משפט    

דמי מזונות – מה זה? כמה זה? כל מה שצריך לדעת

מעודכן ל-02/2020

מספר מקרי הגירושין בישראל עצום. בכל שנה מתגרשים מעל 10 אלף זוגות וקרוב ל-100 אלף תיקים נפתחים בבתי הדין הרבניים. מלבד תביעות גירושים נדונות בבית הדין הרבני בקשות

לשלום בית, תביעות משמורת, תביעות לתשלום מזונות ועוד נושאים הקשורים לגירושין וסכסוכים בין בני זוג. תהליך הגירושין הוא תהליך כואב לכל הצדדים. אנשים שהיו החברים הכי טובים מוצאים עצמם משני צידי המתרס. עיקר הסכסוכים, לאחר הסכמה על ההפרדות, סובבים בעיקר סביב השאלה איזה רכוש יעבור לאיזה צד ועל ותשלום דמי המזונות.

 

מה זה דמי מזונות?

מה שקובע איך יתנהל תהליך הגירושין הוא הדת של בני הזוג.על פי החוק, בני זוג יהודים ינהלו את התהליך  הגירושין על פי המשפט העברי וובני זוג מוסלמים על פי הדין המוסלמי.

בתי המשפט האזרחיים בישראל פועלים על פי הדין העברי ולכן  החובה לדאוג לכלכלת הילדים עד שהם מגיעים לגיל 15 מוטלת רק על הגבר, גם אם האשה מרוויחה יותר ממנו. אחרי שהם עוברים את גיל 15, החובה לדאוג לכלכלתם מתחלקת בין שני ההורים. בפועל, כמעט ולא קורה שהאשה משלמת מזונות לגבר.

את המזונות צריך לשלם עד שהילד מגיע לגיל 18. בגלל שבישראל, מתגייסים לצבא בגיל 18, והילד עדיין לא יכול לפרנס את עצמו בשל כך, בבית המשפט העליון החליט שאבות חייבים לשלם מזונות עד שהילד משתחרר מהצבא, אבל לא מזונות מלאים אלא שליש מדמי המזונות ששילם עד גיל 18. ההחלטה הזאת תופסת גם לגבי ילדים הלומדים בכיתות י"ג, י"ד או בעתודה.

 

סוגי המזונות

דמי מזונות אישה – תהליך הגירושין יכול לקחת הרבה זמן ולכן, משולמים מזונות לאשה, כל עוד הגירושין לא הושלמו ובני הזוג חיים בנפרד. כל עוד אין גט ובני הזוג נחשבים נשואים, הבעל עדיין חייב למלא את חובתו לפרנס את אשתו. כשמאושר הגט הגבר יכול להפסיק לשלם את המזונות, אלא אם הסכים לשלם גם לאחר מכן, או שהאשה תובעת אותו בבית המשפט לשלם לה מזונות (או פיצוי גדול חד-פעמי), והוא מפסיד בתביעה. במקרים חריגים האישה אינה זכאית למזונות כמו למשל במקרה של אישה מורדת (שאינה מסכימה לקיים יחסי מין עם בעלה, אלא אם יש לכך "טעם סביר" – הבעל בגד, אלים וכו'), אישה שעזבה את הבית ללא הצדקה, בגדה עם גבר אחר, מסרבת להליך שלום בית וכד'.

דמי מזונות אישה נקבעים לפי רמת החיים לה הורגלה האישה בזמן הנישואין – לא רק אוכל ומגורים, אלא גם הוצאות על לבוש, הוצאות דלק ורכב, קוסמטיקה,בילויים, הוצאות רפואיות ועוד. הבעל לא יכול לדרוש שהאישה תחיה ברמת חיים נמוכה יותר לאחר הגירושין. כלומר, אישה שמתגרשת מבעל עשיר מאד, צפויה לקבל עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש, לעומת אישה שחיה ברמת חיים ממוצעת שתקבל כנראה רק כמה אלפי שקלים לחודש. האישה צריכה להוכיח את רמת החיים בה חיה לפני הפרידה מבן הזוג, לפעמים זה לא קל כי  קיימים פערים גדולים בין הההכנות עליהן מצהיר הבעל לרשויות המס לבין הההכנסות שהיו למשפחה בפועל. חשוב להדגיש, מדמי המזונות מופחתים ההכנסות של האשה, אם קיימות, מעבודה, קיצבה, שכר דירה וכו'.

.

דמי מזונות ילדים

המטרה של מזונות הילדים היא להבטיח את רמת החיים של ילדים לאחר הגירושים. המזונות משולמים עד שהילד מגיע לגיל 18 או, או עד תום שירותו הצבאי. גובה המזונות האלה לא קשור למצבו הכלכלי של האבא והוא חייב לשלם אותם גם אם תשלום המזונות מרושש אותו לגמרי. על האשה לא מוטלת שום חובה לדאוג לרווחתם הכלכלית של הילדים.

