לא ייאמן – בנק ישראל ממשיך להוריד את הריבית. פשוט התעלמות מוחלטת משוק הדירות, התעלמות מוחלטת מחלק גדול מעמישראל שלא יכול לקנות דירה. התירוצים למכביר – כוונה לפגוע בספקולנטים שמשחקים בדולר ופוגעים בשער החליפין; כוונה לעזור ליצואנים; הגברת הצריכה והצמיחה ועד.  אבל הכל בטל בשישים כשבוחנים מה קורה בשוק הדירות – ביקושים הולכים וגדלים למשכנתאות ( זולות מאוד, בגלל הריבית של בנק ישראל) וביקושים לדירות שגורמים לעליות מחירים.

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להוריד את הריבית לאוקטובר 2013 ב-0.25% לרמה של 1% . במקביל להחלטה מספקים בבנק ישראל את תנאי הרקע להחלטה – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.2%, נמוך מתחזיות החזאים: אלה עמדו בממוצע על 0.4%. לעליית המדד תרמו עלייה עונתית בסעיף הדיור והתייקרות של מוצרי האנרגיה. אלו התקזזו על ידי ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה ועל ידי ירידה במחירי הפירות והירקות. לאחר שהמדד הגבוה של אוגוסט 2012 יצא מהחישוב, נרשמה ירידה חדה בקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, והוא עומד על 1.3%"

בבנק מספקים גם תחזיות לאינפלציה ולריבית. "הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים נותרו בסיכום החודש ברמה דומה לזו של החודש הקודם. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים עומד על 1.9%, הציפיות הנגזרות ל-12 החודשים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים נמצאות ברמה של 1.5%, והציפיות משוק ההון – ברמה של 1.4%. הציפיות פורוורד לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) שמרו על יציבות, והן נעות בין 2.3% ל-2.6% תוך ירידה קלה בטווחים הבינוניים (4-7 שנים). על פי ממוצע תחזיות החזאים, מדד ספטמבר צפוי לעלות ב-0.2%. ריבית התלבור לעוד שנה, שהגיעה במהלך החודש לרמה של כ-1.5%, ירדה לרמה של כ-1.2% בסוף החודש".

בפעילות הריאלית מרגישים בבנק בהתרחבות בקצב של השנים האחרונות, תוך גידול בביקוש המקומי, אשר מקזז את הירידה ביצוא. "אולם אינדיקטורים ראשוניים לרביע השלישי מצביעים על התמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית", כותבים בבנק ישראל ומוסיפים – " יבוא מוצרי הצריכה גדל ביולי-אוגוסט ב-1.8% לעומת הרביע השני, לאחר עלייה של 3.9% ברביע השני; ותקבולי המע"מ המקומי ברוטו (בניכוי שינויי חקיקה) היו באוגוסט גבוהים ב-1% לעומת אוגוסט אשתקד, בשעה שבינואר-יולי הם היו – בממוצע – גבוהים ב-10% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. ביצוא הסחורות נמשכת הנסיגה על רקע הקיפאון בסחר העולמי, ובולטת בו התייצבותו של יצוא התרופות ברמה נמוכה. העודף שנרשם בחשבון השוטף ברביע השני, בסך 1.8 מיליארד דולר, קיבל תמיכה מגידול ביצוא של שירותי חברות ההזנק עקב עסקאות בעלות אופי חד פעמי וכן מירידה ביבוא הדלקים. לפי האומדן השני לחשבונאות הלאומית ברביע השני, קצב צמיחת התוצר התמתן ל-4.9%, לעומת 5.1% באומדן הראשון. המדד המשולב למצב המשק, הכולל את השפעת הפקת הגז, עלה באוגוסט ב-0.2%, והוא מצביע בחודשים האחרונים על קצב צמיחה מתון אך יציב. הגידול ביבוא מוצרי ההשקעה מתמתן, על רקע מיצוי תהליכי ההשקעה במפעל אינטל ובענף הגז. סקרי ההערכות השונים מלמדים גם הם על יציבות בקצב הצמיחה: במדד האקלים – המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס – חל שיפור החודש, אך הוא ממשיך להצביע על צמיחה בקצב מתון. מדדי אמון הצרכנים של גלובס, בנק הפועלים והלמ"ס ממשיכים ללמד על אמון צרכנים נמוך יחסית, תוך תיקון חיובי חלקי בחודשיים האחרונים. מדד מנהלי הרכש נותר באוגוסט ללא שינוי".

