מי שמשלם 32.90 שקל על מסלול בסיסי של נטפליקס רואה הצעה שחוזרת לשולחן האוצר. צוות בראשות הכלכלן הראשי ד״ר שמואל אברמזון גיבש מסקנות ביניים למדיניות מס בעידן הבינה המלאכותית. בין הצעדים: אכיפת גביית מע״מ על שירותים דיגיטליים שמספקים תושבי חוץ לצרכנים פרטיים. זה מה שכבר כונה מס נטפליקס. בחוק ההסדרים של 2023 ההערכה הייתה כ־500 מיליון שקל בשנה לקופה. הקול הקורא יצא ביולי. המסקנות צפויות לעמוד בפני הממשלה הבאה, לא בצו מחר בבוקר. מי שיש לו חיוב חודשי לחברה זרה, זה המספר שנוגע לכרטיס שלו.

אותם 500 מיליון יושבים על החשבון החודשי, לא על תקציב מופשט. ב־2023 דיברו על מע״מ 17% על שירותי סטרימינג, מוזיקה, אפליקציות וחנות אפליקציות של חברות שמקום מושבן בחוץ. מאז 1.1.2025 השיעור החי הוא 18%. מנוי בסיסי ב־32.90, אם מוסיפים 18%, מגיע לכ־38.80. סטנדרט ב־54.90 עולה לכ־64.80. פרימיום ב־69.90 לכ־82.50. אותה חשבון רצה גם על דיסני פלוס ב־49.90 ועל יוטיוב פרימיום ב־23.90 ליחיד. החברות הן שחייבות לגבות. הן יכולות לבלוע את השורה או לגלגל אותה למחיר. ב־2023 כבר כתבו שמנוי בסיסי ב־32.90 יעלה לכ־38.50 ב־17%. הפער בין 17% ל־18% על אותו 32.90 הוא כ־30 אגורות לחודש. מי שרוצה לבדוק כמה זה 18% על המחיר שלו פותח את מחשבון מע״מ. מדריך מע״מ מרחיב מה נכנס לעסקה ומה נשאר בחוץ.

הצד השני של הדוח הוא קרקע, לא דירת מגורים בנויה. מס רכוש על קרקעות פנויות הופיע בחוק ההסדרים האחרון, נתקל בהתנגדות פוליטית גם אחרי שהחריגו קרקע חקלאית, וירד מהפרק. באוצר העריכו אז שהמס, שהיה בתוקף עד תחילת שנות ה־2000 כדי לתמרץ בנייה, יכניס 9.5 מיליארד שקל בשנה בהבשלה מלאה. בטיוטה שנשרה דובר גם על כ־1.5 מיליארד בשנה הראשונה, עם עלייה ל־9.5 מיליארד בהמשך. צוות נפרד בראשות אותו כלכלן ראשי כבר המליץ בדצמבר שעבר להחזיר את המס, אחרי החלטת ממשלה מתקציב 2026. זה מס שנתי על מגרש ריק או על קרקע שבנו עליה מעט ביחס לזכויות. מי שמחזיק מגרש לילדים משלם כל שנה אם זה חוזר לחוק. מי שגר בדירה בנויה לא נכנס להגדרה הזו. המס לא בתוקף היום. הצוות שם אותו שוב על השולחן כדוגמה להעלאת מס על הון בלי לפגוע בהשקעות חדשות.

עוד על הפרק: מיסוי צריכת מוצרי יוקרה, ואגרות על אנרגיה וקרקע לחוות שרתים. בצוות מתנגדים בתוקף למס ייעודי על רובוטים, סוכנים ומחשוב. הם רוצים להישאר במסגרת פילאר 2, בלי למסות חברות מעל המקובל בעולם. הוקם צוות נפרד לתמרץ רישום פטנטים, תוכנות ואלגוריתמים בישראל, כדי שההכנסה מנכס רוחני לא תברח לחוץ. מה שמטריד את האוצר הוא שחיקת בסיס המס על עבודה, והחשש שתשלום לעובדים בארץ יוחלף בשירות שמסופק מחוץ לישראל. לכן הכובד זז להון ולצריכה. תרחיש אופטימי מדבר על פריון בלי זעזוע. תרחיש פסימי מדבר על אבטלה מבנית וריכוז הון. גם אם בטווח הארוך מגיעים לשיווי משקל חדש, טווח הביניים הוא השנים שבהן הקופה צריכה בסיס מס אחר.

מה לוקחים הביתה מהסיפור הזה. אם יש מנוי זר על הכרטיס, 500 מיליון זו הערכת הקופה מ־2023 על אכיפת המע״מ. על 32.90 היום, ב־18%, זה עוד כ־5.90 לחודש אם מגלגלים במלואם, ועוד כ־71 שקל בשנה על מסלול בסיסי אחד. משק בית עם סטנדרט ב־54.90 רואה תוספת של כ־9.90 לחודש באותו תרחיש. אם יש מגרש ריק, 9.5 מיליארד זו הערכת ההבשלה המלאה של מס הרכוש שנשר, ו־1.5 מיליארד היה היעד לשנה הראשונה באותה טיוטה. שני המספרים האלה מהסיפור, לא ממדרגות דירה ולא ממשכנתא. הממשלה הבאה תחליט מה עולה לחוק. עד אז בודקים את חשבון הסטרימינג במחשבון, ואת הגדרת הקרקע מול הרשות, לא מול כותרת.