מזונות הילדים נחלקים גם הם לשני סוגים:

  1. מזונות הכרחיים – אלו מזונות אשר כשמם כן הם – הכרחיים לקיומו של הילד כמו מזון, ביגוד, חינוך, טיפול, מגורים, הוצאות רפואיות וכו'.
  2. מזונות "מדין צדקה" – הוצאות נלוות הכרוכות בגידול ילדים  כמו חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, טיולים, תנועת נוער ועוד. בתשלום הזה מתחשבים ביכולותיו ההפיננסיות של הגבר, והחל מגיל 15, ניתן לחייב גם את האמא להשתתף בהוצאות האלה.

 

לסיכום, תשלום המזונות נעשה על ידי חלקה לשלוש:

  1. עד גיל 6 – האב חייב לשלם מזונות ללא קשר ליולתיו הכלכליות..
  2. מגיל 6 ועד לגיל 15 – האב צריך לשלם מזונות הכרחיים והאם משתתפת עם האב בהוצאות על צרכים שאינם הכרחיים.
  3. מגיל 15 – כאן נחשבות ההוצאות להוצאות "מדין צדקה" כלומר מעבר לצרכיו הבסיסיים של הילד ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות על פי יחס הכנסותיהם.

הנוסחה הנהוגה כיום לחישוב מזונות הילדים עד גיל 6 ואשר משמשת כיום את השופטים היא: 1,200 – 1,600 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות.

 

מה זה הוצאות מדור?

הוצאות המדור הן ההוצאות על מגורי הילדים בבית ההורים הוצאות אלו כוללות דמי שכירות או משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, תשתיות תקשורת, וועד הבית ואפילו חומרי הניקוי. כמובן שמתייחסים לחלקו היחסי של כל ילד בהוצאות האלו כשמחשבים את גובה המזונות ולא מכלילים בהם את חלקו היחסי של ההורה אצלו נמצאים הילדים.

 

מה קורה אם האישה מרוויחה יותר מבעלה?

על פי המשפט העברי הגבר חייב בכלכלת אשתו והיא אינה חייבת לעבוד. לפעמים בתי הדין האזרחיים כן פוטרים מתשלום המזונות אישה. זה קורה כשהגבר מצליח להוכיח שהוא מרוויח הרבה פחות ממנה, כולל אם מדובר בהכנסות כמו גמלת פנסיה, שכר דירה וכו'.

הרבה פעמים ראוים שגברים הנמצאים בהליך גירושין מפסיקים לעבוד,או שעוברים לעבוד "בשחור". במקרים רבים הדבר מאלץ את הנשים להפעיל חוקרים פרטיים כדי להוכיח שיכולתו הכלכלית של הבעל גבוהה ממה שהוא מצהיר בפני בית הדין

במקרים שבהם האשה מפסיקה לעבוד לאחר הגירושין, יכול בית הדין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלה ולא בהשתכרות שלה בפועל ולפסוק לה מזונות נמוכים יותר.

 

מה קורה אם הבעל מסרב לשלם מזונות?

במידה והגרוש מסרב להעביר לאישה את דמי המזונות היא יכולה לפעול בשתי דרכים –

  1. לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל דרכו את דמי מזונות. במקרה הזה הביטוח הלאומי עושה השוואה בין הסכום של המזונות שנקבע לבין הסכום לו זכאים הילדים לפי תקנות המוסד, ומשלם את הסכום הנמוך יותר. במקביל פותח הביטוח הלאומי בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב. אם משכורתה של האישה גבוהה מן המשכורת הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי מזונות, או אם היא ממשיכה לגור עם הגרוש באותו הבית, ביטוח לאומי לא יעביר לה את המזונות.
  2. האשה יכולה לפנות ישירות להוצאה לפועל, שתפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד הגרוש. במקרה בו הגבר מסרב לשלם את המזונות ההוצאה לפועל יכולה לעקל לו את הרכוש, את המשכורת, וגם יכולה למנוע את יציאתן מהארץ על ידי הוצאת תו עיכוב יציאה ואפילו להוציא צון מאסר נגדו.

מזונות במקרה של משמורת משותפת

אם ההורים הגיעו להסדר משמורת משותפת שבו נחלק הזמן בו שוהים הילדים באופן שווה בין האב והאם, העלות הכלכלית מתחלקת בין ההורים.

עד ליולי 2017 העול של תשלום המזונות נפל על כתפי האב בלבד גם במידה והאם מרוויחה יותר ממנו. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון נקבע, כי כשמדובר במשמורת משותפת, היכולת הכלכליתהיחסית  של כל אחד מבני הזוג היא זו שתיקבע את חלוקת המזונות בינהם וייתכן גם מצב שבו האשה מעבירה כסף לגבר, במידה והיא מרוויחה יותר ממנו. הכלל הזה נוגע ביחס לילדים בני 6 עד 18.

לדוגמא: אם הגבר מרוויח 8000 שקל בחודש והאשה מרוויחה 12 אלף שקל בחודש. צרכי הילד נקבעו על 1500 שקל זאת אומרת שכל הורה צריך לשאת במחצית עלות צרכי הילד, דהיינו 750 שקל. מאחר ויחס ההכנסות של ההורים הוא 60% לאשה ו-40% לגבר, צריכה האשה להעביר לגבר 150 שקלים כל חודש.

גירושין – כל מה שצריך לדעת