גיל אגמון נכנס לשיחות עם בנק דיסקונט על רכישת כאל. לפי עיתון העסקים המקומי, בעל השליטה בדלק רכב מכוון לשווי של 3.2 עד 3.5 מיליארד שקל. זה מחיר נמוך מהעסקה שנפלה מול יוניון של משפחת חורש והראל, שגילמה עד 4 מיליארד שקל, או 3.7 מיליארד ועוד 300 מיליון מותנים. השיחות הן מגעים ראשוניים. דירקטוריון דלק רכב דן במהלך ואישר אותו, אבל לפי דיווח בשוק הוא לא מתקדם עד שיתברר המסלול מול חורש. מי שמחזיק כרטיס כאל נשאר עם אותו פלסטיק. מי שמחזיק מניית דלק רכב רואה קונה חדש שנכנס למרוץ, בלי הסכם חתום.

המספר השני מגיע מהנתח, לא מהשווי. לפי דיווח בשוק דלק רכב מכוונת ל־50 עד 55 אחוז ממניות כאל, עם שותף או מכירה בשלבים. דיסקונט מחזיק 72 אחוז, והבינלאומי 28 אחוז עם זכות וטו על מכירה. עד מאי 2027 דיסקונט חייב לרדת להחזקה של עד 40 אחוז. ב־1 בנובמבר פוקע המועד האחרון לתנאים המתלים בעסקת חורש. אם לא נסגר מתווה חדש, הבנק נערך למכרז בתוך עד שלושה חודשים, או להנפקה בבורסה. הבנק כבר הכין בדיקות נאותות משלו אצל פירמת רואי חשבון. דלק רכב ביקשה את בדיקות ארנסט אנד יאנג של קבוצת חורש־הראל ולא קיבלה אותן. זו כניסה לתור, לא חתימה.

למה עכשיו. רשות התחרות דרשה מחורש למכור כ־35 אחוז מסופר־פארם, כי כאל מנפיקה כרטיסים למועדון שופרסל, ושופרסל מחזיקה ב־Be שמתחרה בסופר־פארם. חורש לא מכר והעסקה נפלה. חורש והראל אמורים לשלם קנס של 187 מיליון שקל אם העסקה לא יוצאת לפועל. קרן גלטין, שמחזיקה 15 אחוז מדיסקונט ניו יורק, בוחנת כניסה לקבוצה כדי לקחת שליטה ולרכך את הרגולטור. במקביל קרן סנטרברידג' חוזרת להצעה של כ־3.2 מיליארד, כפי שכתבנו ב־כתבה על חזרת הקרן. כאל תחת יפית גריאני היא הרווחית משלוש המנפיקות, עם רווח שנתי של כ־350 מיליון שקל. היא איבדה את מועדון פלייקארד לישראכרט. בקופת דלק רכב היו בסוף הרבעון השני 420 מיליון שקל. החוב הפיננסי נטו של החברה מעל 3.5 מיליארד. במסחר ביום הדיווח עלתה מניית דלק רכב 2.03 אחוז ל־1,762 אגורות, ודיסקונט עלה 1.01 אחוז ל־3,509. שווי השוק של דלק רכב כ־1.7 מיליארד שקל. אגמון מייבא מאזדה, פורד וב.מ.וו. חורש מייבא טויוטה. שניהם מחפשים תזרים מחוץ לרכב.

מה זה עושה בחשבון. כרטיס כאל, דיינרס או מועדון שופרסל נשאר בארנק ביום שבו אגמון חותם. הנקודות בפליי אול, תקרת הקאשבק, ומשיכת האשראי החוץ־בנקאי יושבים אצל מי שיחזיק 50 עד 55 אחוז. יבואן רכב שמחפש תזרים אחרי ורידיס לוחץ על מועדון ועל ריבית אחרת מקרן שחייבת אקזיט בעוד כמה שנים. מי שקונה בסופר־פארם ובשופרסל באותו חודש מבין למה הרגולטור עצר את חורש: אותו גוף לא אמור לראות גם את סל הקניות וגם את כרטיס האשראי של המתחרה. אגמון לא מחזיק רשת פארם, ולכן המסלול הרגולטורי שלו קצר יותר על הנייר. מי שמחזיק מניית דיסקונט סופר את הפער בין 4 מיליארד ל־3.2, ואת הקנס 187 מיליון אם עסקת חורש מתה. מי שמחזיק דלק רכב סופר 420 מיליון בקופה מול עיסקה של כ־1.7 מיליארד על מחצית מכאל, וחוב נטו מעל 3.5 מיליארד. שווי השוק של דלק עצמה כ־1.7 מיליארד. בארנק זה מי שקובע כמה נקודה שווה, וכמה עולה לפרוס תשלום. את המסלול בודקים ב־מדריך כרטיסי אשראי, ואת הריבית על האשראי המתגלגל מול מדריך ריבית פריים.

בודקים שני דברים. הראשון: האם ב־1 בנובמבר עסקת חורש נסגרת במתווה חדש עם גלטין, כי בלי זה נפתח מכרז ואגמון נכנס לתור עם סנטרברידג'. השני: האם דלק רכב באמת קונה 50 עד 55 אחוז ב־3.2 עד 3.5 מיליארד, או שהמגעים נשארים בלי בדיקות נאותות ובלי מימון סגור. מי שמושך אשראי בכאל בודק את הריבית מול הפריים לפני שהוא מגדיל מסגרת. שני המספרים כבר על השולחן: 3.2 עד 3.5 מיליארד שווי, ו־50 עד 55 אחוז מהמניות. אחרי 1 בנובמבר סופרים אם חורש נשאר, ואם אגמון מגיש הצעה.