנפגעו מהאש, למרות שהתברר לאחר מכן שהיא נגרמה מרשלנות של מטיילים ולא ממעשה הצתה מכוון. באותם שנים הוגשה עתירה נגד המדינה, שהתשובה לה הייתה הסכם הפשרה שהביא לקבלת הפיצויים. את הפיצויים, בגובה כולל של 54 מיליון שקלים, הוחלט לממן מתקציב המדינה עצמו, ולא מהקרן. עוד לא ברור מה תהיה המדיניות במקרה של השריפות הנוכחיות.

כדי להגיש תביעה במסגרת קרן הפיצויים נדרש אישור מטעם משטרת ישראל, שעל פי הדו''ח של חוקר השריפות מצביעה על כך שיש עדות או לכל הפחות חשד סביר להניח שמקור השריפה הוא הצתה על רגע לאומני. יתר ההוכחות, אם נדרשות כאלה, אמורות לחלול על בעלי הנכס. לפני שמגישים את התביעה נדרש להזמין באופן עצמאי שמאי, שיעריך את הנזקים.

לא רק הצתות

שאלת האחריות לשריפות לא קשורה רק לשאלת ההצתה, למרות שהיא זו המשמעותית בימים טרופים אלה. הדוגמא המובהקת הראשונה היא שריפה שנגרמת בעקבות מכשיר חשמלי תקול, בעיקר מכשירים המועדים לפורענות מהבחינה הזו - תנורים, גופי תאורה, מזגנים וכן הלאה. אם אכן מוכיחים שהנזק נגרם שלא באחריות הרוכשים ושלא בעקבות נסיבות חיצוניות, יכול מאד להיות שיהיה מקום לתבוע את החברה המייצרת אותו.

פעמים רבות ההתנהלות הזו תהיה מעל ראשם של בעלי הבית, למשל במקרה בו חברת הביטוח העניקה להם את הפיצויים וכעת היא מעוניינת לתבוע את החברה המייצרת במטרה לקבל על כך פיצוי בעצמה (מצב הידוע בלקסיקון הביטוחי בתור שיבוב). ברור שהצלחה של תביעות מהסוג הזה אינה מובנת מאליה, והיא תדרוש מכם או מחברת הביטוח להוכיח שהשריפה אכן נבעה מכשל במכשיר – חוות דעת של אנשי מקצוע, לרבות חוקרי שריפות או חשמלאים, יכולה לעשות את זה.

דוגמה נוספת היא שריפה אשר המקור לה הוא במבנה אחר, או אפילו כתוצאה מפעילות רשלנית של גורם אחר. במצב הזה כן עומדת האפשרות בחלק מהמקרים לתבוע את הצד הפוגע בגין הנזק. קחו לדוגמא שריפה אשר מתחילה בדירה בבניין כתוצאה מרשלנות או מסיבה אחרת, אך גורמת לנזקים גם בדירה השכנה. עיקרון השיבוב לכן קיים גם במקרה הזה. אגב, מבחינת בעל הדירה ה"פוגעת" כדאי מאד שיהיה לו ביטוח שכולל סעיף כל כיסוי לפגיעות הנגרמות לצד ג', אבל זה כבר נושא אחר.

חשוב לציין שהזכות לתבוע את הגורם שאחראי בצורה ישירה לשריפה ולנזק עומדת גם עבור אנשים שלא מחזיקים בביטוח הולם עבור הדירה שלהם. ההבדל הוא שכאן הם יצטרכו להוציא בדרך כלל את הכסף מכיסם, קודם כל, ורק לאחר מכן לקבל אולי את הפיצוי. זאת להבדיל מהמקרה בו הפיצוי ניתן על ידי חברת הביטוח והתביעה מאושרת, בו נדרש מהמבוטח לשלם רק את ההשתתפות העצמית עבור ההחלה של הביטוח.

התביעה נדחתה. מה אפשר לעשות?

כפי שרמזנו כבר יותר מפעם אחת, מי שמעוניין לקבל פיצויים בעקבות נזקי אש לדירה שלו עלול להישאל קירח מכאן ומכאן, או לכל הפחות לעבור מסכת בירוקרטית לא פשוטה עד לקבלת הכסף. לכן מומלץ במעמד הגשת התביעה לספק לה כמה שיותר "בשר", לאסוף ממצאים על השריפה באופן עצמאי ולהזמין מומחים מטעמכם, אם אתם לא סומכים על אלה שסיפקה חברת הביטוח עצמה. על כל פנים, אם החברה המבטחת דחתה את התביעה שלכם מסיבה זו או אחרת, נראה שלא יהיה לכם מנוס מלפנות לבית המשפט ולתבוע אותה. מצב זה עלול להאריך עוד מאד את זמן ההמתנה שלכם לכספים, אבל מנגד יכול לעשות צדק ולהביא לכם כספי פיצויים שלא בטוח שתוכלו לקבל בדרך אחרת.

השאלה החשובה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא אילו ביטוחים יש לכם, ומה הם כוללים: זהו בדיוק הרגע לפתוח את הפוליסות השונות ולראות על מה חתמתם לפני שנים. זה ממש לא מובן מאליו שיהיה לכם ביטוח, על רקע הסטטיסטיקה שמראה שרק לכ-60% מהדירות יש ביטוח דירה הולם (לרוב במסגרת ביטוח המשכנתא), ורק לכמחצית האנשים המחזיקים ביטוח דירה יש ביטוח תכולה.

מי שאין לו ביטוח דירה הולם, נראה שצריך להתפלל שהאירוע הנוכחי יוגדר בסופו של יום כאירוע טרור (גם אם כאמור במקרה של אסון הכרמל ניתן פיצוי מסוים למרות שהאירוע לא הוגדר כטרור) – הצפי במצב הזה הוא לקבל פיצוי שאמנם יקל על המצב הכלכלי, אבל קשה להאמין שיכסה לחלוטין את הנזק שנגרם. כמו כן, קחו בחשבון שזמן ההמתנה לקבלת הכספים במקרה הזה צפוי להיות ארוך.

מי שיש לו ביטוח והדירה שלו ניזוקה, חלילה, צריך להתחיל את התהליך מול חברת הביטוח, לראות מה המדיניות שלה ואילו קשיים היא מערימה, ולפעול בהתאם. וייתכן שיהיו לא מעט אנשים שפשוט ייפלו להם בין הכסאות, כשכל גורם שאמור להעניק פיצוי מנסה להטיל את האחריות לפיצוי על האחר. כולנו תקווה שלא נגיע למצב הזה.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

רוצים לדעת יותר על הביטוחים שלכם (אולי אתם משלמים כפול)? מלאו פרטים ותקבלו בדיקת ביטוח (ללא כל התחייבות) 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ליאור פרג'

ליאור פרג'

ליאור פרג' עורך וכותב כבר שנים רבות, בתחומים פיננסים וצרכנות. ליאור בעל תואר ראשון בתקשורת וקולנוע, תואר שני בתקשורת ותעודת עיתונאות.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות