כבכל החלטת ריבית של בנק ישראל, גם הפעם, לקראת ישיבתו ב-3 באפריל, כל העיניים נשואות אל עבר הנגיד פרופ' אמיר ירון וחברי הוועדה המוניטרית על מנת לראות מה יחליטו.

על הפרק עומד שיעור הריבית הנוכחי במשק – 4.25% ופריים של 5.85% שפירושם ייקור משמעותי מאוד על עלויות הכסף, ובראשן המשכנתאות שנטל הציבור לצורך רכישת נכסים. מנגד, עומד שיעור האינפלציה הנוכחי – 5.4%, רחוק למדי מהיעד שקבע בנק ישראל, של 1%-3%. בתווך נמצא שער הדולר שחווה בחודשים האחרונים תנודות חדות במיוחד על רקע התנודות בוול סטריט ובעיקר על רקע תוכניות הממשלה לבצע רפורמה במערכת המשפט, שגורמות לרבים לחשוש מפני אי יציבות במשק. ככל שהדולר מתחזק מול השקל כך מתייקרים מוצרים שמיובאים לישראל, מה שעלול להעלות עוד את האינפלציה, שנגדה מופעל כלי הריבית. בנוסף, עומדת ברקע גם החלטת הריבית האחרונה של הפד האמריקאי, שבנק ישראל פועל די בצמידות אליו. בישיבתו בסוף מרץ הסתפק הפד בהעלאה של הריבית ב-0.25%, אבל האינפלציה בארה"ב נחלשת בצורה מובהקת יותר מאשר בישראל.

אלא שכלי הריבית, כידוע, פועל לשני כיוונים. מצד אחד, מאחר שהוא מייקר עלויות, הוא גורם במשך הזמן לעצירה של השקעות, ומכאן להחלשה של האינפלציה. מצד שני, עצירת ההשקעות עלולה להיות חריפה מדי, ולדרדר את המשק למיתון, שההיחלצות ממנו עלולה לקחת זמן רב. וכל זאת כאשר כבר כעת, ברמת הריבית הנוכחית, נשמעים קולות רבים נגד בנק ישראל ונגד הריבית הגבוהה.

אז מה יחליט בנק ישראל הפעם? נראה כי לקראת ההחלטה הקרובה, מציגים החזאים קונצנזוס רחב במיוחד, כאשר כולם צופים העלאה של 0.25%. מדובר בשיעור העלאה מתון לאחר שרוב ההעלאות עד כה היו בשיעור חד של 0.5%.

לדברי כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, השיקולים העיקריים בהחלטת בנק ישראל הם:

• השקל כמעט לא נחלש ביחס לדולר מאז החלטת הריבית הקודמת, אך ביחס לסל המטבעות הוא נחלש בכ-2%.
• ציפיות האינפלציה היום דומות לאלו שהיו בעת החלטת הריבית הקודמת בפברואר, בפרט לטווח הבינוני והארוך.
• השיקול העיקרי שצפוי לתמוך בהחלטה לעלייה בשיעור מתון של 0.25% הוא היחלשות בפעילות המשק שבאה לידי ביטוי בנתוני הצריכה, הייצור, וסחר החוץ. קצב הגידול השנתי של המדד המשולב של בנק ישראל ממשיך לרדת. יחד עם זאת, סקר הערכת המגמות בעסקים הצביע שמאזני הנטו על מצבה הכלכלי של החברה בחודש פברואר ממשיכים להיות חיוביים ויציבים בכלל הענפים.
• בנוסף, שיקול משמעותי נוסף צפוי להיות קשור להתגברות אי הוודאות הפוליטית בישראל אשר עלולה להחמיר האטה בצמיחה.
• נתוני שוק העבודה מעט סותרים. מצד אחד, שיעור האבטלה ירד בפברואר. גם מספר דורשי העבודה בלשכת התעסוקה רשם ירידה קלה. מנגד, נרשמה ירידה במספר משרות פנויות. קצב הגידול השנתי במספר משרות שכיר נמצא במגמת ירידה. כמו גם השכר הממוצע וסך השכר במשק. השכר הממוצע במחירים קבועים בכלל ירד בשנה האחרונה. היום יתפרסמו נתונים מעודכנים לחודש ינואר.
• הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם כגון בארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה הורידו קצב העלאות ריבית ל-0.25%. רק ה-ECB והבנק השוויצרי בעלי ריבית נמוכה יחסית המשיכו בעליות בקצב של 0.5%. בקרב כלל הבנקים המרכזיים העלייה החציונית בריבית בחודש מרץ הייתה בשיעור של 0.25%.
• יש גורם נוסף שבנק ישראל ייתן לו משקל בהחלטה. גם בישראל הייתה זליגת פיקדונות מהבנקים. מנתוני מצרף הכסף הרחב שמפרסם בנק ישראל ניתן ללמוד שבחודשים ינואר-פברואר יתרת העו"ש והפיקדונות עד שנה בבנקים (כולל במט"ח) קטנו כמעט ב-100 מיליארד שקל או בכ-6%.

לדברי כלכלני בית ההשקעות לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, הגורמים שתומכים בהעלאת ריבית הם האינפלציה שממשיכה להפתיע כלפי מעלה, כאשר אינפלציית הליבה נותרה יציבה על 5.1%. סביבת האינפלציה מאד "רוחבית" ומתרכזת בענפי השירותים (כולל מחירי השכירות). בנוסף, למרות החששות להתמתנות בפעילות, הנתונים הכלכליים מצביעים על המשך ההתרחבות, כולל סקר מגמות והמדד המשולב אשר עלה ב-0.43% בפברואר ובקצב שנתי של 2.2% בשלושת החודשים האחרונים. שוק העבודה נותר הדוק, למרות הירידה במספר המשרות הפנויות. שיעור האבטלה בחתך גילאים 25-64 נותר יציב סביב 3.5% בחמשת החודשים האחרונים תוך גידול במספר המועסקים (ועלייה בשיעור ההשתתפות). שיעור האבטלה נמצא מעט גבוה משיעור האבטלה בקיץ 22 (3.0%). גם הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב: הרכישות בכרטיסי האשראי (רכישות ריאליות בשוק המקומי) עלו ב-0.9% (בניכוי עונתיות) בפברואר לאחר גידול של 1.4% בינואר. נתוני מגמה מצביעים על גידול של 3.3% בשלושת החודשים האחרונים (בחישוב שנתי) לעומת 5% בשלושת החודשים שקדמו.
אז למה לא להעלות ב-0.5%, שואלים בלידר, ועונים: קיים חשש להתמתנות בפעילות קדימה, גם בעולם (בין היתר על רקע השפעה ממתנת של משבר הבנקים על לקיחת אשראי) וגם בישראל (אשר מורגשת היטב כבר בענף הנדל"ן). אולי יותר מהותי: רמת הריבית כבר מרסנת. ריבית בסיסית של 4.5% (בהנחה שהריבית תעלה ב-0.25%) משקפת ריבית ריאלית סביב 1.5% (ביחס לציפיות האינפלציה קדימה). גם הפד וגם הבנק המרכזי באנגליה מורידים הילוך בקצב ההידוק המוניטארי למרות סביבת אינפלציה גבוהה.