בבנק ישראל מספקים במקביל תחזית מעודכנת לאינפלציה בשנת 2014 – 1.9% בערך למרכז יעד האינפלציה; ריבית בנק ישראל, שעומדת על 1.25% במועד גיבוש התחזית, צפויה, להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל,  לרדת ברביע האחרון של 2013 ל-1%, ובהמשך לעלות ולעמוד על 1.25% בתום 2014; "צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.6% (3.8% בתחזית הקודמת), ובניכוי התרומה של הפקת הגז מקידוח "תמר", צפויה צמיחה של  2.6% (2.8% בתחזית הקודמת)", מעדכנים במחלקת המחקר – "ב-2014 צפויה צמיחה של 3.4% (3.2% בתחזית הקודמת), ובניכוי השפעת הגז צפויה צמיחה של 2.7% (2.5% בתחזית הקודמת). הירידה בקצב הצמיחה ב-2014, יחסית ל-2013, מבטאת בעיקר את התרומה הנמוכה יותר לצמיחה של הפקת הגז, כמו גם ירידה בקצב הגידול של הצריכה הציבורית  עקב חזרה לתוואי העקבי עם כלל ההוצאות – ושל הצריכה הפרטית, עקב העלאות המיסים ב-2014.

בבנק ישראל מוטרדים כאמור מהתחזקות השקל – "מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–25/8/13, ועד ל- 20/9/13, השקל התחזק מול הדולר ב-2.3%, ומול האירו ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי  בכ-1%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-6.7% ביחס לשער האפקטיבי" ולמרות שהם כותבים שהם עוקבים אחרי שוק הדירות, נראה שהשוק הזה פחות מטריד אותם – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש אוגוסט ב-0.7%, (עלייה עונתית), בהמשך לעלייה של 1% בחודש יולי. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה סעיף זה ב-2.7%, לעומת 3.1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה ביוני-יולי עלייה של 0.6%, וב-12 החודשים שהסתיימו ביולי הם עלו ב-9.3%, בדומה לקצב השינוי שנרשם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. התחלות הבנייה בארבעת הרביעים שהסתיימו ביוני עומדות על רמה מצטברת של כ-43 אלף  לעומת כ-40 אלף בארבעת הרביעים שהסתיימו במארס. מספר העסקאות בשוק הדיור ממשיך לגדול, תוך ירידה מתמשכת בחלקם של המשקיעים בכלל העסקאות".

 בבנק ישראל מדגישים את הגורמים העיקריים להחלטה להוריד את הריבית –  "ההחלטה להפחית את הריבית לחודש אוקטובר לרמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

• האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים והציפיות לשנה הקרובה נמצאות מתחת למרכז יעד האינפלציה.
• האינדיקטורים שנוספו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב המתון שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, ונמשכת היציבות בשוק העבודה. בתוך כך, נמשכת הירידה בייצוא על רקע הקיפאון בסחר העולמי, וחלה התמתנות בקצב צמיחת הצריכה הפרטית. הגידול בהוצאות הממשלה צפוי להתמתן ב-2014, ובתחילת השנה ייכנסו לתוקפן העלאות מיסים נוספות.
• התמונה העולמית מצביעה על האטה אפשרית בקצב ההתאוששות במשקים המפותחים, תוך המשך התמתנות הצמיחה במשקים המתעוררים: החודש הופחתו תחזיות ארגון הסחר העולמי לצמיחת הסחר, תחזיות ה-FED לצמיחה בארה"ב, ותחזיות ה-OECD לצמיחה בארה"ב ובסין. הסביבה האינפלציונית העולמית ממשיכה להיות נמוכה.
• ה-FED הודיע שימשיך בתכנית ההרחבה הכמותית בהיקף הנוכחי, עד שיצטברו עדויות נוספות להתבססות השיפור בפעילות הכלכלית. לנוכח דחיית תהליך צמצום ההרחבה הכמותית (tapering), נמשכת אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו. הבנקים המרכזיים של אירופה, בריטניה ויפן צפויים להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה מאוד לאורך זמן.
• עם ירידת המתח הגיאופוליטי ועל רקע המדיניות המרחיבה בעולם, התחדש הייסוף בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, והוא יוסף ב-1.0% מאז הדיון המונטרי האחרון, וב-6.7% מתחילת השנה.
• נמשכת העלייה במחירי הדירות ונטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים. אולם, הנחיות המפקח על הבנקים, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות, צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית"