אם חשבתם שזוגות נשארים יחד רק ב"בריאות ובחולי" וב"עושר ובעוני", מהיום תוכלו לומר גם "בעבודה ובפנסיה": מחקר שנערך לאחרונה גילה שהעלאת גיל הפרישה של הגברים גרמה גם לנשים להישאר בשוק העבודה, למרות שהן עצמם הגיעו לגיל הפנסיה.
הרפורמה הרשמית של דחיית גיל הפנסיה לנשים תקועה אמנם כבר תקופה ארוכה, עקב המצב הפוליטי – אך מחקר חדש שערך בנק ישראל בקרב זוגות נשואים מצא כי רעיות רבות המשיכו לעבוד גם כאשר הגיעו לגיל הפרישה, בעקבות העלאת גיל הפרישה לבני זוגן.
העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 נמשכת כבר שנים, למרות שהחלטה עקרונית בנושא התקבלה עוד בעשור הקודם. מדובר באחד הנושאים הבוערים כיום – אך בשל הפלונטר הפוליטי הרפורמה הזאת עומדת כרגע כאבן שאין לה הופכין.
בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת החל משרד האוצר בראשות השר משה כחלון לקדם את המהלך, בתמורה לדחיית הפגיעה בקצבאות של קרנות הפנסיה הוותיקות, בשל העלייה בתוחלת החיים בישראל. באוצר כבר גיבשו מתווה מסודר להעלאה, אולם בשל קיומה של ממשלת מעבר, הרפורמה כאמור תקועה כבר חודשים ארוכים.
בינתיים, שאלת תעסוקת המבוגרים בשל העלייה בתוחלת החיים מטרידה, כשעל פי ממצאי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פחות ופחות מבוגרים נשארים במעגל העבודה והכנסתם מתכווצת. על רקע זה, פרסם בנק ישראל מחקר חדש, שסקר לראשונה את השפעות העלאת גיל הפרישה בעשור הקודם.
על פי המחקר, העלאת גיל הפרישה הובילה לעלייה של 6% בשיעור התעסוקה של נשים, ו-39% מאלו שהגיעו לגיל הפרישה המשיכו לעבוד. תעסוקת הגברים עלתה ב-7%-8% לאחר העלאת גיל הפרישה.
השפעות הדדיות בין בעל לאישה
בנק ישראל שערך את המחקר ביקש לבדוק אם קיימת השפעה בהחלטות הפרישה אצל זוגות נשואים, ואם העלאת גיל הפרישה של אחד מבני הזוג משפיעה על מועד הפרישה של האחר. החוקרות אדית זנד מחטיבת המחקר של הבנק ושירלי ליכטמן שדות מאוניברסיטת בן גוריון שמו דגש על השפעות צולבות אפשריות בין החלטות הפרישה של הזוג.
המחקר בחן את השפעות הרפורמה הפנסיונית שיושמה באופן מדורג בשנים 2009-2004 ודחתה את גיל הפרישה של גברים (מגיל 65 לגיל 67) ושל נשים (מגיל 60 לגיל 62). תוצאות המחקר הראו בבירור שהעלאת גיל הפרישה הרשמי מגדילה את שיעור התעסוקה. עם זאת, ההשפעות הצולבות בין בני הזוג שונות לפי מגדר.
מהנתונים עלה כי שיעור התעסוקה של גברים גדל ב-8%-7% כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה הרשמי שלהם, כאשר שיעור התעסוקה הראשוני עמד על 29% – אך הוא אינו מושפע מהעלאת גיל הפרישה של בנות זוגם. לעומת זאת, שיעור תעסוקת הנשים מושפע גם מהעלאת גיל הפרישה של בני זוגן, וגדל ב-5%-3% כתוצאה מדחיית היציאה של בני זוגן לגמלאות.
עם זאת, עבור נשים שגיל הפרישה הרשמי שלהן הועלה, אין להעלאת גיל הפרישה של בני הזוג השפעה נוספת, מעבר לגידול בשיעור התעסוקה הנובע מהעלאת גיל הפרישה שלהן עצמן. תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות בחינת הרפורמות בתחום גיל הפרישה גם בהיבט של בני הזוג, לאור העובדה שמצאו השפעות הדדיות בדחיית גיל הפרישה של בני זוג.